מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

מִפְתַאח مِفْتَاح וברבים מַפַאתִיח مَفَاتِيح – מפתח; מפסק, מקש

משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:

Mr.Wael aklouk
waelaklouk

ל- וַאאֶל עַכְּלוּכּ יש מעל 95,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:

Business mind. Storyteller at heart.
Sharing real stories, raw lessons, and life as it is

באינסטגרם, שם יש לו 205,000 עוקבים, הוא גם מוסיף:
 Writer |  Content Creator |  Entrepreneur

בגוגל מצאתי עליו את השורה הבאה:
المهندس وائل عكلوك، الكاتب وصانع المحتوى ورجل ألاعمال

המהנדס ואאל עכלוכ, הסופר, יוצר התוכן ואיש העסקים

לאחר חיפוש מתיש הבנתי שהוא ירדני, אבל אולי אני טועה.

כותרת הסרטון:

اوعى تنسى المفتاح!

תיזהר לא לשכוח את המפתח!

אועא תנסא אלמפתאח! האי קצה כתיר חלוה. קצת תנין סאכנין בעמארה, בברג' סכני, פיה 75 טאבק והנ סאכנין באאח'ר שקה באלעמארה.
כאנת אלעמארה בעד אלסאעה 12 באלליל ביטפוא אלכהרבא ואלמצאעד. יום מן אלאיאם תאח'ר צחאבנא בעד אלסאעה 12, רג'עוא יעני, בעד אלסאעה 1, וטבען אלעמארה מא פיהא כהרבא ולא פיהא מצאעד שע'אלה. פאתפקוא לבעץ' אנה אול 25 טאבק מנחכי לבעץ' קצץ בתצ'חכ, ותאני 25 טאבק מנחכי קצץ טוילה ואאח'ר 25 טאבק מנחכי לבעץ' קצץ חזינה.
ופעלן הדא אללי צאר. בלשוא יחכוא האלקצץ וח'לצוא. אאח'ר אשי למא וצלוא עלא אאח'ר טאבק אכתשפוא אנה איש? נסיוא אלמפתאח תבע אלשקה, לאנה כאנוא סהראנין באלמחל פיה, נסיוא אלמפתאח פיה.
אלקצה חקיקה תשביה לחיאתנא אחנא: אול 25 סנה צ'חכ ומדרסה וג'אמעה ומא פי מסאוליה. קצת אל 25 סנה אלתאניה מן חיאתנא – עמל וג'ד ואסרה ובית ואולאד, קצץ טוילה. אל 25 סנה אלתאלתה אלאח'ירה פי חיאתנא – קצץ טוילה ומתעבה: מן אמראץ', מן וחדה, מן אצחאב בימותוא, מן קצץ מחזנה.
אלמשכלה בעד כל הדא אלחכי נסיוא מפתאח אלבית, אללי הו מפתאח אלאאח'רה, אללי הו מפתאח אלג'נה, אללי הו מפתאח רצ'א רב אלעאלמין. מא ביקדרוא ירג'עוא ינזלוא יג'יבוא אלמפתאח ולא ביקדרוא ירג'עוא יג'יבוא-, ירג'עוא חיאתהם, ומש עארפין שו בדהם יסווא, ראחת עליהם.
אועא תנסא אלמפתאח, אועא תנסא רצ'א רב אלעאלמין. אעמל כל אשי בחיאתכ, בס לא תנסא אלמפתאח. לא תנסא רצ'א רב אלעאלמין.
תחיאתי.

