מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:

“בוקר טוב.
תוכל בבקשה לכתוב על המילה אֶלדַּחַה الدّحة או אֶלדַּחִיַּה الدّحيّة

זה כידוע שמו של ריקוד מוכר

ובהקשר הזה האם יש קשר לשוני או אחר לשמה של בירת קטר אֶלדּוֹחַה الدّوحة?

תודה!”

אז מילת היום היא –

דַחִיַּה دَحِيَّة – ריקוד בדואי

לשמיעה: https://clyp.it/jruone4s

* הפועל דַחַּא دحّى בבניין השני, במדוברת – רקד את ריקוד הדחיה

אפתח עם קטע שהופיע אצלנו בעבר באחד הפוסטים על אהבה:

אני רוצה להביא את בקשתו של הקורא Omri Oz, שכתב לנו:

“אהלן לחברי הדף היקר,
אשמח אם תוכלו בבקשה לכתוב פוסט על ה- דחיה دحية ולהעשיר לנו מעט את הידע.

לפי דעתי זה מושג חשוב לא רק ללומדי ערבית, אלא כפי שתראו בסרטון המצורף לכל ישראלי שהולך להשתתף בחתונות בזמן הקרוב:

לואי (לֻאַ’י) עלי – “אח שלנו מתחתן”

תודה מראש ואין עליכם!”

מה פתאום נזכרתי בבקשתו של עמרי? מיד תבינו.

את הז’אנר הזה, הדחיה, הזכרנו פה בעבר:

לפי ויקיפדיה בערבית:

“דחיה, או דַחַה, כפי שהריקוד מכונה בחצי האי ערב, הוא ריקוד בדואי אותו אפשר לפגוש בנגב, בירדן, בצפון סעודיה, באחדות ממדינות המפרץ ובחלקים של סוריה, עיראק וסיני. בעבר הוא היה הריקוד של לפני היציאה לקרב, שמטרתו הייתה להגביר את המוטיבציה וההתלהבות בקרב בני השבט. כמו כן, היו גם רוקדים אותו עם סיום הקרבות, תוך כדי אזכור סיפורי הגבורה.
כיום רוקדים אותו בחתונות, חגים ושאר מסיבות ואירועים”.

ההיסטוריון עבד אללה בן עבאר אלענזי عبد الله بن عبار العنزي טוען:

“מדובר בסוג של משחק, ללא שום היסטוריה, בדיוק כמו דבכה וריקודי עם אחרים. הריקוד אינו מיוחס לשבט מקורי אחד; הוא נרקד בכל שבטי (הבדואים) של הצפון בירדן ובארץ ישראל (פלסטין, לשיטתו)”

=-=-=-=

המצחיק הוא, או שבעצם לא כל כך מצחיק, שהוא הפך לריקוד אופנתי בחתונות יהודיות רבות בארץ, ועם זה אין בעיה, כמובן, פרט לעובדה שהדיג’יים למיניהם משמיעים אותו לא פעם עם המילים המקוריות, שהן לאומניות וקוראות לחיסול ישראל. לא הכי נעים…

וזה מביא אותי לחיבור בין הפוסט של היום לבקשתו של עמרי.

הפוסט של היום (המקורי, זה ממנו הטקסט הועתק ולא הובא פה במלואו. שָלֵו) עוסק באהבה. איזה יופי.
אז קבלו איפה מצאתי את המילה הזו; באחד מריקודי הדחיה הנפוצים היום בגדה המערבית (יהודה ושומרון).

הקשיבו למוזיקה, ובעיקר למילים:

הדחיה נקראת אֶלדַּחִיֶּה אֶלְחַרְבִּיֶּה الدّحيّة الحربيّة – הדחיה הקרבית/המלחמתית, או בשמה האחר: צוֹתֶ אלְבַּארוּד صوت البارود – קולם של הרובים.
למקרה שאתם חושבים שהיא ישָנה ולא רלוונטית, אז היא מלפני שלוש שנים (2017), טרייה והולכת יופי באירועים ובשמחות כיום.

