מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
כַּבִּירֶ אלסִּנּ كَبِير السِّنّ או: כַּבִּיר פִי אלסִּנּ كبير في السّنّ – אדם מבוגר, זקן, בא בימים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/7AwAb
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
tabarak_alrahman_refai
Tabarak Al-Rahman Refai
ל- תבארכ אלרחמן רפאעי (תכף נתייחס לשם, כי אני עדיין בהלם) יש 15,000 עוקבים.
הוא כותב על עצמו:
(( لَا تَدْرِي لَعَلَّ اللَّهَ يُحْدِثُ بَعْدَ ذَلِكَ أَمْرًا ))
לא צריך להיות גאון כדי להבין שזה פסוק מהקוראן ולא עוד איזה הגיג קומי.
מדובר בפסוק 1 בסורה 65, הגיטין (אלטלאק). הפסוק ארוך מאוד; הוא עוסק בסוגייה: מה קורה אחרי שגבר מגרש את אשתו, בעיקר סוגיית תקופת ההמתנה (מבחירה אינני נכנס פה לפירוט בעניין הזה).
זה תרגום הקטע הרלוונטי שהוזכר בטיקטוק:
לא תדע, אולי אחרי כן יחדש אלוהים דבר-מה. (תרגום רובין)
רובין גם מפרש את הקטע: אלוהים עשוי לחדש את אהבת הבעל לאשתו לפני תום תקופת ההמתנה. במקרה זה ניתן לבטל את הגירושים אם טרם הוכרזו בפעם השלישית.
=-=-=-=
רגע, בואו נחזור לשם של החשבון.
לבחורצ’יק קוראים תבארכ אלרחמן????
האם שמו המלא הוא אכן תבארכ אלרחמן אלרפאעי???
אני בשוק, אבל מיד הבנתי שזה אכן שמו:
تبارك الرحمن الرفاعي
משמעות שמו הפרטי: יבורך הרחמן (האל)
איזה שם!!!!!!!! אני עדיין בהלם, שמישהו יביא לי כוס מים, תודה!
אני חייב לדעת מאיפה הוא. בטיקטוק וביוטיוב יש לו מספר קטן מאוד של סרטונים.
גוגל אומר ששמו בערבית מופיע בכל הרשת רק 9 פעמים (אחרי פרסום פוסט זה המספר יעלה לפחות בעוד שניים…).
הוא מופיע באתר https://photography.ps/ כצלם, ומצוין שהוא גר בראמאללה.
באתר יש קישור לחשבון פייסבוק המושקע שלו, בו הוא מציין פרטים נוספים:
وصيتي لكم أن لا تتركوا الصلاة.
צוואתי לכם היא לא לנטוש את התפילה.
מחיפוש מהיר בגוגל עולה שזו אמירה חביבה מאוד על שהידים, לפני מותם כמובן.
=-=-=
פרופיל · יוצר דיגיטלי
Videographer & Video Editor ב-MediaPlus
Video Editor לשעבר ב- تلفزيون فلسطين Palestine TV
למד Media Technology ב- جامعة فلسطين التقنية خضوري /فرع رام الله (האוניברסיטה הטכנולוגית של פלסטין, ח’צ’ורי, קמפוס ראמאללה. שלו)
גר בראמאללה
אחרי כל מסע החיפושים המרתק הזה (לפחות מבחינתי), בואו נחזור לסרטון.
הסרטון פורסם ב- 30.6.23 וכותרתו:
إحنا جيل ضايع بقسوة الدنيا…
אנו דור אבוד בשל הקושי של החיים…
מע אחתראמי לכבאר אלסן, אנתו ג’יל, אול מא ח’לצתוא דראסה אלוט’יפה כאנת ג’אהזה. וט’יפה מן אלסאעה 8 ללסאעה 2 אלט’הר.