أوعى تنسى المفتاح! هاي قصّة كتير حلوة. قصّة تنين ساكنين بعمارة، ببرج سكني، فيه ٧٥ طابق وهنّ ساكنين بآخر شقّة بالعمارة.
كانت العمارة بعد السّاعة ١٢ باللّيل بيطفوا الكهربا والمصاعد. يوم من الأيّام تأخّر صحابنا بعد السّاعة ١٢، رجعوا يعني، بعد السّاعة ١، وطبعًا العمارة ما فيها كهربا ولا فيها مصاعد شغّالة. فاتّفقوا لبعض إنّه أوّل ٢٥ طابق منحكي لبعض قصص بتضحّك، وتاني ٢٥ طابق منحكي قصص طويلة وآخر ٢٥ طابق منحكي لبعض قصص حزينة.
وفعلًا هدا اللي صار. بلّشوا يحكوا هالقصص وخلّصوا. آخر اشي لمّا وصلوا على آخر طابق اكتشفوا إنّه ايش؟ نسيوا المفتاح تبع الشّقّة، لأنّه كانوا سهرانين بالمحلّ فيه، نسيوا المفتاح فيه.
القصّة حقيقةً تشبيه لحياتنا احنا: أوّل ٢٥ سنة ضحك ومدرسة وجامعة، وما في مسؤوليّة. قصّة ال ٢٥ سنة التّانية من حياتنا – عمل وجدّ وأسرة وبيت واولاد، قصص طويلة. ال ٢٥ سنة التّالتة الأخيرة في حياتنا – قصص طويلة ومتعبة: من أمراض، من وحدة، من أصحاب بيموتوا، من قصص محزنة.
المشكلة بعد كلّ هدا الحكي نسيوا مفتاح البيت، اللي هو مفتاح الآخرة، اللي هو مفتاح الجنّة، اللي هو مفتاح رضا ربّ العالمين. ما بيقدروا يرجعوا ينزلوا يجيبوا المفتاح ولا بيقدروا يرجعوا يجيبوا-، يرجّعوا حياتهم، ومش عارفين شو بدّهم يسوّوا، راحت عليهم.
أوعى تنسى المفتاح، أوعى تنسى رضا ربّ العالمين. اعمل كلّ اشي بحياتك، بس لا تنسى المفتاح. لا تنسى رضا ربّ العالمين.
تحياتي.

תיזהר לא לשכוח את המפתח! זה סיפור יפה מאוד. סיפור על שניים שגרו בבניין מגורים בן 75 קומות, והם גרו בדירה האחרונה בבניין.
בבניין הזה אחרי השעה 12 בלילה כיבו את החשמל והמעליות. באחד הימים חברינו התעכבו אחרי השעה 12, הם חזרו אחרי השעה 1, וכמובן בבניין אין חשמל או מעליות עובדות. הם הסכימו שב- 25 הקומות הראשונות הם יספרו זה לזה סיפורים מצחיקים, ב- 25 הקומות הבאות סיפורים ארוכים וב- 25 הקומות האחרונות סיפורים עצובים.
וזה מה שקרה. הם התחילו לספר את הסיפורים וסיימו. בסוף כשהגיעו לקומה האחרונה, מה הם גילו? שהם שכחו את מפתח הדירה, כי הם בילו במקום ושכחו בו את המפתח.
למען האמת הסיפור הוא הקבלה לחיינו שלנו: 25 השנים הראשונות הן של צחוק, בי"ס ואוניברסיטה, ואין אחריות. ב- 25 השנים הבאות בחיינו – עבודה, רצינות, משפחה, בית וילדים, סיפורים ארוכים. ב- 25 השנים האחרונות בחיינו – סיפורים ארוכים ומעייפים: מחלות, בדידות, חברים שמתים, סיפורים עצובים.
הבעיה היא שלאחר כל העניין הזה הם שכחו את מפתח הבית, שהוא המפתח לעולם הבא, המפתח לגן עדן, המפתח של סיפוק ריבון העולמים (שביעות הרצון שלו מהם). הם אינם יכולים לחזור ולרדת כדי להביא את המפתח, אינם יכולים להחזיר את חייהם והם אינם יודעים מה לעשות, "הלך עליהם".
תיזהר לא לשכוח את המפתח, תיזהר לא לשכוח את סיפוק ריבון העולמים. עשה כל דבר בחייך, אבל אל תשכח את המפתח. אל תשכח את סיפוק ריבון העולמים.
ברכותיי.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@waelaklouk/video/7640938174805495060

=-=-=-=-=-=

בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים ארנון אריאלי ו- Rina Turgeman, שכתבו לנו:

"בשיחה עם תיירת מיוון עלתה המילה seftés: σεφτές.

