פורסם ב- 4.1.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
פַאחֶ’ר فَاخر – מפואר, הדור
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
יהושע שלח לי סרטון מתאריך 28.11.21. הסרטון הוא מחשבון הטיקטוק של:
תֹהַאמַה זַאהִי נַגַּ’אר, סאחר אלג’מאהיר
tohamazahinajar
Tohama Zahi Najar ساحر الجماهير
תהאמה זאהי נג’אר, הקוסם של ההמונים
=-=-=
תהאמה מספר על עצמו שהוא:
תהאמה נג’אר, אעלאמי וקאנוני
تهامه نجار إعلامي وقانوني
תהאמה נג’אר, איש תקשורת ומשפטן
יש לו 64,000 עוקבים.
“מאיפה הוא בעולם?”, אתם ודאי שואלים. הו, המתינו ומיד תדעו:
וזו לשון הסרטון, ושימו לב, הוא מדבר בעיקר בספרותית:
אסמעוא אלקצה אלמת’ירה:
אחד תג’אר אלסיאראת אלצע’אר אסתלם קבל אקל מן אסבוע סיארה פאח’רה, שיפרולית כורפית סתינע’ראי, ת’מנהא מליון שיכל, מן אלמינאא’, וחין הם באלח’רוג’ אצטדם בשאחנה ותחטמת אלסיארה תחטמן כאמלן.
הכד’א יבדו שכל אלסיארה אלפאח’רה, והד’א הו שכלהא אלחקיקי פי לחט’ת אלאצטדאם מע אלשאחנה.
ח’סארת אלתאג’ר כאנת פאדחה ג’דן, וכד’לכ הו מוג’וד באלמסתשפא חתא אליום, יח’צ’ע לעלאג’ כביר, לם יח’רג’ מנה אלא בעד סנה עלא אלאקל.
כל מא יטלבה אלתאג’ר אליום הו תעויצ’ נפסה ולו בג’זא’ בסיט מן אלאמאול אלתי אסתת’מרהא בהד’ה אלסיארה, לאנה לם יסתטע חתא אח’ראג’הא מן אלמינאא’ ותסלימהא לאצחאבהא ואסתלאמ אלאמואל אלתי כאנת קד תדר עליה ארבאחן.
חית’ תוג’ה בואסטת מחאמיתה אלא סלטת אלצ’ראא’ב לארג’אע אלצ’ריבה אלתי דפעהא עלא אלסיארה חין אח’רג’הא מן אלמינאא’ בקימת 200,000 שיכל, באדעאא’ אנ אלסיארה לם תח’רג’ אלא אלשארע ולם תסתעמל בעד.
סלטת אלצ’ראא’ב, כמא תעלמון, תרפצ’ אעאדת הד’א אלמבלע’, ותקול אנה לא יוג’ד אי בנד באלקאנון יתיח לנא אעאדה מבלע’ אלצ’ריבה אלתי דפעת עלא אלסיארה.
אלמחאמיה תוג’הת אלא אלמחאכם.
באנתט’אר.
اسمعوا القصّة المثيرة:
أحد تجّار السّيّارات الصّغار استلم قبل أقلّ من أسبوع سيّارة فاخرة، شيفروليت كورفيت ستينغراي، ثمنها مليون شيكل، من الميناء، وحين همّ بالخروج اصطدم بشاحنة وتحطّمت السّيّارة تحطّمًا كاملًا.
هكذا يبدو شكل السّيّارة الفاخرة، وهذا هو شكلها الحقيقيّ في لحظة الاصطدام مع الشّاحنة.
خسارة التّاجر كانت فادحة جدًّا، وكذلك هو موجود بالمستشفى حتّى اليوم، يخضع لعلاج كبير، لم يخرج منه إلّا بعد سنة على الأقلّ.
كلّ ما يطلبه التّاجر اليوم هو تعويض نفسه ولو بجزء بسيط من الأموال التي استثمرها بهذه السّيّارة، لأنّه لم يستطع حتّى إخراجها من الميناء وتسليمها لأصحابها واستلام الأموال التي كانت قد تُدرّ عليه أرباحًا.
حيث توجّه بواسطة محاميّته إلى سلطة الضّرائب لإرجاع الضّريبة التي دفعها على السّيّارة حين أخرجها من الميناء بقيمة ٢٠٠،٠٠٠ شيكل، بادّعاء أنّ السّيّارة لم تخرج إلى الشّارع ولم تستعمل بعد.
سلطة الضّرائب، كما تعلمون، ترفض إعادة هذا المبلغ، وتقول إنّه لا يوجد أيّ بند بالقانون يتيح لنا إعادة مبلغ الضّريبة التي دُفعت على السّيّارة.
المحاميّة توجّهت إلى المحاكم.
بانتظار.
