פורסם לראשונה ב- 27.4.21
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי Yosef Mahfoud Levi.
אַחְ’לַאק أَخْلَاق – מוסר (בערבית המילה מופיעה בצורת רבים)
יוסף שלח לי את הסרטון הבא, שמצורף לתגובה הראשונה.
הסרטון, מתברר, הוא מהערוץ העיראקי “תַעְ’יִיר” (“שינוי”, וה”עיראקיוּת” של הערוץ עולה גם מהמבטא של השדר).
וזו לשון הסרטון, ואנא חגרו חגורות בטיחות, שכן זה הולך להיות רכבת הרים לשונית מטורללת לגמרי:
אכו טאלב סאל אסתאד’ אללע’ה אערביה, מדרס אללע’ה אלערביה.
קאל לה אסתאד’, שנו סבב הד’א אלבלאא’ אללי אחנא בה?
ג’אובה אלאסתאד’ וקאל לה:
אבני, למא תכון אלאח’לאק פעל מאצ’י
ואלוחשיה ואלקתל (אלענף) פעל אמר
ואלסיאסיין פאעל
ואלשעב מפעול בה
ואלמאל מפעול לאג’לה
ואלפסאד צפה
ואלרואתב ממנועה מן אלצרף
ואלצ’מיר ע’אאב
ואלמצלחה מבתדא’
ואלוטניה ח’בר כאן
ואלצ’ק מנפי
ואלכד’ב תוכיד
ואלאנתהאזיה מפעול מטלק
ואלוט’יפה אדאת נצב
ואלמוט’ף חרף ג’ר
ואלח’זינה אסם מג’רור
ואלפקר חאל אלנאס
ואלאוג’אע ט’רף
ואלחיאה ג’אמדה
ואלסרור מסתת’נא
פלא תתעג’ב, יא אבני, יציר מסתקבלנא מבני ללמג’הול ואחנא (מעט’מנא) לא מחל לנא מן אלאעראב
أكو طالب سأل أستاذ اللّغة العربيّة، مدرّس اللّغة العربيّة:
قال له: أستاذ شنو سبب هذا البلاء اللي إحنا فيه؟
جاوبه الأستاذ وقال له:
لمّا تكون الأخلاق فعل ماضي
والوحشيّة والقتل (العنف) فعل أمر
والسّياسيّين فاعل
والشّعب مفعول به
والمال مفعول لأجله
والفساد صفة
والرّواتب ممنوعة من الصّرف
والضّمير غائب
والمصلحة مبتدأ
والوطنيّة خبر كان
والصّدق منفيّ
والكذب توكيد
والانتهازيّة مفعول مطلق
والوظيفة أداة نصب
والموظّف حرف جرّ
والخزينة اسم مجرور
والفقر حال الناس
والأوجاع ظرف
والحياة جامدة
والسّرور مستثنى
فلا تتعجّب، يا ابني، يصير مستقبلنا مبنيّ للمجهول وإحنا (معظمنا) لا محلّ لنا من الإعراب
תלמיד אחד שאל את מורה השפה הערבית
שאל אותו: המורה, מה הסיבה לאסון שאנו נמצאים בו?
ענה לו המורה:
כאשר המוסר הוא פעולה בזמן עבר (מיל’: פועל בזמן עבר)
והברבריות ומעשי הרצח (בגרסאות כתובות אחרות ברשת: האלימות) הם פעולת ציווי (פועל בזמן ציווי)
הפוליטיקאים הם המבצעים (נושא תחבירי)
העם הוא מי שעושים עליו פעולות (מושא ישיר)
הכסף הוא מה שפועלים למענו (תיאור תכלית)
השחיתות היא אופי (שם תואר)
המשכורות אינן מספיקות להוצאות (שמות עצם מחוסרי תנוין)
המצפון אינו קיים (כינוי חסר)
האינטרס הוא הדבר הראשון (נושא במשפט שמני)
הלאומיות היא עיקרון שחלף מהעולם (נשוא שמני במשפטי כאן ואחיותיה)
האמת מוכחשת/מסולקת/מגורשת (רכיב שולל/נשלל, של שלילה)
השקר מודגש/מאושר/מחוזק ([אות] הדגשה)
האופורטוניזם הוא פעולה מוחלטת (מושא פנימי)
המשרה היא כלי/אמצעי למעמד (רכיב שמצריך אחריו ניקוד סופי פתחה)
הפקיד הוא כלי גרירה (אות יחס)
אוצר המדינה הוא שם גרור (שם עצם ביחסה שלישית)
העוני הוא מצב האנשים (תיאור מצב)
הכאבים הם מצב (תנאי)
החיים קפואים/תקועים (מילה חסרת נטייה)
והשמחה היא דבר יוצא מהכלל (רכיב הוצאה מהכלל)
אז אל תתפלא, בני, שעתידנו הופך למובנה על הבלתי נודע (פועל בצורת סביל) ואין לנו (לרובנו, בגרסאות אחרות) מקום להבעה (דיבור לפי כללי הדקדוק; מתן ניקוד סופי למילים לפי תפקידן התחבירי)
בגרסאות כתובות ברשת מופיעות שתי תוספות:
התלמיד ששואל את מורהו מוגדר כ-
טאלב מן דול אלרביע אלערבי אלפאשלה طالب من دول الرّبيع العربيّ الفاشلة – תלמיד מאחת ממדינות האביב הערבי הכושלות/נחשלות.