כשנשאלה מה זה היא אמרה שזה הקונה הראשון שנכנס לחנות בבוקר.
מה הקשר למילת הסלנג סיפתח? מה מקור המילה?"

אז מילת היום היא –

אִסְתִפְתַאח اسْتِفْتَاح – עסקת מכירה ראשונה ביום, פתיחה, הפדיון הראשון, "סיפתח"

לשמיעה: https://clyp.it/rccac1op

גם המילה אִסְתִפְתַאחִיֶּה اسْتِفْتَاحيّة, שהיא צורת הנסבה (הייחוס) בנקבה, היא באותה משמעות, ומשמעות נוספת שלה: "ישר על הבוקר"

אִסְתִפְתַאחִיֶּה מְבַּארַכֶּה! اسْتِفْتَاحيّة مباركة – ברכה שהסוחר/מוכר אומר לאחר ביצוע המכירה הראשונה ביום, לרוב תוך כדי נישוק הכסף (או הקבלה על התשלום באשראי… סתם…)

הפועל אִסְתַפְתַח اسْتفْتَح בבניין העשירי, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – מכר את המכירה הראשונה של היום

למען האמת, ידידתי ועמיתתי רינה כבר עשתה את עבודת החיפוש, ולי נותר רק להציג פה את השאלה ואת הממצאים, ואיזה כיף שאנו חיים בעידן שהקלדה או שתיים ברשת מביאה תשובה מקצועית ל(כמעט) כל שאלה:

מסתבר שה- אסתפתאח הערבי חדר לתורכית בתקופת השלטון העות'מאני: siftah.
זוהי, בעצם, הצורה המקורית של ה- סיפתח בעברית.
השלטון העות'מאני השפיע גם על היוונית, וכך התיירת היוונייה יכלה ליצור קשר מסחרי בן רגע ובלי תיווך של מילונים…

=-=-=-=

פוסט ישן (ומפורט) יותר כלל גם את השורה הבאה הקשורה לשורש פ.ת.ח:

פַתַּאחַה فَتَّاحَة או פַתַּאחַת פַאל فَتَّاحَة فَال – מגדת עתידות, קוראת בקפה (במשקל בעלי/ות המלאכה)

בפוסט עצמו הובא קישור לפוסט מפורט בנושא השורש מהדף:

إِحْكِي عَرَبِي אִחְכִּי עַרַבִּי – המרכז ללימודי ערבית
של חברי רועי סראג' גולן.

הנה ציטוט רלוונטי בנושא מהדף:

"אחד מ-99 שמותיו של אַלְלָّה על פי האסלאם הוא الفَتَّاح אַלְפַתָّאח. המנצח או הכובש או מביא הפרנסה.

يَا فَتَّاح يَا عَلِيم يَا رَزَّاق يَا كَرِيم – יַא פַתַّאח יַא עַלִים יַא רַזַّאק יַא כַּרִים – תפילה לפרנסה באסלאם
(וגם אמירה מקובלת של המוכר/סוחר עם פתיחת יום העבודה. בנוסף, זו אמירה שנאמרת בלי קשר למכירה, למשל אבי ז"ל היה אומר אותה בלי סוף, בסרקזם: "איזה יום הולך להיות לי…". שָלֵו).
הביטוי ألله يِفْتَحْهَا بِوِشَّك – אַלְלָّה יִפְתַחְהָא בִּוִשַّכּ – שאלוהים יפתח לך את הפרנסה".

