פורסם ב- 11.10.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
לַחֶם لَحْم – בשר
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/RgQam
מרק שלח לי את השיר הבא:
שפורסם ב- 30.7.20.
وأخيرا أكلنا المشاوي – تشويش واضح 2020
בסוף אכלנו על האש – “שיבוש ברור” 2020
(“שיבוש ברור” הוא שם של תוכנית קומית)
הסרטון הוא מבית היוצר של רֻאְיַא קומדי. ראיא הוא ערוץ תקשורת ירדני מפורסם.
ואח’ירן רח נעמל משאוי
ואח’ירן רח נוכל משאוי
והי ג’בנא אללחמה אלבלדיה
חנפרח אלאולאד שויה
תוליע אלמנקל עלי
ג’הזוא אללחמה ושכוא אלליה
אהא ליה אהא ליה
תנסוש תנט’פוהא ותקטעוהא
תנסוש תבהרוהא ותמלחוהא
כת’רוא מנ אלכבאב שויה
בצל ובנדורה משויה
ריש אזכא מן אללי בתרכיא
טמנוני שו וצ’ע אלליה
אהא ליה אהא ליה
תנסוש תזבטוהא ותשעטוהא
תנסוש תקלבוהא בס תשוהא
אסתנוא אכמן דקיקה
ורח תג’הז כל אלמשאוי
ליש שאמם ריחת חריקה
שכלכ עאלנאר נסית אלמשאוי
שו האלחט’ אנחרקת אלמשאוי
יעני מא רח נוכל משאוי
وأخيرًا رح نعمل مشاوي
وأخيرًا رح نوكل مشاوي
وهي جبنا اللّحمة البلديّة
حنفرّح الاولاد شويّة
توليع المنقل عليّ
جهّزوا اللّحمة وشكّوا اللّيّة
اها ليّة اها ليّة
تنسوش تنظّفوها وتقطّعوها
تنسوش تبهّروها وتملّحوها
كثّروا من الكباب شويّة
بصل وبندورة مشويّة
ريش أزكى من اللّي بتركيا
طمّنوني شو وضع اللّيّة؟
اها ليّة اها ليّة
تنسوش تزبّطوها وتشعطوها
تنسوش تقلّبوها بس تشوها
استنّوا أكمن دقيقة
ورح تجهز كلّ المشاوي
ليش شامم ريحة حريقة
شكلك عالنّار نسيت المشاوي
شو هالحظّ انحرقت المشاوي
يعني ما رح نوكل مشاوي
בסוף נעשה על האש
בסוף נאכל על האש
הנה הבאנו בשר “בלדי”
נשמח את הילדים קצת.
הַדְלָקַת המנגל עלי!
תכינו את הבשר ותשפדו את חתיכות השומן.
כן, שומן, כן שומן
אל תשכחו לנקות אותו ולחתוך אותו
אל תשכחו לתבל אותו ולהמליח אותו
שימו הרבה כבאב
בצל ועגבניות על האש
הצלעות טעימות יותר מאשר בתורכיה.
תרגיעו אותי, מה מצב השומן?
כן שומן, כן שומן
אל תשכחו לסדר אותו ולצרוב אותו
אל תשכחו להפוך אותו כשאתם צולים אותו
חכו כמה דקות
כל הבשר יהיה מוכן.
למה אני מריח ריח של שריפה?
נראה ששכחת את הבשר על האש
איזה מזל, נשרף הבשר…
כלומר לא נאכל על האש.
(התרגום שלי. שָלֵו)
עכשיו רגע, עצרו הכל! רק לי יש הרגשה שזה חיקוי של השיר “מהפכה של שמחה” של עומר אדם וליאור נרקיס (לחן דורון מדלי וינון יהל)?
