מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Alon Waterman, שכתב לנו:
“שלום,
רציתי לשאול אם היה פוסט על המילה מצ’ארע. תודה רבה”.
אז מילת היום היא –
צַ’רְע (דרע) ضَرْع וברבים צֻ’רוּע ضروع – עטין; כלל הבהמות בעלות העטין: צאן, בקר וגמלים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/fmPXS
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
טוב, קשה מאוד לבחור תמונה לפוסט שנושאו הוא “זמן הווה-עתיד בפועל”, אז בחרתי מילה אחרת מהשורש הלא-באמת-נפוץ הזה… 
השורש הערבי הספרותי צ’.ר.ע עוסק במגוון תחומי משמעות, שאחד מהם הוא עטיני בהמות, ובכך יש לשורש קשר הדוק עם השורש הערבי ר.צ’.ע (אותם עיצורים, בשיכול), העוסק ביניקת חלב.
* הפועל צַ’רַעַ ضَرَعَ בבניין הראשון, וגם בצורה/משקל צַ’רִעַ, וגם תַצַ’רַּעַ تضرّع בבניין החמישי ואפילו אִסְתַצְ’רַעַ استضرع בעשירי – התחנן; נכנע, השפיל עצמו; נעשה רזה וחלש
* צַ’רַאעַה ضراعة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – בקשת רחמים; חולשה, תשישות
* הפועל צַ’רַּעַ ضرّع בבניין השני – התקרב ל- בעורמה
* הפועל צַ’ארַעַ ضارع בבניין השלישי – דמה ל-, היה שווה ל-
* מֻצַ’ארֶע مضارع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – דומה, שווה, מקביל
* אַלְמֻצַ’ארֶע المضارع – זמן הווה-עתיד במערכת הפועל הערבית, וראו בהמשך; משקל בשירה
* הפועל אַצְ’רַעַ أضرع בבניין הרביעי – השפיל, החליש, גרם ל- להתחנן
* הפועל תַצַ’ארַעוּא تضارعوا בבניין השישי – היו דומים
* צַ’רִע ضَرِع או צַ’רוּע ضَروع – כנוע, מושפל
* צַ’רַע ضَرَع – חלש, פחדן; קטן
* צִ’רְע ضِرْع – דומה, מקביל
* אַצְ’רַע أضرع, במשקל בעלי המום – חלש, רזה, כחוש
* צַ’רְעַאא’ ضرعاء, בצורת הנקבה – חלשה, רזה; בהמה שיש לה עטין גדול (כתב לנו בתגובות עמרי קדם: לפרה יש עטין אחד וממנו יוצאות ארבע פטמות)
זמן אלמצ’ארע מתייחס בערבית לפעלים במבנה מקביל לזמן עתיד בעברית, כלומר אלו הפותחים עם אות אית”ן.
פעלים אלו מציינים בערבית זמן הווה, אלא אם יש רכיב תחבירי, צורני או תוכני במשפט, המציין שהפעולה היא בעתיד. הדבר תקף הן לספרותית והן למדוברת. למשל:
אַנַא אַכְּתֻבֻּ أنا أكتب (בספרותית) או: אנא (בַּ)אכְּתֹבּ أنا باكتب (במדוברת) – אני כותב
אבל:
אנא סַאַכְּתֻבֻּ أنا سأكتب; אנא אַכְּתֻבֻּ עַ’דַן أنا أكتب غدًا (בספרותית) או: אנא רַח אַכְּתֹבּ أنا رح أكتب; אנא (בַּ)אכְּתֹבּ בֻּכְּרַה أنا باكتب بكرة (במדוברת) – אני אכתוב (מחר)
=-=-=-=
השורש הזה מופיע בעברית במילה צרעת. נעיין בוויקימילון:
צָרַעַת
1. לשון המקרא: נֶגַע באדם, בבגד או בעור, הנחשב כעונש מאת אלוהים.
”אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת; וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.“ (ויקרא יג, פסוק ב)
”וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכׇל כְּלִי עוֹר, נֶגַע צָרַעַת הוּא וְהׇרְאָה אֶת הַכֹּהֵן“ (ויקרא יג, פסוק מט)
”וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה’ מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת“ (דברי הימים ב׳ כו, פסוק יט)
2. עברית חדשה: מחלת עור הנגרמת ע”י החיידק Mycobacterium leprae אשר גורמת לעיוותים בעור ובפגיעה בקצות העצבים. ידועה גם בשם מחלת הַנְסֶן (Hansen).
גיזרון
* יש שגזרו ע”פ שיכול אותיות מהשורש צ־ע־ר. אחרים הקבילו לערבית: ضَرَعَ (צַ’רַעַ) – להיות כנוע, מושפל, ויש שהקבילו לשורש שׂ־ר־ע בהוראת: התפשטות.
* גיזרון עממי גוזרו כנוטריקון: יצא רע, או צר עין, כיון שלפי חז”ל (ערכין טז ע”א) הצרעת מגיעה כעונש על לשון הרע וצרות עין.
* נחלקו החוקרים בזיהוי הצרעת המקראית: יש שזיהו אותה עם מחלת הנסן, אבל חוקרים אחרים ערערו על זיהוי זה מחמת חוסר התאמה בין התיאור המקראי למחלת הנסן. כמו”כ יש שטענו שמחלה זו לא הייתה ידועה כלל במזרח התיכון באותו הזמן. אחרים זיהו אותה עם מחלות הנגרמות ע”י פטריות, כגון עַגֶּבֶת (Syphilis).
* כיום לא משתמשים במילה זו כשם למחלת הנסן, בגלל הקונוטציה השלילית לשם צרעת המשמש בעברית במובנים שונים.
התמונה: ממאגר חופשי
זה היה הפוסט ה- 2,122 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
