מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
חַבֶּת קַמְח حَبّة قَمْح – גרגר חיטה
מרק שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של “גיבור הדף”, המורה מחמד חסני כַּעְוַש מהכפר ג’ת במשולש.
כעוש היה מורה בבית הספר עמר בן אלח’טאב באם אלפחם, וסכלאנץ, גיבורנו האהוב, מקדיש לו פינה חמה בחשבון יוטיוב שלו ומפרסם תכנים שלו בשמחה ובששון.
ואנו יוצאים נשכרים…
26.12.22
قانونينكم لن تزيدنا الا تمسكا بتراب الوطن.. نحن حبة القمح نحن التاريخ في فلسطين
החוקים שלכם (יש טעות במקור הערבי. שלו) רק מוסיפים לאחיזתנו באדמת המולדת. אנו גרגר החיטה, אנו ההיסטוריה בפלסטין
סלאם לאהלנא ולשעבנא.
אחנא פי אלדאח’ל אלאסראאילי, פי הד’א אלכיאן, יג’ב אן נע’יר אלמצטלחאת:
המ מא ביקולוא אלצ’פה אלע’רביה, ביקולוא יהודא ואלסאמרה. בישתע’לוא עלא האי אלשע’לה חתא יזרעוא פי אלועי ענדהם וענדנא אנה הי להם. ובידעוא דאאמן פי כלמאת אד’א חתא אבן כפר קאסם, נעים בדיר, אלשאב אללי טח’תה אלשרטה מן יומין, חולוה למח’רב, הוא מחבל, אחנא תחולנא פי אלצחאפה ענדהם, וענד שעבהם, וכיף ביעלמוא אלמצטלחאת, אנה אחנא מח’רבין. מחבלים.
אחנא מוג’הין, יא ג’מאעה, עלא חכומה ימיניה, ולאזם אחנא נע’יר אלמצטלחאת כמאן. לא תסמא דולת אסראאיל. אלכיאן אלצהיוני אלאסראאילי. לא תסמא אלחכומה אלאסראאיליה. חכומת אלכיאן אלצהיוני. כיף הם בילעבוא פי אלמצטלחאת לאזם אחנא נלעב באלמצטלחאת מנשאן אג’יאלנא.
פאליום אלחכומה אלמתטרפה אלימיניה אלמג’רמה, האי אללי בדהא תקום, יום אלאתנין, הד’א אלקאדם, בדהם יחלפוא ימין אלולאא’, אתפקוא עלא ח’טוט עריצ’ה ללחכומה, מנהא אעטאא’ בן ע’פיר וסמותריתש, הדול חת’אלת אלימין אלמתטרף, אלצלאחיאת פי אלצ’פה אלע’רביה חול אטלאק נאר, הדם ביות פי מנטקת סי ובי, יעני רח יהדמוא באלאאלאף, ורח יקתלוא, מא חדא רח יסאל, חתא תחקיק ען אלקתל. לאנהם תע’ייר אטלאק אלנאר ללשרטה וחרס אלחדוד ע’ירוה.
יעני יג’וז לכ, אד’א ואחד ערבי מת’לי, באלסיארה, ביצ’רב בריכ באלע’לט, באשי, קדאם בוליס, ביטח’כ, בחכם אנה אנת ראיח תטלע עליה באלסיארה. טבען המ, אנא, אתחול בין יום ולילה אלא מח’רב.
הד’ה הי אלחכומה אללי ג’איה עלינא, ואלאח’טר פיהא הו קאנון אלאעדאם. בדהם יסנוא קאנון אעדאם ללצ’פה אלע’רביה, ללמח’רבין פי אלצ’פה אלע’רביה, חסב ראיהם, אנה יתם עמלית קתלהם ואעדאמהם.