ואי אפשר לסיים פוסט כזה בלי יצירת המופת הבאה: “שיר המנגל”, ש”שרף” את הרדיו כשהייתי בן 16…:
=-=-=-=-=
ממש מזמן פרסמנו את הפוסט הבא:
היום נעסוק בתופעה שנקראת בבלשנות (מצרפתית) faux amis, או ידידי שקר:
הנה חלק מהסבר התופעה, מויקיפדיה:
“בבלשנות, ידיד שקרי (ידוע גם כחברי שקר או חברים שקריים) הם זוג מילים בשפות שונות, אשר נהגות או נכתבות בשתי השפות אך בעלות משמעויות שונות, כמו המילים “מי” בעברית ו-me באנגלית, שהמשמעויות שלהן שונות, אבל הן נשמעות אותו הדבר […]
ייתכן כי זוג מילים שהן ידידי שקר התפתחו מאותה מילה מקורית, אך בעקבות שינויים תרבותיים, משמעויות המילים השתנו”.
הרעיון למיזם הוא של אשת הקול המוכשרת שלנו, יַמַאמַה דַעַ’ש Yamama Dagash.
בערבית התופעה נקראת אַשְבַּאהֶ אלנַּטַ’אאֶ’ר أشباه النّظائر – בתרגום מילולי: דומים המקבילים.
אז מילת היום היא –
לַחֶם لحم וברבים לֻחוּם لحوم – בשר; בשר, בהשאלה, כמו החלק הבשרני של פרי
השורש הערבי ל.ח.מ עוסק, כמו בעברית, בהלחמות, מלחמות ו… בבשר (אטליז), אך לא בלחם (מאפיה):
* הפועל לַחַמַ لحم בבניין הראשון – הלחים; חיבר, ליכד
* הפועל תַלַאחַמ(וּא) تلاحم(وا) בבניין השישי, שהוא בניין של הדדיות – התלכדו, התאחו, הולחמו; נלחמו אלו באלו
* תַלַאחֻם تلاحُم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התלכדות; סולידריות
* הפועל אִלְתַחַם التحم בבניין השמיני – התלכד, התאחה
* לַחְמֶה لحمة – נתח בשר (אחד, כמו במאכל לחמה בֶּעַגִ’ין لحمة بعجين – בשר בבצק, ואפשר גם לקרוא לו לחם בעג’ין لحم بعجين. זוכרים את הדיון בנושא שמות קיבוציים? לַחֶם, בשר, הוא בעיקרון שם עצם בלתי ספיר. בשר, כבשר, בלי לספור או למנות אותו. לחמה זה נתח בשר אחד, אותו אפשר למנות וכו’. שמות קיבוציים בעברית: נשק, כסף, עדר, מלח, סוכר ועוד)
* לֻחְמַה لُحمة – היות מולחם או דבוק, מלוכד
* לַחַּאם لحّام וברבים לַחַּאמִין لحّامين, במשקל בעלי המלאכה – קַצָּב, בעל אטליז. אגב, יהודים רבים מארצות ערב, בעיקר מסוריה, נושאים שמות משפחה כמו לחאם, קַצַּאבּ قصّاب (קצב), דַ’בַּאח ذبّاح (שוחט)
* לַחִּים لحّيم וברבים לַחִּימֶה لحّيمة – רַתָּךְ
* לַחִּים لحّيم וברבים לַחִּימֶה لحّيمة – רַתָּךְ
* מַלְחַמֶה ملحمة וברבים מַלַאחֶם ملاحم – קרב, קרב דמים; בית מטבחיים, אטליז. ממש כמו מלחמה בעברית, אבל לא מבחינת השימוש, שכן מלחמה בערבית זה חַרְבּ حرب
* לַחְמַן וַדַמַן لحمًا ودمًا – בכך רמ”ח איבריו, עד תוך תוכו (מיל’: בשר ודם)
אגב, לַחֶם בערבית ולחם בעברית הם באותו משקל דקדוקי, שהוא בשתי השפות הנפוץ ביותר: פַעְל (או פִעְל או פֻעְל) בערבית מול קֶטֶל (על צורותיו השונות) בעברית, מה שנקרא משקל הסגוליים.
בשני המקרים מדובר במזון בסיסי. יש גורסים שזה לחם בעברית כי דוברי העברית היו ברובם עובדי אדמה, וזה בשר בערבית כי הערבים המקוריים היו בדואים נוודים שנאלצו להסתמך בעיקר על בשר כדי להתקיים.
העיר בית לחם נקראת בערבית בַּיְת לַחְם بيت لحم בספרותית, או בֵּית לַחֶם במדוברת, ומי שבא מהעיר הוא תַלְחַמִיּ تلحميّ וברבים תַלַאחְמֶה تلاحمة.
