פורסם לראשונה ב- 12.9.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מֻצִ’יפֶת טַיַרַאן (מדיפה) مُضِيفَة طَيَرَان – דיילת אוויר
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
יהושע העביר לי הודעה שנשלחה באחת מקבוצות הווטסאפ בתאריך 9.8.21 בנוסח הבא:
ג’רידה| 24/24 בנאתנא ראא’עאת
#جريدة| 24/24
بناتنا رائعات
بناتنا رائعاتרגע, אני עוצר לשנייה…
נתחיל מזה שהשורה הראשונה הזו, כך מסתבר, היא תוספת של מי שהעביר את הידיעה והעתיק אותה מהמקור בו פורסמה.
התרגום:
עיתון| 24/24. הבנות שלנו נפלאות
ואז הופיע הקטע הבא, שמסתבר שהוא רק חצי מהכתבה המקורית.
המעתיק השובב טרח להשמיט את המקור ואת הכותב, וכן השמיט במכוון שורה מגוף התוכן, שמסגירה מאיפה הוא נלקח. הוספתי את השורה כאן בהמשך בין סוגריים מרובעים.
אין לי מושג איזה אינטרס היה למפיץ המידע ברשתות החברתיות לנתק את הקשר בין התוכן לבין האתר המפרסם, אבל זה מה שיש ועם זה ננצח.
ותודה לאלוהי גוגל שמאפשר להחזיר את הראיות האבודות תוך שבריר שניה!
أوّل مضيفة طيران مسلمة في البلاد | نور رابح يونس: أعطي انطباعًا جيّدًا عن العرب وأتحدّى سياسة الرّفض!
مضيفة الطّيران نور يونس: أطمح لرؤية طيّار عربي وهذا ليس ببعيد!
تُعتبر الشّابّة نور رابح يونس (21 عامًا)، من بلدة عارة، أوّل مضيفة طيران عربيّة مسلمة في إسرائيل، حيث تعمل لدى شركة “اركيع” الإسرائيليّة للطّيران، ما يعدّ سابقة، إذ لا زالت هناك مهن محظورة على العرب في إسرائيل لاعتبارات “أمنيّة”.
وجاء اختيارها بعد حصولها على شهادة معتمدة في مجال الضّيافة الجوّيّة من جامعة “كامبريدج” البريطانيّة، بالإضافة إلى اجتيازها اختبارات نظريّة وعمليّة.
وقالت يونس [في حديث لمراسل موقع كلّ العرب وصحيفة كلّ العرب:] “لطالما كان يستهويني هذا المجال والذي فيه أصادف أناس من أعراق وثقافات مختلفة، بالرّغم من معرفتي مسبقًا انّ الطّريق للعمل كمضيفة طيران في البلاد محفوفة بالتّحدّيات كوني عربيّة، وكانت واضحة لي بشكل جليّ الحاجة لأن أبذل جهودًا مضاعفة لأثبت نفسي، عوضًا عن إيمان وثقة كبيرين باللامستحيل”.
هذا ولا ترى الشّابّة نور رابح يونس، والتي تعرف عن نفسها كعربيّة إسرائيليّة، أي من التّناقضات بين طبيعة عملها وهويّتها، بل على العكس تمامًا، حيث تدعي أنّ عملها ساهم بتعزيز الهويّة والانتماء لديها.
واسترسلت مضيفة الطّيران نور يونس انّ عملها لا يقتصر على تقديم الطّعام للمسافرين أثناء الرّحلة، كما هو متعارف عليه، إنّما أكثر من ذلك بكثير، ويرتكز على أمن الطّائرة وأمان الرّكّاب، لافتة أيضًا انّ مضيف الطّيران عليه التّحلّي والاتّسام بميّزات ومؤهّلات عدّة، بينها جسديّة وشكليّة، نفسيّة، عطفًا على مهارات لغويّة، وتحديدًا إتقان اللّغتين الانجليزية والعبريّة بطلاقة، وفقًا لما أشارت.
דיילת אוויר מוסלמית ראשונה בארץ | נור ראבח יונס: אני משאירה רושם טוב כערביה, ומתגרָה במדיניות הסירוב!
הדיילת נור יונס: אני שואפת לראות טייס ערבי, ולא רחוק היום לכך!
הצעירה נור ראבח יונס (21) מהישוב עארה נחשבת לדיילת האוויר הערביה המוסלמית הראשונה בישראל. היא עובדת בחברת התעופה הישראלית “ארקיע”, דבר שנחשב תקדים, שכן עדיין קיימים מקצועות שלערבים בישראל אסור לעסוק בהם מסיבות ביטחוניות.
