מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.
אז מילת היום היא –
מֻחְ'לֶץ (מח'לס) مُخْلِص – נאמן
תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל. האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
אבי שלח לי סרטון נוסף של המאייר הסורי ג'מאל.
הסיטואציה: שני גברים יושבים בגמר גביע העולם בכדורגל כשמושב ריק ביניהם.
– מין הדא אללי תארכ כרסי ומצ'יע לחאלה אלמבאראה?
– אה? עם תחכי מעי?
– עם אקול: בדי אפהם, מין אלמג'נון, יחג'ז מקעד פי נהאאיאת כאס אלעאלם, באלמבלע' אלפלאני, ומא ביחצ'ר אלמבאראה?
– הדא אלמקעד למרתי. אחנא מתעודין נחצ'ר כל אלמבאריאת סוא, בס ללאסף מרתי תופת ואנא עם בחצ'ר אלמבאראה עלא ד'כראהא
– אה? אנא אאסף כת'יר! סאמחני! אללה ירחמהא
– מא פי משכלה, ולא יהמכ
– אנת אנסאן נביל ומח'לץ וופי, בעמרי מא שפת אנסאן בופאאכ. עם תח'צר מבאראה וחאג'ז מקעד למרתכ אלמתופיה? אנת אנסאן עט'ים!
– שכרא, שכרא
– טיב, מא פי חדא מן קראיבכ או מעארפכ, תעזמה יג'י יחצ'ר אלמבאראה מעכ? חתא מא … אלתד'כרה עליכן, תכונוא דפעתו מצארי ע אלפאצ'י
– לא ואללה, מא פי חדא. כלהן הלק ראחוא יטלעוא בג'נאזתהא
– مين هدا اللي تارك كرسي ومضيّع لحاله المباراة؟
– اه؟ عم تحكي معي؟
– عم أقول: بدّي أفهم، مين المجنون، يحجز مقعد في نهائيّات كاس العالم، بالمبلغ الفلاني، وما بيحضر المباراة؟
– هدا المقعد لمرتي. احنا متعوّدين نحضر كلّ المباريات سوا، بس للأسف مرتي توفّت وأنا عم بحضر المباراة على ذكراها
– اه؟ أنا آسف كثير! سامحني! الله يرحمها
– ما في مشكلة، ولا يهمّك
– انت إنسان نبيل ومخلص ووفيّ، بعمري ما شفت إنسان بوفائك. عم تخصر مباراة وحاجز مقعد لمرتك المتوفّية؟ انت إنسان عظيم!
– شكرًا، شكرًا
– طيّب، ما في حدا من قرايبك أو معارفك، تعزمه يجي يحضر المباراة معك؟ حتّى ما … التّذكرة عليكن، تكونوا دفعتو مصاري ع الفاضي
– لا والله، ما في حدا. كلّهن هلق راحوا يطلعوا بجنازتها
– מי זה שהשאיר מושב והפסיד לעצמו את המשחק?
– אה? אתה מדבר איתי?
– אני אומר: אני רוצה להבין, מי המשוגע שקנה מושב בגמר גביע העולם, בסכום כך וכך, ולא הגיע למשחק?
– זה המושב של אשתי. אנו רגילים ללכת לכל המשחקים יחד, אבל לצערי אשתי הלכה לעולמה ואני מגיע למשחק לזכרהּ
– מה? אני מצטער מאוד! סלח לי! זכרה לברכה
– אין בעיה, אל תדאג
– אתה אדם אציל, נאמן וישר, בחיים שלי לא ראיתי אדם נאמן כמוך. אתה מגיע למשחק ושומר מושב לאשתך המנוחה? אתה אדם עצום!
– תודה, תודה
– טוב, אין מישהו מקרוביך או מכריך, שתזמין אותו לבוא למשחק אתך? כדי שהכרטיס לא … לכם, ששילמתם כסף לשווא
– לא, אין אף אחד. כולם עכשיו יצאו ללוויה שלה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@with_jamal/video/7583020903282248967
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
חַ'לְצַתֶ אלסַּנֶה خَلْصَتِ السَّنة – השנה נגמרה
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/tw9k2vezwkm2
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חַ'לַץ (חלס) خَلَص – מספיק!