המדינות שאירועי האביב הערבי התרחשו בהן, בצורה זו או אחרת, הן: תוניסיה, מצרים, לוב, אלג’יריה, מרוקו, תימן, סודאן, סוריה, מאוריטניה וסעודיה
והמורה מוסיף שתי שורות לרשימתו הארוכה:
ואלחרב פעל מצ’ארע
וקלת אלאדב תמייז
والحرب فعل مضارع
وقلة الأدب تمييز
המלחמה היא פעולה נחשקת (זהו תרגום חופשי; פועל בזמן הווה-עתיד)
וחוסר הנימוס הוא מעלה טובה (ערך האבחנה)
תקשיבו, זה נפלא! נפלא! פשוט יצירת מופת ספרותית-לשונית-פוליטית
(התרגום שלי. שָלֵו, ואם יש לכם הערות תרגומיות או דקדוקיות – אשמח לשמוע)
בנובמבר 2016 התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
אנו בעיצומו של השבוע בו הדף “כלמה” שמח לשתף פעולה עם הסופר והמשורר אלמוג בהר ועם עמוד הפייסבוק הכותאב היהודי – الكتاب اليهودي, אשר נפתח לפני כמה שבועות, ובו מקליט אלמוג בהר את תפסיר רס”ג, תרגום התורה לערבית-יהודית, פסוק בעברית ופסוק בערבית-יהודית.
מילת היום שלנו היא חַ’לְק خلق – בריאה, יצירה; יצורים, ברואים, בריות, אנשים, בני האדם
גם בביטוי: חַ’לְקֶ אללָּה خلق الله – ברואי האל
השורש הערבי ח’.ל.ק עוסק במספר תחומים, אך הנפוצים ביותר הם אלו הקשורים לבריאה ולתכונות אנושיות אלו ואחרות.
* חַ’לַק خلق, הפועל בבניין הראשון – ברא, יצר
במדוברת, הפועל חִ’לֶק, גם הוא בבניין הראשון, פירושו נולד: (אַנַא) חְ’לִקֶת פִי אלְקֻדְס (أنا) خلقت في القدس – (אני) נולדתי בירושלים
* חַ’אלֶק خالق – יוצר, בורא; ממציא. אַלְחַ’אלֶק الخالق – הבורא, היוצר, אחד מ- 99 שמותיו של אלוהים בערבית, זו צורת הבינוני הפועל של הפועַל
* מַחְ’לוּק مخلوق וברבים מַחְ’לוּקַאת مخلوقات או מַחַ’אלִיק مخاليق – יצור (מיל’: דבר שנברא), בצורת הבינוני הפעול
* אַלְמַחְ’לוּקַאת المخلوقات – הברואים
* וַלַא (גִ’נְס) מַחְ’לוּק ولا (جنس) مخلوق – ולא אף אחד; ולא נפש חיה
* חֻ’לְק خُلق או חֻ’לֻק וברבים אַחְ’לַאק أخلاق – תכונה, מידה, אופי; מוסר; סבלנות; הרגל
ומכאן, כשם תואר: אַחְ’לַאקִיֹ أخلاقيّ – מוסרי, אתי
* אַחְ’לַאקִיֶּה أخلاقيّة – מוסריות; מורל
* אַחְ’לַאקִיַּאת أخلاقيّات – אתיקה
* הפועל אִנְחַ’לַק انخلق בבניין השביעי – נברא, נוצר
* חִ’לְקַה خلقة וברבים חִ’לַק خلق – מזג, טבע; פרצוף, פנים; צורה חיצונית, מראה חיצוני. לרוב מתוך יחס שלילי, בעיקר מוכר בביטוי במדוברת:
מַא בִּדִּי אַשוּף חִ’לֶקְתֹה ما بدّي أشوف خلقته – אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלו
ח’לקה, כתואר פועל – טבעי, מלידה
אה, ולא להתבלבל עם חלק, حلق, שזה בכלל גרון, אבל גם האות הראשונה שונה…
ומכאן, זכות הדיבור לאלמוג:
כיצד מתרגמים את הפסוק הראשון בתורה, “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”?
רס”ג מתרגם: “אול מא כ’לק אללה אלסמאואת ואלארצ'”, והתרגום הנוצרי המודרני מתרגם: “في البدء خلق الله السّموات والأرض”.
כפי שאפשר לראות שניהם מסכימים על כל המילים במשפט, כולל המילה כ’לק, ברא, מלבד המילה הראשונה, בראשית.
כבר בתרגומים לארמית אנחנו מוצאים שלושה תרגומים שונים למילה בראשית, המבטאים פרשנויות שונות שלה: אונקלוס מתרגם: “בְּקַדְמִין”, ואילו בשני התרגומים האחרים אנחנו מוצאים: “מִן אַוְולָא” ו”בְּחוּכְמָא”. כלומר התרגומים חלוקים האם המילה בראשית מציינת זמן קדמון, ראשוניות או חוכמה (מתוך מילת הראש שבתוך בראשית).
