מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
כַּוַא كَوَى – גיהץ; צרב, סימן בכוויה; עקץ;, חידד מבט; הלך ישר
לשמיעה:
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
Ammar_yasen
עמאר יאסין הוא צעיר ירדני מוכשר נוסף (בשנה האחרונה פגשנו פה מספר ירדנים מוכשרים ביותר, שפלטפורמת טיקטוק אפשרה להם לפרוח ולהתפרסם).
הסרטון פורסם ב- 10.12.24 וכותרתו:
يا ريتها ما عترفتلي 
הלוואי שלא הייתה מתוודה בפניי
– בתערף ליש נאדיתכ, ימא, יא חביבי?
– ליש ימא? שו מאלכ?
– חאס חאלי תעבאנה, ואללה ימא תעבאנה כתיר. בדי אעתרף לכ כם אעתראף
– סלאמתכ, ימא, אעתרפי, ח’די ראחתכ
– בתתד’כר, ימא, למא כנת תקום מן אלנום ואקול לכ שח’ית ע חאלכ?
– אה
– אנא כנת אחט מיה! אההההה
– טיב ליש ימא כנתי?
– איה ח’לץ, תח’טא, ימא, אנסא אלמוצ’וע, במזח!
– תמאם
– בתתד’כר אול אמבארח, למא כנת תדור ע אלבדלה אללי כויתהא, צ’בטתהא, עשאן ערס אבן עמכ?
– אה כוית אלבדלה וצ’בטתהא ואח’תפת, פג’אה
– אנא ח’ביתהא! אההההה
– טיב ליש, ימא? קלבת אלדניא!
– אה ח’לץ, במזח מעאכ! וין מא בתלקא מזח, ימא?
– לא, עאדי
– שו מא לכ? ליש בתכבר אלמואצ’יע?
– בכבר, אה, בסיטה, ימא. כמלי, כמלי
– בתתד’כר אלקתלה אללי אכלתהא מן אבוכ?
– אני קתלה?
– למא חשרכ באלזאויה זי אלצרצור, וקעד יח’בט עליכ?
– אה
– קלת לה אנא אנכ בתדח’ן
– ואללה ג’ד, ימא?
– אה ואללה
– טב, ליש, ימא?
– ואללה כאנת קתלה מן אלאאח’ר
– טב, ליש תחכי לה, ימא?
– יאבא, שו צ’חכת יומתהא אההההה ואללה תצ’חכ 3 סאעאת למא אכלת אלקתלה, אהההה
– אללה יבסטכ
– מא בדכ תעתרף לי פי אשי, יא עמאר?
– זי שו?
– יעני, מש עאמל אשי? מש חאכי אשי?
– פי אעתראף ואחד
– שו הו, ימא? אחכי!
– בתתד’כרי למא טלעתי מן ורא אבוי, ואבוי ערף אנכ טלעתי, ותטלקתו אנתי ואיאה ורחתי ענד דאר אהלכ?
– אה, יומתהא, האי סוסן, מאהי אללי ראחת חכת לה
– לא, מש סוסן
– ולא מין?
– אנא חכית לה
– אנת אללי חכית לה? ואללה אלעט’ים! לא תשוף(?) יא עמאר!
– بتعرف ليش ناديتك، يمّا، يا حبيبي؟
– ليش يما؟ شو مالك؟
– حاسّ حالي تعبانة، والله يما تعبانة كتير. بدّي أعترف لك كم اعتراف
– سلامتك، يما، اعترفي، خدي راحتك
– بتتذكّر، يما، لمّا كنت تقوم من النّوم وأقول لك شخّيت ع حالك؟
– اه
– أنا كنت أحطّ ميّة! اههههه
– طيب ليش يما كنتي؟
– ايه خلص، تخطّى، يما، انسى الموضوع، بمزح!
– تمام
– بتتذكر أوّل امبارح، لمّا كنت تدوّر ع البدلة اللي كويتها، ضبّطتها، عشان عرس ابن عمّك؟
– اه كويت البدلة وضبّطتها واختفت، فجأة
– انا خبّيتها! اههههه
– طيب ليش، يما؟ قلبت الدّنيا!
– اه خلص، بمزح معاك! وين ما بتلقى مزح، يما؟
– لا، عادي
– شو ما لك؟ ليش بتكبّر المواضيع؟
– بكبّر، اه، بسيطة، يما. كمّلي، كمّلي
– بتتذكّر القتلة اللي أكلتها من أبوك؟
– أني قتلة؟
– لمّا حشرك بالزّاوية زيّ الصّرصور، وقعد يخبّط عليك؟
– اه
– قلت له أنا إنّك بتدخّن
– والله جدّ، يما؟
– اه والله
– طب، ليش، يما؟
– والله كانت قتلة من الآخر
– طب، ليش تحكي له، يما؟
– يابا، شو ضحكت يومتها اههههه والله تضحك ٣ ساعات لمّا أكلت القتلة، اهههه
– الله يبسطك
– ما بدّك تعترف لي في اشي، يا عمّار؟
– زيّ شو؟
– يعني، مش عامل اشي؟ مش حاكي اشي؟
– في اعتراف واحد
– شو هو، يما؟ احكي!
