פורסם לראשונה ב- 27.6.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא שי בשארי:
שי ביקש את המילה בתגובה לפוסט שלנו שעסק ב- גַ’רְגִ’יר, הוא הרוקט.
אז מילת היום היא –
רַשַאד رَشَاد – שחליים תרבותיים
למרות שהשורש הערבי ר.ש.ד קיים ועוסק בעיקר בבינה, תבונה והדרכה, היום נתמקד בצמח בלבד.
בשבילי, שָלֵו, המילה רשאד תמיד תזכיר שני דברים:
הראשון הוא העדה העיראקית.
בַּבית הספרדי שלי מעולם לא אכלו רשאד, למרות שאבי המנוח עבד בשוק מחנה יהודה והיה מוקף כל טוב הארץ, פירותיה וירקותיה. מה שכן, החברים העיראקים שלי לא הפסיקו לדבר על רשאד.
שנית, המילה “רשאד” תמיד מזכירה לי את רשאדֶ אלשַּוַּא رشاد الشّوّا, שהיה ראש עיריית עזה בין השנים 71′-82′, כשעזה הייתה בשליטה ישראלית והזמנים היו אחרים…
אלשוא, שנולד למשפחה מיוחסת, ואביו, סעיד, אף היה ראש עיריית עזה הראשון, הלך לעולמו בשנת 1988.
“אז מה”, אתם ודאי תמהים; “סעיד קרא לבנו על שם הירק שהוא כל כך אהב?”
התשובה היא לא, שכן המשמעות המילולית של רשאד היא בינה, תבונה.
שם יפה.
וזה חלק ממה שיש לויקיפדיה להגיד בנושא הירק:
“שַׁחֲלַיִם (שם מדעי: Lepidium) הוא סוג במשפחת המצליבים, המאופיין בפרחים זעירים ופרי מעוגל בעל זרעים בודדים. בארץ ישראל גדלים בר שבעה מינים מסוג זה, ואחד מהם גם מגודל בתרבות – המין שחליים תרבותיים המוכר כ”רשאד”.
[…]
שחליים תרבותיים (“רשאד”)
מין זה (Lepidium sativum), מגודל בהיקף קטן לצריכת עליו הטריים. הוא נמכר בעיקר בשווקים מסורתיים כאגודת עלים, או באריזת נבטים מוכנים לאכילה. העלים הצעירים מתאפיינים בטעם חריף וחרדלי, המוכר מצמחים רבים אחרים במשפחה. עם זאת, ייחודו של ה”רשאד” בעלים קטנים שמראיהם עדין, ולכן הם משמשים גם לקישוט מאכלי דגים ובשר.
זרעי הרשאד משמשים גם הם כתבלין חריף, בדומה לזרעי החרדל. הזרעים מכילים כ-58% שמן. ברפואה הטבעית והמסורתית מיוחסות סגולות רבות לצמח זה.
הרשאד הוא גידול חורפי מסורתי, שכן חום או יובש יביאו לפריחה מוקדמת. זהו גידול קצר-חיים, שניתן ליהנות מעליו כבר שבועות ספורים לאחר הזריעה. הצמחים מגיעים לגובה של חצי מטר ויותר. מקור המין באיראן”.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
