פורסם לראשונה ב- 6.8.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום היא –
שַקַּה شَقَّة וברבים שֻקַק شقق – דירה; צד
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
מה קרה הפעם? אין מישהו שביקש מילה?
אז היה. קורא אלמוני שאל אם המילה הערבית למחשוף בחולצה היא חַפֶר, כי זה מה שהוא מכיר מהניב הסורי.
בדיקה מהירה העלתה שזה כנראה כך רק בסורית, ושבספרותית אומרים שַקֶּ אלתַּ’דְי شقّ الثّدْي – הבקע/הסדק של החזה (השד, מיל’). באנגלית Cleavage, והכוונה לרווח הפיזיולוגי בין השדיים, שהפך לשמו של אלמנט לבוש.
אין לי מושג איך אומרים מחשוף במדוברת.
בכל מקרה, החלטתי להקדיש את הפוסט לשורש ש.ק.ק, ולשמחתי היה לנו בעבר פוסט בנושא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger, שכתבה לנו:
“האם התייחסתם בעבר למילה שקיק شقيق? היא מופיעה הרבה בעיתונות וקראתי עליה גם התייחסות בספר של אלמוג בהר, “צ’חלה וחזקל”. לדבריו מדובר באחים מהורים משותפים. לא ברור לי העניין”
אז מילת היום היא –
שַקִיק شَقِيق וברבים אַשִקַּאא’ أشقّاء – אח (ביולוגי, מאותם אב ואם)
מה כל כך מיוחד במילה הזו?
הרי כל מי שלמד ערבית, וגם מי שרק שמע קצת, יודע שאח בערבית הוא:
אַח’ أخ וברבים אִחְ’וַה إخوة או אִחְ’וַאן إخوان
כאשר אח’וה הם אחים ביולוגיים, ואח’ואן – אחים לדרך, לרעיון. למשל: אַלְאִחְ’וַאנֶ אלְמֻסְלִמוּן الإخوان المسلمون – (תנועת) האחים המוסלמים
אגב, הערבים עצמם לא תמיד מקפידים על האבחנה הזו, ועשויים לקרוא לחבריהם אח’וה, מתוך כבוד והערכה (או בורות), ולאחיהם הביולוגיים – אח’ואן.
אז בשביל מה צריך את המילה שקיק?
נתחיל מזה ש- שקיק היא מילה ספרותית. ולמרות שהדף הזה עוסק, בעיקרון, במדוברת, זו מילה שחשוב להכירהּ.
זוכרים שעסקנו פה לא מזמן בתופעה הבלשנית שנקראת מֶחְסָר לשוני? – כאשר בשפה מסוימת יש מילה, שאין לה מקבילות ישירות בשפות אחרות.
אז כאשר בתרבות הערבית-מוסלמית קיימת תופעה חוקית ולגיטימית של ריבוי נשים (פוליגמיה), עשויים להיות במשפחות כאלו כמה סוגים של אחים:
בעיקרון, כל האחים והאחיות הם מאותו האב. אבל האם הם גם מאותה האם? המילה שקיק נועדה בדיוק כדי למנוע בלבול:
שקיק הוא אח מאותם אב ואם, בעוד ש- אח’ יכול להיות אח רק מאותו האב.
המילה הזו כה אהובה וחשובה, שביחסים בין לאומיים בעולם הערבי כל מדינה נקראת על ידי “אחותה” דַוְלַה שַקִיקַה دولة شقيقة – מדינה (שהיא ממש) אחות. ברור שמינוח זה יהיה בשימוש רק כשהיחסים בין המדינות טובים, ולא כאשר הן עסוקות במלחמות אלו עם אלו.
השם שתמיד עולה לי בראש בהקשר זה כדוגמה הוא אַלְעִרַאקֶ אלשַּקִיק العراق الشّقيق – עיראק האחות (השם עיראק הוא ממין זכר בערבית).
=-=-=-=-=
השורש הערבי ש.ק.ק (גזרת הכפולים) עוסק בעיקר בפעולות אלימות של שבירה וקריעה, אך גם בדירות:
* הפועל שַקּ شقّ בבניין הראשון – בקע, קרע, סדק
* שַאקּ شاقّ וברבים שַוַאקּ شواقّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – קשה, חמור, מפרך. אַשְעַ’אל שַאקַּה أشغال شاقّة – (מאסר עם) עבודות פרך
* מַשַקַּה مشقّة – מצוקה, צרה, קושי
* הפועל אִנְשַקַּ انشقّ בבניין השביעי – נסדק, נבקע, נקרע; התפלג, התפזר
* מֻנְשַקּ منشقّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – פורש (מארגון), מתפלג, מורד
* אִנְשִקַאק انشقاق, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פילוג
* אִשְתִקַאק اشتقاق, שם הפעולה של הבניין השמיני – גזרה דקדוקית. עִלְםֶ אלִאשְתִקַאק علم الاشتقاق – אטימולוגיה, גיזרון, חקר שורש המילים ומוצאן (מה שאנו עושים פה, בין השאר, מדי יום)
* שִקַּה شِقّة או שֻקַּה شُقّة בספרותית, שַקַּה شَقّة במדוברת, במשקל שם הפעולה של הבניין הראשון – חתיכה של-
* עַ אלשַּקַה ع الشقّة (מדוברת) – בצד; הצידה
* שַקַּה شقّة וברבים שֻקַק شقق – דירה; צד. וזאת על שום מה? משום ש”קורעים” את הבניין לחתיכות וליחידות מגורים
* שַקַּה בַּחְרִיּ شقة بحريّ, במצרים (כנראה מונח שנולד בעיר החוף אלכסנדריה) – דירה הפונה צפונה, לים, מאווררת יותר
* שַקַּה קִבְּלִיּ شقة قبليّ, במצרים – דירה הפונה דרומה, לכיוון התפילה למכה, כלומר לצד החם
התמונה לקוחה מ- דירות בישראל שמדכאות אותי
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
=-=-=
הפוסט עג’וה מאתמול עורר מהומה בקרב קוראינו ששפת אמם ערבית.
הם טוענים שזו פיקציה, ש- עג’וה זה אך ורק ממרח תמרים ובשום אופן לא גלעין של פרי.
הפוסט אף הגיע לדיון בדף המרשים @البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية ומשם ליקטתי שתי תגובות, אחת מהן של Manal Hazzan:
عند اليهود من أصول عربية، وبالذات في القدس، يستخدمون مصطلح عجوة لوصف بذرة التمر أو المشمش، بالأخص في العاب الأطفال. ولكنها لغة اطفال عامية.
תרגום:
אצל היהודים ממוצא מזרחי (שעלו מארצות ערב), ובמיוחד בירושלים, משתמשים במונח עג’וה לתיאור גלעין התמר או המשמש, בעיקר במשחקי ילדים, אולם זו שפת ילדים מדוברת.
הקורא Eyad Khateeb ציין שאצלם בכפר (דיר חנא) משתמשים במילה ושהיא קיימת בערבית מדוברת.
