פורסם לראשונה ב- 23.4.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Doron B. Cohen, שכתב לנו:
“הנה עוד שתי מילים אפשריות:
האחת בלאש – והפתגם לדוגמה – אִללי בבלאש כת’ר מינו;
והשנייה דיכ (הזכור מהסיפור הראשון בספר ללימוד ערבית שדורות למדו ממנו על התרנגול והזאב), והפתגם: קאלו ל(אל)דיכ: ציח, קאל: כל שי פי וקתו מניח,
וגם:
كل ديك على مزبلته صيّاح כל דיכ עלא מזבלתה ציאח”.
אז מילת היום היא –
בַּלַאש بَلَاش – בחינם, בלי כלום
וגם:
אל! : בַּלַאש תִחְכִּי מַעֹה! بَلَاش تحكي معه – אל תדבר איתו
בלי! : בַּלַאש פַלְסַפֶה بَلَاش فلسفة, כפי שאבי המנוח היה אומר – בלי בלבולי שכל ופילוסופיה!
אין צורך, לא צריך: מַא בִּדַּכּ? בַּלַאש! ما بدّك؟ بَلَاش – אתה לא רוצה? לא צריך!
המילה השימושית הזו היא הֶלְחֵם (חיבור) של שתי מילים: בַּלַא بَلَا – בלי; שִי شي – משהו, דבר. בלא שי הפך ל- בלאש.
* בִּבַּלַאש ببَلَاش (עם כפל ב, מיותר מבחינה דקדוקית, אבל היי, עסקינן בשפה מדוברת) – בחינם
* יַא בַּלַאש! يا بَلَاش – בזיל הזול, “בחינם”
* יַא הֵיכּ יַא בַּלַאש! يا هيك يا بَلَاش – או זה או זה, או כך או שום דבר!
* אַחְסַן מִן בַּלַאש أحسن من بَلَاش – יותר טוב מכלום
* בַּלַאש אַוַנְטַה بَلَاش أونطة – אל תנסה לרמות אותי; בלי “עבודה בעיניים”!
* אִללִּי בִּבַּלַאש כַּתֶּ’ר מִנּוֹ اللّي ببَلَاش كثّر منّه – מה שבחינם – הרבה ממנו! (קח הרבה, אל תתבייש)
* סִינַמַא בַּלַאש سينما بَلَاش – מיל’: קולנוע בחינם
הביטוי הזה נכנס לעברית של לפני כמה עשורים. צעירים דוברי עברית אינם מכירים אותו.
אומר בנושא מילון ספיר:
“סינמה בלש – ראיית דברים מעניינים בלי תשלום, מקרה מבדח מן החיים (עממי, מיושן)”
הקורא אחמד נצאר הוסיף לנו עוד שני משפטים יפים:
* מַא פִי שִי בְּבַּלַאש אִלַּא אלְעַמַא וּאלטַּרַאש ما في شي ببلاش إلا العمى والطراش – אין שום דבר בחינם פרט לעיוורון וחירשות
* אִלִּי בְּבַּלַאש בִּסְוַא בַּלַאש إلي ببلاش بسوى بلاش – מה שלא עולה כלום לא שווה כלום
דורון ביקש שתי מילים, אז הנה, היום שתי מילים בכרטיס אחד:
דִיכּ ديك וברבים דְיוּכּ ديوك – תרנגול
* דִיכּ רוּמִיּ ديك روميّ או דִיכּ חַבַּשִיּ ديك حبشيّ – תרנגול הודו. בעברית הוא מהודו, באנגלית הוא מטורקיה, בערבית הוא רומי או חבשי/אתיופי. והעוף הזה בכלל אמריקאי…
* זַיֶּ אלדִּיכּ וּאלְפַרְחַ’ה زيّ الدّيك والفرخة – הם רבים כל הזמן, כמו חתול ועכבר (מיל’: כמו תרנגול ותרנגולת/פרגית)
* כֻּלּ דִיכּ עַלַא מַזְבַּלְתֹה צַיַּאח كل ديك على مزبلته صيّاح – כל אחד “משחק אותה” גבר במגרש הביתי שלו (מיל’: כל תרנגול במזבלה שלו הוא הקורא, “הגבר”)
* קַאלו לַלדִּיכּ: צִיח, קַאל: כֻּלּ שִי פִי וַקְתוֹ מְנִיח قالوا للدّيك صيح، قال: كلّ شي في وقتو منيح – כל דבר בעיתו (מיל’: אמרו לתרנגול: קרא! אמר: כל דבר יפה בזמנו)