הדול אלג’מאעה מש עארפין וין מתג’הין. מתג’הין עלא מש בס דמאר דולתהם, ואנמא ח’ראב כל מא יסמא באלהיכל אלת’אלת’ אללי ביח’טטוא לה. אלחכומה אלקאדמה חכומה סתחאול תהג’ירנא ותחאול אטלאק אלנאר עלינא בעשראת. סנקתל, אסמעוא שו בדי אקול לכם, תד’כרוא אלכלמאת מן כעוש, סנקתל פי אלשוארע, מא חדא רח יסאל ענכ, לאנה תע’ייר אלקאנון, אלשרטי לא יחאסב למא ביטח’כ, אנתהת. ובדהם יעמלוא עמליאת אעדאם ללשבאב אלפלסטיני, בדל אלסג’ן, בדהם יעדמוה. […]
سلام لأهلنا ولشعبنا.
احنا في الدّاخل الإسرائيلي، في هذا الكيان، يجب أن نغيّر المصطلحات:
هم ما بيقولوا الضّفّة الغربيّة، بيقولوا يهودا والسّامرة. بيشتغلوا على هاي الشّغلة حتّى يزرعوا في الوعي عندهم وعندنا إنّه هي لهم. وبيدّعوا دائمًا في كلمات إذا حتّى ابن كفر قاسم، نعيم بدير، الشّابّ اللّي طخّته الشّرطة من يومين، حوّلوه لمخرّب، הוא מחבל، احنا تحوّلنا في الصّحافة عندهم، وعند شعبهم، وكيف بيعلّموا المصطلحات، إنّه احنا مخرّبين. מחבלים.
احنا موجّهين، يا جماعة، على حكومة يمينيّة، ولازم احنا نغيّر المصطلحات كمان. لا تسمّى دولة إسرائيل. الكيان الصّهيوني الإسرائيلي. لا تسمّى الحكومة الإسرائيليّة. حكومة الكيان الصّهيوني. كيف هم بيلعبوا في المصطلحات، لازم احنا نلعب بالمصطلحات منشان أجيالنا.
فاليوم الحكومة المتطرّفة اليمينيّة المجرمة، هاي اللّي بدّها تقوم، يوم الاثنين، هذا القادم، بدّهم يحلفوا يمين الولاء، اتّفقوا على خطوط عريضة للحكومة، منها إعطاء بن غفير وسموتريتش، هدول حُثالة اليمين المتطرّف، الصّلاحيات في الضّفّة الغربيّة حول إطلاق نار، هدم بيوت في منطقة C و B، يعني رح يهدموا بالآلاف، ورح يقتلوا، ما حدا رح يسأل، حتّى تحقيق عن القتل. لإنّهم تغيير إطلاق النّار للشّرطة وحرس الحدود غيّروه.
يعني يجوز لك، إذا واحد عربي مثلي، بالسّيّارة، بيضرب بريك بالغلط، باشي، قدّام بوليس، بيطخّك، بحكم إنّه انت رايح تطلع عليه بالسّيّارة. طبعًا هم، أنا أتحوّل بين يوم وليلة إلى مخرّب.
هذه هي الحكومة اللّي جاية علينا، والأخطر فيها هو قانون الإعدام. بدّهم يسنّوا قانون إعدام للضّفّة الغربيّة، للمخرّبين في الضّفّة الغربيّة، حسب رأيهم، إنّه يتمّ عمليّة قتلهم وإعدامهم.
هدول الجماعة مش عارفين وين متّجهين. متّجهين على مش بس دمار دولتهم، وإنّما خراب كلّ ما يسمّى بالهيكل الثّالث اللي بيخطّطوا له. الحكومة القادمة حكومة ستحاول تهجيرنا وتحاول إطلاق النّار علينا بعشرات. سنقتل، اسمعوا شو بدّي أقول لكم، تذكّروا الكلمات من كعوش، سنقتل في الشّوارع، ما حدا رح يسأل عنّك، لأنّه تغيير القانون، الشّرطي لا يحاسب لمّا بيطخّك، انتهت. وبدّهم يعملوا عمليّات إعدام للشّباب الفلسطيني، بدل السّجن، بدّهم يعدموه. […]
שלום לאנשינו ולעמנו.