=-=-=

אִפְתַח יַא סֻמְסֻם! افتح يا سمسم – סומסום, היפתח! הסיסמה הסודית המפורסמת מ"עלי באבא וארבעים השודדים"

כתב אבשלום פרג'ון:
חלאק פתח באקרע אסתפתח
حلّاق فتح بأقرع استفتح – הספתאח של הסַּפָּר היה קירח 

הוסיף יאיר פז-גולד:
במדוברת שמעתי את המלה פַתְחַאת فتحات במשמעות של "הזדמנויות".

=-=-=-=-=-=

אבל מה התברר לי בזמן שכתבתי את הפוסט הנוכחי, העדכני? שמעולם לא התייחסתי לשורש פ.ת.ח, שזהה, בעיקרון, בערבית ובעברית. אז הנה:

* הפועל פַתַח فَتَح בבניין הראשון – פתח; כבש (צבא מוסלמי); ביטא תנועת פתחה (בקריאה); שפט והכריע בין- ובין-; היטיב ועשה חסד (אלוהים); האיר עיניים והדריך את- (אלוהים)
* פַתְח فتْح וברבים פֻתוּח فتوح או פֻתוּחַאת فتوحات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פתיחה; כיבוש, ניצחון (מוסלמי); ישועה משמיים, פרנסה משמיים
* פַתְחַה فتحة – תנועה פתחה בדקדוק הערבי, מקבילה לפתח בעברית
* פַאתֶח فاتح וברבים פַאתִחוּן فاتحون, בצורת הבינוני הפועל – פותח; כובש, מנצח (מוסלמי); בהיר (צבע)
* פַאתִחַה فاتحة וברבים פַוַאתֶח فواتح, בנקבה – פתיחה, מבוא, התחלה
* סוּרַתֶ אלְפַאתִחַה سورة الفاتحة – הסורה הראשונה בקוראן
* אַלְפַוַאתֶח الفواتح – האותיות המסתוריות שמופיעות בתחילת 29 סורות בקוראן
* מַפְתוּח مفتوح, בצורת הבינוני הפעול – פתוח, גלוי
* הפועל פַתַּחַ فتّح בבניין השני – פתח, פקח עיניים; הפעיל/הדליק רדיו או מכשיר אחר
* הפועל פַאתַחַ فاتَح בבניין השלישי – פתח בשיחה, פנה ראשון עם הצעה
* הפועל תַפַתַּחַ تفتّح בבניין החמישי – נפתח לרווחה; נפקחה (עין); חשף, גילה
* מִתְפַתֶּח متفتّح, בצורת הבינוני הפועל, במדוברת – נאור, נבון, חכם, עירני, נמרץ
* הפועל אִנְפַתַח انفتح בבניין השביעי – נפתח; נפתח/נחשף ל-
* אִנְפִתַאח انفتاح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פתיחוּת
* אִנְפִתַאח פִכְּרִיּ انفتاح فكريّ – פתיחות מחשבתית
* הפועל אִפְתַתַח افتتح בבניין השמיני – פתח (לרוב אירועים או מקומות); חנך; כבש (צבא מוסלמי)
* אִפְתִתַאח افتتاح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פתיחה, חנוכה של בניין או מוסד
* אִפְתִתַאחִיַּה افتتاحيّة – פתיחה; מאמר ראשי, מאמר מערכת; פתיחה מוזיקלית
* חַפְל אִפְתִתַאח حفل افتتاح – טקס פתיחה
* מֻפְתַתַח مفتتَح, בצורת הבינוני הפעול – פתיחה, ראשית, ראשית דברי המסמך
* הפועל אִסְתַפְתַח استفتح בבניין העשירי – פתח; התחיל את-, גם טקסט כתוב. במדוברת, כפי שראינו קודם: מכר את המכירה הראשונה של היום. שם הפעולה ופירוט נוסף על הבניין הופיע פה למעלה
* חַלְקַת/עַלַּאקַת/מִידַאלְיַת מַפַאתִיח حلْقة/علّاقة/ميدالية مفاتيح – מחזיק מפתחות

