מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
שַיַּאל شَيَّال וברבים שַיַּאלֶה شَيَّالة או שַיַּאלַאת شَيَّالات – גופיה; במקור: כתפיות של סינר; בד להרמת סירים מהאש; סַבָּל (במשקל בעלי המלאכה בשתי השפות. ואז הרבים שַיַּאלִין شَيَّالين)
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/YqL2z
שם נוסף לגופיה הזו הוא שַבַּאח شبّاح
הקורא קובי גוטהלף מזכיר לנו שהדרך הנפוצה ביותר להגיד גופיה היא פַאנֶלַּה فانلّة, או פַלַאנֵילַּה فلانيلّة, והמקור הוא כמובן המילה פלנל.
בספרותית: קַמִיץ דַאחִ’לִיּ قميص داخلي (מיל’: חולצה פנימית)
משה שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 2.7.223, וכותרתו:
يلا خلص العيد
יאללה, נגמר החג
יש אפשרות, לא בדקתי, שאשרף מתייחס פה לסרטון של מחמד כעוש (מסוף יוני) שפרסמנו פה לפני מספר ימים, בו הוא צועד על חוף הים של ג’סר אלזרקאא’ כשהוא לבוש כמו לחתונה. אבל אולי זה רק בראש שלי.
יעני ג’אי ע אלבחר ולאבס לי אואעי אלעיד. ביצ’בטש ח’י. אלבחר בדה אואעי, בדה שורת, בדה שיאל, בדה ואחד יהש וינש ויסבח וישארכ.
בינפעש תקעד לי עלא אלכרסי ותקעד תתטלע לי ע אלעאלם ותלעב לי באלתלפון. תקעד תתפרג’ ע אלנאס.
מאהו ביצ’בטש! מאהו בדכ יא בתשארכ יא בתפארק. בתקוליש “אנא מלתזם או אנא מתדין”, הו בינפעש.
הו בינפעש אנה אנת קאעד מלבס ומע’טא ומלפלף והאי ובתתטלע ע אלנאס. יעני אלמציל לאבס אזרק יעני ואלעאלם חואליכ כלהא משלחה.
ביצ’בטש ח’י. אתפקנא אח’וי?
יא דין יא תין. ביצ’בטש בחר ותין ודין וכלה מע בעצ’, וכל אלאלואן, ח’י.
יא מש אח שלי.
يعني جاي ع البحر ولابس لي أواعي العيد. بيضبطش خيّ. البحر بدّه أواعي، بدّه شورت، بدّه شيّال، بدّه واحد يهشّ وينشّ ويسبح ويشارك.
بينفعش تقعد لي على الكرسي وتقعد تتطلّع لي ع العالم وتلعب لي بالتّلفون. تقعد تتفرّج ع النّاس.
ماهو بيضبطش! ماهو بدّك يا بتشارك يا بتفارق. بتقوليش “أنا ملتزم أو أنا متديّن”، هو بينفعش.
هو بينفعش انّه انت قاعد ملبّس ومغطّى وملفلف وهاي وبتتطلّع ع النّاس. يعني الמציל لابس أزرق يعني والعالم حواليك كلّها مشلّحة.
بيضبطش خيّ. اتّفقنا أخوي؟
يا دين يا تين. بيضبطش بحر وتين ودين وكلّه مع بعض، وكلّ الألوان، خيّ.
يا مش אח שלי.
אתה בא לים ולובש לי את בגדי החג. זה לא מסתדר, אח שלי. לים הולכים עם בגדים, עם מכנסיים קצרים, עם גופיה, מישהו שעושה על האש, שוחה ומשתתף / לוקח חלק (בחוויה).
זה לא עוזר שאתה יושב על הכיסא, מסתכל לי על האנשים ומשחק בטלפון. יושב ומסתכל על האנשים.
זה לא הולך ככה! או שאתה משתתף או שאתה הולך/עוזב. אל תגיד לי “אני מתחזק או אני דתי”. זה לא עוזר.
זה לא עוזר שאתה יושב לבוש, מכוסה, עטוף כולך ומסתכל על האנשים. המציל לובש כחול (אין לי מושג למה כוונתו באמירה. שלו), וכולם סביבך ערומים.
זה לא הולך ככה, אחי. אז סיכמנו, אחי?
או שאתה דתי או שלא (בערבית זה מתחרז: או דת או תאנים). זה לא מסתדר ים, תאנים, דת והכל ביחד, וכל הצבעים, אחי.
