פורסם לראשונה ב- 24.1.18
מרחבא
שלום לכולם,
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:
אז מילת היום היא –
אַללָּה יֻסְתֹר الله يُسْتُر – אלוהים ישמור!, שלא נדע מצרות
אפשר לומר גם רַבְּّנַא יסתר ربّنا يُسْتُر (ריבוננו ישמור, יסתיר)
אגב, צמד המילים האלה, אללה יסתר, שנכתב בעברית בכתיב מלא: אללה יוסתור, הוא מהמקרים היותר קשים של עיוות מילים או ביטויים מערבית בקרב דוברי עברית, שאין להם מושג מה עומד במקורן.
כך אפשר למצוא עיוותים כמו: “לייסטר”, שבעיניי הוא בכלל שם משפחה ממוצא גרמני…
ואי אפשר לשכוח את ההרכב האלמותי “אללה יוסטור ולהקתו”…
השורש הערבי ס.ת.ר, כמו הזהה לו בעברית, עוסק בהסתרה, וגם בשמירה ובהגנה (על הערכים והמוסר):
* הפועל סַתַר ستر בבניין הראשון, שביטוי היום מבוסס עליו – הסתיר, מנע פרסום (של בושה וקלון), החביא; כיסה
* אַללָּה סַתַרַנִי الله سترني – אללה שמר עלי (במקרה אסון, לא עלינו); תודה לאל! איזה מזל שלא קרה לי כלום!
* סַתַר חַאלֹה ستر حاله – חי בצניעות (מיל’: הסתיר את עצמו)
* סִתֶר ستر, שם הפעולה/מצדר של הבניין – מחסה, כיסוי; וילון; צניעות
* בִּאלסִּתֶר بالسّتر – בשקט, בלי רעש וצלצולים
* סִתֶרֶ אלְבִּנְת וַאגֶ’ב ستر البنت واجب – חובה/מצוה לחתן בת (כי כך מצילים את שמה הטוב ומונעים שערורייה אפשרית)
* סַאתֶר ساتر, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מחסה, מחפה, סוללה, למשל: סַאתֶר תֻרַאבִּיּ ساتر ترابيّ – סוללת עפר
* הפועל תְסַתַּר تستّر בבניין החמישי או אִסְתַתַר استتر בשמיני – הסתתר
* מַסְתַר مستر וברבים מַסַאתֶר مساتر, במשקל המקומות – מחסה, מקלט
* סִתַאר ستار וברבים סִתַארַאת ستارات או סֻתֻר ستر – וילון, מסך, כיסוי, מחיצה
* סַתַּאר ستّار, במשקל בעלי המלאכה – נותן מחסה (אחד מ- 99 שמותיו של אללה)
* מַסְתוּר مستور, צורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – חבוי, מוסתר, צנוע
* מַסְתוּרַה مستورة, צורת הנקבה של מסתור, וגם – אישה צנועה השומרת על כבודה, וגם: תודה לאל! בלי עין הרע!
* חַ’לִּיהַא מַסְתוּרַה خلّيها مستورة – עדיף לא לדבר על זה; אל תחטט בעניינים לא לך; עדיף להשאיר את העניין סגור (מיל’: השאר אותה [את העניין] צנוע ומוסתר)
פוסט שהיה לנו בנושא בעבר:
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
לגבי ‘לייסטר’ שהכותב מציין כטעות ‘ישראלית’, היא אולי נובעת שהכותב לא נותן את דעתו שחלק גדול מהשפעות מילים אחדות בהיגוי ישראלי מגיעות בהשפעת יוצאי מרוקו, בנים לדוברי ערבית מרוקאית, דריג’ה. ואכן, רוב האימהות היהודיות מכריזות “(א)לה-יסטר”, אבל אינן מבטאות את ה-א’ וגם לא את ה-ה’ שבמילה (א)לה. הביטוי היוצא מפיהן הוא אכן למעשה ‘לייסטר’, ובמדויק.
עונה לך פה מה שעניתי לך בפייסבוק:
השאלה אם במקרה זה הכניסה לסלנג העברי באה דווקא מיוצאי מרוקו. הביטוי קיים בכל הניבים הערביים, ובקרבנו חיים יהודים ממוצא עיראקי, סורי, מצרי, תימני ועוד.
בכל מקרה, היה חשוב לי להביא את המוצא המדויק של הביטוי.