פורסם לראשונה ב- 13.8.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של אחד הקוראים, שכתב לנו:
“السّلام عليكم
קודם כל אומר שזה עמוד מאד מעניין ומעשיר, כיף לקרוא את הפוסטים שלכם.
אבקש אם אפשר להעלות פוסט על המילה تِكْلَال (תִּכְּלַאל) – שמו של סידור התפילה התימני בנוסח הבלדי – ועל מילים מאותו שורש”.
אז מילת היום היא –
אִכְּלִיל إكْلِيل וברבים אַכַּאלִיל أكاليل – זר פרחים; כתר, נזר, עטרה; חתונה נוצרית
לפני שנפרט על השורש, אתחיל מהשאלה שנשאלנו:
לא הכרתי את התכלאל התימני.
הנה הפתיח של הערך בויקיפדיה, עם אחת מהערות השוליים:
“התִּכְּלַאל (ברבים “תַּכַּאלִיל”) הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן. פירוש המילה “תכלאל” הוא “הכולל”, דוגמת “כל בו”. יש המזהים מילה זו מלשון כליל – נזר.
*** הרב פנחס קורח בהקדמתו לתכלאל המבואר, עמוד 15: “יש הסוברים שלהיותם כוללים וכו’ לכן נקראו בשם זה, אך לענ”ד נראה משמעות תכלאל מקבילה למשמעות תאג’ בחומשי התורה, וכשם שהתאג’, הוא כתר בלשון הקודש, כן קראו לסידור בשם תכלאל מלשון כליל, הוא נזר ועטרה, שכן הוראת המילה אכליל בלשון ערבי הוא נזר ועטרה” ***.
סידור זה כולל בתוכו את הטקסטים ותמצית מההלכות הנדרשות ליהודי במעגל השנה – ימי חול, שבתות וחגים; וכן במעגל החיים – כברית מילה, פדיון הבן, חתונה ועוד. התכלאל הוא קובץ שנערך על ידי חכמי תימן הראשונים”.
השורש הערבי כ.ל.ל (בגזרת הכפולים) הוא ספרותי והוא עוסק בתחומי עניין רבים, אך הוא די נדיר.
התחומים היותר נפוצים שלו הם כתרים וזֵרים ו… עייפות. במשמעויות של הכללה וכליל (עטרה) הוא מקביל לעברית.
* הפועל הספרותי כַּלַּ كَلَّ בבניין הראשון – התעייף, קצה נפשו; קהה, נחלש
* כַּלַאל كلال או כַּלַאלַה كلالة או כַּלַל كلل, כולן צורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – עייפות, תשישות
* הפועל כַּלַּלַ كلّل בבניין השני – עיטר בזר, הכתיר
* מֻכַּלַּל مكلّل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מוכתר, מעוטר
* הפועל תַכַּלַּלַ تكلّل בבניין החמישי – קשר זר פרחים; הוכתר
* תַכַּלַּלַ בִּאלנַּגַ’אח تكلّل بالنّجاح – הוכתר בהצלחה
* אִכְּלִילֶ אלְגַ’בַּל إكليل الجبل – רוזמרין (מיל’: כתר/זר ההר)
* כֻּלּ- كُلّ – כל
היה לנו בעבר פוסט על מילה אחרת לזר:
בַּאקַה باقة וברבים בַּאקַאת باقات – זר פרחים
המילה הזו לא נשמעת הכי ערבית, נכון? זה כי המקור שלה צרפתי: בּוּקֶה Bouquet.
באשר למקור שמה של העיר באקה אֶלְעַ’רְבִּיֶּה باقة الغربيّة, ששוכנת בצפון השרון מזרחית לחדרה, יש שלוש גרסאות:
יש טוענים, שהמקור הוא כמו מקור המילה שזה עתה פגשנו, כלומר זר בצרפתית.
אחרים טועים, שהמקור הוא השם בַּאכּוּס باكوس (בכחוס, דיוניסוס), שהיה אל היין אצל הרומאים. באזור יש גִּתּות (רבים של גַּת, משטח דריכה לענבים) וכרמי ענבים עתיקים רבים, ולישובים נוספים באזור יש שמות דומים: עַנַבְּתַא (כפר הענבים, שילוב של לטינית ושפות שֵמיות), טוּל כַּרֶם طولكرم (טול במובן באר, ויש גורסים ששם הכפר טור כרם, כאשר טור זה הר) וגַ’תּ جتّ (גת). טול כרם וענבתא נמצאות מזרחית לקו הירוק.
גרסה שלישית אומרת, שמקור השם הוא המילה באקאט باقاط, שפירושה במצרית עתיקה שליש או רבע, שכן במקור הישוב היה חווה גדולה שבה בוצעה חלוקת היבול.
60 שניות של היסטוריה:
אם יש באקה אֶלְעַ’רְבִּיֶּה باقة الغربيّة (המערבית), אז יש גם באקה אֶלשַּרְקִיֶּה باقة الشّرقيّة (המזרחית). שני הישובים הוקמו בצורתם המודרנית במאה ה- 17, כאשר לא נבנו בצמידות אלא בסמיכות זה לזה. הקו הירוק שנקבע לאחר מלחמת העצמאות עבר בין שני הישובים ומיקם את אלשרקיה תחת שליטה ירדנית ואת אלע’רביה בתוך שטח מדינת ישראל.
לאחר מלחמת ששת הימים היחסים בין שתי הבאקות חודשו, אך התערערו באינתיפאדה הראשונה, שכן המזרחיים השתתפו בה בעוד המערביים, אזרחי ישראל, נמנעו מכך.
הסכמי אוסלו הכפיפו את המזרחית לרשות, ובשל האירועים הקשים של האינתיפאדה השנייה, כיום חוצצת גדר ההפרדה בין שני הישובים. אגב, באקה אלשרקיה קטנה משמעותית בהשוואה לאלע’רביה.
-0-0-0-0-
בזמנו למדתי, שהשוני בין באקה לאכליל הוא בנסיבות:
באקה היא זר שמח, של אירועים טובים ומשמחים, בעוד אכליל הוא זר שמניחים על קבר או מצבה, לא עלינו. אולם ההבחנה הזו אינה כזו חד-משמעית.
ולאחר כל העובדות האלה – שנזכה לראות רק באקאת.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