היא נבחרה לאחר שקיבלה תעודת הסמכה בתחום דיילות האוויר מאוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה, בנוסף לכך שעברה בהצלחה בחינות עיוניות ומעשיות.
יונס אמרה [בריאיון עם כתב אתר “כל אלערב” והעיתון “כל אלערב”
“התחום הזה שבה את ליבי זמן ממושך, שכן בו אני פוגשת אנשים ממוצאים ותרבויות שונים, למרות שידעתי מראש שהדרך לעבוד כדיילת אוויר בארץ אפופה אתגרים מהסיבה שאני ערביה, והיה לי ברור וגלוי הצורך להשקיע מאמצים כפולים כדי להוכיח את עצמי, בנוסף לאמונה וביטחון גדולים בבלתי אפשרי”.
“התחום הזה שבה את ליבי זמן ממושך, שכן בו אני פוגשת אנשים ממוצאים ותרבויות שונים, למרות שידעתי מראש שהדרך לעבוד כדיילת אוויר בארץ אפופה אתגרים מהסיבה שאני ערביה, והיה לי ברור וגלוי הצורך להשקיע מאמצים כפולים כדי להוכיח את עצמי, בנוסף לאמונה וביטחון גדולים בבלתי אפשרי”.הצעירה נור ראבח יונס, שמגדירה עצמה ערביה ישראלית, אינה רואה שום סתירה בין אופי עבודתה ובין זהותה, אלא לגמרי להיפך, שכן היא טוענת שעבודתה תרמה לחיזוק הזהות וההשתייכות שלה.
הדיילת נור יונס הפליגה בדבריה באומרה שעבודתה אינה מצטמצמת בהגשת אוכל לנוסעים במהלך הטיסה, כפי שנהוג לחשוב, אלא היא הרבה יותר מכך: היא דואגת לבטיחות הטיסה וביטחון הנוסעים, בציינה גם שעל הדייל להתאפיין בתכונות מסוימות, למשל גופניות, חיצוניות ומנטליות, בנוסף לכישורים לשוניים, במיוחד שליטה באנגלית ובעברית באופן שוטף.
=-=
אם כן, בחיפוש ברשת עולים הפרטים הבאים:
كتب: رازي طاطور – موقع وصحيفة كل العرب. نُشر: 2021-08-09
מאת: ראזי טאטור – אתר ועיתון “כל אלערב”. פורסם ב 9.8.21
וזהו חלקה השני של הכתבה:
وعن دمج العرب في مجال الضّيافة الجوّيّة، في إسرائيل، تطرّقت يونس: “بالكاد هناك عرب بسبب سياسات معيّنة رافضة لتشغيلهم، وهذا الأمر يلقي على عاتقي مسؤوليّة كبيرة ويحفزني لأعطي انطباعًا جيّدًا عن مجتمعي العربي في إسرائيل”.
أمّا بشأن ردود الفعل، تقول يونس إنّها غالبًا تحظى بالاهتمام لكونها عربيّة وتتلقى ردودًا إيجابيّة، داعمة ومشجّعة، إلّا أنّها كانت قد تعرّضت لموقف وصفته بـ “غير اللّطيف” من قبل شخص عنصري، أثناء عملها، كما رَوَت.
فيما تأمل مضيفة الطّيران يونس أن تشهد ذاك اليوم الذي فيه يُدمج العرب أكثر في الطّيران الإسرائيلي، ليس كمضيفين فقط، إنّما طيّارين أيضًا، وهذا ليس ببعيد، حسبما قالت.
وخلصت يونس بالقول: “رسالتي أوجّهها للمجتمع العربي، ولكلّ شخص لديه طموح بتحقيق ذاته أن يسخر كلّ طاقاته وخوض المزيد من التّجارب من أجل اكتشاف الذّات. أؤمن أن مجتمعنا مليء بالقدرات وبالذّات في أوساط الأجيال الصّاعدة، والتي أتمنّى عليها لأن توجّه طاقاتها للاستثمار بمستقبلها والإعداد له جيّدًا. كما علينا أن نكون مجتمعًا داعمًا دون إشاعة الإحباط”.
באשר לשילוב ערבים בתחום דיילות האוויר בישראל אמרה יונס: “כמעט ואין ערבים בשל מדיניות מסוימת שמסרבת להעסיקם, והדבר מניח על כתפיי אחריות גדולה ומדברן אותי להשאיר רושם טוב באשר לחברה הערבית שלי בישראל”.