הקשיבו לסיפור המעניין:
אחד מסוחרי המכוניות הזעירים קיבל לפני פחות משבוע מכונית יוקרה, שברולט קורבט סטינגריי, שמחירה מיליון שקל, מהנמל, וכשהיה במהלך היציאה (מהנמל) הוא התנגש במשאית והמכונית נהרסה כליל.
כך נראית המכונית היוקרתית*, וכך היא נראתה באמת ברגע התאונה עם המשאית.
הפסדי הסוחר היו אדירים; כמו כן הוא מאושפז בבית חולים עד היום, הוא נזקק לטיפול משמעותי, שיסתיים לפחות בעוד שנה.
כל מה שהסוחר מבקש היום הוא פיצוי – ולו רק בחלק קטן – על הכספים שהשקיע ברכב הזה, שכן הוא לא הצליח אפילו להוציאו מהנמל ולמוסרו לבעלים, וכן לקבל את הכספים שהיו מביאים לו רווחים.
הוא פנה באמצעות עורכת-הדין שלו לרשות המיסים כדי להחזיר את המס שהוא שילם על הרכב ברגע שהוציא אותו מהנמל, בשווי 200,000 שקל, בטענה שהרכב לא עלה על הכביש ולא נעשה בו שימוש.
רשות המיסים, כפי שאתם יודעים, מסרבת להחזיר לו את הסכום הזה, והיא אומרת שאין שום סעיף בחוק שמאפשר לה להחזיר את סכום המס ששולם על המכונית.
עורכת-הדין פנתה לבתי המשפט.
(אנו) ממתינים (להתפתחויות).
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* לא מדויק; תהאמה הסתמך, ככל הנראה, על הכתבה שתכף אביא, בה פורסמה תמונת ה”לפני”. העניין הוא שהדגם שעבר תאונה הוא חדש לגמרי, זהו דגם של Chevrolet Corvette Stingray שהתחילו לייצרו בשנת 2020. בתמונת ה”לפני” מופיע הדגם של מודל 2014. וכן, תמיד אמרו לי שאני חד-אבחנה (ואני גם אוהב מכוניות, אז בכלל…)
ועוד נקודה: ב- 12N המכונית מוגדרת “רכב יוקרה”, אם כי מדובר חד-משמעית במכונית ספורט (שגם היא יקרה, אך אין מדובר במרצדס מאיבאך…). לדעתי גם במקרה זה תהאמה הושפע מהכתבה. בכל מקרה, עזבו, זה רק אני והרגישות שלי. כשמחפשים בגוגל “רכב יוקרה” עולות בתוצאות גם מכוניות ספורט יוקרתיות.
קבלו עוד פרטים מהתקשורת הישראלית:
רגע לאחר הרכישה: הרכב נמחץ ע”י משאית – המדינה מסרבת להשיב לנהג את מס הקנייה
יבואן הוציא רכב יוקרה חדש מנמל אשדוד, וברגע שזה קרה – משאית מעכה אותו. המכונית נהרסה כליל, א’ נפצע ואושפז בטיפול נמרץ • כעת הוא תובע את רשות המיסים, לאחר שסירבה להחזיר לו את מס הקנייה הגבוה ששילם – בסך 205 אלף שקלים • הסיבה לתביעה: אין תקדים בדין למצב שרכב נהרס בשנייה שהוצא מהמחסן
אביבית מיסניקוב | N12 | פורסם 28/11/21
א’, גבר בשנות ה-40 לחייו, הוא יבואן זעיר בענף הרכב, שרגיל לצאת משטח הנמל עם רכבי יוקרה עבור לקוחותיו. אלא שבאחת הפעמים – הצעד השגרתי הזה כמעט עלה לו בחייו: כשהוא בפתח המחסן בנמל אשדוד, משאית עלתה על הרכב ומחצה אותו לחלוטין – כש-א’ בתוכו. כשפנה לרשות המיסים בבקשה להשיב לו את מס הקנייה הגבוה ששילם הוא סורב, וכעת הגיש תביעה בנושא.
א’ ייבא לישראל רכב יוקרה מסוג “שברולט קורבט סטיינגריי”, שעלותו בארץ מוערכת בכמיליון שקלים. הרכב הובא למחסן ערובה בפיקוח המכס בנמל אשדוד, ועם שחרורו שילם א’ לרשות המיסים את כל מיסי הייבוא, לרבות מס הקנייה, בסך כ-205 אלף שקלים.
על פי התביעה שהגיש לבית משפט השלום בתל אביב, מיד לאחר שחרור הרכב מפיקוח המכס ובשערי המחסן עצמו, עלתה עליו משאית חולפת ומחצה אותו לגמרי – תוך שא’ עצמו נוהג בו. כתוצאה מהתאונה הקשה, נגרמו לא’ פגיעות רב מערכתיות, שבגינן הובהל לבית החולים ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. הוא עבר ניתוחים רבים, ועוד צפוי להליך שיקום ממושך ומורכב.
