פורסם לראשונה ב- 14.11.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית, שכתבה לנו:
“ראיתי שהפועל מח’ט משמעותו ניקה את האף. מניחה שיש לזה קשר למילה העברית ממחטה?”
אז מילת היום היא –
מַחְ’טַה مَخْطَة – נזלת
(בהקלטה ימאמה מקליטה מֻח’טה)
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
היה לנו פוסט על המילה בעבר:
הצחקוקים בקהל מובנים; המילה נכנסה לעברית המדוברת כ- “מוחטה”, ולא בהקשרים מעודנים במיוחד, שלא לומר מגעילים. מילה שעצם אמירתה רחוקה מרחק מזרח ממערב מדיבור מוקפד.
כאן המקום להזכיר את השיר המקורי והחתרני “גבי ודבי” של להקת “הדג נחש”, בו נאמר שטרומפלדור בעצם אמר “טוב למוחטה על ארצנו” (במקום “טוב למות בעד ארצנו”).
השורש הערבי מ.ח’.ט הוא ספרותי טהור ואינו בשימוש:
* הפועל מַחַ’טַ مخط בבניין הראשון, או אִמְתַחַ’טַ امتخط בשמיני – הוציא את הנזלת מאפו
* מַחְ’ט مخْط, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, שמילת היום היא צורת היחידה האחת שלה – קינוח אף
* הפועל תַמַחַּ’ט تمخّط בבניין החמישי – מָחַט, קינח
* מֻחַ’אט مخاط – נזלת, לחה, הפרשה רירית
מָחַט??? מה זה? –
קודם כל, זה פועל, יש להגות במלרע. אין מדובר ב- מַחַט, במלעיל, של התפירה.
השוואה זריזה לעברית תגלה שהשורש קיים במשלב לשוני גבוה: מחט את אפו, כלומר קינחו, וכמובן במילה האריסטוקרטית מִמְחָטָה. לכמה מכם יש כעת, ממש עכשיו, ממחטה בכיס? במקרה הטוב אולי יש לכם טישו…
מילה נוספת לנזלת בערבית, הן במדוברת והן בספרותית, היא –
נַזְלֶה نزلة
מהשורש הכה נפוץ נ.ז.ל, שכולו עוסק בעניינים של ירידה, או התארחות.
נִזֶל نزل בבניין הראשון – ירד (ולא ניכנס לעוד דוגמאות כי השורש הופיע אצלנו בפוסט הבא: http://bit.ly/32875Tl)
ואיך אפשר לסיים בלי מילת המילים בהקשר אַפִּי מעין זה, והנה פוסט שפורסם אצלנו בעבר –
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:
אז מילת היום היא –
חְ’נַאנַה خْنانة – נזלת
השורש הערבי ח’.נ.נ עוסק בעיקר באף ובהפרשותיו:
* הפועל הספרותי חַ’נַּ خنّ בבניין הראשון – אנפף
* הפועל המרובע חַ’נְחַ’ן خنخن – דיבר מהאף
* חַ’נֶּה خنّة או מַחַ’נַּה مخنّة או חַ’נִין خنين – אנפוף. ח’נין זה גם פוליפ באף, ונא לא להתבלבל עם חַנִין حنين, שהוא גם שם פרטי של בחורה, שמשמעו כיסופים או כמיהה
* אַחַ’נּ أخنّ, בספרותית, במשקל בעלי המום – מאנפף, מדבר דרך האף
* אַבּוּ חְ’נַאנַה أَبُو خنانة או אַבּוּ חַ’נֶּה أَبُو خنّة – זב חוטם, בעל החנאנה. כינוי לגבר חסר גבריות
מילת היום, ח’נאנה, היא מילה במדוברת.
ימאמה שלנו מוסיפה:
* עַמִּי אַבּוּ חְ’נַאנֶה בִּיעִדּ לַלתְּמַאנֶה عمّي ابو خْنانة بيعدّ للثّمانة – זה שיר ילדים, ששרים כשמשחקים מחבואים כדי להחליט מי עוצם עיניים: סופרים עד 8, הילד ש”נופל” עליו המספר 8 הוא זה שצריך לעצום עיניים ואז לצאת לתפוס את חבריו.
מילולית: דוד/חבר שלי אבו ח’נאנה סופר עד שמונה
הקורא Yehoshua Wizel Sankari שלח לנו את הפתגמים:
כֻּלּ וַאחַד מַחְ’טַתוֹ עַלַא תִמּוֹ אַיְמַע كلّ واحد مخطتو على تمّو ايمع – שכל אחד הנזלת שלו בעיניו היא כמו גלידה (מונח של הדור הישן)”
זה משפט שמתייחס להרבה סיטואציות כמו “הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו” ועוד הרבה ביטויים.
אַּבּוּ מַחְ’טה וּצַאר יִעְרֶף יִחְכִּי ابو مخطة وصار يعرف يحكي – אחד שלא מבין כלום ומדבר מעל “לגובה” שלו (מיל’: זב חוטם והתחיל לדעת לדבר)
=-=-=
המילה הזו נכנסה לעברית בצורה חְנָנָה או בגרסה חנון.
נראה שמי שהחדיר אותה באופן אקטיבי היו העולים ממרוקו. כותב על כך הלשונאי רוביק רוזנטל:
“המילה נתגלגלה מ”חְנוּנָה”, שמשמעה נזלת בערבית מרוקאית”.
אז טוב לדעת שהחנונים, מעבר לכל הדברים שיודעים עליהם, הם בעצם ילדים זבי חוטם במקור…
=-=-=-=
לאחר פרסום הפוסט הקוראים עדכנו אותנו בשתי מילים חשובות:
בַּרְבּוּר بربور – המילה המקובלת בערבית מדוברת לנזלת, באזורנו. לא מצאתי מה מקור המילה
בַּלְעַ’ם بَلغَم, שמקורו ביוונית עתיקה Φλέγμα – לחה
בנוסף, מסתבר שבעיר חלב בסוריה קראו לנזלת גַ’רְדוֹן جردون (כן כן, כמו עכברוש)
רק בריאות!
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
