פורסם לראשונה ב- 11.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי, ומופיע בתגובה הראשונה.
אז מילת היום היא –
בִּקַרֶּף بِقَرّف – מגעיל
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
בסרטון מופיע גבר מצודד עם קול בס סמכותי בשם נִצַ’אל אֶלְקַדוֹמִי نضال القدومي, שמחיפוש מהיר ברשת ניתן להסיק שהוא ירדני (זה גם מסתדר נפלא עם הלהג שלו).
וזהו תוכנו:
אלסלאם עליכם
אח’ואן, הי אלנכתה הסה טלעת הי
הדא בקול לכם יא אח’ואן, פי ת’לאת’ה צחאב תג’וזוא
ואחד אח’ד מהנדסה
ואלת’אני אח’ד דכתורה
ואלת’אלת’ אח’ד ואחדה סאקטה באלתוג’יהי.
הדא בקול לכ אג’תמעוא בעד אלערס אלת’לאת’ה, בקול לבעצ’, אה שו, כיף אלוצ’ע ענדכ? כל ואחד
אללי מתג’וז דכתורה קאל יא זלמה קרפתני, טול אלליל היא בתקול לי חט מעקם וחט מש עארף איש וכלופזאת ומש עארף שו, ג’ננתני.
אבו אללי מתג’וז מהנדסה, אה שו אלוצ’ע ענדכ?
קאל ג’ננתני! טול אלליל זאויה קאאמה וזאויה מנפרג’ה ואסקאט חר ואסקאט מש עארף שו.
טיב, ואלת’אלת’, אבו אלתוג’יהי, שו וצ’עהא?
קאל יא עמי ואללה מא פי בעד היכ ג’יזה, טול אלליל הי תקול לי עיד מש פאהמה
السّلام عليكم
إخوان، هي النّكتة هسه طلعت هي:
هدا بقول لكم يا اخوان، في ثلاثة صحاب تجوّزوا:
واحد أخد مهندسة
والثاني أخد دكتورة
والثّالث أخد واحدة ساقطة بالتّوجيهيّ.
هدا بقول لك اجتمعوا بعد العرس الثّلاثة، بقول لبعض، اه شو، كيف الوضع عندك؟ كلّ واحد
اللّي متجوّز دكتورة قال: يا زلمة قرّفتني، طول اللّيل هيا بتقول لي: حطّ معقّم وحطّ مش عارف ايش وكلوفزات ومش عارف شو، جنّنتني.
أبو اللّي متجوّز مهندسة، اه شو الوضع عندك؟
قال: جنّنتني! طول اللّيل زاوية قائمة وزاوية منفرجة وإسقاط حرّ وإسقاط مش عارف شو.
طيّب، والثّالث، أبو التّوجيهيّ، شو وضعها؟
قال: يا عمّي والله ما في بعد هيك جيزة، طول اللّيل هي تقول لي: عيد، مش فاهمة
שלום
חברים, הבדיחה הזו יצאה עכשיו:
מספרים, חברים, ששלושה חברים התחתנו
אחד לקח מהנדסת
השני לקח רופאה
והשלישי לקח אחת שנכשלה בבגרות.
השלושה נפגשנו לאחר החתונה, ואמרו זה לזה: נו, מה המצב אצל כל אחד ואחד?
זה שהתחתן עם רופאה אמר: בן אדם, היא כבר מגעילה אותי; כל הלילה היא אומרת לי: “שים חומר מחטא ושים לא יודע מה וכפפות” ולא יודע מה, שיגעה אותי.
זה שהתחתן עם מהנדסת, מה המצב אצלך?
אמר: היא שיגעה אותי! כל הלילה “זווית ישרה וזווית קהה, נפילה חופשית ונפילה לא יודע מה”.
טוב, והשלישי, זה עם זו שנכשלה בבגרות, מה המצב איתה?