הזמרים: שַאדִי אֶלְבּוּרִינִי شادي البوريني ומֻאַ’יַּד אלבוריני مؤيّد البوريني (שניהם מהכפר בורין דרומית לשכם)

מצד אחד, הכינו את הכפיים, זה קצב מרקיד בטירוף,
מצד שני, תלבשו שכפ”ץ או אפוד קרמי, כי החבר’ה האלה רוצים שתמותו:

لو زغرد صوت هالبارود לַוְ זַעְ’רַד צוֹת הַאלבַּארוּד
وشفت السّما مضويّة וּשֻפְתֶ אלסַּמַא מַצְ’וִיֶּה
ولا تقولو بالسّما رعود וּלַא תְקוּלוּ בַּאלסַּמַא רְעוּד
هذولا فلسطينيّة הַדוֹלַא פְלַסְטִינִיֶּה

כאשר קולם של הרובים יזמר
ותראה את השמיים מוארים
אל תגידו שאלו רעמים בשמיים
אלו הפלסטינים

نحنا ما نهوى السّكوت נִחְנַא מַא נִהְוַא אלֶסְכּוּת
نحنا ما بنهاب الموت נִחְנַא מַא בִּנְהַאבֶּ אַלְמוֹת
اسأل عنّا في بيروت אִסְאַל עַנַּא פִי בַּיְרוּת
وخلقنا فدائيّة וּחְ’לִקְנַא פִדַאאִ’יֶּה

אנחנו לא אוהבים לשתוק
אנחנו לא מפחדים מהמוות
שאל על אודותינו בבירות
אנחנו נולדנו לוחמים

وأضرب على الكلاشنكوف וּאֻצְ’רֹבּ עַלֶא אלְכְּלַאשֶנְכּוֹף
احنا ما نعرف الخوف אִחְנַא מַא נֶעְרַפֶ אלְח’וֹף
ع الدّوريّة المالاتوف עַ אלדַּוְרִיֶּה אֶלְמַאלַאתוֹף
وتنفجر الدّوريّة וּתַנְפַגֶ’רֶ אלדַּוְרִיֶּה

תירה בקלצ’ניקוב
אנחנו לא יודעים פחד מה הוא
על הסיור (הצה”לי נזרוק) בקבוק תבערה
והסיור יתפוצץ

أضرب على الأم سكستين אֻצְ’רֹבּ עַלַא אֶלְאֶמ סִכְּסְתִין
احنا شعب الجبّارين אִחְנַא שַעְבֶּ אלְגַבַּארִין
احنا نصدّ المعتادين אִחְנַא נְצִדֶּ אלְמֻעְתַאדִין
ما نهاب الصّهيونيّة מַא נְהַאבֶּ אלצַּהְיוּנִיֶּה

תירה ב- M16 (משפט זה לא הובן על ידי כותב הכתוביות בסרטון והוא פשוט דילג עליו)
אנחנו עַם הגיבורים
אנו נבלום את התוקפים
אנחנו לא פוחדים מהציונים

لو تشدّ الهمّة وتشدّ الحيل לַוְ תְשִדֶּ אלְהִמֶּה וּתְשִדֶּ אלְחֵיל
نحنا نعلي (؟) على هالخيل נִחְנַא נִעְלִי עַלַא הַאלְחֵ’יל
واللي بفشل (؟) يا ويل וּאִללִּי בִּפְשַל – יַא וֵיל
وخلقنا فدائيّة וּחְ’לִקְנַא פִדַאאִ’יֶּה

כאשר תשנס מותניים ותאזור אומץ
אנו נעלה על הסוסים
ומי שייכשל – אוי לו
כי נולדנו לוחמים

(גם הבית האחרון כולו קופח בכתוביות בסרטון המקורי, מן הסתם עקב הקושי בפענוחו. תודה לימאמה על העזרה בפענוח התוכן בו.
הסרטון, למי ששואל, צולם במהלך חתונה)

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=

תוספות עדכניות (“עדכני” זה יחסי…):

הנה כתבה מלפני 5 שנים:

