פורסם לראשונה ב- 25.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי, ומופיע בתגובה הראשונה.
אז מילת היום היא –
דַ’אכִּרַה ذَاكِرَة – זיכרון
ימאמה מבטאת: דַ’אכִּרֶה
בסרטון הקומי מופיעים שני סטלנים סורים, וזהו תוכן שיחתם:
ד’אכרתי מתל אלחדיד, כתיר קויה
אד’א חטית שע’לה בראסי ולא ממכן אנסאהא, מהמא צאר!
מענאתה שלון אנת נסיאן? צאר לי אעטיכ אנא אלפין לירה מן סנה. להלק מא אעטיתני איאהן.
שלון נסיאנהן?
מא חטיתהן בראסי, וקתהא חטיתהן בג’יבתי
ذاكرتي متل الحديد، كتير قويّة
إذا حطّيت شغلة براسي ولا ممكن أنساها، مهما صار!
معناته شلون إنت نسيان؟ صار لي أعطيك أنا ألفين ليرة من سنة. لهلق ما أعطيتني إياهن.
شلون نسيانهن؟
ما حطّيتهن براسي، وقتها حطّيتهن بجيبتي
– הזיכרון שלי כמו ברזל, חזק מאוד
אם אני שם עניין בראש שלי, אין סיכוי שאשכח אותו, לא משנה במה מדובר!
– אז איך שכחת? לפני שנה נתתי לך אלפיים לירות. עד עכשיו לא החזרת לי אותם.
איך שכחת אותן?
– לא שמתי אותן בראש שלי, בזמנו שמתי אותן בכיס שלי
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
התייחסנו לשורש פעמים רבות בעבר, כולל לפני שבועות ספורים:
מילת היום היא –
דִ’כְּרַא ذكرى – יום זיכרון
וגם: יום שנה; זיכרון, זֵכֶר.
צורת הרבים דִ’כְּרַיַאת ذكريات משמשת, כמו בעברית, גם לציון זכרונות (כמו אלו שמעלים אותם)
העיר לנו בנושא הקורא יאיר גולד:
בעוד ד’כרא זה גם זכרון וגם יום זכרון, הריבוי ד’כריאת לא ישמש ל- ימי זכרון אלא ל- זכרונות בלבד. לימי זכרון נשתמש ב- אַיַּאמֶ אלד’כרא, מֻנַאסַבַּאתֶ אלד’כרא וכו’.
=-=-=
השורש הערבי ד’.כ.ר, המקביל לגמרי ל- ז.כ.ר העברי, עוסק בין השאר בתחומים הבאים:
* הפועל הספרותי דַ’כַּרַ ذكر בבניין הראשון – הזכיר, זכר, נזכר (שלושה בניינים שונים בעברית בפועל אחד בערבית!), ציין; שיבח את אללה
* דַ’אכִּרַה ذاكرة, צורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – זיכרון (בכל מובן של המילה)
* מַדְ’כּוּר مذكور, צורת הבינוני הפעול של הבניין – נזכר. אַלְמַדְ’כּוּר – הנזכר לעיל
* הפועל דַ’כַּّר ذكّر בבניין השני – הזכיר
* מֻדַ’כִּّרַה مذكّرة, צורת הבינוני הפועל של הבניין – תזכיר, יומן, פנקס רשימות. מֻדַ’כִּרַאת مذكّرات, ברבים – זכרונות, בעיקר יומן זכרונות
* מֻדַ’כַּّר مذكّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מין זכר (בדקדוק)
* הפועל תַדַ’כַּّר تذكّر בבניין החמישי – נזכר, זָכר
* דִ’כֶּר ذكر וברבים אַדְ’כַּאר أذكار – זֵכֶר, זיכרון, הזכרה, היזכרות, סיפור (שלושת האחרונים כשמות פעולה); הזכרת/ציון שמו של אללה, גם, למשל, בטקסים של הסגפנים הצופים
* תַדְ’כִּרַה تذكرة וברבים תַדַ’אכֶּר تذاكر – כרטיס
* דַ’כַּר ذكر וברבים דֻ’כּוּר ذكور – זָכָר (בביולוגיה)
* דֻ’כּוּרַה ذكورة – זִכרות
* מֻגְ’תַמַע דֻ’כּוּרִיּ مجتمع ذكوريّ – חברה פטריארכלית
* דַ’כַּרְנַא / גִ’בְּנַא סִירְתֶ אלְקִטּ, אַגַ’א יְנִטּ ذكرنا / جبنا سيرة القطّ أجا ينطّ – “מדברים על החמור”, האדם שדיברנו עליו הופיע בפתאומיות (מיל’: הזכרנו / הבאנו את סיפור החתול, הוא בא מקפץ)
מילת היום באה במשקל פעְלַא, שייחודו בהוספת האות אַלִף מַקְצוּרַה ى בסוף שם העצם, לאחר אותיות השורש. במקרים אלה, כשהאלף המקצורה אינה אות שורש, היא הופכת את המין הדקדוקי של השם לנקבה.
