פורסם לראשונה ב- 26.3.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ימאמה Yamama Dagash שלנו.
ימאמה הפנתה את תשומת לבי למה שכתב ויקימילון על הביטוי העברי השגור “קור כלבים”:
“מקור הביטוי אינו ברור.
קיים ברוסית (Собачий Холод) במשמעות של קור במידה כזו שאפילו לכלבים קר (כלב נחשב בע”ח עמיד לקור).
הביטוי ברוסית כנראה תורגם למספר שפות. המילה ‘כלב’ שבביטוי הרוסי ‘Собачий Холод’ בעצם לא מהווה את המשמעות הישירה אלא שימוש במילה ערבית Kaaboos (كابوس) שמשמעותה – ‘סיוט’ אבל בצורה הפוכה – משמאל לימין: kabos<=> sobak. ‘סובק’ (sobak) ברוסית זה שיוך לכלבים ברבים: of dogs. בצורה כזו קיים מספר ביטויים ברוסית כמו: חיים של כלבים, מציאות של כלבים, חום של כלבים וכדומה.
קיים באיטלקית (freddo cane) במשמעות זהה.
בצרפתית קיים הביטוי “קור ברווזים” (un froid du canard) ככל הנראה מטעמים דומים”.
אז מילת היום היא –
כַּאבּוּס كَابُوس וברבים כַּוַאבִּיס كَوابيس – סיוט, חלום בלהות
הערך הויקימילוני מחפיר בחובבנותו. שלחתי להם הערה על כך.
הציטוט שמופיע פה עבר הגהה שלי, ואני מודה: אני עצמי אינני מבין מה הם רוצים להגיד שם.
בקיצור, מה הקשר של קור כלבים לסיוטים בערבית?
אולי פוטין יודע…
השורש הערבי כ.ב.ס עוסק בלחיצות, בפשיטות משטרתיות וגם בכבישה של ירקות או פירות, כלומר הכנת חמוצים, ובכך הוא מתכתב עם השורש העברי כ.ב.ש (“מלפפון כבוש”). אה, והוא כמובן עוסק גם בסיוטים (ראו הערה בנושא בהמשך).
המובן של הפעלת לחץ מתכתב עם המשמעות העברית השנייה, הנפוצה יותר של השורש כ.ב.ש – של כיבוש שטחים.
השורש העברי הזהה כ.ב.ס עוסק אך ורק בכביסות, ואין לו קשר לשורש של היום (הקורא אסף כץ מעיר פה בתגובות, ובצדק, שחלק מפעולת הכביסה כולל לחיצות וסחיטה, אז אולי יש קשר):
* הפועל כַּבַּס كبس בבניין הראשון – לָחַץ, הידק; כפתר, רכס; כבש (בשתי המשמעויות), שימר, החמיץ ירקות או פירות; פשט על, בא בהפתעה ל-; הביא עין הרע
* כַּבְּס كبْس, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לַחַץ, דחיקה, דחיסה; כבישה של חמוצים
* כַּבְּסֶה كبسة, שם הפעולה בנקבה – כשמות פעולה: לחיצה (אחת); פשיטה משטרתית, חיפוש פתע; כשמות עצם: גשם חזק ומפתיע; כפתור, מתג
* כַּבְּסֶת זֶרּ كبسة زرّ – בקלי קלות, בהינף יד (מיל’: לחיצת כפתור)
* עִמְלוּ לֹה כַּבְּסֶה عملوا له كبسة – טמנו לו מלכודת; פשטו על ביתו
* כֻּבְּס كُبس וברבים אַכְּבַּאס أكباس – תקע; שקע; פקק; פיוז
* הפועל כַּבַּס كبس בבניין הראשון מופיע גם במשמעות של: ירד גשם חזק
* אֶלדֻּנְיַא כַּאבְּסֶה الدّنيا كابسة – יורד מבול, גשם חזק ושוטף
* כַּבְּסַתֶ אלדֻּנְיא كبست الدّنيا – כנ”ל. בהווה. כַּאנַת אלדניא כאבסה كانت الدّنيا كابسة – ירד מבול, בעבר
* מַכְּבּוּס مكبوس וברבים מַכַּאבִּיס مكابيس, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חמוצים, כבושים. כשם תואר: לחוץ; אדם שנפגע מעין הרע או נכנס בו שד
* כַּבִּיס كبيس – חמוצים, ירקות כבושים
* הפועל כַּבַּّס كبّس בבניין השני – אילץ בהמה לעסוק בחריש (תודו שזה שימושי); עיסה, עשה מסאז’
* כַּבַּّאס كبّاس, במשקל בעלי המלאכה – מדחס; שסתום; בוכנה
* מִכְּבַּס مكبس וברבים מַכַּאבֶּס مكابس – מכבש, מלחצת
איך סיוט או חלום בלהות קשורים לשורש הזה?
