פורסם לראשונה ב- 4.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי הקלטה שעברה באחת מקבוצות הווטסאפ ב- 15.3.21.
אז מילת היום היא –
צַ’פֶّה (דפה) ضَفّة או צִפֶّה, וברבים צִ’פַאף ضِفاف – גדה, חוף; קבוצה (לא בשימוש במובן זה)
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
וזו לשון ההקלטה:
יסעד מסאכו ג’מיען שבאב, ויעטיכו אלעאפיה ג’מיען
שבאב, בס באלנסבה ללתד’כיר ללעמאל אללי ביחמלוא תצריח עמל
שבאב, אללי ביחמל תצריח עמל לאזם יאח’ד תטעים
מן האן לשהר 6 או שהר 5, אד’א מא כאנש מאח’ד אלתטים רח יכון עליה מנע כורונא, אלתצריח תבעה
יעני אנא בנזל הי אלרסאלה לאח’ותנא אלעמאל, אנה כל ואחד יחמל תצריח עמל ירוח יאח’ד אלתטעים, באלאול ובאלאאח’ר אד’א מא אח’דתש אלתטעים ביוקף תצריחכ וביציר עליכ מנע כורונא.
עשאן היכ, שבאב, כל ואחד מעאה תצריח עמל ובידח’ל אסראאיל וביעבר ע אסראאיל ע אלמעאבר ירוח יאח’ד אלתטעים
מא יסתנא ליום אלח’מיס, ירוח בכרה, בעדה ויאח’דוא אלתטעים
לאנה כל ואחד יחמל הוית צ’פה ומעאה תצריח עמל ומא אח’ד אלתטעים רח יוקפוא לה אלתצריח ויאח’ד עליה מנע כורונא
יעני מבטל יעבר אלא ת יסוי פחץ כורונא ויג’יב את’באתאת אנה פש ענדה כורונא ובעדין יאח’ד אלתטעים וידור ע אלתטעים – משכלה.
עשאן היכ שבאב פרצה לכל אלעמאל אללי מעהם תצריח עמל, פי עטרות, פי מנטקת עטרות, פי אלמנטקה אלצנאעיה, פי תטעים אלעמאל.
כל ואחד תצריח אלעמל תבעה, בדה ירוח ע אלתטעים פי נפס אלמנטקה אלצנאעיה עטרות.
ע’אדה פי תטעים, יא שבאב, ביאח’ד אלתטעים וירוח
אחסן לה ואחסן מא יוקפוא לה אלתצריח ולא יחטוא עליה מנע כורונא.
אללה יסעד מסאכם
הד’ה האמה הי אלרסאלה, בתמנא אנכם תנשרוהא, יא שבאב.
يسعد مساكو جميعًا شباب، ويعطيكو العافية جميعًا
شباب، بس بالنّسبة للتّذكير للعمّال اللّي بيحملوا تصريح عمل
شباب، اللّي بيحمل تصريح عمل لازم ياخد تطعيم
من هان لشهر ٦ أو شهر ٥، إذا ما كانش ماخد التّطعيم رح يكون عليه منع كورونا، التّصريح تبعه
يعني أنا بنزّل هي الرّسالة لإخوتنا العمّال، إنّه كلّ واحد يحمل تصريح عمل يروح ياخد التّطعيم، بالأوّل وبالآخر إذا ما أخدتش التّطعيم بيوقّف تصريحك وبيصير عليك منع كورونا.
عشان هيك، شباب، كلّ واحد معاه تصريح عمل وبيدخل إسرائيل وبيعبر ع إسرائيل ع المعابر يروح ياخد التّطعيم
ما يستنّى ليوم الخميس، يروح بكرة، بعده وياخدوا التّطعيم
لأنّه كلّ واحد يحمل هويّة ضفّة ومعاه تصريح عمل وما أخد التّطعيم – رح يوقّفوا له التّصريح وياخد عليه منع كورونا
يعني مبطّل يعبر إلّا ت يسوّي فحص كورونا ويجيب إثباتات إنّه فش عنده كورونا وبعدين ياخد التّطعيم ويدوّر ع التّطعيم – مشكلة.
عشان هيك شباب فرصة لكلّ العمّال اللّي معهم تصريح عمل، في عطروت، في منطقة عطروت، في المنطقة الصّناعيّة، في تطعيم العمّال.
كلّ واحد تصريح العمل تبعه، بدّه يروح ع التّطعيم في نفس المنطقة الصّناعيّة عطروت.
غادة في تطعيم، يا شباب، بياخد التّطعيم ويروّح
أحسن له وأحسن ما يوقّفوا له التّصريح ولا يحطّوا عليه منع كورونا.
الله يسعد مساكم
هذه هامّة هيّ الرّسالة، بتمنّى إنّكم تنشروها، يا شباب.