אנו, בַּ”פְּנים” הישראלי, בַּישות הזו, צריכים לשנות את המינוחים:
הם (הישראלים) לא אומרים “הגדה המערבית”, הם אומרים “יהודה ושומרון”. הם שוקדים על העניין כדי להטמיע בתודעה שלהם ושלנו שהיא שלהם. הם טוענים תמיד, במילים, אפילו בן כפר קאסם, נעים בדיר, הצעיר שהמשטרה ירתה בו לפני יומיים, הם הפכו אותו למחבל, “הוא מחבל” (אומר בעברית, ללא דגש בבית. שָלֵו), אנחנו הפכנו בעיתונים שלהם, ואצל העם שלהם, ובצורה שהם מלמדים מינוחים, הפכנו למחבלים. מחבלים.
אנשים, אנו עומדים בפני ממשלה ימנית, אז גם אנחנו צריכים לשנות את המינוחים. אין לקרוא לה “מדינת ישראל”. מדובר בישות הציונית הישראלית. אין לקרוא לה “ממשלת ישראל”. זו ממשלת הישות הציונית. כמו שהם משחקים עם המינוחים, אנו גם צריכים לשחק איתם למען הדורות שלנו.
היום, הממשלה הקיצונית הימנית הפושעת, זו שעומדת לקום, ביום שני, הקרוב, הם אמורים להישבע אמונים, הם הסכימו על קווי היסוד של הממשלה, בהם מתן סמכויות לבן גביר ולסמוטריץ’, שהם הזבל של הימין הקיצוני, בנוגע לפתיחה באש בגדה המערבית, והרס בתים באזור C ו B, כלומר הם יהרסו אלפי (בתים), ויהרגו, ואיש לא יבקש אפילו חקירה/תחקיר של ההרג. שכן הם שינוי את הוראות הפתיחה באש של המשטרה ומג”ב.
כלומר יהיה מותר לך, אם ערבי כמוני, במכונית, דורך על הבלמים בטעות, מול משטרה, הוא יכול לירות בך, מתוקף כך שאתה הולך לדרוס אותו במכונית. כך אני הופך בין יום ללילה למחבל.
זו הממשלה שבאה עלינו, והדבר הכי מסוכן בה הוא גזר דין מוות (למחבלים). הם רוצים לחוקק חוק גזר דין מוות ל(תושבי) הגדה המערבית, למחבלים בגדה, לשיטתם, כך שהם יוכלו להרוג אותם, להוציא אותם להורג.
האנשים האלה לא מבינים לאן הם הולכים. הם לא רק הולכים להרוס לעצמם את המדינה, אלא גם להחריב את מה שהם קוראים לו בית המקדש השלישי, אותו הם מתכננים. הממשלה הבאה היא ממשלה שתנסה לעשות לנו טרנספר ותנסה לירות עלינו בעשרות. אנו ניהרג, הקשיבו למה שאני אומר לכם, זכרו את המילים של כעוש, אנו ניהרג ברחובות, ואף אחד לא יתעניין בך, שכן בשל שינוי החוק השוטר לא ייתן דין וחשבון על כך שהרג אותך, זה נגמר. הם יוציאו להורג את הצעירים הפלסטינים, במקום לכלוא אותם, הם יוציאו אותם להורג. […]
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
קַמֶח قَمح – חיטה
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
בשיעור פגשנו את הפתגם היפה:
זִיוַאן בִּלַאדִי (או בַּלַדִי) וַלַא קַמְחֶ אלְעַ’רִיבּ
زيوان بلادي (بلدي) ولا قمح الغريب
שקיים גם בגרסה:
זִיוַאן בִּלַאדִי וַלַא קַמְחֶ אלְצַלִיבִּי
زيوان بلادي ولا قمح الصّليبي
וכן בגרסה:
זִיוַאן בִּלַאדִי וַלַא קַמְחֶ אלְגַ’לְבּ
زيوان بلادي ولا قمح الجلب
המשמעות: טובים/עדיפים דברים זולים ופשוטים שהם שלך מאשר דברים יקרים של הזר
תרגום מילולי: (עדיף) הזיואן של ארצי / עירי / כפרי, ולא החיטה של הזר / הצלבני / שמקורה ביבוא
אומר בנושא דף הפייסבוק “אַמְתַ’אל שַאמִיֶּה” أمثال شاميّة שעוסק בפתגמים סוריים:
זיואן הוא גרעין תבואה שחור עגול, שאינו שווה כמעט כלום (לא הצלחתי למצוא פרטים נוספים עליו, אך כן הצלחתי להבין שכך גם אומרים “שחורים”, אותן נקודות שחורות על האף ועל עור הפנים).