יא לא אח שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
שֵילֶה בֵּילֶה شيلة بيلة – עבודה שטחית (מסתבר שהתרגום אינו נכון, וראו בהמשך)
וגם: דבר שנעשה בבת אחת, ללא בדיקה, או קניה של משהו מבלי לשקול/למדוד או לבחור אותו, כלומר בלי לעמוד על טיב הסחורה
וגם: בכלל לא; שום דבר
המילה שֵילֶה شيلة פירושה מִטְעָן, משא; כמות; כתואר פועל: בכלל, לגמרי, ממש; בכלל לא
ככל שאני מבין, ויתקנו אותי הקוראים אם יש צורך, המילה “בילה” בסוף באה רק לצורך החריזה
השורש הערבי ש.י.ל (גזרת ע”י) עוסק גם בענייני הרמה, והמילה המפורסמת ביותר בו היא:
* הפועל שַאל شال, בבניין הראשון – הרים, סחב, נשא, החזיק ברשותו; הסיר, סילק, החסיר (כן, כן, די דבר והיפוכו); ניתק (חוט או כבל); שלף, עקר; הדיח, פיטר
ולמרות הדמיון, הפועל “של” מהפסוק הבא, שמות ג’, 3:
“וַיֹּאמֶר, אַל תִּקְרַב הֲלֹם. שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא”
הוא מהשורש נ.ש.ל. ולא מהשורש של היום.
יש יגידו שמדובר בווריאציות על אותו רעיון (תיאוריית השורש השמי הדו-עיצורי), אולם דקדוקית נטו, אלו שורשים שונים.
כתב לנו בזמנו אבשלום פרג’ון:
את המשמעות של עבודה שטחית אני ממש לא מכיר, ואני בספק אם זה נכון. המשמעות המרכזית היא – בכלל לא. מקור המילה בפרסית, והיא הגיעה לערבית דרך התורכית: شويلة بويلة, במשמעות: כמו זה, באופן הזה, כך. ומכאן המשמעות בערבית – ללא משקל, בלי לשקול, על פי הערכה, או בלי לבחור. מה שנקרא בערבית مشايلة. יש קריאה מוכרת של תגרנים: يا بو العيلة شيل لك شيلة (יא אבי המשפחה – גבר, קח לך כמות מסוימת)
הוסיפה Lisya Yanarocak:
צמד המילים şöyle böyle מקורו בתורכית ממרכז אסיה. פירוש המילים בתורכית הוא ככה-ככה, לא טוב ולא רע. לכן המשמעות של עבודה שטחית תואמת את המשמעות המקורית של המילים.
כתב זרובבל איכילוב:
בתורכית המשמעות היא אותו הדבר:
“שוילה בוילה” בהוראת “ככה ככה”. ה”בוילה” כנראה חרוז חסר משמעות, ויש מצב שהמקור בכלל תורכמאני.
כתב מיכה חנונה:
אני מכיר את המילה ‘שילה’ במשמעות ממש. לגמרי. למשל הוא ערבי שילה – הוא ממש ערבי, ערבי לגמרי.
או: מא בתשרבש נביד’ שילה? אתה לא שותה יין בכלל?
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* שֵיל شيل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – הרמה
* שַיַאלֶה شيالة, בצורת שם פעולה נוספת – סבלות, דמי סבלות; מלאכת הסבל
* שַאיֶל شايل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – נושא, סוחב
* שַאיֶל הַםֶּ אלדֻּנְיַא شايل همّ الدّنيا – נושא את דאגות העולם כולו
* הפועל שַיַּל شيّل בבניין השני – נסע, היגר; העמיס, הטעין
* מַשַאל مشال – דמי הובלה וסבלות
* מַא בִּישִילֶ אלזִּיר מִנֶ אלְבִּיר ما بيشيل الزّير من البير – אינו נוקף אצבע, אינו עושה דבר (מיל’: אינו מעלה את הכד מהבאר)
תוספות הקוראים לפוסט הנוכחי:
כתב לנו יאיר גולד:
ביטוי במדוברת: באשילכם ע-ראסי باشيلكم ع-راسي – אני אדאג לכם, אני אדאג שלא יאונה לכם כל רע
כתבה לנו ורה בסו כהן:
אתחיל בפתגם של יהודי עיראק:
שיל אלקטן מן אד’נכ شيل القطن من اذنك – הסר את צמר הגפן מאוזניך!
כלומר: תקשיב לי, אל תתעלם כשמדברים אתך.
ביטויים בעיראקית:
ישיל ביתה يشيل بيته – עבר בית
ישיל אלראס يشيل الراس – אדם משכמו ומעלה, מכובד
בנוסף:
שיאלת אלביבי شيالة البيبي – מנשא לתינוק
שיאלת מסדס شيالة مسدس – חגורה/נרתיק לאקדח
קוראים הזכירו שקיימת גם ההגייה צ’ילה בילה / צ’לה בלה, גם במובן של אדם שלבוש באופן מרושל. את ההגייה הזו שמעתי גם אני (שלו) כילד ירושלמי בבית.
צילום: Brian Lundquist
זה היה הפוסט ה- 2,201 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
גופיה