הרכב, שנהרס כליל, צפוי להישלח לגריטה או לייצוא לשם צמצום הנזק. עו”ד אליס אברמוביץ’, שמייצגת את א’ בתביעה, טענה שמאחר שלא נעשה כל שימוש ברכב – הוא פנה לרשות המיסים בבקשה להשיב לו את מס הקנייה.
היא הסבירה שתכלית מס הקנייה היא לפצות את המדינה על הנזקים שנגרמים על ידי רכישת טובין מסוימים. אולם, לדבריה, סעיפי פקודת המכס אינם עוסקים ספציפית במצב שבו הרכב נהרס כליל בשנייה שחצה את פתח היציאה של מחסן הערובה בפיקוח המכס. […]
=-=-=
בכתבה הבאה אפשר לקרוא (ולראות) פרטים נוספים על המקרה, רק שימו לב, היא מאפריל. כך שהתאונה עצמה קרתה מזמן, ולא לפני שבוע, כפי שמציין תהאמה.
=-=
חושבים שזה אסון מוטורי גדול?
אז ב- 10.12.21 למעלה מ- 120 מכוניות שברולט קורבט חדשות נפגעו בדרום ארה”ב מסופת טורנדו.
הסופה פגעה במפעל בקנטקי, וכן ב”מוזיאון קורבט” שלידו. כל המכוניות שחנו תחת כיפת השמיים נפגעו בצורה זו או אחרת.
הכתב מגדיר את המקרה: יום עצוב לעולם המוטורי
רוצים לראות בסרטון בן דקה איך נראות 120 קורבטים חדשות בדרך לגריטה?
צפו בסרטון הבא, מתאריך 30.12.21.
זהירות, תמונות קשות… הרחיקו ילדים מהמסכים… ותהיו נחמדים למי שנותן לכם את רכב הליסינג הבא שלכם:
=-=-=-=
השורש הערבי פ.ח’.ר עוסק בדברים מפוארים, בגאווה ובגבורה, אך גם בכדי חרס. מה הקשר? אין לי מושג.
הוא ממש דומה וקרוב לשורש הערבי פ.ח’.מ (חילופי למנ”ר).
בעברית השורש מתכתב בקושי רב מאוד עם השורש ב.כ.ר.
באשר למשמעות של חרס, אז ח ו- ר יש בשתי השפות. בערבית יש בתחילת השורש פ, בעברית יש בסוף השורש ס.
פ ו- ס הם עיצורים שמתחלפים פונטית, אז אולי יש קשר כלשהו גם במשמעות זו.
ואולי בכלל יש להשוות באופן ישיר לשורש העברי פ.א.ר?
* הפועל פַחַ’רַ فَخَرَ או פַחִ’רַ فَخِرَ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – התפאר, התהלל, התגאה, התרברב
* פַחְ’ר فخْر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פאר, התפארות, תהילה, כבוד, גאווה
* פַחְ’רִי فخري – של כבוד; לשם כבוד; שם פרטי
* רַאִיס פַחְ’רִי رئيس فخريّ – נשיא של כבוד
* שִעְרֶ אלְפַחְ’ר شعر الفخر – שירי פאר והלל של המשורר (הקלאסי) על עצמו, על שבטו ועל דתו
* פַחַ’ר فَخَر – התפארות, התנשאות; פאר, הדר, גדולה, כבוד
* הפועל פַחַּ’ר فخّر בבניין ה – הילל, רומם את-
* הפועל הספרותי פַאחַ’רַ فاخَر בבניין השלישי או תַפַאחַ’רַ تفاخر בשישי – התגאה והתפאר בפני-
* הפועל הספרותי אַפְחַ’רַ أفخر בבניין הרביעי – העדיף את- על-
* הפועל תְפַחַּ’ר تفخّر בבניין החמישי – התפאר, התגאה
* הפועל אִפְתַחַ’ר افتخر בבניין השמיני – התגאה, התפאר
* מֻפְתַחִ’ר مفتخِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מתגאה, מתפאר
* מֻפְתַחַ’ר مفتخَر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מעולה, מצוין; מפואר, שמתגאים בו
* זַיֶּ אלְעַנִין אִללִּי בִּפְתְחֶ’ר בְּזֻבּ אַבּוּה زيّ العنين اللّي بفتخر بزبّ أبوه – התהדר בנוצות לא לו, התפאר במה שאין לו (מיל’: כמו האימפוטנט שמתגאה בבולבולון של אבא שלו)
* פַחַ’אר فخار – התפארות; פאר
* פֻחְ’רַה فُخرة – פאר, כבוד
* פַח’וּר فخور – גאה; מתפאר, מתרברב
* פַח’וּר בִּוַטַנִהִ فخور بوطنه – גאה במולדתו
* פִחִּ’יר فخّير – המרבה להתפאר
* מַפְחַ’רַה مَفخرة – סיבה לגאווה, מקור לגאווה, פאר; מעשה ראוי לתהילה, מעשה גבורה (שימו לב: עקב הסמיכות הפונטית בין ס ל- פ, מפח’רה נשמעת לא פעם כ- מַסְחַ’רַה مَسخرة, שהמשמעות שלה הפוכה לגמרי…)
* פִחַ’ארַה فخارة – עבודת הקדרות, קרמיקה
* פַאח’וּר فاخور או פַחַ’רַאנִי فخراني או פַחַּ’ארִי فخّاري – קדר, יוצר כלי חרס
* פַאח’וּרַה فاخورة – בית מלאכה לייצור כדי חרס
* פֶַחַּ’אר فخّار או פַחַּ’ארַה فخّارة – כד חרס
* אַוַאנִי פַחַּ’ארִיַּה أواني فخّاريّة – כלי חרס
* פַחַּ’אר יְכַּסֶּר בַּעְצ’ֹה فخّار يكسّر بعضه – שישברו את הראש ביחד, שיריבו זה עם זה! אותי זה לא מעניין!