תחיית הדחייה- הריקוד הבדואי המסורתי זוכה לפריחה מחודשת

צעירי המגזר הבדואי מבקשים להחזיר את ריקוד הדאחיה המסורתי ללב הקונצנזוס התרבותי. שורות גברים רוקדות למילותיו של משורר מאלתר במשך שעות ארוכות במגוון אירועים חגיגיים בדרום, והדאחיה זוכה לתחייה ושדרוג בכלים מוסיקליים מודרניים, אחרי שכמעט נעלמה מרחבת הריקודים

אחמד אבו סוויס, “וואלה”, 10.11.15

ריקוד הדאחיה מייצג תרבות בדואית שבטית בת אלפי שנים שמקורו במדבריות ערב הסעודית. בארבעת העשורים האחרונים, על רקע חדירתה של תרבות המערב למזרח התיכון ככלל ורחבות הריקודים בפרט, הדאחיה כמעט ונעלמה מהעולם. צעירים בדואים מכספייה, תל שבע ויישובים אחרים גילו בשנים האחרונות את הפוטנציאל התרבותי והכלכלי האדיר הגלום בהחייאתו של הריקוד, כאלטרנטיבה אותנטית וממגנטת לכל אירוע רב משתתפים.

אחרי הרבה שנים של דעיכה ריקוד הדאחיה שב ותופס מקום באירועים חגיגיים. עומר אל עוואידה סולן דאחיה מכסייפה, הוא אחד החלוצים בתחום המתפתח שמציע אופק כלכלי לרבים מבני המגזר. “מדובר בריקוד בדואי מסורתי בין אלפי שנים ששודרג עם כלים מוזיקאליים מודרניים” הוא מספר. “אנחנו ניצלנו את הפוטנציאל שיש לבדואים בעניין והענקנו במה לבעלי כישרונות רבים. כמו שבחתונות מזמינים די ג’יי, הבדואים צריכים משהו שמדבר אליהם – והדאחיה מדברת אל האנשים , מילד ועד זקן”.

אחד המאפיינים המרכזיים של הריקוד המוזיקאלי המוזר הזה הוא שהסולן מאלתר את הטקסטים תוך כדי שירה, ומשתמש בניבי שפה כל כך עתיקים שאפילו חלק מהבדואים לא מצליחים להבין. “בדאחיה אין לך מישהו שילחין לך מילים ויכתוב לך הכול מראש”, אומר אל עוואידה. “זה שליפה מהבטן, זה כשרון, זה אנשים חדים. זה מראה את חוכמת הבדואי. אנשים שיש להם כישרונות לא מנוצלים”.

תחייתה של הדאחיה מעוררת מחלוקת בין מוסיקאים ערבים. המונוטוניות של הלחן והמקום הנרחב שהיא נותנת לאלתורים יוצרת אי נוחות, בלשון המעטה, בקרב בעלי תפיסות שמרניות יותר. “אין בזה שום דבר!” כך אומר בהתרסה סאלם אבו עפאש, מוזיקאי ותיק מבאר שבע. “זה משהו שמחזיק משפט או משפט וחצי של מוזיקה. משפט מוזיקה זה 4 תווים למי שמבין במוזיקה, ובדאחיה זה חוזר על עצמו כל הזמן. זה יכול לקחת שעה שעה וחצי וזה משעמם. היום מפעילים בשביל זה את האורגן ואין בזה שום נשמה מוזיקאלית”, הוא אומר.

“ברגע שתהיה יותר מודעות למוזיקה אצל הבדואים, תאמין לי לא יהיה להם מקום כאן. לא שאני נגדם אבל לפי דעתי זה הורס אוזניים וכל איש מוזיקה זכותו להיות קנאי על האוזניים של האחרים. מוזיקה צריכה להיות מועברת בצורה נכונה וכשאתה אומר מוזיקה זה לא רק להחזיק פח ולהגיד בום בום”, כך לדברי אבו עפאש.

