מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי אלי משעניה.
אז מילת היום היא –
טִרַאז طِرَاز וברבים טֻרֻז طُرُز – דגם, סוג, מודל, טיפוס; סגנון (באומנות); תבנית, צורה; בית האריגה של המלך בתקופה הקדומה
לשמיעה:
אלי שלח לי סרטון, שהגיע אלי כקובץ ולא כקישור. בסרטון מופיע אחד מגדולי הקומיקאים הסוריים, יאסר אלעט’מה הסופר-מוכשר.
הוא מגלם את עדנאן, והוא מדבר עם חברו טַלְעַת.
– ח’ד חלביה, מת’לן. שו בהן, אלחלביאת, אה? אלחלביה סת בית מן אלטראז אלממתאז, וטבח’הא לא יעלא עליה באלכרה אלארצ’יה כלהא! ועלא כבאת(?) וכבאב, וצאג’יה לח’יו וסמאקיה וספרג’ליה וסנדואנאת ואכל מן אחסן נוע, איה לכן?! וע’יר היכ, כמאן אלחלביאת ביחבוא ידללוא ג’ואזהן כתיר. לא, וחלואת! דלע ודלאל וכמאל וג’מאל וכתף אכאברי, אד’א לבסוא, לכ, ח’יו, טול וקואם מת’ל ע’צן אלבאן! וצדקני, יא טלעת, צדקני, בתעיש אלעמר עמרין, ובתרג’עכ אלחלביה לורא 20 סנה ע אלקלילה! ופוק האלשי, אלחלביה, לכ ח’יו, בתחב אלכיף, בתחב אלטרב ואלפן, איה לכן!
– איה, שו, שאיפני פאצ’י לחתא אקעד אע’ני אנא ואיאהא? הדא אללי כאן נאקצני!
– וליש לחתא מא תע’ני, יא חביבי? לא, ע’ני, יא אח’י, ע’ני! ליש, שו נאקצכ לחתא מא תע’ני? אללה וכילכ, אלואחד מנא בכרא בימות ומא ביאח’ד שי מן אלדניא! בקא עיש חיאתכ, פרפש! אנבסט! לא תסאל עלא חדא!
– خد حلبيّة، مثلًا. شو بهن، الحلبيّات، اه؟ الحلبيّة ستّ بيت من الطّراز الممتاز، وطبخها لا يُعلى عليه بالكرة الأرضيّة كلّها! وعلى كبات(؟) وكباب، وصاجيّة لخيو وسمّاقيّة وسفرجليّة وسندوانات وأكل من أحسن نوع، ايه لكن؟! وغير هيك، كمان الحلبيّات بيحبّوا يدلّلوا جوازهن كتير. لا، وحلوات! دلع ودلال وكمال وجمال وكتف أكابري، إذا لبسوا، لك، خيو، طول وقوام مثل غصن البان! وصدّقني، يا طلعت، صدّقني، بتعيش العمر عمرين، وبترجّعك الحلبيّة لورا ٢٠ سنة ع القليلة! وفوق هالشّي، الحلبيّة، لك خيو، بتحبّ الكيف، بتحبّ الطّرب والفنّ، ايه لكن!
– ايه، شو، شايفني فاضي لحتّى أقعد أغنّي أنا وايّاها؟ هدا اللي كان ناقصني!
– وليش لحتّى ما تغنّي، يا حبيبي؟ لا، غنّي، يا أخي، غنّي! ليش، شو ناقصك لحتّى ما تغنّي؟ الله وكيلك، الواحد منّا بكرا بيموت وما بياخد شي من الدّنيا! بقى عيش حياتك، فرفش! انبسط! لا تسأل على حدا!
– קח לך אישה חלבִּית (מהעיר חַלַבּ), למשל. מה יש בהן, החלביות (שכדאי להתחתן איתן)? החלבית היא אשת בית מהסוג המצוין, ובכל העולם כולו לא תמצא בישול שעולה ברמתו על הבישול שלה! כבאת(?, ולא זה לא כובה/קובה), כובה מסוג צאג’יה, (כובה עם) סומק/אוג הבורסקאים, (כבה עם) חַבּושים, מעיים ממולאים באורז, בשר וחומוס, האוכל הטוב ביותר, מה, ברור! וחוץ מזה, החלביות אוהבות לפנק מאוד את הבעלים שלהן. והן מתוקות/יפות! (יש להן) פינוק, שלמוּת, יופי, וכתף נאה אם הן לובשות (בגד מחמיא), בשבילך, אחי. (יש להן) גובה וגזרת גוף כמו ענף עץ מורינגה (מוטיב מוכר בשירה הערבית)! האמן לי, טלעת, האמן לי, אתה תחיה חיים שהם פעמיים חיים, החלבית תחזיר אותך 20 שנה לאחור לפחות! ומעל הכול, אחי, החלבית אוהבת כיף, היא אוהבת שירה ואומנות. מה, ברור!
– מה, וכי אתה רואה שאני פנוי כדי לשיר איתה? רק זה מה שהיה חסר לי!