וקדרתוא תפתחוא ביות ותתזוג’וא בסהולה, חתא לו בע’רפת צאלון. מש שקה אג’ארהא הצ’אכ אלמבלע’ האלאיאם.
כנתוא תסאפרוא סנה וסנתין, ותרג’עוא תתזוג’וא בסהולה.
כנתוא תרוחוא עאלסאעה 2 מן שע’לכם, תקעדוא מע אולאדכם, מע אהלכם.
יעני אעד’רוני, אנתוא ג’יל מא עמל רבע אלי עמלו אלג’יל האצ’.
אחנא ג’יל אקל ואחד בישתע’ל מן 12 – 14 סאעה באליום. מש עארפין נפתח נצ בית ולא נתזוג’.
מזבוט אנתוא תעבתוא בס מש זי מא תעבנא אחנא.
אחנא אלג’יל ילי חצ’ר אלט’רוף אלאקתצאדיה אלצעבה.
באסתע’רב מן זלמה עמרה 50 סנה, ביג’י ביחכי עלא שב עמרה 20 סנה או 25 סנה, ביוצפה, או מש כשב, יעני ביוצף ג’יל כאמל אנה ג’יל פאשל, מש תאע שע’ל.
ואנא בחכילכ באלעכס. אחנא אנג’ח ג’יל בהאלט’רוף ילי אחנא בנמר פיהא.
אחנא אלג’יל, אללי לקדאם, בס יציר עמרנא 40 סנה, ו 50 סנה, ו 60 סנה, מא ראח נקול יא לית אלשבאב יעוד יומן.
אחנא אלג’יל אללי ביקול אליום אללי ראח מא ירג’ע ואן שאא’ אללה מא ביתכרר ואן שאא’ אללה האלנהאר ימרק עלא ח’יר.
אחנא אד’א בנפרח בנח’אף לאנו עארפין אנו בעד אלפרחה רח יג’י אשי ויכסרנא.
مع احترامي لكبار السّنّ، انتو جيل، أوّل ما خلصتوا دراسة الوظيفة كانت جاهزة. وظيفة من السّاعة ٨ للسّاعة ٢ الظّهر.
وقدرتوا تفتحوا بيوت وتتزوّجوا بسهولة، حتّى لو بغرفة صالون. مش شقّة أجارها هضاك المبلغ هالأيّام.
كنتوا تسافروا سنة وسنتين، وترجعوا تتزوّجوا بسهولة.
كنتوا تروّحوا عالسّاعة ٢ من شغلكم، تقعدوا مع أولادكم، مع أهلكم.
يعني اعذروني، انتوا جيل ما عمل ربع الي عملو الجيل هاض.
احنا جيل أقلّ واحد بيشتغل من ١٢ – ١٤ ساعة باليوم. مش عارفين نفتح نصّ بيت ولا نتزوّج.
مزبوط انتوا تعبتوا بس مش زي ما تعبنا احنا.
احنا الجيل يلي حضر الظّروف الاقتصاديّة الصّعبة.
باستغرب من زلمة عمره ٥٠ سنة، بيجي بيحكي على شبّ عمره ٢٠ سنة أو ٢٥ سنة، بيوصفه، أو مش كشبّ، يعني بيوصف جيل كامل إنّه جيل فاشل، مش تاع شغل.
وأنا بحكيلك بالعكس. احنا أنجح جيل بهالظّروف يلي احنا بنمرّ فيها.
احنا الجيل، اللي لقدّام، بس يصير عمرنا ٤٠ سنة، و ٥٠ سنة، و ٦٠ سنة، ما راح نقول يا ليت الشّباب يعود يومًا.
احنا الجيل اللي بيقول اليوم اللي راح ما يرجع وإن شاء الله ما بيتكرّر وإن شاء الله هالنّهار يمرق على خير.
احنا إذا بنفرح بنخاف لأنّو عارفين إنّو بعد الفرحة رح يجي اشي ويكسرنا.
