פורסם לראשונה ב- 27.5.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Gila Yona.
אז מילת היום היא –
טַבְּטַבּ طَبْطَب – טָפַח
גילה שיתפה באחת הקבוצות צילום מסך של בדיחה.
בבואי לכתוב אותה כאן אמרתי לעצמי: במקום שאקליד הכל לבד, אולי אחפש את הבדיחה בגוגל, אמצא אותה, אעתיק את הערבית, וזה יחסוך לי זמן.
ואכן, מצאתי במהירות את הבדיחה, כפי שהיא, מילה מילה, בין השאר בדף הפייסבוק הסורי: אַאחֶ’ר אַחְ’בַּאר חַלַבֶּ אלְגַ’דִידֶה וּחַלַבּ آخر أخبار حلب الجديدة وحلب – החדשות הטריות ביותר של חלב החדשה וחלב
שני שינויים נמצאו בהשוואה לנוסח של גילה:
המילה הראשונה, “סורי”, היא “לבנוני” בגרסה של גילה, ובשורה לפני האחרונה, “אני מסוריה” מופיע כ- “אני מלבנון”.
אפילו סימני הפיסוק, הטעויות והרווח השגוי בין המילים – כולם זהים. כלומר מישהו, סורי או לבנוני, שינה את הבדיחה המקורית כך שתתאים לארצו…
וזו לשון הבדיחה:
סורי יעיש פי אמריכא יקול:
ד’הבת לאשתרי בטיח’ה מן אחד אלאסואק וכאלעאדה בדאת אטבטב עלא אלבטיח’ חתא אח’תרת ואחדה. פראתני אמראה אמריכיה כאנת קריבה מני פקאלת: למאד’א תטבטב עליהא?
קלת להא: חתא אח’תאר ואחדה חמראא’ וחלוה ומחתואהא אלמאאי כת’יר. פנחנ מן עאדאתנא נטבטב עלא אלבטיח’ קבל מא נשתריה.
פסאלתני: הל ממכן תטבטב לי עלא בטיח’ה ותחת’ארהא לי?
פרחת בטלבהא וחסית אני אצבחת ח’ביר פי אלבטיח’ ובדאת אטבטב עלא אכואם אלבטיח’ ואחדה ואחדה חתא אח’תרת להא בטיח’ה.
קאלת: שכרן, ממכן אערף אנת מן אי בלד?
פקלת להא: אנא מן סוריא.
אבתסמת וקאלת: יא רית תטבטבוא עלא טיאז אלמסאולין אללי ענדכם קבל מא תח’תארוהם.
سوري يعيش في أميركا يقول:
ذهبت لأشتري بطّيخة من أحد الأسواق وكالعادة بدأت أطبطب على البطّيخ حتى اخترت واحدة. فرأتني امرأة أمريكية كانت قريبة منّي فقالت: لماذا تطبطب عليها؟
قلت لها: حتّى أختار واحدة حمراء وحلوة ومحتواها المائيّ كثير. فنحن من عاداتنا نطبطب على البطّيخ قبل ما نشتريه.
فسألتني: هل ممكن تطبطب لي على بطّيخة وتختارها لي؟
فرِحت بطلبها وحسّيت إنّي أصبحت خبير في البطّيخ وبدأت أطبطب على أكوام البطّيخ واحدة واحدة حتّى اخترت لها بطّيخة.
قالت: شكرًا، ممكن أعرف أنت من أيّ بلد؟
فقلت لها: أنا من سوريا.
ابتسمت وقالت: يا ريت تطبطبوا على طياز المسؤولين اللّي عندكم قبل ما تختاروهم.
סורי שחי בארה”ב מספר:
הלכתי לקנות אבטיח מאחד השווקים, וכהרגלי התחלתי לדפוק על האבטיחים כדי לבחור אחד. ראתה אותי אישה אמריקאית שהייתה קרובה אלי ושאלה: מדוע אתה דופק עליו?
עניתי לה: כדי לבחור אחד אדום ומתוק שמכיל מים רבים. זו מסורת אצלנו לדפוק על האבטיחים לפני הקנייה.
היא שאלה אותי: האם תוכל לדפוק לי על אבטיח ולבחור לי אחד?
שמחתי מבקשתה והרגשתי שהפכתי למומחה לאבטיחים. התחלתי לדפוק על ערימות האבטיחים, אחד אחד, עד שבחרתי לה אבטיח.
היא אמרה: תודה, אפשר לדעת מאיזו ארץ אתה?
עניתי לה: אני מסוריה.
היא חייכה ואמרה: הלוואי שהייתם דופקים על התחתים של הבכירים שלכם לפני שאתם בוחרים אותם.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ט.ב.ט.ב עוסק בטפיחות על גופים אלו ואחרים ובקולות שעולים כתוצאה מפעולות מעין אלו, וכן במגוון תחומים אחרים (שאינם בשימוש בשטח ובפועל במקרה של השורש הזה):
* הפועל טַבְּטַבּ עַלַא- طَبْطَب على- על דרך הבניין השני – טָפַח על איבר בגוף של אדם, לרוב על השכם, ליטף את השכם של אדם אחר; עודד; טייח מידע, העלים; גמגם, מלמל; נפל; נספה במגפה; הקפיץ כדור. בספרותית גם: השמיע קול רעש, שאון
* טַבְּטַבַּה طَبْطَبة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קול של צעדים, קול זרימת מים; טפיחה או ליטוף, לרוב על השכם
* במצרית, טַבְּטַבּ עַלַא טִיזֹה طَبْطَب على طيزه – הלך לקראתו, פייס אותו, מילא את מבוקשו (מיל’: טפח על התחת שלו)
מוסיפה גילה:
טַבְּטַבּ עַלַא כִּתְפוּ طَبْطَب على كتفه – טפח על שכמו של-, כסימן למישהו שמרוצים ממנו או כדי לעודד אותו להצליח.
משתמשים גם בפועל הזה כשמרימים תינוק אחרי שינק, כדי שיעשה “גרעפס”, וטופחים לו קלות על הגב.
=-=-=
ימאמה שלנו מספרת לי שלזמרת הלבנונית המצודדת נאנסי עג’רם نانسي عجرم יש שיר בשם יַא טַבְּטַבּ يا طبطب, בו היא מנסה להתפייס עם החבר שלה לאחר מריבה:
=-=-=
בתמונה:
חה”כ לשעבר זבולון אורלב (הבית היהודי), ששימש בעבר כשר הרווחה, מגיע לסיור היכרות מיוחד במרכזי עמותת “חסדי נעמי”.
תאריך צילום התמונה אינו ידוע.
נשמח לתת קרדיט לצלם!
זה היה הפוסט ה- 1,349 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
