צורך

פורסם לראשונה ב- 20.5.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן היא מוזכרת בסרטון ששלח לי הקורא Sagi Levanon.

אז מילת היום היא –

חַאגֶ’ה حَاجة וברבים חַאגַ’את حَاجات – צורך, הצטרכות; בקשה; חפץ; עניין, דבר, משהו

המשמעויות “דבר, משהו” מאפיינות בעיקר את הניב המצרי, ולכן קיימים אינספור ביטויים במדוברת מצרית עם המילה.

עקב הקרבה הגיאוגרפית (יחסית), גם בניב העזתי, השייך לניבים הלבנטיניים, דהיינו של אזורנו, המילה נמצאת באותו שימוש (“על חשבון” המילה הנפוצה יותר בשאר האזור, אִשִי).

שגיא שלח לי ב- 24.4.21 קישור לסרטון טיקטוק של חשבון בשם: memon_sa מאימון סואעד

(מוזמנים לחפשו ולמצוא את הסרטון, טיקטוק זה פורמט בלתי נסבל הן למי שיש לו חשבון והן למי שאין. הוא לא נוח, אי אפשר לשלוט בציר הזמן של הסרטונים ועוד. לא בשבילי… אני הייתי ונותרתי טיפוס של יוטיוב).

בסרטון רואים יהודי חרדי מבוגר, שמעביר את המסר הבא בערבית.

אני מוכן לחתום על כך שהוא ממוצא מרוקאי, אבל הערבית שלו היא “סלט” שלם של ניבים, כולל מקומי ואף מצרי. כמו כן, אין מדובר בערבית מוקפדת ותקנית (גם לא כערבית מדוברת).

וזו לשונו:

יא אח’ואן, ענדכם רמצ’אן קריב בעד תלת אסבוע ימכן

ישפיכם ויעאפיכם ואלצום ירוח עליכם קליל

ויעטיכם כל חאגה אללי בדכם איאהא ותתקבל צלאתכם

אח’ואן, אחנא מנחבכם מחבה זי מא תחבונא

ישפיכם אלעאפיה … קוי ואלצחה

וכל אשי אללי בדכם איאה.

אלסלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה

يا إخوان، عندكم رمضان قريب بعد تلت أسبوع يمكن

يشفيكم ويعافيكم والصّوم يروح عليكم قليل

ويعطيكم كلّ حاجة اللّي بدّكم إيّاها وتتقبّل صلاتكم

إخوان، إحنا منحبّكم محبّة زيّ ما تحبّونا

يشفيكم العافية … قويّ والصّحّة

وكلّ إشي إللّي بدّكم إيّاه.

السّلام عليكم ورحمة الله وبركاته

אחים, חודש רמדאן יחול בקרוב בעוד שלושה שבועות בערך

תהיו בריאים ושהצום יעבור לכם בקלות

שאלוהים ייתן להם כל דבר שאתם רוצים ושתתקבל תפילתכם

אחים, אנו אוהבים אתכם כמו שאתם אוהבים אותנו

תהיו בריאים .. מאוד, בריאות

וכל דבר שאתם רוצים.

שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

השורש הערבי ח.ו.ג’ (בגזרת ע”ו) עוסק בצרכים ובהזדקקות, ועקב כך גם בעוני. ואל תתבלבלו עם השורש ח.ג’.ג’ העוסק בעליה לרגל או במחאות.

בעברית השורש הזהה ח.ו.ג עוסק במעגלים ובסיבובים, אך הוא פשוט וריאציה של השורש ע.ו.ג (חילופי עיצורים גרוניים).

והרי כולנו מכירים את שיר הילדים בו שני השורשים מופיעים באותו מובן באותה השורה:

“עוגה עוגה עוגה, במעגל נחוגה, נסתובבה כל היום, עד אשר נמצא מקום, לשבת, לקום. לשבת, לקום. לשבת ולקום”.

נעיין, לפני שנמשיך, בויקיפדיה:

“עוּגָה, עוּגָה (בַּמַּעְגָּל נָחוּגָה) הוא שיר ילדים שנכתב על ידי אהרן אשמן, ומושר בלחן עממי. כשיר משחק, הפעוטות אוחזים ידיים, מסתובבים במעגל, ויושבים וקמים בשורות האחרונות.