באשר לתגובות, יונס אמרת שהיא לרוב זוכה בהתעניינות מכך שהיא ערביה ומקבלת תגובות חיוביות, תומכות ומעודדות, אלא שהיא נחשפה פעם במהלך עבודתה למצב אותו תיארה כ”בלתי נעים” מצד אדם גזען, כפי שסיפרה.
הדיילת יונס מקווה לנכוח ביום בו ישולבו יותר ערבים בענף התעופה הישראלי, לא רק כדיילים אלא גם כטייסים, וזה אינו רחוק, לדבריה.
יונס סיימה את דבריה באומרה: “את המסר שלי אני מפנה לחברה הערבית ולכל אדם שיש לו שאיפה להגשים את עצמו, שישקיע את כל האנרגיות שלו ויתנסה כמה שאפשר כדי לגלות את עצמו. אני מאמינה שהחברה שלנו מלאה ביכולות, בעיקר בקרב הצעירים, שאני מקווה שיַפנו את האנרגיות שלהם להשקיע בעתידנו וכדי להתכונן לו היטב. כמו כן עלינו להיות חברה תומכה ולא מסרסת ומדכאת”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
למעוניינים לעיין בכתבה במקור, וגם להתרשם מיופיה של נור:
מחיפושים שלי אחר מידע דומה ברשת בעברית, עליתי, בגדול, רק על הכתבה הזו מדצמבר האחרון. נור אינה מוזכרת בה, אך בנות אחרות כן:
=-=-=
השורש הערבי צ’.י.פ (בגזרת ע”י) עוסק בשני תחומים שונים זה מזה: הוספה ואירוח.
השורש הקרוב ביותר בעברית הוא צ.ו.ף, העוסק בציפה במים ובהצפה וכן בצוף של פרחים. קשר כלשהו? לא שאני רואה כזה…
* הפועל צַ’אף ضاف בבניין הראשן – אירח; ביקש מ- לארח אותו. במדוברת: הוסיף (הפועל מבוסס על הבניין הרביעי הספרותי)
* צִ’יַאפֶה ضيافة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אירוח
* הפועל צַ’יַּף ضيّف בבניין השני – אירח
* תַצְ’יִיפַאת تضييفات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין ברבות – כיבוד לאורחים
* הפועל אַצַ’אף أضاف בבניין הרביעי – הוסיף; סיפח; אירח; נתן מקלט או חסות
* אִצַ’אפַה إضافة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הוספה; אירוח; בדקדוק: סמיכות
* אִצַ’אפִיּ إضافيّ – נוסף, מוסף, משלים
* אִצַ’אפַה עַ’יְר חַקִיקִיַּה إضافة غير حقيقيّة – סמיכות מדומה (בדקדוק. סמיכות בה הנסמך אינו שם עצם אלא שם תואר, למשל: גבה קומה, ארך אפיים, רב חסד, לבן זקן, יפה תואר, צונן פסגות)
* בִּאלְאִצַ’אפַה אִלַא- بالإضافة إلى-, או: אִצַ’אפַתַן אִלַא- إضافةً إلى- – בנוסף ל-
* אַצִ’ף אִלַא דַ’לִכַּ أضف إلى ذلك – נוסף לכך, זאת ועוד (מיל’: הוסֵף לכך)
* מֻצִ’יף مضيف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מכניס אורחים, מארח; דייל. מילת היום, מיל’: מארח של מטוסים; מוסיף
* מֻצַ’אף مضاف, בצורת הבינוני הפעול – נוסף, מוסף. בדקדוק: נסמך (המילה הראשונה בסמיכות. המילה “בית” בצירוף: בית ספר)
* מֻצַ’אף אִלַיְהִ مضاف إليه – בדקדוק: סומך (המילה השנייה בסמיכות. המילה “ספר” בצירוף: בית ספר)
* קִימַה מֻצַ’אפַה قيمة مضافة – ערך מוסף
* צַ’רִיבַּתֶ אלְקִימַה אלְמֻצַ’אפַה ضريبة القيمة المضافة – מס ערך מוסף
* הפועל תַצַ’יַּף تضيّف בבניין החמישי – התארח; ביקש להתארח
* הפועל אִנְצַ’אף إنضاف בבניין השביעי – הצטרף ל-, הסתפח, נוסף ל-
* הפועל אִסְתַצַ’אפַ استضاف בבניין העשירי – אירח; ביקש להתקבל ל-; ביקש חסות, חָסָה
* צֵ’יף ضيف (בספרותית צַ’יְף) וברבים צְ’יוּף ضيوف או אַצְ’יַאף أضياف – אורח; מבקר
* צֵ’יף שַרַף ضيف شرف – אורח כבוד
* עֻ’רְפֶתֶ/אוֹצַ’תֶ צְ’יוּף غرقة/أوضة ضيوف – חדר אורחים, סלון
* קַצֶר צִ’יַאפֶה قصر ضيافة – ארמון אירוח
* מַצַ’אפַה مَضافة, במשקל המקומות – חדר אורחים; בית הארחה
* מִצְ’יֶאף مضياف – מארח, מכניס אורחים
וחובה להיזכר ב-
מֻחַמַּדֶ אלצֵּ’יף محمّد الضّيف, אבו ח’אלד, הוא מוחמד דיף, שבקרב דוברי עברית שם משפחתו הוא דף (שלא נדע מצרות… איש הלשון שבי מצטמרר בכל פעם שאני רואה את צורת התעתיק הזו), הוא המפקד הכללי של גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.