עם כל הכבוד למבוגרים, אתם דור, שברגע שסיימתם ללמוד, העבודה/המשרה שלכם הייתה מוכנה (חיכתה לכם). עבודה משעה 8 ועד 2 בצהריים.
יכולתם להקים בתים ולהתחתן בקלות, אפילו (לגור) בסלון, לא בדירה שהשכירות שלה בסכומים של היום.
נסעתם לשנה ושנתיים, חזרתם והתחתנתם בקלות.
יצאתם מהעבודה הביתה בשעה 2, ישבתם עם הילדים שלכם, עם המשפחה שלכם.
סלחו לי, אתם דור שלא עשה רבע ממה שעושה הדור הזה.
אנו דור בו אדם עובד לפחות 12 עד 14 שעות ביום. אין לנו יכולת להקים חצי בית או להתחתן.
נכון, אתם התאמצתם, אבל לא כמו שאנו מתאמצים.
אנו הדור שחווה את המציאות הכלכלית הקשה.
אני מתפלא על גבר בן 50, שמדבר על בחור בן 20 או 25 שנה, מתאר אותו, או לאו דווקא בחור, הוא מתאר דור שלם כדור כושל, שלא עובד.
אני אומר לך: להיפך. אנו הדור המוצלח ביותר בתנאים שאנו חווים.
אנו הדור, שבעתיד, כשנהיה בני 40, 50 או 60, לא נגיד: הלוואי שהנעורים יחזרו יום אחד.
אנו הדור שאומר היום שמה שקרה לא יחזור, ובעזרת האל לא יחזור, שבעזרת האל היום יעבור בטוב.
כשאנו שמחים אנו פוחדים, כי אנו יודעים שאחרי השמחה יקרה משהו שישבור אותנו.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
סִנּ سِنّ וברבים סְנַאן سْنَان, בספרותית אַסְנַאן أسْنَان או אַסִנַּה أَسِنَّة – שן; חוד; גיל, שנות חיים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/XbTXi
השורש הערבי ס.נ.ן (בגזרת הכפולים) עוסק בשיניים, ובכך הוא זהה לשורש העברי המקביל לו ש.נ.ן, אך גם בחודים (ויש קשר לשיניים), בשנות חיים, בחוקים ובמסורות:
* הפועל סַנַּ سَنَّ בבניין הראשון – חוקק; קבע כמנהג; חידד, השחיז, ליטש
* סַנּ سنّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השחזה
* מַסְנוּן مسنون, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משונן, מחודד, מושחז; קבוע, נהוג
* קַאנוּן מַסְנוּן قانون مسنون – חוק שחוקק
* הפועל סַנַּן سنّن בבניין השני – ליטש, השחיז, חידד, הפך למשונן; שיניו בקעו (תינוק); העריך גיל של-
* תַסְנִין تسنين, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שינון, השחזה; צמיחת שיניים; הערכת גיל
* מֻסַנַּן مسنّن, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משונן
* הפועל אַסַנַּ أسنّ בבניין הרביעי – הזקין; צמחה לו שן (לתינוק)
* מֻסִנּ مُسنّ וברבים מֻסִנִּין مسنّين, בצורת הבינוני הפועל – זקן
* דַארֶ אלְמֻסִנִּין دار المسنّين – בית אבות
* הפועל תַסַנַּנַ تسنّن בבניין החמישי – הלך עפ”י תורתו של-
* הפועל אִסְתַנַּ استنّ בבניין השמיני – הלך לפי-; חוקק
* הפועל אִסְתַסַנַּ استسنّ בבניין העשירי – הזקין; קבע, חוקק
