מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידתי הקוראת רעות לויצקי, שכתבה לנו:
“שלום שלו.
יש לי תהייה באשר למילה משמעותית מאוד והיא – צלקת
שים לב نَدَبِة נַדַבֵּה – רק אני רואה דמיון למילה העברית נדבה?
נראה לי שיש הרבה מן הסמוי על הגלוי (נדבה מעניקים בסתר, צלקת לרוב מסתירים – עד השלמה סופית).
אשמח לשמוע הסבר וניתוח על המילה 
“
“אז מילת היום היא –
נַדְבֶּה نَدْبة או נַדַבֶּה וברבים נַדַבַּאת ندبات – צלקת
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Jvc8G
השורש הערבי נ.ד.ב עוסק במינויים ובשליחים, אך גם בקינה ובצלקות.
השורש העברי הזהה עוסק בהתנדבות (יש קשר לשליחות) ובנדיבות. לשאלתה של רעות, הקשר לנדבה נראה לי מקרי לגמרי.
* הפועל נַדַבַּ نَدَبَ בבניין הראשון – מינה את-, שלח את- ל-; קונן, הספיד, ביכה את-
* נַדַבַּהֻ אִלַא אלְחַרְבּ ندبه إلى الحرب – קרא לו לצאת למלחמה
* נַדַבַּ חַטַּ’הֻ ندب حظّه – ביכה את מר גורלו
* נַדִבַּ אלְגֻ’רְח ندِب الجرح עם הפועל בבניין הראשון, אך במשקל אחר – הפצע הגליד והפך לצלקת
* נַדִבַּ גִ’סְמֻהֻ ندِب جسمه – גופו כוסה צלקות
* הפועל נַדֻבַּ نَدُبَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – נעשה חביב ונעים
* נַדְבּ ندْب וברבים נֻדוּבּ ندوب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מינוי, ייפוי-כוח, הטלת תפקיד על-; קינה, בכי, מִסְפֵּד; מי שחש לעזרה; סוס מהיר
* נֻדְבַּה نُدبة, בצורת שם פעולה נוספת – הספֵּד; בדקדוק: תצורת קריאת צער (וראו בהמשך)
* נַאדֶבּ نادب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סופד, מקונן
* נַאדִבַּה نادبة, בנקבה, וברבים נַוַאדֶבּ نوادب – מקוננת מקצועית
* מַנְדוּבּ مندوب וברבים מַנְדוּבִּין مندوبين, בצורת הבינוני הפעול – נציג, בא-כוח, סוכן, שליח; מי שהוספד
* מנדוב חַ’אצּ / פַוְקַ אלְעַאדַה مندوب خاصّ / فوق العادة – שליח מיוחד
* מנדוב סַאמִי مندوب سامي – נציב עליון (בתקופת המנדט)
* מנדוב תַאְמִין مندوب تأمين – סוכן ביטוח
* מנדוב מַבִּיעַאת مندوب مبيعات – סוכן מכירות
* הפועל אַנְדַבַּ أندب בבניין הרביעי – הצטלק; הגליד והפך לצלקת; הותיר צלקות ב-
* הפועל אִנְתַדַבַּ انتدب בבניין השמיני – מינה לשליח את-; שלח את-, התנדב; היה מצוי; נראָה, נגלָה
* אִנְתִדַאבּ انتداب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיגור נציג, מינוי נציג; מנדט; חסות; הרשאה, הסכמה ייפוי-כוח
* סֻלְטַתֶ אלִאנְתִדַאבּ سلطة الانتداب – תקופת המנדט (מיל’: רשות המנדט)
* אִנְתִדַאבִּיּ انتدابيّ – מנדטורי, מתקופת המנדט
* נַדַּאב ندّاب, במשקל בעלי המלאכה – מקונן
* נַדַבּ نَدَب וברבים נֻדוּבּ ندوب או אַנְדַאבּ أنداب – צלקת; מה שמהמרים עליו
* מַנְדַבּ مَندب וברבים מַנַאדֶבּ منادب – מספד, קינה
בדקדוק ספרותי קלאסי: מִלִּית הַקִּינָה וַא وَا
וַא אֶלנֻּדְבַּה وَا النّدبة, דהיינו ה- וא של העצב והצער.
מדובר ברצף ואו עם אלף מאריכה אחריה, ואחרי השם בשמו נוקבים, שבא ביחסת נַצְבּ, נוספות האותיות ואו ו- הא ללא תנועה.
הצורה הנפוצה והמוכרת ביותר היא: וַא חַסְרַתַאה! وَا حسرتاه – אוי ואבוי, כמה נורא! כמה מצער! אללי!
וַא אַסַפַאה! وَا أسفاه! – הו כמה חבל ומצער!
וַא רַחְמַתַאה לַהַא وَا رَحْمَتَاهْ لَهَا – מה חבל עליה!
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
בּוּעַ’אז/מַצִ’יק בַּאבֶּ אלְמַנְדַבּ
“באב אל-מנדב (בערבית: بَاب ٱلْمَنْدَب, תעתיק: בַּאבּ אלְמַ֫נְדַבּ, פירוש: ‘שער הקינה’) הוא מצר ים המפריד בין אסיה (תימן שבחצי האי ערב) לבין אפריקה (ג’יבוטי ואריתריאה שבקרן אפריקה), ומקשר בין הים האדום בצפון למפרץ עדן שבאוקיינוס ההודי מדרום.
נתונים
משמעות שמו בערבית היא “שער הדמעות”, וניתן לו, על-פי אגדה ערבית, בגלל האנשים הרבים שטבעו בו ברעידת האדמה, שגרמה להיפרדות אסיה מאפריקה.
רוחבו כ-28 ק”מ. האי פרים/מיון שבתחומו מחלק את המצר לשניים, כשחלקו המזרחי – מצר איסכנדר – רוחבו כ-3 ק”מ ועומקו כ-30 מ’, וחלקו המערבי – דקת אל-מאיון – רוחבו כ-25 ק”מ ועומקו המקסימלי מעל 300 מ’. סמוך לחופו האפריקני מצויים מספר איים קטנים, הידועים בשם “שבעת האחים” או “סוואבע”.
חשיבות
על פי תאוריות מודרניות בדבר מוצאו והתפשטותו של ההומו סאפיינס, החל המין האנושי את צעדיו הראשונים באפריקה, וממנה התפשט צפונה לאסיה דרך מצר באב אל-מנדב והאיים שבתחומו, כשענפים ממנו פנו מזרחה לאזור רוסיה וסיביר, וחלקים אחרים לאירופה.
היסטוריה
עם פתיחת תעלת סואץ לשיט ב-1869, עלתה חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של באב אל-מנדב, כחלק מנתיב השיט המרכזי בין האוקיינוס ההודי והים התיכון. מדי שנה עוברות בו כ-20,000 ספינות, בנפח מטען של כ-400 מיליון טון. ב-2013 עברו במצר 3.8 מיליון חביות נפט (נפט גולמי ותזקיקיו) ביום, וזאת לעומת 2.9 מיליון חביות ביום ב-2009. […]” (ויקיפדיה)
התמונה: סקאר ומופסה / “מלך האריות”
זה היה הפוסט ה- 2,123 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