אמר: בן אדם, בחיי אין נישואין יותר טובים מאלו! כל הלילה היא אומרת לי: “תחזור על זה, לא הבנתי”.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אין אין, אני על הרצפה פה… 
=-=-=-=
התייחסנו בעבר לשורש של היום:
היום נדבר על –
בְּקַרֶּף بقرّف – מגעיל, מעורר בחילה (אם מה שמגעיל הוא שם עצם בנקבה, נגיד: בִּתְקַרֶּף بتقرّف)
וגם בצורת הבינוני הפועל של הפועל: מְקַרֶּף مقرّف
השורש הערבי ק.ר.ף עוסק בעיקר בדברים מגעילים:
* הפועל קַרַף قرف בבניין הראשון, בספרותית – חשד ב-, האשים את-
* הפועל קִרֶף قرف, גם הוא בבניין הראשון אך במשקל אחר, בספרותית ובמדוברת – חש בחילה וגועל
* קַרַף قرف, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – גועל נפש
* הפועל קַרַּפ قرّف בבניין השני – עורר בחילה וגועל נפש. מילת היום היא בעצם פועל בבניין זה בזמן הווה-עתיד
* מֻקַרֶּף مُقَرّف בצורת הבינוני הפועל של הבניין השני, או מֻקְרִף مُقْرِف של הבניין הרביעי – מגעיל
* קִרְפֶה قرفة – קליפה; קינמון (האם יש כאן רמיזה שקינמון מגעיל?)
* קַרְפַאן قرفان – חש בחילה
* קַרַאפַה قرافة – בית קברות (לא שימושי, וראו מיד מאיפה זה הגיע)
הקינמון הוזכר פה לפני שנייה. באחד הפוסטים שלנו, שעסק במרירות, הקוראת רחל כהן התייחסה בתגובתה לצמד מור וקינמון (מֹר בכתיב חסר, מנוקד).
ואז נפל לי אסימון בגודל של אפרסמון: מור – מלשון מרירות, לא מציאה גדולה. השורש של קינמון, בערבית, קשור לגועל. גם לא משהו מרנין.
אז רגע, מה קורה פה? איך שני בשמים/תבלינים חולקים שורשים עם דברים מעוררי בחילה וקבס? אולי אתם יודעים?
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
אֶלְקַרַאפַה القرافة
לשם שינוי, אני הייתי שם…
הנה מויקיפדיה:
“עיר המתים הוא כינוי לבית קברות גדול בצפון קהיר המכיל בתוכו רשת צפופה של מבני קבר ומאוזוליאה רבים, שביניהם חיים למעלה ממיליון בני אדם.
מתחם בית הקברות מוקף חומה ומצויים בו קברים ממאה ה-14 ועד היום. במשך מאות שנים התגוררו בבית הקברות אנשים מדלת העם שלא יכלו לרכוש מגורים רגילים בעיר, פושעים נמלטים או פליטים. אולם מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 גדלה מאוד אוכלוסיית בית הקברות בעקבות תהליכי העיור המואצים שעברו על קהיר בתקופת שלטונו של גמאל עבד אלנאצר. על פי מחקר של הבנק העולמי משנת 1990 התגוררו במקום למעלה ממיליון בני אדם.
תושבי “עיר המתים” חיים במאוזוליאומים המפוארים ובמבנים שהוקמו לצד הקברים. חלקם משלמים דמי שכירות מועטים למשפחות המשכירות את מתחם הקבר של קרוביהם. השבילים הצרים בין הקברים מונעים כניסה של כלי רכב לבית הקברות. ברוב המאוזוליאומים קיימות בארות מים, וחיבור לחשמל מתבצע בדרך כלל באופן פיראטי לשכונות הסמוכות.
בצפון המתחם הוקם בית קברות לחללי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים”.
ויקי בערבית ובאנגלית מוסיפות:
השם קראפה לקוח משמו של שבט בַּנוּ קַרַאפַה, שמקורו בשבט התימני בַּנוּ אלְמַעַ’אפֶר.
בקהיר היו שתי קראפות, אחת מהן ליד הר אלמֻקַטַּם, שנקראה “אלקראפה הקטנה” (בה עסקינן היום. שלו), ובה נמצא קברו של האִמאם השַאפִעִי, והשנייה מזרחית לפֻסְטַאט, שנקראת “אלקראפה הגדולה”, ובה נמצאים קברי המוסלמים מאז כיבוש מצרים (על ידי המוסלמים. שלו).
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