– بتتذكّري لمّا طلعتي من ورا أبوي، وأبوي عرف إنّك طلعتي، وتطلّقتو انتي وايّاه ورحتي عند دار أهلك؟
– اه، يومتها، هاي سوسن، ماهي اللي راحت حكت له
– لا، مش سوسن
– ولّا مين؟
– أنا حكيت له
– انت اللي حكيت له؟ والله العظيم! لا تشوف(؟) يا عمّار!
– (אמא) אתה יודע למה קראתי לך, אמא, יקירי?
– (עמאר) למה אמא, מה קרה?
– (משתעלת) אני מרגישה עייפה, בחיי, עייפה מאוד. אני רוצה להתוודות כמה וידויים בפניך
– תהיי בריאה, אמא, תתוודי, ברוגע
– אתה זוכר, אמא, כשהיית מתעורר משינה ואמרתי לך שהשתנת על עצמך?
– כן
– אני זו ששמתי מים חחחחחחח
– למה עשית זאת?
– (סוטרת לו בחוזקה) מספיק, תתגבר, אמא, שכח את הנושא, אני מתלוצצת!
– בסדר
– אתה זוכר ששלשום, כשחיפשת את החליפה שגיהצת, שסידרת אותה, בשביל החתונה של בן דודך?
– כן, גיהצתי את החליפה וסידרתי אותה, ואז פתאום היא נעלמה
– אני החבאתי אותה! חחחחח
– טוב, למה, אמא? הפכתי את העולם!
– (סוטרת לו) מספיק, אני מתלוצצת איתך! אתה לא יודע מה זה הומור, אמא?
– לא, בסדר
– מה עובר עליך? למה אתה מנפח את הנושאים?
– כן, מנפח, בסדר, אמא, תמשיכי, תמשיכי
– אתה זוכר את המכות-רצח שחטפת מאבא?
– איזה מכות?
– כשהוא דחק אותך לפינה כמו ג’וק, והיכה אותך?
– כן
– זה כי אמרתי לו שאתה מעשן
– באמת, אמא?
– כן, בחיי
– אבל למה, אמא?
– תקשיב, אלו היו מכות מהסרטים
– אבל למה אמרת לו, אמא?
– כמה צחקתי (סוטרת לו) באותו יום חחחחחח שלוש שעות צחקתי כשחטפת את המכות, חחחח
– תהיי בריאה
– אתה לא רוצה להתוודות לי על משהו, עמאר?
– על מה?
– לא עשית משהו? לא אמרת משהו?
– יש וידוי אחד
– מה הוא, אמא? דבר!
– את זוכרת שיצאת מאחורי הגב של אבא, ואבא ידע שיצאת, והתגרשתם ואז חזרת לבית של ההורים שלך?
– כן, אז, זו סַוְסַן שהלכה וסיפרה לו
– לא, זו לא הייתה סוסן
– אז מי?
– אני סיפרתי לו
– אתה סיפרת לו? אלוהים אדירים! … עמאר! (זורקת עליו נעל)
שמתם לב לרכיבי המנטליות הערבית והתרבות שצצו בקטע הזה בין השורות?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי כ.ו.י (בגזרת ע”ו-ל”י) עוסק בצריבה ובכוויות, בדיוק כמו בעברית, וגם בגיהוץ:
* הפועל כַּוַא كوى בבניין הראשון – מילת היום
* כַּיּ كيّ או כַּיַּה كيّة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גיהוץ; כוויה, סימן הכוויה (גם על בהמות), מקום הכוויה
* כַּאוִי كاوي (כַּאוִן كاوٍ), בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שורף, צורב; מְאַכֵּל, גורם לכוויה
* כַּאוִיַה, בנקבה, או כַּאוִיַת לִחַאם كاوية لِحام – מַלְחֵם, מכשיר שורף בהלחמה
* מַכְּוִיּ مَكويّ, בצורת הבינוני הפעול – שרוף, חרוך, עם כוויה; מגוהץ
* הפועל כַּוַּא كوّى בבניין השני – פתח צוהר, חלון
* הפועל תַכַּוַּא تكوّى בבניין החמישי – התחמם
* הפועל אִכְּתַוַא اكتوى בבניין השמיני – נכווה; ריפא עצמו באמצעות כוויה או צריבה
* מִכְּוַאה مِكْواة או מַכְּוַא مَكوى (מַכְּוַן مكوًى) וברבים מַכַּאוִי مكاوي (מַכַּאוִן مكاوٍ) – מַגְהֵץ, מכשיר סימון בכוויה; מַצְרֵב, מַלְחֵם
* כַּוַּאא’ كوّاء, במשקל בעלי המלאכה, גם כַּוַּאי كوّاي וגם מַכְּוַגִ’י مكْوَجي וברבים מַכְּוַגִ’יֶּה مكوجيّة – גַּהָץ, גהצן, מי שמקצועו גיהוץ; כובס
* כַּוּ كَوّ או כַּוַּה كوّة, בגזרת הכפולים מהשורש כ.ו.ו – אשנב, צוהר, חלון; חרך-ירי
צילום: Eric Vö
זה היה הפוסט ה- 2,710 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