=-=-=
העניין הבא פורסם אצלנו בעבר:
מסורת מעניינת לגבי שתיית קפה אצל הבדואים:
הקפה הראשון הוא אֶלְהֵיף الهيف – קפה אותו שותה המארח לבדו מול האורח כדי להוכיח שאינו מורעל
הקפה השני הוא לאורח, אֶלצֵּ’יף الضّيف – קודם כל מגישים את הקפה לאורח, מתוך כבוד
הקפה השלישי הוא אֶלְכֵּיף, להנאה الكيف – איש אינו חייב לשתות אותו ואיש לא ייעלב אם לא ישתו אותו. הוא נועד פשוט בשביל ה… כיף
והקפה הרביעי הוא אֶלסֵּיף, החרב السّيف – לרוב האורח מתעלם ממנו מבחירה שכן הוא החזק ביותר
גרסה נוספת:
الاول للضيف، الثاني للكيف والثالث للسيف – הראשון לאורח, השני לכיף והשלישי לחרב. מציין מסורת לפיה את הקפה הראשון מגישים לשם הכנסת האורחים, את השני לשתיה בהנאה והגשת השלישי מסמלת הכרזת מלחמה.
מעירה בנושא עידית בר:
תיקון קטן לגבי הקפה האחרון – אֶלסֵּיף, החרב السّيف – זה אומר שהאורח ששותה את הקפה כבר נהיה חלק מהם, ואם מישהו מכריז מלחמה על השבט הוא חייב להצטרף אליהם ולאחוז בחרב יחד עמם.
=-=-=-=
וגם זה:
עבד אללטיף צֵ’יף אַללָּה عبد اللطيف ضيف الله – היה ראש ממשלתה הראשון של צפון תימן (מדינה שאינה קיימת עוד). טוב, אני מודה, הוא לא כזה מעניין (סליחה, עבד אללטיף!), אבל אני מאוהב ב-, מטורף על השם צ’יף אללה, שפירושו אורח האל.
פגשתי פעם מישהו שאינו מכיר את התעתיק המדעי של אותיות ערביות לעברית, והוא קרא לו “צִ’יפָלֶ’ה” (Chifalle), ממש החבר של הרשל’ה והמיידל’ה, שהגיעו היישר מערבות אירופה…
=-=-=-=-=
תוספות של הקוראים:
* מֻדֶּתֶ אלצִּ’יַאפֶה תַ’לַאת’ אַיַּאם וּתֻ’לְת’ مدّة الضّيف ثلاث أيام وثلث – משך הזמן שמארחים אורח הוא שלושה ימים ושליש
* אֶלצְּ’יוּף מִתְ’לֶ אלסַּמַכּ, יוֹם יוֹמֵין זַאכִּי וּבַּעְדֵין רִיחְתוֹ טַאלְעַה الضّيوف مثل السّمك، يوم يومين زاكي وبعدين ريحتو طالعة – אורחים הם כמו דגים, יום-יומיים טעימים וביום השלישי הם מתחילים להסריח
* אֶלצֵּ’יף אַסִירֶ אלְמֻצִ’יף الضّيف أسير المضيف – האורח הוא האסיר/השבוי של המארח
זה היה הפוסט ה- 1,465 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
הקשר בין צוף בעברית לשורש הנוכחי די ברור – החרקים מבקרים את הפרחים ולוקחים (=מוסיפים) את הצוף.
יפה!