זהו פתגם דמשקאי עתיק ומוכר, שנאמר במספר מקרים.
למשל, כשבחור מעוניין להתארס לבחורה זרה, אמו אומרת לו: בני, מה אתה צריך את הקשר הזה? קח מישהי מבנות עירך, תהא אשר תהא, היה תהיה עדיפה לך מהזרה הזו, גם אם מדובר במלכת יופי!
הוא גם נאמר על מוצרים מיובאים שאין להם לא טעם ולא ריח…
(התרגום שלי. שָלֵו)
ומה המקבילה העברית של הביטוי היפה?
אומר מילון אבן-שושן:
חִטֵּי עִירְךָ זוּנִים זְרַע מֵהֶם
טוֹבִים דְּבָרִים זוֹלִים וְהֵם שֶׁלְּךָ מִדְּבָרִים יְקָרִים שֶׁל אֲחֵרִים.
מקור:
על פי הארמית: “חטיא דקרתך זונין – זרע מנהון”, בראשית רבה נט.
=-=-=-=
השורש הערבי ק.מ.ח עוסק בחיטה.
בעברית הוא עוסק בקמח, והקשר הסמנטי ברור.
אגב, גם חִנְטַה היא חִטָּה حنطة בערבית, וכאן השורש כבר זהה לשורש העברי (בעברית הנון נשמטה ובמקומה בא דגש חזק משלים).
* הפועל אַקְמַחַ أقمح בבניין הרביעי או אִקְתַמַח اقتمح בשמיני – (תבואה ש)הבשילה
* קַמְחֶה قمحة וברבים קַמְחַאת قمحات, בצורת הפרט הבודד של מילה היום – גרגר חיטה; ניצן; בהשאלה: מידה קטנה, מעט, משהו זעיר
* קַמְחִיֶּה قمحيّة – ממתק עשוי מחיטה שלוקה
* קִמְחִיּ قمحي, או קִמְחִיּ אֶלְבַּשַרַה قمحي البشرة – בעל צבע עור שחרחר או חום, עור שזוף
* קַמַּאח قمّاح, במשקל בעלי המלאכה – מוכר חיטה, מוכר תבואה
* קַמִיחַה قميحة – תרופה הניתנת בצורת אבקה
* שְרַאכּ קַמֶח شراك قمح – לחם דק מאוד; פיתות
* קַמְחַה יא שְעִירַה? قمحة يا شعيرة؟ – הצלחת או נכשלת? הרווחת או הפסדת? (מיל’: גרגר חיטה [סמל להצלחה ולעושר] או גרגר שעורה [אוכל של בהמות, סמל לפשטות, עוני וכישלון])
כתב לנו בתגובות הקורא ליאור אשר:
המקבילה העברית:
“אמר רב כהנא: אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חברו”. (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא דף לח)
הסבר: אדם מעדיף דברים פשוטים וזולים משלו מאשר דברים יקרים שטרח בהם חברו.
הביטוי העברי מתייחס לכמות. אני מעדיף משהו משלי ולא לקבל פי 9 אבל משל חברי.
הקורא אלי בן-משה:
לכל קמחה מסוסה אלהא כיאל אעור لكلّ قمحة مسوّسة إلها كيال أعور
לכל גרגיר קמח רקוב ישנו השוקל שלו
במשמעות: לכל סיר יש מכסה.
והקורא דב לבנה:
בשם המשפחה העברי “קמחי”, כמו הרד”ק, האות ק’ בניקוד פתח:
רבי דוד קַמחי
מציין בעצם סוחר חיטה, ולא סוחר קמח.
השם ויצמן, “איש חיטה”, הוא בעצם סוחר-חיטה.
צילום: Avinash Kumar
זה היה הפוסט ה- 1,965 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
