מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותם של חבריי עובדיה מזרחי ויהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
בִּיר بِير, בספרותית בִּאְ’ר بِئْر, וברבים אַבְּיַאר أبيار או אַאבַּאר آبار או בִּיַאר بِيار – באר, בור מים
עובדיה ויהושע שלחו לי את התוכן הבא:
تملك بيت مع ارض في اجمل المواقع جنوب بيت لحم
إطلالة مميزةمساحة الارض 400ممساحة البناء الكلي 170ممساحة البيت 110ممخزن + بئر ماء ( 60م )بناء البيت من اجود انواع الحجر وبإشراف هندسيالبيت مسور من جميع الجهاتواصل جميع الخدمات وعليها شارعطابو سلطة والتنازل فوري
البيع من المالك مباشرة
والله يبارك لصاحب النصيب للتواصل 0523258317واتس : 0594152050
קנה בית עם שטח אדמה באזור היפה ביותר בדרום בית לחם
תצפית ייחודית על הנוף
שטח האדמה 400 מטר
שטח הבניה הכולל 170 מטר
שטח הבית 110 מטר
מחסן + באר מים (60 מטר) [באר/בור מים???? מה קורה פה?…]
הבית בנוי מאבן מהסוג הטוב ביותר ובפיקוח הנדסי
הבית מוקף חומה מכל הכיוונים
עם כל השירותים כולל רחוב
טאבו של הרשות, ויתור מיידי [על חתימה חוזרת? אין לי מושג…]
המכירה ישירות מהבעלים
שאלוהים יברך את בעל המזל
ליצירת קשר …
=-=-=-=-=-=
בפבואר 19′ פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Gili Allouche, שכתב לנו:
“שמעתי מחבר בדווי שפירוש שמה של בירת הנגב, באר שבע, בערבית שונה מזה בעברית.
ביר סבעא משמעותה: באר שממנה שתה הנמר.
כשעימתתי אותו עם הפירוש העברי, הוא הופתע.
האם תוכל לכתוב פוסט שיסביר זאת?
האם המילה סבעא פירושה נמר בלהג הבדווי?”
אז מילת היום היא –
בִּירֶ אלסַּבֶּע بِير السَّبع – באר שבע
לשמיעה:
בספרותית: בִּאְ’ר אלסבע بِئْر السَّبع
באר היא… באר. אבל שבע? מלשון 7, המספר? או שמא מלשון שבועה?
נעיף מבט בוויקיפדיה:
“במקרא מוזכרת העיר לראשונה בספר בראשית, פרק כ”א, שם מסופר כי אברהם הוכיח את אבימלך מלך גרר על הבאר שנגזלה ממנו על ידי עבדיו. השניים כרתו במקום ברית בשבועה, שעל שמה הוא נקרא:
וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה. וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע, כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם.
וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה’ אֵל עוֹלָם. (ספר בראשית, פרק כ”א, פסוקים כ”ז-ל”ג)
גם יצחק כרת שם ברית עם אבימלך, באותו יום אמרו לו עבדיו כי מצאו באר:
וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו… וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם…
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ… וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה’ וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר. וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ… וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה, עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (ספר בראשית, פרק כ”ו, פסוקים י”ח-ל”ג)”
כלומר אותו ספר בתורה גורס גם לשון שבועה וגם לשון שבע בארות. מעניין, לא? (מודה שזו הפעם הראשונה בחיי שאני נדרש לסוגיה הזו. הייתי בטוח שמדובר רק בשבע בארות קדומות).
***
טוב הנושא הזה עורר פה בהמשך תגובות רבות, רובן סותר את הקביעה שיש פה מתן שם על רקע 7 בארות, אלא רק שבועה.
וכותב לנו רוני Ronnie Haffner:
במקרא יש שני הסברים לשם העיר:
(א) על שום השבועה של אברהם ואבימלך: עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא–בְּאֵר שָׁבַע: כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם (בראשית כא לא).
(ב) על שום שבע הכבשות שניתנו כעדות לשבועה זו: כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי: בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת (בראשית כא ל).
***
השם הוא שם תנ”כי, בכך אין כל ספק.
הערבים הגיעו למקום, ו”נאלצו” להתמודד עם השפה העברית.
שבע בעברית הוא סבע בערבית, ולכן יש גורסים בערבית כמו בעברית: שבע בארות.