גם בעברית וגם בערבית השורשים עוסקים הן בזיכרון והן במין הביולוגי זכר (לעומת נקבה).
מנגד, השורש העברי נ.ש.י, והערבי נ.ס.י עוסקים הן בשכחה והן בנשים.
מסקנה: מזמן, לפני אלפי שנים, כשהשפות השמיות נוצרו והתגבשו, היו מי שקישרו במכוון בין תכונה חיובית – זיכרון – לגבריות, ובין תכונה שלילית – שכחה – לנשיות. שכן כאשר אתה חי בחברה עתיקה ומסורתית, אתה חייב להיות שוביניסט ופטריארכלי.
המצחיק הוא, שמחקרים הוכיחו שלנשים יש זיכרון טוב יותר מאשר לגברים…
=-=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* אַלדַּ’אכִּרַה קַצִירַתֶ אלְאַמַד الذّاكرة قصيرة الأمد – זיכרון לטווח קצר
* אַלדַּ’אכִּרַה טַוִילַתֶ אלְאַמַד الذّاكرة طويلة الأمد – זיכרון לטווח ארוך
* דַ’אכִּרַה צַרִיחַה ذاكرة صريحة – זיכרון מפורש (“(נקרא גם זיכרון מוצהר או דקלרטיבי) הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך, אשר להבדיל מהזיכרון המרומז מתאפיין בכך שאת הידע המאוחסן בו ניתן לתאר בקלות במילים. בעוד שהזיכרון המרומז מתייחס ל”איך”, הזיכרון המפורש מתייחס ל”מה”. […]” ויקיפדיה)
* דַ’אכִּרַה בַּצַרִיַּה ذاكرة بصريّة – זיכרון חזותי
* פֻקְדַאנֶ אלדַּ’אכִּרַה فقدان الذَّاكرة – אַמְנֶזְיָה (“(באנגלית: Amnesia; על פי האקדמיה ללשון העברית: “שִׁכָּחוֹן” ובשמה העממי “מחלת השכחה”) היא פגיעה חלקית או מלאה ביכולת לזכור, הפוגעת בתפקוד האדם בתחומי חיים שונים. ישנם כמה וכמה מצבים רפואיים הכרוכים באובדן היכולת לזכור, מהם מצבים הנגרמים על ידי שימוש בחומרים שונים (צריכה של אלכוהול למשל, או קנאביס, וכן תרופות שונות. […]” שם).
* מַטְבּוּע פִי אלדַּ’אכִּרַה مطبوع في الذَّاكرة – חרוט (מיל’: מודפס) בזיכרון
עולם המחשבים:
* דַ’אכִּרַתֶ אלְוֻצוּלֶ אלְעַשְוַאאִיּ ذاكرة الوصول العشوائيّ – זיכרון גישה אקראית (“(RAM, ראשי תיבות של Random Access Memory) הוא שם כללי למספר רב של סוגי זיכרון מחשב, המתאפיינים כולם ביכולת המעבד לגשת ישירות לכל תא בזיכרון לפי כתובתו, לכתוב בו ולקרוא ממנו. ההתייחסות הנפוצה לזיכרון מחשב היא למעשה התייחסות לזיכרון הגישה האקראית הראשי שלו. […]” שם)
* דַ’אכִּרַתֶ אלְחַאסוּבּ ذاكرة الحاسوب – זיכרון של מחשב (רכיב חומרה מובנה בתוך מחשב)
* בִּטַאקַת/קֻרְצ דַ’אכִּרַה بطاقة/قرص ذاكرة – כרטיס זיכרון (חיצוני). קֻרְצ דַ’אכִּרַה قرص ذاكرة מתייחס לרוב לדיסק און קי
* ד’אכִּרַתֶ אלְקִרַאאַה פַקַט ذاكرة القراءة فقط – זיכרון לקריאה בלבד (“(מאנגלית: Read-only Memory, בראשי תיבות: ROM) הוא אמצעי לאחסון נתונים, דמוי זיכרון מחשב, המכיל נתונים הנכתבים בו פעם אחת, ונקראים ממנו פעמים רבות. שבבים אלה אינם ניתנים לכתיבה חוזרת (בצורה פשוטה), ומכאן השם קריאה-בלבד. […]” שם)
* ד’אכִּרַה מֻאַקַּתַה ذاكرة مُؤقَّتة – זיכרון זמני/נדיף (במחשב)
* אַלדַּ’אכִּרַה אֶלְוַמִיצִ’יַּה الذّاكرة الوميضيّة או ד’אכִּרַת פְלַאש ذاكرة فلاش – זיכרון הֶבְזֵק (“(Flash memory) הוא סוג זיכרון בלתי נדיף המאפשר כתיבה, מחיקה, וכתיבה חוזרת. […]” שם) הכוונה, בין השאר, לנגני MP3, דיסק און קי ועוד
וקצרה היריעה, כמו שאומרים…
זה היה הפוסט ה- 1,314 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