רס”ג מתרגם בראשית כדבר ראשון, ואילו התרגום הנוצרי מתרגם כהתחלה.
בנוסף לפעולת הבריאה, המיוחסת לאל מספר פעמים בפרשת בראשית מלבד בפסוק הראשון, למשל בבריאת התנינים ובריאת האדם, בבריאה אלוהים גם הבדיל – פצל, קרא (במשמעות של נתינת שם) – סמא, עשה – צנע, נתן – ג’על, בירך – בארכ, אמר – קאל, שבת – עטל וקידש – קדס.
الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי
קישור ליוטיוב לשמיעת התפסיר בערבית-יהודית:
الكتاب اليهودي – الموج بيهار – הכותאב היהודי – אלמוג בהר:
נעיין בסורה 30, בני ביזנטיון, פסוק 22:
וַמִן אַאיַאתִהִ חַ’לְקֻ אלסַּמַאוַאתִ וַאלְאַרְצִ’ וַאחְ’תִלַאפֻ אַלְסִנַתִכֻּם וַאַלְוַאנִכֻּם אִנַּ פִי דַ’לִכַּ לַאַאיַאתִן לִלְעַאלִמִין
وَمِنْ آيَاتِهِ خَلْقُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ وَاخْتِلَافُ أَلْسِنَتِكُمْ وَأَلْوَانِكُمْ إِنَّ فِي ذَلِكَ لَآيَاتٍ لِّلْعَالِمِينَ
אחד מאותותיו הוא בריאת השמיים והארץ, ושלל לשונותיכם וצבעיכם. בזאת צפונים אותות לשוכני העולמים
(תרגום רובין)
הפסוק הוא אחד משרשרת פסוקים המשבחים את האל ומעשיו.
ולמרות שזה לא בערבית, קבלו את-
“מוג’אהדין ח’לק (בפרסית: مجاهدین خلق – מוג’אהדין האומה) הוא ארגון גרילה שיעי הפועל באיראן החל משנות השישים של המאה העשרים. בראשית ימיו קיבץ הארגון מתנגדים לשלטונו של השאה מוחמד רזא פהלווי. בשנות השבעים ביצע הארגון מספר פיגועים נגד משטרו ונגד מטרות אמריקניות באיראן, שגרמו למותם של מספר אזרחים אמריקניים. […]” (ויקיפדיה)
* הפועל הספרותי חַ’לִקַַ خَلِقَ בבניין הראשון – התבלה, התיישן
* הפועל חַ’לַּק خلّق בבניין השני – החליק, ריכך; בישם; חינך לנהוג בנימוס
* הפועל ה”הזוי” אִחְ’לַוְלַקַ اخلولق בבניין ה- 12 – נקרע מרוב יושן, התבלה, נחרב
* מִתְ’לֶ אלְחַ’לְק مثل الخلق – כמו שצריך, כמו אנשים נורמליים
* חֻ’לְקֹה צַ’יֶּק خلقه ضيّق, או צַ’אקַ חֻ’לְקֹה ضاق خلقه – חסר סבלנות, קצר רוח (מיל’: האופי שלו צר)
* רַבְּנַא חַ’לַקֶ אלדֻּנְיַא פִי סִתִּ איַּאם ربّنا خلق الدّنيا في ستّ أيّام – סבלנות! אל תתייאש; אל תיחפז; גם רומא לא נבנתה ביום אחד (מיל’: גם אלוהים ברא את העולם בשישה ימים)
* יִחְ’לֶק מִנֶ אלשַּבַּה אַרְבַּעִין يخلق من الشّبه أربعين – דומים כמו שתי טיפות מים (מיל’: [אללה יכול] לברוא 40 [אנשים] דומים זה לזה)
* יִחְ’לֶק מִנֶּ אלְפַסִיח’ שַרַבַּאת يخلق من الفسيخ شربات – בן מוצלח של הורה לא מוצלח; יין בן חומץ; מי שמסוגל לעשות הכל ולהפוך רע לטוב (מיל’: עושה מהדג המלוח משקאות)
* מֻש אַללָּה חַ’לַקְהֹם? مش الله خلقهم؟ – אין להם זכויות כמו לכולם? הם אין הם בני אדם? (מיל’: לא אלוהים ברא אותם?)
* רוּח מִן חִ’לֶקְתִי روح من خلقتي – לך מפה! עוף מהפרצוף שלי!
* טִלֶע חֻ’לְקֹה طلع خلقه – התעצבן, התרגז
* פַשּ חֻ’לְקֹה فشّ خلقه – פרק זעמו, כילה זעמו, “שחרר לחץ”
* מִתֶ’ל מַא אַללָּה חַ’לַקֹה مثل ما الله خلقه – ערום כביום היוולדו (מיל’: כפי שאלוהים ברא אותו)
* חַ’לִיקַה خليقة – בריאה; בני אדם, ברואים
זה היה הפוסט ה- 1,316 שלנו.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.