הזמר הסורי צַבַּאח פַחְ’רִי صباح فخري הלך לעולמו לא מזמן.
רגע! מסתבר שיש עליו ערך ויקיפדיה בעברית:
“סבאח פח’רי (בערבית: صباح فخري; בשמו האמיתי: סובחי אבו קוס, בערבית: صبحي أبو قوس; 2 במאי 1933 – 2 בנובמבר 2021) היה זמר סורי של מוזיקה ערבית מסורתית, תרם לתחייתם של שירי מוַשח (המושפעים ממסורת באנדלוס) ושל שירי קודוד חלבייה, האופייניים לתרבות העיר חלב. פח’רי נודע בקולו החזק בעל מנעד רחב ובביצועם ללא דופי של המקאמאת. […]”
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
תל אלפח’אר تل الفخار
אני מודה שאני בעצמי הופתעתי מהשם הערבי (הנכון?) של המקום, מכיוון שעשרות שנים הכרתי את המקום בגרסה העברית שלו.
נעיין בפתיח הקצרצר של הערך הויקיפדי הארוך הבא:
“קרב תל פאחר הוא קרב שנערך בשעות אחר הצהריים ב־9 ביוני 1967, במסגרת ההבקעה של צה”ל ברמת הגולן בחזית הסורית במלחמת ששת הימים. בתל פאחר היה מוצב מבוצר של צבא סוריה, והוא נכבש על ידי יחידות מחטיבת גולני בסיוע כוח שריון. הקרב התפרסם בעיקר בגלל מיתוסים אחדים שהוליד, שהתבססו על אירועים אמיתיים, ובהם: הלוחמים ששכבו על גדרות התיל כדי שחבריהם יעברו על גבם; קרב פנים אל פנים בין שני קצינים; הגרסה השגויה, שטעות בניווט גרמה לשינוי בדרך ההגעה ליעד; דבקותם במטרה וגבורתם של מפקדים זוטרים ולוחמים, לאחר שכל קציני הגדוד הבכירים נפגעו.
שמו של האתר כיום הוא מצפה גולני. בחפירות הצלה שנערכו בשנת 2005 נתגלו ממצאים המעידים שהתל היה מיושב בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. כמו כן, נמצאו חרסים מהתקופה ההלניסטית.
תל פאחר (פירוש השם בערבית הוא “התל הגאה” או “המפואר”. [פה אני הוספתי: בערבית: תל אלפח’אר تل الفخار]), שבצפון רמת הגולן, היווה חלק ממערך חזק של מוצבים בעלי עומק טקטי בין הכפר זעורה לבין הגבול הישראלי. […]”
=-=-=-=
הקורא איתמר בבאי מעדכן ש:
“אלפחור (מספרדית: Alfajor, ראו פירוט להלן) היא עוגייה שמורכבת מקורנפלור, ביצים וחמאה, ואופיינית לספרד ולמדינות דרום אמריקה – בעיקר ארגנטינה, צ’ילה, אורוגוואי ופרו.
[…]
השם
מקור השם הספרדי אלפחור במילה הערבית אַל-פָאחִ’ר ׁ(الفَاخِر) שפירושה “המשובח”. באזורים מסוימים בספרד עוגייה זו נקראת אָלָחוּ ׁ(alajú).
לעיתים נתפסת בעברית צורת הרבים הספרדית אלפחורס (Alfajores) כצורת היחיד (בדומה לבורקס), והיא מקבלת ריבוי כפול – אלפחורסים”. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,581 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