אולם ברירת המחדל בערבית היא לראות כאן סמיכות: באר של סבע. וסבע הוא…
סַבֶּע سبع – אריה
ולכן הבדואי שפגשת, גילי, לא הזה הזויות; הוא פשוט מסתמך על המסורת הערבית הקנונית להבנת שם העיר, שנשענת, כך עולה, על אטימולוגיה (גזרון) עממית.
מעניין פעם שנייה.
אגב, תושב באר שבע, בערבית, הוא סַבְּעַאוִיּ سبعاويّ.
=-=-=-=
השורש הערבי ב.א.ר (שהפך במדוברת ל- ב.י.ר עם תופעה שנקראת תח’פיף אלהמזה) עוסק, באופן בלתי מפתיע, בעיקר בבארות:
* בִּיר بِير, בספרותית בִּאְ’ר بِئْر, וברבים אַבְּיַאר أبيار או אַאבַּאר آبار או בִּיַאר بِيار – באר
* סִרַּכּ פִי בִּיר سرّك في بِير – סודך שמור לגמרי (מיל’: סודך בתוך באר)
* פַחַתֶ אלְבִּיר בִּאִבְּרַה فحت البِير بإبرة – פעל בסבלנות ובהתמדה (מיל’: חפר באר עם מחט)
* בֻּּאְ’רַה بؤرة, בספרותית – מוקד; אישון
* בַּיַּאר بيّار, במשקל בעלי המלאכה – מנקה בורות (למקרה שאתם מובטלים ומחפשים עבודה…)
* בַּיַּארַה بيّارة – בור; פרדס הדרים. מה הקשר? אין לי מושג. אולי מקור המילה הספציפית הזו שונה משל שאר המילים בשורש.
כתב לנו חגי פודור:
מִנֶ אלְבַּיַּארַה לַלסַּיַּארַה من البيّارة للسّيّارة – מהפרדס למכוניות. לדעתי בא לציין שהמוצר טרי
=-=-=-=
פינת “האם ביקרתם פעם ב-?”
והפעם – סַבַּע בְּיַאר سبع بيار או: אֶלסַּבַּע בְּיַאר السّبع بيار (מיל’: שבע הבארות. משחק מילים משעשע עם ביר אלסבע, אבל ממש אין קשר)
סבע ביאר הוא כפר במרכז-דרום סוריה. גרים בו כ- 400 אנשים בסך הכל, מ- 51 משפחות שונות, רובן של רועי צאן.
אז מה אני מתפעל, אתם שואלים?
המקום הזה מפורסם שכן הוא נמצא על הכביש הבינלאומי דמשק-בגדאד, שנסלל על דרך היסטורית ועתיקה.
הכפר ממוקם בלב המדבר, ופוקדות אותו סופות חול רבות וגדולות, שגורמות לא פעם לתאונות דרכים מרובות כלי רכב.
למרות תנאי הראות הקשים במקום, הנהגים פשוט טסים שם. עקב כך, הוקם בכפר ב- 2006 מרכז רפואי אליו מפונים מדי שנה מאות פצועים מתאונות דרכים שמתרחשות לכל אורך הכביש הארוך, וזאת עד פינויים לבתי חולים גדולים יותר.
למקרה שאתם מתעניינים, במקום יש 4 חדרים, כולל חדרי ניתוח וטיפול נמרץ, 5 אמבולנסים ו- 15 אנשי צוות רפואי.
סעו בזהירות!
וכמובן, ישנם ישובים נוספים עם השם ביר, למשל ביר אלמכסור בגליל התחתון ועוד.
=-=
כתב לנו דותן ארד:
היחס בין بِئْر בספרותית ל-بِير במדוברת נראה לי מורכב יותר. כבר בעברית המקראית אנו מוצאים את שלוש הצורות, באר, בור, וביר, ושלושתם במשמעות קרובה. בירמיה נאמר “כְּהָקִיר בור מֵימֶיהָ, כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ”, אבל המילה “בור” בפסוק היא רק צורת הכתיב, ואילו צורת הקרי, האופן בו הקורא מודרך לקרוא, היא “בַּיִר”. מכאן לקח טשרניחובסקי את המילה הנדירה הזו ושיבצה ב”הו ארצי מולדתי”: בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב. אבל כבר קדמו לו משוררים אחרים, כמו שמואל הנגיד, שכתב “ומרוץ מטר עבים ומי ארץ לְבַיִר”. אפשר להיות בטוחים שההגייה של המילה הזו בפי שמואל הנגיד היתה Ba’yir, לפי החריזה עם השורה הקודמת: “ותרוץ אל אשר תתאו כְעַיִר”.
=-=-=-=-=
שנה אח”כ פרסמנו את זה:
אבל איך פרדס קשור לשורש של באר?