* סַנַן سَنَن – דרך, קו מנחה, כיוון, מנהג (לא בשימוש)
* סִנַאן سِنان וברבים אַסִנַּה أسِنّة – חוד הרומח, להב הכידון
* סַנִין سنين – מחודד, מושחז
* סֻנַּה سنّة וברבים סֻנַן سُنن – מצווה שהיא בגדר נוהג רצוי אך אינה חובה; חוק, הלכה מוסלמית; אורח חיים, מסורת, מנהג, נוהג, נוהל, דרך
* סֻנַּתֶ אלנַּבִּיּ سنّة النّبيّ – מסורתו של הנביא
* תִלְכַּ סֻנַּתֶ אלְחַיַאה تلك سنّة الحياة – זה מנהגו של עולם
* אַהְלֶ אלסֻּנַּה (וַאלְגַ’מַאעַה/אלְכִּתַאבּ) أهل السّنّة (والجماعة/والكتاب) – הסונים, הדבקים במסורת הנביא לפי הזרם המרכזי באסלאם (בניגוד לשיעים)
* סֻנִּיּ سنّيّ – (מוסלמי) סוני
* סַנַּאנֶ אלסַּכַּאכִּין سنّان السّكاكين, עם הצורה במשקל בעלי המלאכה – משחיז סכינים
* חַגַ’ר מִסַנּ حجر مِسَنّ – אבן משחזת
* סִנּ דַאאִמַה سنّ دائمة – שן קבועה
* סנ לַבַּן/לַבַּנִיַּה/אלְחַלִיבּ سنّ لبن/لبنيّة/الحليب – שן חלב, שן נשירה
* סנ קַאטִעַה سنّ قاطعة – שן חותכת
* סנ טַאחִנַה سنّ طاحنة – שן טוחנת (נקראת גם צִ’רְס ضرس)
* סנ אלְקַלַם سنّ القلم – חוד העיפרון
* סִנּ עִירַה/צִנַאעִיַּה سنّ عيرة/صناعيّة – שן תותבת
* סִנֶּ אלְפִיל سنّ الفيل – שנהב
* סן ת’וּם سنّ ثوم – שן שום
* אַלסִּנּ בִּאלסִּנּ السّنّ بالسّنّ – שן תחת שן
* טַבִּיבּ אַסְנַאן طبيب أسنان – רופא שיניים
* קַיְדֶ אלְאַסְנַאן قيد الأسنان – (אחת הדרכים להגיד) חניכיים
* טַקֶם אַסְנַאן طقم أسنان – מערכת שיניים תותבות
* אַכְּבַּרֻהֻם סִנַּן أكبرهم سنًّا – המבוגר שביניהם
* כַּבִּיר פִי אלסִּנּ كبير في السّنّ – זקן, בא בימים
* סִנֶּ אלטֻּפוּלַה سنّ الطّفولة – גיל הילדות
* סנ אלְחַדַאתַ’ה سنّ الحداثة – גיל הנעורים
* סנ אלְמֻרַאהַקַה سنّ المراهقة – גיל ההתבגרות
* סנ אלרִּצַ’א سنّ الرّضى – גיל ההסכמה, גיל הבגרות של הבת לפי החוק
* סנ אלְבֻּלוּע’ سنّ البلوغ – גל הבגרות עפ”י החוק
* סנ אלרֻּשְד سنّ الرّشد – גיל הבגרות השכלית
* סנ אלְיַאְס سنّ اليأس – גיל הבלות / המעבר
* סנ אלְמַעַאש سنّ المعاش – גיל הפרישה
הקורא חגי פודור מזכיר לי ששכחתי את:
“אַבּוּ סְנַאן (בערבית: أبو سنان; בהגייה ספרותית: אַבּוּ סִנַאן, בתעתיק לטיני: Abu Sinan) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.
היסטוריה
לפי המסורת הוקם היישוב במאה ה-13 על ידי השייח באז. משמעות שמו של היישוב הוא “בעל השיניים”, והשם הוא כנראה על שם החרב בעלת שני החודים של השייח באז, מייסד הכפר. […]” (ויקיפדיה)
צילום: JD Mason
זה היה הפוסט ה- 2,180 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