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yechiam Badichi, שכתב לנו:
"אני סטודנט למזרח תיכון באוניברסיטה בן גוריון ואני מאוד מתענג על המילים שלכם.
לפני כשנה נולד לי בן, אני מת עליו ואנחנו עושים המון שטויות ביחד.
הבעיה החלה – כשהייתי שולח סרטונים או תמונות שלי ושל הילד וחברים היו מגיבים לי שאני "אבא פגום"
למשל, מסתבר, שלא לגיטימי לנדנד ילד בן חצי שנה בתוך מכונת הכביסה,
או לא לגיטימי לצאת לקניות איתו בתוך סל של רמי לוי.
בקיצור – אני אבא פגום.
ניסיתי לבדוק איך אומרים את זה בערבית ולא הצלחתי
"אבו חרבאנה?"
או מהי בכלל המילה פגום.
אשמח לקבל תשובה".
אז מילת היום היא –
חַ'לַץ خَلَص – מספיק! די! זהו!
לשמיעה: https://clyp.it/cio13zrh
ח'לץ???
איך המילה ח'לץ קשורה למה שכתב לנו יחיעם?
טוב, אני מודה; אני (שָלֵו) אשם:
אני זכרתי, ותכף תבינו למה, את השורש של היום. אולם בחרתי במילה הלא מתאימה להצגה כאן… לא נורא.
(אה, סתם הערה: ח'רבאנה בערבית זה עם ח'…)
לפני שניכנס לדיון הלשוני, הנה מה שעניתי בזמנו ליחיעם:
"טוב, לאחר דיון מעמיק עם ימאמה שלנו, אלו המסקנות:
כמו שבעברית אי אפשר להגיד על בן אדם שהוא פגום, אלא רק על מכשיר, דומם (ואני מודע לשימוש המודרני), כך גם בערבית.
האפשרויות הן:
خالص تاريخه – חַ'אלֶצ תַארִיח'ֹה – פג תוקף (מיל': שהמועד, תאריך שלו, נגמר)
عايف حاله – עַאיֶף חַאלֹה (שום קשר לעייפות בעברית) – כבר לא סובל את המצב שלו
خربان חַ'רְבַּאן – מקולקל. יותר משתמשים בהקשר של ילדים "מקולקלים"
مش نافع מֻש נַאפֶע – לא מועיל
خالص חַ'אלֶצ – 'גמור' "
הנה השורש! רואים?
השורש הערבי ח'.ל.ץ עוסק בתחומי משמעות רבים, שכמה מהם מתכתבים עם המשמעויות של השורש המקביל בעברית, ח.ל.ץ (שבעברית עוסק בחילוצים ובחלוצים…):
* הפועל הספרותי חַ'לַצַ خَلص בבניין הראשון – ניצל מ-, שרד; נגמר
* הפועל חִ'לֶץ خِلص במדוברת, באותו הבניין – נגמר, אזל; הושלם
* חַ'לַאץ خلاص, אחת מצורות שם הפעולה של הבניין – ישועה, הצלה
* חֻ'לַאצַה خلاصة, צורה נוספת של שם פעולה, בספרותית – תמצית, עיקר
* הפועל חַ'לַּץ خلّص בבניין השני – הציל, חילץ; גמר, סיים; פטר מ-
* תַחְ'לִיץ تخليص, שם הפעולה/מצדר של הבניין – חילוץ; (וגם, או בעיקר) פדייה, למשל: תַחְ'לִיץ גֻ'מְרֻכִּי تخليص جمركيّ – פדייה ממכס
* אַלְמֻחַ'לִּץ المخلِّص, עם צורת הבינוני הפועל – המושיע, הגואל (כינוי לישו, בנצרות)
* הפועל הספרותי אַחְ'לַצַ أخلص בבניין הרביעי – היה נאמן
* אִחְ'לַאץ إخلاص, שם הפעולה של הבניין – נאמנות, כנות. סוּרַתֶ אלְאִחְ'לַאץ سورة الإخلاص היא הסורה ה- 112 בקוראן.
