פורסם לראשונה ב- 7.12.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים Daniel Lizenboim ו- Sapir Elkobi, שכתבו לנו, בנפרד זה מזו:
“שלום,
רצינו לשאול בנוגע למילה קישטה בעברית, אנו מכירים שזה בא מהמילה שמנת בערבית והאנקדוטה היא שהיו אומרים לחתול ללכת לאכול את השמנת, אז היו אומרים לו קשטה ואז מפה זה התגלגל לעברית. האם זה באמת המקור?”
אז מילת היום היא –
קִשְטַה قِشْطَة – קרום החלב, שמנת מהקרום שמצטבר על החלב (המורתח); קצפת
*** תוספות לאחר פרסום הפוסט, בזכות תגובות הקוראים: זהו גם השם הערבי של הפרי אנונה, הלקוח מהשפה האמהרית ***
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי ק.ש.ט עוסק כמעט באופן בלעדי בחגורות וברצועות, וכן ב…, טוב, מיד תראו בעצמכם, זה קשה להגדרה.
אז מה הקשר לקרום של חלב?
הקשר הוא השורש המקורי, שהוא בכלל ק.ש.ד قشد (חילופי ד – ת – ט נקראים חילופים בקוליות של העיצור), אך דווקא הצורה עם ט נפוצה יותר בשפת הדיבור בהקשר זה.
* קִשַאט قشاط או קֻשַאט וברבים אַקְשִטַה أقشطة – רצועה, חגורה; אסימונים של משחק
* הפועל קַשַט قشط בבניין הראשון – לקח ממישהו הכל ולא השאיר לו דבר, “הפשיט אותו”; נפל, החליק. בספרותית גם: הסיר שכבה עליונה של משהו (והקרום של החלב, אם חושבים על זה, הוא השכבה העליונה שנוצרת עליו שניות לאחר רתיחת החלב)
* הפועל קַשַּט قشّط בבניין השני – גנב, גזל, שדד, “סחב”
* צַבַּאחֶ אלְקִשטה صباح القِشْطَة – תשובה מקובלת לברכה צבאח אלח’יר, בוקר טוב (מיל’: בוקר של הקרום של החלב)
* זַיֶּ אלְקִשטה زيّ القِشْطَة – נקי, טוב, נהדר (מיל’: כמו קשטה)
* חַלִיבּ יַא קשטה حليب يا قِشْطَة – המון תרגומים, שהיפה ביניהם בעיניי הוא: קריאה אחרי בחורה יפה שעוברת ברחוב (מיל’: חלב וקצפת, או משהו כזה)
* קִשְדַה וַעַסַל قِشْدَة وعسل, בספרותית – מצב מצוין, יחסים הרמוניים (מיל’: קצפת ודבש)
* סַיֶּד קִשְטַה (מבוטא: אִשְטה, שכן מדובר בשם מצרי, שם הוגים את האות הערבית קאף כאלף, כמו בערים באזורנו) سيّد قشطة – היפופוטם, במצרים.
“מר קשטה”, והסיבה לכך היא שזה היה שמו של ההיפופוטם הראשון שהגיע לגן החיות החדש, שהוקם בזמנו בגיזה ליד קהיר
אז האם יש קשר לקריאה “קישטה” איתה מגרשים חתולים בעברית?
הקישור בין הדברים, כאילו רומזים לחתול שיש קצפת או חלב במקום אחר כדי שילך אליו, הוא כנראה אגדה עממית (שגררה אטימולוגיה עממית).
לפי כל המקומות בהם בדקתי, כולל מילון הסלנג המקיף של רוזנטל ו-ויקימילון, מקור הביטוי “קישטה” מהפועל בציווי “כִּשּׁ!” كشّ בערבית: לך, הסתלק.
אז מאיפה צצה ה- טה בסוף? זכורני שקראתי פעם הסבר מלומד ומקיף יותר בנושא, אך לא מצאתיו.
אולי אתם, הקוראים, תעזרו לנו?
בתמונה: יובה – קרום חלב סויה – מנה יפנית מעניינת
rasamalaysia.com
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