– ולמה שלא תשיר, יקירי? לא, תשיר, אחי, תשיר! למה, מה חסר לך שלא תשיר? בחיי, מחר אחד מאיתנו ימות ולא ייקח אתו דבר מהעולם! אז תחיה את חייך, תתעודד! תיהנה! ואל תדאג לאיש!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. ותודה רבה לחברי אורי טרוק על העזרה)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“טרזי Terzi הוא חייט בטורקית, האם גם בערבית?”
אז מילת היום היא –
דֻרְזִיּ دُرْزِيّ וברבים דֻרוּז או דְרוּז دُرُوز – דרוזי
לשמיעה:
ואני מוסיף על ה- טרזי הטורקי “של” חיה, ש- דרז درز הוא תֶּפֶר בפרסית.
היום נדבר על השורשים הערביים ט.ר.ז ו- ד.ר.ז, הנבדלים ביניהם, מבחינה פונטית, בקוליות ובנצחיות של העיצורים t ו- d.
האם הם ערביים במקור? או שמא פרסיים? אין לי מושג. התחושה שלי היא שהם אינם ערביים, אבל אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בנושא…
השורש ד.ר.ז עוסק בעיקר בתפירה ובתפרים:
* הפועל דַרַז درز בבניין הראשון – תפר תפירה עדינה, תפר במכונת תפירה; עשה מכפלת
* דַרְז درْز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תפירה, תפרים
* דַרְזַה درزة, בצורת הפרט הבודד – תֶּפֶר אחד
* תַדְרִיזַה تدريزة, בצורת שם הפעולה/מצדר בנקבה של הבניין השני – תפר
* דַרְזִיּ درزيّ – תופר, חייט; דרוזי; במדוברת מצרית (ואולי גם בניבים אחרים): אדם כופר, שאינו מאמין באלוהים
וישנם יהודים יוצאי עיראק ששם משפחתם דרזי. מבינים כעת מה היה משלח היד שלהם?
השורש הערבי ט.ר.ז עוסק בעיקר ברקמה ובגנדור:
* הפועל הספרותי טַרִזַ طَرِزَ בבניין הראשון – התגנדר, התהדר בלבושו
* טַרְז طرْز וברבים טֻרַז طُرَز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הופעה חיצונית; אופנה, סגנון; צורה, דגם, מודל; כשם תואר: משובח, טוב
* טִרַאזַה طِرازة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רקימה, מלאכת הרוקם
* עַלַא אַאחֶ’ר טַרְז على آخر طرز – מודרני, לפי האופנה האחרונה, “הצעקה האחרונה”
* עַלַא טַרְזַכּ على طرزك – דומה לך
* הפועל טַרַּז طرّز בבניין השני – רקם, קישט; רשם את שמו של השליט על האריג
* תַטְרִיז تطريز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פעולת הרקימה, מעשה מחט
* קִלֶּתֶ אלשֻּעֶ’ל בִּתְעַלֶּםֶ אלתַּטְרִיז قلّة الشّغل بتعلّم التّطريز – השעמום יכול לשגע (מיל’: חוסר תעסוקה/עבודה מלמד איך לרקום, כלומר גורם לך לרצות ללמוד אפילו לרקום)
* מֻטַרַּז مطرَّز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – רקום, מקושט
* הפועל תַטַרַּז تطرّز בבניין החמישי – התהדר בלבושו
* טַרַּאז طرّاز, במשקל בעלי המלאכה – רוקם
* טִרַאז طِراز וברבים טֻרֻז طُرُز, מילה שמי שלמד ערבית בתיכונים בישראל בשנות השמונים *חייב* להכיר – סוג, דגם, מודל; סגנון, צורה; בית האריגה של המלך
* מִן טִרַאז من طراز – מסוג-
* טִרַאז קִיַאסִיּ طراز قياسيّ – דגם סטנדרטי
האם הכרתם את המילה העברית טרזן?
לא, לא זה מהג’ונגל, עם ג’יין וצ’יטה, והקריאה המפורסמת.
טרזן, בעברית!
* טַרְזָן או טרזני – גנדרן, אדם שמתהדר בלבוש. המקור ערבי, כפי שראינו, וארמי: טַרְזָא או טורזינא בארמית הוא בגד פאר, כפי שמופיע במשנה
* הפועל טִרְזֵן בבניין פיעל – גִּנְדֵּר את-
* מְטוּרְזָן, בצורת הבינוני של בניין פֻּעל – לָבוש ונראה יפה ומטופח; מגונדר
* טרזנות – התהדרות בלבוש, התגנדרות
כתב לנו דביר כחלון:
גם בשפה של יהודי לוב חייט הוא תרזי, עם תו.
שמוליק בלמס כתב לנו בזמנו תגובה ארוכה שעיקריה:
ישנו ז’אנר של מוסיקה במרוקו שמכונה מטרוז Matruz. […] השם לז’אנר נובע מכך שהמילים בשפות השונות שזורות / ארוגות, רקומות יחד לאותו הלחן ויוצרות יצירה משותפת.
צילום: Valdemaras Januška
זה היה הפוסט ה- 2,713 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
