פורסם לראשונה ב- 10.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי, ומצורף בין התגובות הראשונות.
אז מילת היום היא –
גַ’רַּאר جَرَّار – טרקטור
בסרטון מופיעה בחורה מצודדת שמעבירה למין הגברי את המסר הבא:
אנתבאה, עזיזי אלרג’ל!
אצחכ תרתבט מע ואחדה מח’תצה באללע’ה אלערביה,
לאנהא רח תערף אמתא תצ’מכ ואמתא תג’רכ ואמתא תכסרכ ואמתא תרפעכ
انتباه، عزيزي الرّجل!
إصحك ترتبط مع واحدة مختصّة باللّغة العربيّة،
لأنّها رح تعرف امتى تضمّك وامتى تجرّك وامتى تكسرك وامتى ترفعك
היזהר לך, גבר יקר!
אני מזהירה אותך מלהיקשר למישהי שמומחית בשפה הערבית,
שכן היא תדע מתי לחבק אותך, מתי לגרור אותך, מתי לשבור אותך ומתי להרים אותך
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
זה נפלא! נפלא!! נפלא!!!
מה כל כך נפלא, אתם שואלים?
יש כאן משחק מילים בין מונחים לשוניים ספרותיים ובין המשמעויות הרגילות, היומיומיות, של הפעלים שהבחורה ציינה:
צַ’םּ ضمّ – חיבק, אך גם נתן לשם עצם את הניקוד הסופי צ’מה של היחסה התחבירית הראשונה (צליל u)
גַ’רּ جرّ – גרר, אך גם הציב שם עצם ביחסת הקניין (היחסה השלישית)
כַּסַר كسر – גם שבר, אך גם אך גם נתן לשם עצם את הניקוד הסופי כסרה של היחסה התחבירית השלישית (צליל i)
רַפַע رفع – גם הרים, אך גם הציב שם עצם ביחסת הנושא, היחסה הראשונה (רק יחסת המושא, היחסה השנייה, נַצְבּ نصب, עם צליל a, “הוזנחה” בסרטון)
נפלא, כבר אמרתי?
=-=-=-=
הופיע אצלנו פוסט על השורש בעבר:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal, שכתב לנו:
“אשמח אם תקדישו פוסט למילה جرة (כד חרס)”
אז מילת היום היא –
גַ’רַּה جَرَّة וברבים גִ’רַאר جرار – כד חרס; בהקשרים אחרים: מיכל, כמו בלון גז
מעיין ממשיך וכותב:
“ביטוי שאני ממש אוהב עם המילה:
כֻּלּ מַא דַקֶּ אלְכּוּז בִּאלְגַרַּ’ה كلّ ما دقّ الكوز بالجرّة – ׳בכל הזדמנות אפשרית…׳ או ׳בכל פעם שיש משבר…׳, התנגדות חוזרת ונשנית של מישהו לדבריו של מישהו אחר.
המורה שלימדה אותי מדוברת ששפת אמה ערבית אמרה שהיא מכירה את הביטוי הזה בעיקר בהקשרים של ריב בין בעל ואישה.
מילולית: ׳כל פעם שגביע החרס פוגע בכד המים׳
פתגם נוסף עם המילה جرة הוא טֻבֶּ/אֶקְלֶבֶּ אלְגַ’רַּה עַלַא תֻמְּהַא בְּתִטְלַעֶ אלְבִּנְת לַאֻמְּהַא طبّ/اقلب الجرّة على تمّها بتطلع البنت لأمّها – שאומרים כשרוצים להגיד שיש דמיון רב בין בת לאימה בהתנהגות ואולי גם במראה וכו׳. ולגבי התרגום המילולי אני לא בטוח לגמרי. נראה לי משהו כמו ׳תהפוך את הכד על פיו – הבת תצא כמו אימה׳. זכור לי שיש טִלֶע לַאֻמֹּה/לַאַבּוּה طلع لامّه/لأبوه כ׳יצא דומה לאמא/אמא שלו׳ [הכל נכון, רק הערונת: זהו פתגם שנאמר לרוב בהקשרים שליליים: התפוח לא נופל רחוק מהעץ, הבת אינה יותר טובה מאמה. שלו]
ביטוי נוסף שאפשר לציין – מֻש כֻּלּ מַרַּה בְּתִסְלַםֶ אלְגַ’רַּה مش كلّ مرّة بتسلم الجرّة – לא בכל פעם מצליחים (״לא כל פעם הכד נשאר שלם״) [לא לעולם חוסן. לא בכל פעם שהכד נופל הוא נשאר שלם. שלו]
עוד בהקשרי חרס, יש פתגם יפה עם המילה فخّار, כלי חרס – ״فخّار يكسر بعضه” פַחַּ’אר יְכַּסֶּר בַּעְצ’ֹה – שישברו את הראש ביחד, שיריבו זה עם זה (׳אותי זה לא מעניין׳)
כשמישהו לא מעוניין להתערב בריב בין שני צדדים שממש לא קשורים אליו ואפילו אויבים שלו, מבחינתו שיהרגו זה את זה/אלה את אלה. טיעון ששומעים מאנשים המתנגדים למשל להתערבות ישראל בלחימה בסוריה. מיל׳: כלי חרס ישבור/שובר את עצמו”.