וכמה שורות במדוברת:
* פִתֶח فِتح – חכם, נבון, עירני, מהיר-תפיסה
* פַתַחֶ אלְבַּחְ'ת فتح البخت – הגיד עתידות, ניחש מזל
* פַתְחַת בִּאלְקַהְוֶה فتحت بالقهوة – "פתחה בקפה"
* פַתַח נַאפִ'דַה فتح نافذة – נתן הזדמנות (מיל': פתח חלון)
* בִּיפְתַחֶ אלנַּפַס بيفتح النّفس – מעורר תיאבון
* פַתַּח עֵינֵיה فتّح عينيه – פקח את עיניו והבין מה קורה סביבו, היה ער למתרחש
* פַתַח צַדְרֹה فتح صدره – גילה סבלנות ואהדה, התנהג בצורה אוהדת ומבינה (מיל': פתח את החזה שלו)
* פַתַח פַתְחַה فتح فتحة – יצר תקדים שלילי (מיל': פָּתח פֶּתח)
* פַתַח עַלֵיה חַלְקֹה فتح عليه حلقه – צרח עליו, גער בו, "פתח עליו את הפה"
* אִידֹה מַפְתוּחַה ايده مفتوحة – אדם נדיב (מיל': ידו פתוחה)
* בִּיחִכּ מַטְרַח אִללִּי מַא בִּירְעַאה וּבִּיפְתַח בְּוַאבּ מֻעְ'לַקַה بيحكّ مطرح اللي ما بيرعاه وبيفتح بواب مغلقة – מתערב בעניינים לא לו, שרצוי לא לעסוק בהם (מיל': הוא מגרד מקום שלא מגרד לו ופותח דלתות נעולות)
* פַתַחְנַא לֹה, דַחַ'ל בֶּחְמַארֹה فتحنا له، دخل بحماره – מושיטים לו אצבע והוא רוצה את כל היד (מיל': פתחנו לו [את הדלת] והוא נכנס יחד עם החמור שלו)
* אִפְתַח בַּאבַּכּ וּאפְתַחֶ'ר אַוְ סַכֶּר בַּאבַּכּ וּאסְתַתֶר افتح بابك وافتخر أو سكّر بابك واستتر – האצילות מחייבת (מיל': פתח דלתך והתפאר או סגור דלתך וחיה בצנעה)
* בְּתִנְסַדּ מִן בַּאבּ, בִּיפְתַחְהַא רַבַּכּ מִן בַּאבּ بتنسدّ من باب، بيفتحها ربّك من باب – אין להתייאש, תמיד ישנו מוצא (מיל': זה נסגר מדלת אחת, אלוהים פותח את זה מדלת אחרת)
* עַ'מַּצ' עֵין וּפַתַּח עֵין غمّض عين وفتّح عين – קרה כהרף עין, בשבריר שניה (מיל': עצם עין ופתח עין)
* קַלְבִּי אִנְפַתַח לֹה قلبي انفتح له – הוא מצא חן בעיניי, הרגשתי אליו סימפתיה (מיל': ליבי נפתח אליו)
* בֻּכְּרַה יִפְתַחֶ אלסּוּק וּיְבַּאנֶ אלְעַטַּאר מִנֶּ אלְבַּיְטַאר بكرة يفتح السّوق ويبان العطّار من البيطار – האמת עתידה להתגלות (מיל': מחר ייפתח השוק ויתגלה מי מוכר בשמים ומי רופא של בהמות)
* אַללָּה / רַבֶּנַא יִפְתַחְהַא עַלַא וִשֶּכּ الله / ربّنا يفتحها على وشّك – שיהיה לך בהצלחה! שאללה יפתח בפניך את דרך ההצלחה