ועד כמה המילה נפוצה בכל העולם הערבי ו/או גם בספרותית?
זהו מקרה קלאסי לפניה לעזרת הדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.
הנה התשובות הכי מלאות-מיץ שקיבלנו:
* ידידי הקורא Avshalom Farjun כתב:
פרדס הדרים נקרא באזורנו ביארה, וזאת מכיוון שהדרים תמיד הושקו במי בארות ארטזיות (באר אַרטֶזית היא באר מים שהמים פורצים מתוכה בעצמם על פי חוק הכלים השלובים ללא צורך בשאיבה. המקור לשמה של התופעה הוא באזור ארטואה (Artois) בצרפת שבו בארות ארטזיות רבות. [ויקיפדיה]).
באר ארטזית נקראת בערבית ביארה.
בסעודיה ובארצות המפרץ ביארה פירושה מי ביוב או בית שימוש ערבי.
במילונים מצוין כי זו מילה שמקורה במילה התורכית באיר bayir, שפירושה צלע הר זרועה בכרמים ובעצים.
* המגיבה Dareen Tatour:
מדובר במילה מדוברת של אזורנו, שאינה קיימת בספרותית. באזורים אחרים תרגומה בית שימוש ערבי קדום.
*המגיב Rasheed Haj Abed Agbaria:
מכיוון שפרדס הדרים זקוק מאוד למים, הוא חייב להיות ממוקם ליד באר.
* המגיבה Gali Agnon:
אני חושבת בגלל שבפרדס נדרשת השקיה וצריך באר, בעוד שבוסתן מלא עצים שגדלים ממי גשמים בלבד.
* המגיב Loay Massalha:
פרדס זקוק למים רבים, ולכן נמצאים בקרבתו בארות רבות, וזו גם הסיבה לשימוש במשקל בעלי המלאכה (בשל האינטנסיביות של הצורך).
* המגיב عبد الرازق مصاروة:
ביארה היא באר גדולה, לימים כך כונו הבארות הארטזיות. באזורנו זהו שמם של פרדסי ההדרים.
* המגיב עדו כהן:
בכל פרדס חייב להיות באר ומנוע.
עדו הפנה גם לערך הוויקיפדי הבא, שרק תחילתו מובאת כאן:
“בית באר או ביארה (בערבית: بيارة) הוא כינוי לסוג מבנים שהוקמו בארץ ישראל במאה ה-19 סביב בארות מים, בעיקר בסמוך לפרדסים.
התפתחות בתי הבאר
במהלך המאה ה-19 החל תהליך של יציאה מחומות העיר יפו. בעלי פרדסים בסביבתה החלו לעבור להתגורר בתחומי הפרדסים, והקימו את בתיהם בסמוך לבארות ששימשו אותם. לשם הגנה, הוקף הפרדס כולו בחומה, וכך נוצרו מתחמים של מבני מגורים מוקפים בוסתנים ירוקים. הבתים הוקמו בדרך כלל מכורכר, ובתחילה היו בני קומה אחת. לקראת סוף המאה ה-19 נעשה מקובל יותר להוסיף קומה שנייה, ולעיתים אף מבנה נפרד. כך נוצרה הפרדה בין בעלי הבית (שהתגוררו בקומה השנייה או בווילה הסמוכה) לבין הפועלים, הבהמות והמחסנים. בקומת הקרקע נערכה לעיתים גם פעילות מסחר. בבתיהם של הפרדסנים העשירים יותר טויחו קירות הכורכר הפשוטים, ונוספו בהם רעפים, מעקות ברזל ורצפות הכוללות אריחים מעוטרים.
אחד מבתי הבאר בארץ נמצא ברחוב דרך בן צבי 68-70 בעיר יפו […]”.
כתב לנו בהקשר יובל ברגר:
אני מעולם לא שמעתי שימוש כזה (וגדלתי ליד פרדס שנקרא “פרדס חג’אג'” עם מבנה כזה בדיוק, כולל דקל תומר בחצר) וגם לא מצאתי אף מקור לא יהודי שמציע את הפירוש הספציפי הזה.
על הדרך, יובל שלח לנו את הפתגם הבא:
מג’נון רמא חג’רה פי אלביר אלף עאקל מא יטלעוהא مجنون رمى حجرة في البير الف عاقل ما يطلّعوها – משוגע זרק אבן לבאר, אלף חכמים לא יוציאו אותה. נאמר על מעשה מטופש שגרם לתסבוכת גדולה.
צילום: Pavlo Semeniuk
זה היה הפוסט ה- 2,635 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