* בִּאִחְ'לַאץ بِإخْلاص – בלב שלם, בנאמנות, בכנות
* מֻחְ'לֶץ مخلص, צורת הבינוני הפועל של הבניין – נאמן. אין תלמיד, ערבי או מי שלמד ערבית, שלא כתב לפחות פעם אחת חיבור שנושאו "אַלצַּדִיקֶ אלְמֻחְ'לֶץ" الصّديق المخلص – החבר הנאמן
* הפועל תְחַ'לַּץ تخلّص בבניין החמישי – ניצל מ-, נפטר מ-
* אִסְתַחְ'לַצַ אלְעִבַּר اِسْتَخْلَصَ الْعِبَر, עם הבניין העשירי – הסיק מסקנות
* אִסְתִחְ'לַאץ استخلاص, בספרותית, צורת שם הפעולה של הבניין העשירי – הסקת מסקנות, הפקה
* חַ'לְצַאן خلصان, במדוברת – תשוש, מותש, גמור, "הרוס"
* חִ'לֶץ מִנֶּ אלְמוֹת, תְגַ'נַּן خلص من الموت تجنّن – מהפח אל הפחת (מיל': ניצל מהמוות, השתגע)
* אַללָּה יְחַ'לֶּצְנַא מִנֹּה الله يخلّصنا منّه – שימות כבר! (מיל': שאללה יפטור אותנו ממנו)
למרות שכבר התרחקנו מהבניין הראשון, קבלו את-
* חַ'אלֶץ خالص, צורת הבינוני הפועל של הבניין – נקי, טהור; חופשי; מותר, מוכן. במדוברת משמש גם כתואר הפועל: לגמרי, בהחלט!, למשל: אַנַא תַעְבַּאן חַ'אלֶץ! أنا تعبان خالص – אני לגמרי עייף. וגם כשם עצם/תואר – גמור, מותש
לפני שנסיים, חשבתי לשתף אתכם:
שנים, שנים שאני מתחרפן כשתלמידי ערבית כותבים את מילת היום בכתיב ח'לאץ (שמושפע, מן הסתם, מדרך הכתיבה בעברית – חלאס!, שמנסה להכניס למילה נופך ערבי, אך בכוח).
חברים, הכתיב הערבי מביע הטעמה (איפה מאריכים את המילה):
מילת היום היא במלעיל: חַ'לַץ خلص, קצר כזה…
חַ'לַאץ خلاص, במלרע, כפי שראינו באוצר המילים של היום, זה ישועה. ובסדר, במצרים מבטאים גם את מילת היום בצורה ח'לאץ. אבל אנו לא מצרים.
אין שום קשר, נכון?
אז ח'לץ כבר עם זה!!!
תודה
=-=-=
ועוד משהו ששכחתי והזכיר לי הקורא אידוב תורן:
הנה אמירה עממית, ממוצא מצרי, כנראה, שנאמרת כשמסיימים לספר בע"פ סיפור, בעיקר לילדים:
תוּתַה תוּתַה, חִ'לְצַתֶ אלְחַדּוּתַה! توتة توتة خلصت الحَدُّوتة – וזהו סוף הסיפור! (מיל': תותה תותה, נגמר הסיפור)
המילה חסרת הפירוש תותה מופיעה פעמיים בתחילה כדי להתחרז עם חדותה שמופיעה בסוף.
התמונה: Florinel ZONE
הערה לשונית לגבי התמונה:
על כלב אפשר להגיד בערבית כלב מח'לץ, אך הדרך הנפוצה ביותר להגיד כלב נאמן היא כַּלְבּ וַפִיּ كلب وفيّ (פי 5 מ- מח'לץ, בהקשר של כלבים).
זה היה הפוסט ה- 3,024 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
