פורסם לראשונה ב- 2.11.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Amjad Atamna.
אז מילת היום היא –
רַקַּאצַה رَقَّاصَة – רקדנית
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
אמג’ד שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של ליאה, שמכנה עצמה Leah Bulbul (בולבול – כינוי למי שדובר מצוין שפה זרה, כלומר שר אותה כמו ציפור בולבול).
בדפים שלה ברשתות החברתיות היא מציינת שהיא גרמניה שלומדת ערבית.
תקשיבו, היא מדברת נפלא! נפלא!!!
אלמלא המראה הארי שלה יכולנו לחשוב שנולדה בלב שכם או משהו כזה.
אגב, היא שולטת באותה רמה בעוד שפות רבות, ולא רק אירופאיות. מוכשרת בטירוף.
וזהו תוכנו של הסרטון הפעם. הוא מצורף לתגובות:
כלמאת ערביה בלע’את אורוביה, רח תסתע’רבוא!
אול שי, באללע’ה אלאיטאליה “אלבנת” יעני “ragazza”
ואחזרוא מא הי אלכלמה אלערביה אללי אצלהא.
איה באלצ’בט! רקאצה
והאלשי ג’דן ע’ריב לאנה עאדתן אלכלמאת אלאסאסיה זי בנת, ולד, אם, מא בתכון מסתעארה מן לע’ה ת’אניה.
ת’אני שי, “hazard”, באלאנכליזיה יעני “ח’טר” ומא רח תח’מנוא מן אי כלמה ערביה אג’ת.
מן “אלזהר”, ומתל מא בתערפוא באללהג’את אלמע’רביה זהר יעני חט’, או בח’ת פאלעכס!
בס כיף אנה פי ה באלבדאיה ו ד באלנהאיה?
שופוא, באללע’ה אלאסבאניה אול שי כאנת azar, תמאם?
ובעדין, מתל מא בתערפוא, באלפרנסי מא תלפט’ אל ה באלבדאיה או אל ת באלנהאיה.
פחטוא כמאן ה ו ת לתכון אכת’ר פרנסי. ולהיכ באלנכליזי הלא בקולוא “hazard”.
תאלת שי, Tarif באלאלמאני או tariff באלאנכליזי יעני תעריפה וטבען אג’ת מן תעריפה/תערפה.
كلمات عربيّة بلغات أوروبيّة، رح تستغربوا!
أوّل شي، باللّغة الإيطاليّة “البنت” يعني “ragazza”
واحزروا ما هي الكلمة العربيّة اللّي أصلها.
ايه بالضّبط! رقّاصة
وهالشي جدًّا غريب لأنّه عادةً الكلمات الأساسيّة زيّ بنت، ولد، أمّ، ما بتكون مستعارة من لغة ثانية.
ثاني شي، “hazard”، بالإنكليزيّة يعني “خطر” وما رح تخمنوا من أيّ كلمة عربيّة اجت.
من “الزّهر”، ومتل ما بتعرفوا باللّهجات المغربيّة زهر يعني حظّ، أو بخت فالعكس!
بس كيف إنّه في ه بالبداية و د بالنّهاية؟
شوفوا، باللّغة الإسبانيّة أوّل شي كانت azar، تمام؟
وبعدين، متل ما بتعرفوا، بالفرنسيّ ما تلفظ ال ه بالبداية أو ال ت بالنّهاية.
فحطّوا كمان ه و ت لتكون أكثر فرنسيّ. ولهيك بالإنكليزيّ هلق بقولوا “hazard”.
تالت شي، Tarif بالألمانيّ أو tariff بالإنكليزيّ يعني تعريفة وطبعًا اجت من تعريفة / تعرفة.
מילים ערביות בשפות אירופאיות, אתם תופתעו!
דבר ראשון, באיטלקית “בחורה” היא רגצה
נחשו מה המילה המקורית.
כן, נכון! רקאצה (רקדנית)
הדבר הזה מוזר מאוד, מכיוון שבד”כ המילים הבסיסיות, כמו ילדה, ילד, אמא, אינן שאולות משפה זרה.
דבר שני, האזארד באנגלית פירושה סכנה, ולא תוכלו לשער מאיזו מילה ערבית היא נגזרה.
מ “זהר”, וכפי שאתם יודעים בלהגים המגרביים (של צפון אפריקה) זהר פירושו מזל*, אז להיפך!
אבל איך יש ה בהתחלה ו- ד בסוף?
תראו, בספרדית המילה הייתה קודם כל אזאר, בסדר?
אח”כ, כפי שאתם יודעים, בצרפתית אין מבטאים ה בהתחלה ו- ת בסוף.
אז הוסיפו ה ו- ת כדי (שהמילה) תהיה צרפתית יותר**. לכן באנגלית אומרים כעת האזארד.
דבר שלישי, טריף בגרמנית או באנגלית, כלומר תעריף/עלות, וזה בא כמובן מתעריפה/תערפה.
* אם נדייק: זהר הן קוביות משחק, קוביות מזל, וגם המזל עצמו (ייתכן בהשאלה), ולא רק בצפון אפריקה
** כלומר כדי שדובר צרפתי יבטא את ה- ר בפועל בסוף המילה
(התרגום וההערות שלי. שָלֵו)
אמג’ד שלח לי סרטון נוסף, באורך 15 שניות, ללא שום מידע רקע שכתוב עליו, בו דובר כוויתי מסביר איך המילה הערבית לזיתים חדרה לספרדית.
תמלול הקטע, למרות קוצרו, קשה לי. אז צירפתי את הסרטון לתגובות והבאתי כאן רק את השורה הראשונה:
אלכלמאת אלאסבאניה ד’את אלאצל אלערבי – Aceitunas
الكلمات الإسبانيّة ذات الأصل العربيّ
המילים הספרדיות בעלות מקור ערבי.