=-=

אי אפשר להתעלם מ-
"תנועת פַתְ"ח (בערבית: فتح, היפוך של ראשי התיבות حركة تحرير فلسطين "חַרַכַּת תַחריר פלסטין" – התנועה לשחרור פלסטין) היא תנועה ומפלגה לאומית הממלאת תפקיד מרכזי בפוליטיקה הפלס' ובסכסוך הישראלי-פלס' מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. פת"ח וארגוני הבת שלו הפעילו טרור נגד ישראל. ב-31 באוגוסט 1986 הכריזה עליו מדינת ישראל כארגון טרור. עם זאת, במהלך הסכמי אוסלו הכירה ישראל בארגון הגג אש"ף, המורכב בעיקרו מפת"ח, כ"נציגו הלגיטימי של העם הפלסטיני".
כיום, תנועת פת"ח נחשבת למתונה ביחס לחמאס האסלאמיסטית, והיא תומכת בסוציאל-דמוקרטיה, הפרדת הדת מהמדינה ופתרון שתי המדינות. […]" (ויקיפדיה)

ומכאן: פַתְחַאוִיּ فَتْحَاوِيّ – פעיל/איש פתח; הקשור לארגון פתח

=-=

"המפתח הפלסטיני (בערבית: מִפְתַאח פַלַסְטִין مفتاح فلسطين) או מפתח השיבה (בערבית: מִפְתַאחֶ אלְעַוְדַה مفتاح العودة) הוא סמל פלס' המייצג את הבתים שהולאמו או נחרבו בנכבה, אשר היו שייכים ליותר ממחצית מאוכלוסיית פלשתינה המנדטורית שגורשה או נמלטה במלחמת העצמאות, ולאחר מכן נשלל ממנה הזכות לחזור.
מאז הנכבה המפתח נהיה לסמל בולט ותזכורת לאובדן פיזי ורגשי ולחוסר צדק. המפתח נחשב לחלק מהתקווה של העם הפלס' לשוב לארצו שנכבשה ותביעה על נכסיו.
[…]" (שם)

=-=

קוראים הזכירו לי ששכחתי את:
* אַלצַּבֶּר מִפְתַאחֶ אלְפַרַג' الصّبر مفتاح الفرج – הסבלנות משתלמת (מיל': הסבלנות היא מפתח הישועה). מוסיף בעניין אורי טרוק: הצד השני של המטבע הוא: אלצבר ביודי עאלקבר الصبر بيودي عالقبر כלומר אל תשב סבלן ותמתין אלא עשה מעשה (מיל': הסבלנות מובילה לקבר)

אז על הדרך עוד כמה דברים ששכחתי:
* מִפְתַאח מסדס مفتاح مسدّس – מפתח בצורת משושה, מפתח אלן
* מִפְתַאחֶ אלשַרּ כִּלְמֶה, וּאַצֶלֶ אלשַּר שַרַארַה مفتاح الشّرّ كلمة وأصل الشّرّ شَرَارَة – לא צריך הרבה כדי לפגוש רוע (מיל': המפתח של הרוע הוא מילה, ומקור הרוע הוא ניצוץ)
* לִכֻּלִּ קֻפְל מִפְתַאח لكل قفل مفتاح – יש פתרון לכל בעיה (מיל': לכל מנעול יש מפתח)

הוסיף יאיר פז-גולד:
المكتوب مبين من عنوانه، والباب المفتوح ما بده بواب – הדברים ברורים ואין צורך להסבירם (מיל. תוכן המכתב ברור מכותרתו ודלת פתוחה אינה מחייבת הימצאות שוער).
المال السايب يعلّم السرقة، والباب المفتوح يغرّي الحرامي – פרצה קוראת לגנב (כסף שאין עליו השגחה מלמד כיצד לגנוב ודלת פתוחה מפתה גנבים).
الله يفتح عليك بواب الرزق – אני מאחל לך פרנסה טובה. مفتّح باللبن – אדם פיקח, ערמומי, שאי אפשר לעבוד עליו (מיל. פוקח עיניו [רואה] [אפילו] בתוך חלב).

התמונה: Thomas William

זה היה הפוסט ה- 3,219 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.