ערב טוב לכולם, אנשים, ותהיו בריאים כולם
אנשים, רק בקשר לתזכורת לפועלים שנושאים אישור עבודה (לתושבי איו”ש בישראל. שָלֵו)
אנשים, מי שנושא אישור עבודה צריך לקבל חיסון
מעכשיו עד חודש יוני או מאי, אם הוא לא יתחסן הוא יקבל איסור קורונה, כלומר האישור שלו
כלומר אני מפרסם את המסר הזה לאחינו הפועלים, שכל מי שנושא אישור עבודה ילך להתחסן, כי בסופו של דבר אם לא תתחסן האישור שלך יופסק/יבוטל ותיכלל באיסור קורונה.
לכן, אנשים, כל מי שיש לו אישור עבודה, והוא נכנס לישראל ועובר לישראל דרך המעברים – שיתחסן
שלא יחכה ליום חמישי, שילך מחר, מחרתיים להתחסן
כי כל מי שיש לו תעודת זהות של הגדה ויש לו אישור עבודה ולא התחסן – יפסיקו/יבטלו לו את האישור והוא ייכלל באיסור קורונה
כלומר הוא לא יוכל לעבור (לישראל) עד שיעשה בדיקת קורונה ויביא אישורים שאין לו קורונה, ואז ילך להתחסן או לחפש חיסון – זו סתם בעיה.
לכן, אנשים, זו הזדמנות לכל הפועלים שיש להם אישור עבודה, בעטרות (צפונית לירושלים. שלו), באזור עטרות, באזור התעשייה, יש חיסון לפועלים.
כל אחד (עם) אישור העבודה שלו צריך ללכת להתחסן באותו אזור תעשיה עטרות.
יש שם חיסון, אנשים, שיתחסן וילך הביתה
כך עדיף לו ועדיף מאשר יבטלו לו את האישור או שיפעילו נגדו איסור קורונה.
שיהיה לכם ערב טוב
זה מסר חשוב ואני מקווה שתפיצו אותו, אנשים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. שמתם לב כמה פעמים הוא חזר על אותו רעיון?)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי-והלא-שימושי צ’.פ.פ (בגזרת הכפולים) עוסק בהתקהלות ובהידחקות. אלמלא הופעתו במילה “גדה” היינו ממשיכים לא להכירו…
בעברית הוא מופיע בשורש צ.פ.פ, העוסק בצפיפות.
* הפועל הספרותי צַ’פַّ עַלַא- ضفّ على- בבניין הראשון – התאסף סביב-; נדחק מסביב ל-; אסף את-
* הפועל הספרותי תַצַ’אפّוּא עלא- تضافّوا على- בבניין השישי – התקהלו על-
* צַ’פַף ضَفَف – מצוקה, מחסור; אכילה מבלי לשבוע; הצטופפות של אנשים רבים סביב מקור מים; מציאות של משפחה מרובת ילדים; פזיזות
אבל כמה כבר אתם מדברים על גדות של נהרות? אלא אם אתם צופים מכורים בערוצים בסגנון נשיונל ג’יאוגרפיק…
המילה לא הייתה מעניינת איש אלמלא המונח:
אַלצַּ’פֶّה אלְעַ’רְבִּיֶּה الضّفّة الغربيّة – הגדה המערבית (של נהר הירדן), דהיינו אזור יהודה ושומרון, על כל המשתמע מכך היסטורית, פוליטית, ביטחונית וכו’.
הבה נעיף מבט במשפטים נבחרים בלבד מהערך הרלוונטי בויקיפדיה:
“יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו”ש או איו”ש) לפי המינוח הישראלי, ו”הגדה המערבית” (בערבית: الضّفّة الغربيّة, בתעתיק מדויק: “אל-צ’פה אלע’רביה”) לפי המינוח הירדני והמקובל בעולם, הם כינויים לשטח שבין ישראל לירדן, המוחזק על ידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית מאז מלחמת ששת הימים, עת נכבש מידי ירדן, ששלטה בו מאז מלחמת העצמאות.
[…]
המחלוקת על השטח בין מדינת ישראל לבין הערבים באה לידי ביטוי בעימות פוליטי בזירה הלאומית והבינלאומית, בקביעת עובדות בשטח ובמאבק מזוין.
בפוליטיקה הישראלית, הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים שמבדילים בין השמאל לימין.
[…]
בין השנים 1949–1967 היה האזור בשליטת ממלכת ירדן, שהעניקה לו את השם המנהלי “הגדה המערבית” (כלומר, הגדה המערבית של נהר הירדן) לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם ישראל.
הכינוי העברי “יהודה ושומרון” נקבע ב-22 ביולי 1968 לאחר מלחמת ששת הימים (לאחר שנדחה השם “יהודה ואפרים”) על ידי ועדת השמות הממשלתית בזיקה למקום, שהוא ערש ההיסטוריה והתרבות היהודית. השם “הגדה המערבית” נותר נפוץ בישראל אף בשימוש רשמי עד עלייתו של מנחם בגין לשלטון, אשר תבע את שינוי המינוח. […]”
תמונה: Abir Sultan/AFP via Getty Images
זה היה הפוסט ה- 1,290 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