הדובר עוסק בדרך הגיית העיצור הספרדי c, שדומה מאוד להגיית העיצור הערבי ת’ ث.
=-=
המילה הספרדית לזית אחד, Aceituna, היא פשוט העתקה של המילה הערבית הזהה, בצורת המיודעת: אַלזַּיְתוּנַה الزّيتونة.
=-=-=-=-=
השורש הערבי ר.ק.צ. עוסק בריקודים.
השורש העברי המקביל לו זהה בשני עיצורים, אך מפגין שוני ייחודי בעיצור השלישי: צאד ערבית (מכתשית נחצית, חוככת, בלתי קולית) מול דלת עברית (מכתשית, סותמת, קולית).
* הפועל רַקַץ رقص בבניין הראשון – רקד
* רַקְץ رقْص, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריקוד, פעולת הריקוד
* קַאעַתֶ אלרַּקְץ قاعة الرّقص – אולם ריקודים
* רַקְץ שַרְקִיּ / בַּלַדִיּ رقص شرقيّ / بلديّ – ריקוד בטן (מיל’: ריקוד מזרחי / כפרי)
* רַקְצַה رقصة – ריקוד (אחד)
* רַקְצֶתֶ אלדַּבְּכֶּה رقصة الدّبكة – ריקוד דַבְּכֶּה
* רַאקֶץ راقِص, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רוקד; רקדן
* הפועל רַקַּץ رقّص בבניין השני – הרקיד; הרעיד, הרטיט; שימח, הרנין
* הפועל רַאקַץ راقَص בבניין השלישי – רקד עם-
* הפועל אַרְקַצַ أرقص בבניין ה – הרקיד; דרבן
* הפועל תַרַקַּץ ترقّص בבניין החמישי – רקד
* הפועל תַרַאקַצַ تراقص בשישי – נע, עלה וירד, רטט (לב)
* רַקַּאץ رقّاص, צורת הזכר של מילת היום, במשקל בעלי המלאכה – רקדן; מטוטלת
* מַרְקַץ مَرْقص וברבים מַרַאקֶץ مراقص במשקל המקומות – אולם ריקודים; נשף ריקודים
* תְמוּתֶ אלְעַ’אזִיַּה וּצְבַּאעְהַא יֻרְקּץ تموت الغازيّة وصباعها يرقص – הרקדנית מתה אך האצבע שלה עדיין רוקדת. גרסה אחרת של הפתגם:
יַמוּתֶ אלזַּמַּאר וּצַוַאבְּעֹה בְּתִלְעַבּ يموت الزّمّار وصوابعه بتلعب – החלילן מת אך אצבעותיו עדיין זזות / מנגנות (נאמר על מישהו שיש לו הרגל ואינו מסוגל להפטר ממנו; אנשים אינם משתנים עד יום מותם)
* אֶלדֻּנְיַא זַיֶּ אלעַ’אזִיַּה תֻרְקֹץ לַכֻּלֶ וַאחַד שְוַי الدّنيا زيّ الغازيّة ترقص لكلّ واحد شْوَيّ (פתגם מצרי) – בחיים יש עליות וירידות, יש ימים טובים וימים רעים, המזל מאיר פנים פעם לזה ופעם לאחר (מיל’: העולם הוא כמו רקדנית: היא רוקדת לכל אחד קצת)
* בֹּרְקֹץ פִי גְ’נַאזֶת עֵ’ירֹה برقص في جنازة غيره – שמח לאידו (מיל’: רוקד בלוויה של זולתו)
* זַיּ אִללִּי רַקַצ עַלַא אלסֻּלַּם: לַא לַתַחֶת שַאף וַלַא לַפוֹק שַאף زيّ اللّي رقص على السّلّم: لا لتحت شاف ولا لفوق شاف – עשה מעשים חסרי תועלת, כל מה שעשה היה לשווא (מיל’: כמו מי שרקד על סולם: הוא לא ראה למטה ולא ראה למעלה)
* אִללִּי מַא יִעְרַף יֻרְקֹץ יְקוּלֶ אלְאַרְץ’ מְעַוַּגֶ’ה إللّي ما يعرف يرقص يقول الأرض معوّجة – מי שאינו מצליח במשהו מחפש תירוצים לכישלונו (מיל’: מי שאינו יודע לרקוד אומר שהרצפה עקומה)
ונסיים עם:
אַוַּלֶ אלְעַ’יְת’ קַטְרַה, וּאַוַּלֶ אלרַּקֶץ חַנְגַלַה أوّل الغيث قطرة وأوّل الرّقص حنجلة – להתחיל במעט ולהגיע להרבה; כל התחלה היא צנועה וקטנה (מיל’: תחילת גשם הזלעפות בטיפה, ותחילת הריקוד בנענוע של הגוף)
וגם בגרסה הבאה:
أوّل المشوار خطوة وأوّل الرّقص حنجلة אַוַּלֶ אלְמִשְוַאר חַ’טְוֶה, ואול אלרקץ חנגלה – תחילת המסע בצעד, ותחילת הריקוד בנענוע
מוסיף הקורא חגי פודור:
אִדַ’א כִּדֶ’בֶּ אלְעַ’נִי קַאלוּא צַדַק וּאִדַ’א רַקַץ קַאלוּא מְנִיח إذا كذب الغني قالوا صدق وإذا رقص قالوا منيح – כאשר העשיר משקר יאמרו צדק, וכאשר ירקוד יאמרו יפה
=-=-=
התמונה לקוחה מדף הפייסבוק Ballet Theatre Australia
זה היה הפוסט ה- 1,517 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