בעבר נתקלנו בדף הזה בידידי שקר:
מותק, בעברית, נשמע בדיוק כמו מוֹתֶכּ موتك בערבית (הלוואי שתמותי! מיל’: מותךְ); כנסי!, בעברית שאינה תקנית, נשמע בדיוק כמו כַּנְּסִי! كنّسي בערבית (טאטאי!); אולקוס, ב”עברית”, שנשמע בדיוק כמו אוּל (קול) כֻּסּ! قول ك-سّ בערבית (תגיד כּוּס!) וכו’… 
תגובות הקוראים לפוסט המקורי:
יואב הלוי גיל-לביאנט:
בעבר המילה לחם שימשה בעברית באותה משמעות כמו בערבית. כמו בפסוק “וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים” (צפניה א, פסוק יז). מהקרבה ניתן להסיק שישנו קשר לציד או מאבק על מזון למשמעות המלחמתית המודרנית. הדעה הגורסת היא שהתרבות העברית עברה ליישובי קבע שאפשרו חקלאות נרחבת יותר לפני התרבות הערבית וכך, מזון הבסיס אכן הפך להיות עשוי דגנים. הבסיס המשותף הוא באותה משמעות.
יכול להיות שהייתה דו משמעות. כך אנחנו מקבלים גם את הפסוק “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ” (בראשית ג, פסוק יט) וגם את הפסוק “אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי” (במדבר כח, פסוק ב).
הגיב לו אליהו שגב:
נראה שזו מילה דו משמעית בתורה.
עשיתי חיפוש בעזרת האתר http://tora.us.fm המבורך
יש הרבה פסוקים שמשעות לחם נשמעת כמו אוכל בסיסי ויש פסוקים שממש זועקים למשמעות בשר או לחם+בשר כמו:
בראשית לא54: “ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר”
בראשית מג32: “וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים”
ומעניין שחז”ל הוסיפו משמעות נוספת, הלחם מתייחס גם לצורך הבסיסי בייחסי אישות בפירוש לפסוק על פוטיפר: בראשית לט6: “ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה”
יאיר צורן:
כבר ציינו כאן שגם בתנ”ך יש לחם במובן בשר – “וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים” (צפניה א,יז), מעניין מאוד שרש”י, שחי בצרפת במאה ה-11 מפרש פסוק זה על פי הערבית: “ולחומם – בשרם, ולשון ערבי בשר קורין אל לחם”. מעניין מנין הכיר רש”י את המילה הערבית הזאת. ההסבר הנראה לי הסביר ביותר הוא שהיו לו תלמידים דוברי ערבית מספרד המוסלמית, ומהם הוא למד מילים בערבית.
התופעה שבפוסט מוזכרת כבר ברמב”ם, במורה נבוכים חלק שני פרק כט (עם דוגמה אחרת):
דע, כי מי שאינו מבין שפת אדם, כאשר ישמעהו מדבר – הרי הוא בלי ספק מכיר שהוא מדבר, אלא שאינו יודע מטרתו. ויותר חמור מזה, יש שהוא שומע מדבריו מילים שהם כפי שפת המדבר מורים על עניין, ויארע במקרה שתהא אותה המילה בשפת השומע, מורה על היפך אותו העניין אשר רצהו המדבר, ויחשוב השומע כי הוראתה אצל המדבר כהוראתה אצלו.
כגון אילו שמע ערבי אדם עברי אומר “אבה”, הרי יחשוב שהוא מדבר על אדם שהוא מאן לדבר מסוים וסרב לו, והעברי לא נתכוון אלא שהוא רוצה אותו הדבר וחפץ בו.
מנחם לריונוב:
פרופסור בנציון גרנדה בספרו “השואות שפות השמיות” מסביר ש”לחם” בעברית נוצר משורש להדביק (כמו מלחם וכו’) ומאותו שורש גם מלחמה (להדבק באוייב) ובערבית “לחם” (בשר) מלהיות דבוק לעצמות.
זה היה הפוסט ה- 1,847 שלנו.
שיהיה יום מצוין ומועדים לשמחה,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