=-=-=
הגיב בנושא הקורא Haim Guy:
לגבי הפתגם טֻבֶּ אלְגַ’רַּה עַלַא תֻמְּהַא בְּתִטְלַעֶ אלְבִּנְת לַאֻמְּהַא, שמעתי ברשת ממישהי שאיני זוכר את שמה ואיני יודע כמה הוא מדויק, אבל הוא נחמד. לפי הפירוש הזה, בבתים של פעם כשהאם הייתה עולה לגג הבית לתלות כביסה או לפזר את החיטה לייבוש היא הייתה לוקחת אתה כד ריק. ואם נזכרה ששכחה משהו בבית, במקום לקרוא בקול לבתה שבבית, דבר הגובל בחוסר נימוס, הייתה הופכת את הכד ומכה עליו ובתה הייתה שומעת זאת ועולה לברר מה אמה רוצה.
באשר לביטוי, שהזכירה הקוראת גילה יונה:
אֶלְחַבֶּל עַלַא אלְגַ’רַּאר الحبل على الجرّار, שמשמעותו “החבל קשור עדיין לגמל הגורר” – עדיין לא איחרת את המועד. והסיפור שמאחוריו הוא שבימי קדם שאיבת מים מבארות עמוקות בחצי האי ערב הייתה מלאכה קשה שגם חייבה עבודת צוות. את המים היו מעלים מהבאר בדלי גדול הקשור לקצה אחד של חבל ארוך שקצהו השני היה קשור לגמל, הוא הג’ראר. (לפי גרסה אחרת הג’ראר הוא גלגלת עץ שהייתה תלויה מעל הבאר ועליה נכרך החבל). אדם שהגיע ממרחק ורצה לשאוב מים ופגש בדרכו לבאר אנשים שחזרו מהבאר נהג לשאול אותם אם עדיין לא איחר ותשובתם הייתה “אלחבל עלא אלג’ראר” כלומר, עדיין לא איחרת את המועד, החבל עדיין קשור לגמל.
=-=-=-=
השורש הערבי ג’.ר.ר עוסק, כמה לא מפתיע, בגרירה, ובהעלאת גרה, בדיוק כמו בעברית, ובאופן די מפתיע הוא עוסק גם בגלקסיות.
ונא לא להתבלבל עם המילים ג’אר, שכן, או ג’ורה, פתח ביוב, משורש ג’.ו.ר, שהופיעו אצלנו רק השבוע.
* הפועל גַ’ר جرّ בבניין הראשון או גַ’רַּר جرّر בשני – משך, סחב, גרר; בדקדוק הערבי: הציב שם ביחסת הקניין (תחביר)
* גַ’ר جرّ, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – משיכה, סחיבה; בדקדוק הערבי: שמה של יחסת הקניין (היחסה השלישית)
* מַגְ’רוּר مجرور, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נגרר, גרור; בדקדוק: שם עצם ביחסת הקניין
* הפועל אַגַ’רַּ أجَرَّ בבניין הרביעי או אִגְ’תַרַּ اجترّ בשמיני – העלה גרה
* גַ’רַּאר جرّار, במשקל בעלי המלאכה – טרקטור, גורר; מגֵרָה
* גַארוּר جارور – מגֵרָה
* גַ’רִיר جرير – החבל בו מושכים את הבהמה; שם פרטי (עתיק) לגבר
* גִ’רַּה جِرَّة (בספרותית) – גֵרָה
* מַגַ’רַּה مجرّة – גלקסיה
=-=-=-=
המילה ג’רה חדרה לספרדית, בה כד הוא Jarra (מבוטא חרה), וגם באנגלית למילה Jar, שפירושה צנצנת.
ותודה לקוראת @Shuli Bar שהזכירה לי לבדוק את הנושא…
מוסיף בנושא חברי הבלשן Ron Artstein:
העובדה שהמילה jar באנגלית מבוטאת עם הצליל d͡ʒ (ג׳) מראה שהיא חדרה לאנגלית מזמן, לפני שספרדית עברה את המעתק d͡ʒ > x (ג׳ > ח). ואכן, מילון אוקספורד מראה שהמילה מתועדת באנגלית כבר מהמאה ה-16, בעוד שהמעתק בספרדית קרה במאה ה-17. שאילות מאוחרות יותר מספרדית מבוטאות באנגלית עם הצליל h (ה), למשל fajita (בספרדית פאחיטה).
=-=-=
כתב בזמנו הקורא אשרי כהן:
לי השורש הזכיר את איש הערוץ הראשון אבו גַ’רֳיר, أبو جرير, שזכור לי בשל חוכמתו ובקיאותו בתנ”ך, בברית החדשה ובקוראן.
זיכרון ילדות….
ואני הוספתי: שמו הוא נוּרֶ אלדִּין עַבְּדֶ אלְקַאדֵר דַרִינִי نور الدّين عبد القادر دريني, והוא הלך לעולמו בשנת 2007 בגיל 82. הוא נקבר בנצרת.
=-=-=-=
למרות שהיינו מצפים שרכב גרר ייגזר בערבית גם מהשורש של היום, הרי ששמו הוא:
סַיַּארֶתֶ אלסַּחֶבּ לִלתַּצְלִיח سيّارة السّحب للتّصليح – רכב הסחיבה/לקיחה לתיקון, מיל’
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
הגלקסיה פחות משונה שמבינים כשהיא מושכת את הכוכבים שלה. זה אומר שהמונח בערבית הוא חדש מאוד – משנות השבעים לכל המוקדם ואישור תאורית המפץ הגדול.
אכן, הגיוני מאוד.