אותו ריקוד החל את דרכו לפני מאות שנים בערב הסעודית ונחשב לאורך השנים למוזיקה שמאפיינת את הבדואים. סאלם אלאעסם סולן דאחיה מתל שבע, בניגוד מסוים לדברי אבו עפאש, טוען כי מדובר בלא פחות מבסיס התרבות הבדואית. “לכל עם בעולם יש תרבות משלו, וכל עם שומר את התרבות שלו. הבדואים חייבים לשמור על התרבות שלהם כי אם לא נשמור אז מי ישמור לנו עליה?”. מאהר אבו סבייח, חתן טרי שהזמין להקת דאחיה לחתונתו, מעיד על הפופולאריות הרבה שצבר הריקוד באירועים משמחים. “אין חתונה בלי דאחיה!”, הוא מספר. “אם אין לך דאחיה באירוע אז כולם אוכלים ארוחת ערב והולכים הביתה עשר דקות אחרי הארוחה. לא נשאר אף אחד באוהל. אם יש דאחיה אז תופסים אותם עד 1 -2 בלילה. זה בילוי חבל על הזמן”.

=-=-=-=-=

פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”

“א-דּוֹחַה (בערבית: الدوحة, תעתיק מדויק: אלדַּוְחַה), בירת קטר. העיר שוכנת לחוף המפרץ הפרסי ומתגוררים בה כ-1,450,000 תושבים (2011). דוחה היא העיר הגדולה ביותר בקטר, ובה ובפרבריה מתגוררים למעלה מ-80% מאוכלוסיית המדינה.

דוחה הוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014.

היסטוריה
דוחה נוסדה ב-1850 ונקראה אל-בידא. ב-1916 הפכה העיר לבירת מדינת חסות בריטית. עם קבלת עצמאותה של קטר ב-1971 דוחה הייתה לבירת המדינה. בניין הממשלה, הנחשב לסימן ההיכר של העיר, נחנך ב-1969. בשנת 1996 הוקם ערוץ הטלוויזיה אל-ג’זירה בעיר.

כלכלה, תיירות וספורט
עיקר פרנסת התושבים מתבססת על תעשיית הנפט ועל דייג. לאחרונה החלה להתפתח גם תעשיית תיירות, בעיקר תיירות המופנית לעשירי העולם. בתחילת שנות ה-2000 החלה תנופת בנייה גדולה בדוחה, וקו הרקיע של החוף השתנה לחלוטין עם הופעתם של מגדלי מגורים ומשרדים, בהם מרכזי קניות רבים. בעיר מתקני ספורט רבים לשימוש כללי, חלקם בתשלום (טניס, גולף) וחלקם חינמיים (מגרשי כדורסל והחלקת גלגיליות). במרכז הקניות CITY CENTER מגרש החלקה על קרח בתשלום.

בדוחה המדברית נבנה מגרש גולף, אתר סקי סינתטי ועוד, אשר מושכים אליהם את אילי הנפט מהסביבה כמו גם עשירי עולם אחרים כגון, בזמנו, מייקל ג’קסון. שמה של דוחה נחקק בספרי ההיסטוריה של הספורט ב-12 במאי 2006, עת נשבר באצטדיון האתלטיקה שבעיר שיא העולם בריצת מאה מטר גברים. ג’סטין גטלין רץ את המרחק בזמן של 9.76 שניות אך מאוחר יותר נפסלה תוצאתו לאחר שהתברר כי גטלין השתמש בסמים.

דוחה אירחה את משחקי אסיה ה-15 בדצמבר 2006, והיא נבחרה לשמש כבירת התרבות הערבית לשנת 2010.

דוחה הגישה את מועמדותה לאירוח משחקי הקיץ האולימפיים במסגרת המכרזים האולימפיים ל-2016 ול-2020, אך לא הצליחה לעלות לשלבי הגמר של המכרזים […]” (ויקיפדיה, לאחר אינספור שינויים מצידי והשארת ביקורת נוקבת בערך המקורי).

ויקי באנגלית טוענת שפירוש שם העיר הוא משהו עגלולי, מעוגל, זאת בהתייחסות לצורתם של המפרצונים לאורך קו החוף של האזור.

המילונים הקלאסיים גורסים, שדוחה היא עץ עצום ממדים ומרובה ענפים, או פשוט צל עצום.