[…]

טעות רווחת היא פירוש המילה “עוּגָה” שבשיר במשמעות של עוגה למאכל (קינוח), אולם כאן משמשת המילה כמילה נרדפת למילים “ריקוד במעגל”. המילה עוגה נאמרת במלעיל, מפני שהיא צורת ציווי ארוכה של הפועל “עָג”. במקור השיר לא כלל את המילים “לשבת לקום” אלא “לשבת לשבת…” […].”

=-=-=-=

* הפועל הספרותי חַאגַ’ حَاجَ בבניין הראשון – נעשה עני, התרושש

* הפועל אִנְחַוַג’ انحوج בבניין השביעי, במדוברת, על דרך גזרת השלמים – נזקק, נאלץ

* הפועל אִחְתַאג’ احتاج בבניין השמיני – הזדקק, נזקק; התרושש

* אִחְתִיַאג’ احتياج וברבים אִחְתִיַאגַ’את احتياجات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צורך, דבר חיוני; אספקה, ציוד

* דַ’וִי אלִאחְתִיַאגַ’אתֶ אלְחַ’אצַּה ذوي الاحتياجات الخاصّة – בעלי צרכים מיוחדים

* מִחְתַאג’ محتاج וברבים מִחְתַאגִ’ין محتاجين, בצורת הבינוני של הבניין – זקוק ל-; בהשאלה: עני, אביון

* חַאגַ’ה! حاجة! – די, מספיק!

* זַאיֶד עַנֶ אלְחַאגַ’ה زايد عن حَاجة – מיותר, עודֵף

* חַאגַ’ה מֻלִחַּה حاجة ملحّة – צורך דחוף

* עִנְדֶ אלְחַאגַ’ה عند الحاجة – בעת הצורך

* אַיֶּ חַאגַה أيّ حَاجة – כל דבר!; אתה צריך משהו?

* וַלַא חַאגַה ولا حاجة – שום דבר, לא כלום; זה לא בא בחשבון!

* הֻוֶּ פִי חַאגֶ’ה אִלַא- هو في حاجة إلى- – הוא זקוק ל-

* קַצַ’א חַאגְ’תֹה قَضَى حاجته – עשה צרכיו

* אֶלְחַאגֶ’ה אֻםֶּ אלִאחְ’תִרַאע الحاجة أمّ الاختراع – הצורך הוא אם כל המצאה

* אַללָּה מַא יֶחְוֶגַכְּש לַמַחְ’לוּק الله ما يحوجكش لمخلوق – שלא תזדקק לעזרת אחרים (מיל’: שאללה לא יגרום לך להזדקק לאף אדם/ברוא)

* שַאהֶד מַא שַאפְשֶ חַאגַה شاهد ما شافش حاجة – “העד שלא ראה דבר”, קומדיה מצרית מפורסמת מאוד משנת 1976 בכיכובו של השחקן המוכשר עאדל אִמַאם

* נִילַה / חַאגַה נִילַה حاجة نيلة – עסק ביש, עניין רע, מזל רע, צרה צרורה; משהו דפוק, מזופת; צבע כחול לכביסה

* אִחְתַגְ’נַא לַלְיַהוּדִי קַאל “אֶלְיוֹם עִיד” احتجنا لليهوديّ قال اليوم عيد – הזדקקנו לעזרה מהיהודי, הוא אמר “חג היום”. נאמר על אדם שממציא תירוצים כדי להשתמט מעזרה

מוסיף לנו בתגובות יובל ברגר:

בּוּסֶ אלְכַּלְבּ מִן תֻ’מֹּה לַתַאח’ֹד’ חַאגְ’תַכּ מִנֹּה بوس الكلب من ثمّه لتاخذ حاجتك منّه – שק לכלב בפיו כדי להשיג את מה שאתה צריך ממנו

=-=-=-=

בלי קשר, ידידתי ועמיתתי Rina Turgeman ביקשה ממני לפני מספר ימים שאתייחס למילה הבאה, שראו זה פלא, היא מהשורש של מילת היום:

“חַוַאיֶג’ (בערבית: חַוַאאֶג’ حوائج, “מצרכים”) הן שתי תערובות תבלינים תימניות מסורתיות, המשמשות האחת לתיבול מאכלים, לרוב בשריים, כמו מרק בשר וקציצות, והשנייה לתיבול קפה.

בנוסף ישנו גם תבלין עיראקי הנקרא “חואיג’ לעוגיות” ומשמש בעיקר לאפייה. […]” (ויקיפדיה)

אגב, רינה היא בעלת הדף המעניין PhoToilet – Toilet signs from all over the world