* יִנְעַל/יִלְעַן דִיכּכּ يلعن ديكك – לך לעזאזל! (מיל’: יקולל התרנגול שלך. דרך מעודנת להגיד: ילען דינכ, תקולל הדת שלך. זו קללה חריפה מאוד, שלרוב נאמרת על ידי בן אותה הדת…)
* יִחְרֶק דִיכּכּ يحرق ديكك – לך לעזאזל! (מיל’: שיישרף התרנגול שלך. כנ”ל)
* דִיכֶּ אלְבֻּנְדֻקִיַּה ديك البندقيّة – הדק הרובה
* בֵּיצַ’תֶ אלדִּיכּ بيضى الدّيك – דבר נדיר ביותר, שקורה פעם בחיים (מיל’: ביצה של תרנגול)
* דִיכֶּ אלרִּיַאח ديك الرّياح – שבשבת (מיל’: תרנגול הרוחות)
* שַאיֶפֶ אלדִּיכּ אַרְנַבּ/חְמַאר شايف الدّيك أرنب / حمار – אדם “גמור” מעייפות או מרעב; אדם רותח מזעם (מיל’: רואה תרנגול [וחושב שהוא] ארנבת/חמור)
* אֶלדִּיכֶּ אלְפַצִיח מִן דַאחֶ’לֶ אלְבֵּיצַ’ה יְצִיח الدّيك الفصيح من داخل البيضة يصيح – אדם נבון הוא כזה מילדותו (מיל’: התרנגול שקורא בצורה ברורה ומובנת מתוך הביצה כבר עושה זאת)
* מִן קִלֶּתֶ אלרְּגַ’אל סַמּוּא אֶלדִּיכּ אַבּוּ עַלִי – בְּאֵין גְּבָרִים קָרְאוּ לַתַּרְנְגוֹל אַבּוּ עַלִי.
וכדי להבין מה עומד מאחורי הפתגם הזה, כדאי שתעיפו מבט בספר הנהדר, עם אותו השם, שכתב Avshalom Farjun, בקישור הבא:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
גֻ’חֹרֶ אלדִּיכּ جحر الدّيك
הכפר הזה נמצא באמצע הדרך בין העיר עזה למחנות הפליטים של מרכז הרצועה. מזרחית לו הקו הירוק (הגבול עם ישראל) ומערבית לו רחוב/כביש צלאח אלדין, שהוא הכביש שעובר לאורך הרצועה מצפונה לדרומה. מצפון לו נמצא כביש קרני-ניצנים ומדרום לו נמצא נחל עזה.
הכפר הוא כבר חקלאי, שסמיכותו לגבול משפיעה רבות על תפקודו.
בכפר חיים כ- 3,200 תושבים, שעוסקים בגידול זיתים, הדרים ושאר ירקות. בכפר בית ספר אחד, לבנות, לכל הגילים.
שמו ה”רשמי” של הכפר הוא כפר נחל עזה (קַרְיַת וַאדִי עַ’זֶּה قرية وادي غزّة), אולם כולם קוראים לו ג’חר אלדיכ.
המקום הוא אתר השלכת הפסולת היחיד ברצועה כולה, אך באותו הזמן הוא אחד מספקי התוצרת החקלאית בשל האדמה הפורייה שסביבו.
אתם ודאי שואלים את עצמכם:
“מדוע בזבזנו עכשיו כמה דקות בקריאת המלל על המקום הלא-באמת-מעניין הזה?”
הו, אני שמח ששאלתם.
הסיבה לכך היא שהתרגום המיידי של שם הכפר הוא: התחת של התרנגול.
תודו שזה שם שמצדיק בדיקה והתעניינות.
אז קודם כל, בואו נצנן את ההתרגשות: ג’חר זה “תחת” במדוברת, אבל גם גומחה או מחילה בספרותית.
כלומר פירוש השם הוא: המחילה/הנקיק של התרנגול.
מספרים שתרנגול של אחד הסוחרים באזור נכנס לאיזה נקיק באזור תל אֻםּ עזיז تلّة أمّ عزيز באזור, ונעלם. למרות שחיפשוהו זמן רב – מקום הימצאו לא נודע עד עצם היום הזה.
אז הבה נרכין ראש לזכרו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