=-=-=-=-=

“אצטדיון דוחה (או דוחא, בערבית: ستاد الدوحة) הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בעיר סח’נין שבישראל. האצטדיון משמש את קבוצת בני סכנין במשחקיה הביתיים ומכיל 8,500 מקומות ישיבה.

[…]

… נדרשו עוד כ-10 מיליון שקל כדי להשלים את גודל האצטדיון לכדי 7,000 צופים. באמצעות חבר הכנסת אחמד טיבי נעשתה פנייה לוועד האולימפי הלאומי של קטר שהסכים לתרום 10 מיליון דולר. התרומה נועדה, בנוסף לשדרוג האצטדיון, גם להקמת כפר ספורט בעיר. כאות הוקרה הוחלט לקרוא לאצטדיון על שם בירת קטר, דוחה. […]” (ויקיפדיה).

=-=-=

אגב, מילה אקטואלית:

כל יום נחתם פה הסכם שלום חדש: עם מדינת האמירויות, עם בחרין, מדברים על “עמידה בתור” של סודאן, עומאן, מרוקו והחשובה מכולם – סעודיה,

אבל מה עם קַטַר? (קטר, במלעיל. קטר במלרע היא מילה עברית והיא קשורה, כמו בערבית, לעולם הרכבות)

אז זהו, שקטר היא מדינה מנודה במפרץ בפרט ובעולם הערבי בכלל. מי שמתעניין בסיבות מוזמן לקרוא בויקיפדיה את הערך:

המשבר הדיפלומטי הקטרי

=-=-=

אידוב, לשאלתך:
המילה דוחה היא מהשורש ד.ו.ח (גזרת ע”ו)
לעומתה, המילה דחיה היא מהשורש… הממממ… המילה אינה מופיעה במילונים. על פניה, וגם לפי נטיית הפועל דחא שהובא בתחילת הפוסט, היא מהשורש ד.ח.י (בגזרת ל”י).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

תוספת לאחר פרסום הפוסט:

אחת הדחיות המפורסמות היא זו המוקדשת לזעבור.
זע – מה?
זַעְבּוּר.

הרשת מלאה ביצועים בעברית של הדחיה של זעבור. מי המבצעים? שמות כמו מתן כהן, נחמן סבג, ברק מזרחי.
יוטיוב מלא סרטונים – בעברית! – של שמחות בהן השמיעו את הדחיה הזו, כלשונה. בערבית. עם המילים “החינניות”.

אז בואו נעיף בה מבט קצר, בדחיה המקורית.
זעבור הוא הבחורצ’יק השמנמן החביב עם ה- M16, שגם יורה בו ליד החבר’ה, גם הם חמושים, בשביל ה”שופוני”.
האירוע: חתונה של חתן בשם צ’יאא’. הזמר: חסנין אלמצרי. הדחיה מוקדשת לאיש ולאגדה – זעבור.

זה קצבי ומרקיד? אין ספק.

אז מי אתה, זעבור?

נתחיל מזה שאין לי מושג מה הפירוש של הכינוי זעבור.

אֶלזַּעְבּוּר الزّعبور הוא כינויו של אחמד נַאגִ’י אַבּוּ חַמַאדֶה أحمد ناجي أبو حمادة תושב מחנה הפליטים בלאטה ליד שכם, פעיל בכיר בגדודי חללי אלאקצא במחנה.

אלזעבור היה המבוקש מספר 1 של מנגנוני הרשות שכן הרג תושב במחנה עסכר הישן. במהלך הפעולה למעצרו הוא נפצע, אך גם הרג קצין של הביטחון המסכל.
הוא הלך לעולמו לפני שנתיים לאחר שמצבו הרפואי הדרדר בכלא של מנגנוני הרשות, והוא בן 28, אב לשלוש בנות.

בקיצור, מבינים באיזו מדינה מטורללת אנו חיים? יהודים משמיעים בחתונות שלהם שירי הלל ושבח לאנשים שהיו שמחים לחסל אותם… והכל בשם הקצב והמוזיקה המרקידה.
הזוי לחלוטין.