בדקתי איך אומרים סיוט בפרסית; אותו הדבר: כאבוס كابوس. בתורכית: Kâbus.
האם מקור המילה בערבית פרסי ו/או תורכי? ורק במקרה נוצר קשר לשורש הערבי הקיים?
האם תוכלו לעזור בנושא? ומה הקשר לרוסית???
ובל נתבלבל עם קאבוס, שפירושו בחור יפה תואר. הנה קטע שפרסמנו פה בעבר:
גבירותיי ורבותיי, אני גאה להציג פה את הסולטאן של עומאן –
קַאבּוּס בֶּן סַעִיד בן תַיְמוּר בן פַיְצַל בן תֻרְכִּי בן סעיד בן סלטאן בן אחמד בן סעיד אַאל אַבּו סַעִידִי
قابوس بن سعيد بن تيمور بن فيصل بن تركي بن سعيد بن سلطان بن أحمد بن سعيد آل بو سعيدي,
שהדבר שאני הכי אוהב לגביו הוא תואר הכבוד שמצטרף תמיד לשמו: אַלְמֻעַטַּ’ם المعظّم – המפואר, הנערץ, המרומם.
קאבוס, אגב, משמעו יפה תואר, בניגוד ל- כּאבּוּס كابوس, שפירושו חלום בלהות. אז תיזהרו באופן שאתם מבטאים בפניו את שמו, שלא ייעלב…
=-=-=-=
באשר ל- מַכַּאבִּיס مكابيس, חמוצים, ממש במקרה בשבוע שעבר הפנה אותי הקורא Yuval Berger לדף אותו אנו כבר מכירים, העוסק בחלופות עבריות וזרות למילים ערביות: البدائل اللسانية العربية ، للمفردات العبرية والأجنبية
הם מריצים שם לאחרונה פרויקט, שנושאו:
איך אומרים בכל מקום בארץ מילה מסוימת (مشروع اللّهجات الفلسطينيّة).
מי שמעלה את הפוסטים הוא Yazeed Khamis.
כל אופציה מופיעה על המפה בהתאם לתפוצתה, ובסוף יש “עוגה” שמראה את היחס בין המילים השונות.
לגבי חמוצים, אלו הממצאים:
מסבתר ש-
מכאביס בשימוש בעיקר בנצרת והצפון, ובסה”כ בקרב 69% מהדוברים בארץ
מְחַ’לַּל مخلّل או מח’ללאת ברבים – בעיקר באזור המשולש, וגם בבאר שבע, עם 27%
מַתְשַאבִּיס متشابيس – באזור ואדי עארה, 2% (אין כאן מילה זרה. זו המילה מכאביס בדרך ההגייה של אלו שהוגים את האות כ כ- צ’. אבל שימו לב לדרך הכתיבה ולהפרדה הסטטיסטית! שָלֵו)
טַרְשַה طرشة – במִעִלְיַא; כַּבִּיס كبيس – בחיפה, אלמכר וקלנסוה; בִּיכֶּלְז (מאנגלית! Pickles. שלו) بيكلز – בנחף, נצרת, אלטירה, באקה וג’ת; ו- חַ’לְטַה خلطة (מיל’: מעורב, תערובת) – באלטיבה, כולם ביחד 2% הנותרים.
מרתק, לדעתי, ומעורר חשק עז למלפפון חמוץ.
ולא, אני לא בהיריון…
אה, שימו לב שהמיפוי הסטטיסטי הוא רק של הישובים הערביים בישראל, לא כולל הגדה / יהודה ושומרון ורצועת עזה, אם כי המפות המצורפות כוללות גם אותן. מעניין.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
