הימים מבקשי ההלוואה

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק חיים גיא.

אז מילת היום היא –

אַלְמֻסְתַקְרִצַ’את اَلْمُسْتَقْرِضَات – “(הימים) מבקשי ההלוואה”

לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל. האות הערבית צ֗אד (צ’) ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.

חיים שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

مجمع اللغة العربيّة – حيفا

האקדמיה ללשון הערבית – חיפה

הסרטון פורסם ב- 28.2.25.

מאד’א תערפון ען אלמסתקרצ’את?

אלמסתקרצ’את הי סבעה איאם פי פצל אלשתאא. תתמיז באלאמטאר אלע’זירה ואלטקס אלעאסף. תמתד לארבעה איאם מן אאח’ר שהר שבאט ות’לאת’ה איאם מן מטלע שהר אאד’אר. ותערף באיאם אלעג’וז או מסתקרצ’את אלרום או אלאיאם אלע’בר.

ואלמסתקרצ’את לע’ה מן אלפעל אסתקרצ’, אי טלב קרצ’א, לאנ שהר שבאט יטלב קרצ’ איאמ מן שהר אאד’אר לתצבח אמטארה ע’זירה.

והנאכ קצה תראת’יה טריפה, תרוי חכאיה שבאט מע אלעג’וז, וג’אא פיהא אנ עג’וזא ח’דעתהא שמס שבאט אלדאפאה ואח’ד’ת תתחדאה באלח’רוג’ אלא אלואדי אלד’י ג’פ מאאה ונצ’ב ג’ריאנה. אע’אט’ ד’לכ שבאט ואח’ד’ יהדר ויזמג’ר ע’צ’בא ואדרכ אנה בחאג’ה למסאעדה מן שהר אאד’אר. פתוג’ה אליה קאאלא:

אאד’אר, יא אבן עמי, ת’לאת’ה מנכ וארבעה מני תנח’לי אלואדי יע’ני

לישכל שבאט בהד’ה אלטריקה אסבועא מאטרא. דרג’ אלפלאחון עלא דעותה באסם “אסבוע אלמסתקרצ’את”, ועאדה מא יסתג’יב אאד’אר ותמטר אלסמאא מטרא ע’זירא, יד’כר באמטאר כואנין.

ופי אחיאנ אח’רא לא יסתג’יב אאד’אר פתאתי טלאאעה בריאח שרקיה ג’אפה ודרג’את חרארה עאליה.

תקדים: דימה אלג’מל אבו אסעד

ماذا تعرفون عن المستقرضات؟

المستقرضات هي سبعةُ أيّامٍ في فصل الشّتاء. تتميّزُ بالأمطارِ الغزيرة والطّقس العاسف. تمتدُّ لأربعةِ أيّامٍ من آخرِ شهرِ شباط وثلاثةِ أيّامٍ من مطلعِ شهرِ آذار. وتُعرف بأيّامِ العجوز أو مستقرضات الرّوم أو الأيّام الغُبْر.

والمستقرضات لغةً من الفعل استقرضَ، أيْ طلب قرضًا، لأنَّ شهرَ شباط يطلب قرضَ أيّامٍ من شهرِ آذار لتصبحَ أمطارُه غزيرة.

وهناك قصّةٌ تراثيّةٌ طريفة، تروي حكايةَ شباط مع العجوز، وجاء فيها أنّ عجوزًا خدعتها شمسُ شباط الدّافئة وأخذت تتحدّاه بالخروج إلى الوادي الذي جفَّ ماؤُه ونضب جريانُه. أغاظ ذلك شباط وأخذ يَهْدُرُ ويُزمجر غضبًا وأدرك أنّه بحاجةٍ لمساعدةٍ من شهرِ آذار. فتوجّه إليه قائلًا:

آذار، يا ابن عمّي، ثلاثة منّك وأربعة منّي تنخلّي الوادي يغنّي

ليشكّلَ شباط بهذه الطّريقة أسبوعًا ماطرًا.

درج الفلّاحون على دعوته باسمِ “أسبوع المستقرضات”، وعادةً ما يستجيب آذار وتُمْطِر السّماءُ مطرًا غزيرًا، يُذكّر بأمطارِ كوانين.

وفي أحيانٍ أخرى لا يستجيب آذار، فتأتي طلائعُه برياحٍ شرقيّة جافّة ودرجاتِ حرارة عالية.

تقديم: ديمة الجمل أبو أسعد

מה אתם יודעים על “מבקשי ההלוואה”?

“מבקשי ההלוואה” הם שבעה ימים בעונת החורף. הם מאופיינים בגשמים חזקים ובמזג אוויר סוער. ארבעת הימים מתחילים בסוף חודש פברואר ומסתיימים בשלושת הימים בתחילת מרץ. הם מוכרים גם בשמות “ימי הזְקֵנה” או “מבקשי ההלוואה הביזנטיים” או “הימים האפורים”.

המילה מסתקרצ’את נגזרת מהפועל אסתקרצ’, כלומר: ביקש הלוואה, שכן חודש פברואר מבקש הלוואה של ימים מחודש מרץ, כדי שהגשמים שלו יהיו עזים.

יש סיפור עַם שנון, שמספר את הסיפור של פברואר עם הזקנה, ומסופר בו שהשמש החמימה של פברואר בלבלה זקנה אחת. היא קראה לה לצאת לעמק, שמימיו יבשו וזרימתו פחתה. הדבר הרגיז את פברואר והוא החל לשאוג ולנהום בזעם, הוא הבין שהוא זקוק לעזרה מחודש מרץ. אז הוא פנה אליו ואמר לו:

מרץ, יא בן דוד, שלושה ממך וארבעה ממני כדי שנגרום לעמק לשיר.

וכך פברואר יצר בדרך זו שבוע גשום.

עקב כך האיכרים (הפלאחים) נוהגים לקרוא לבקשה (של פברואר) בשם “שבוע מבקשי ההלוואה”, ולרוב מרץ נענה והשמיים ממטירים גשם עז, שמזכיר את הגשמים של דצמבר וינואר.

לפעמים מרץ אינו נענה, ואז מופיעים סימניו הראשונים עם רוחות מזרחיות יבשות וטמפרטורות גבוהות.

הגישה: דימה אלג’מל אבו אסעד

(אגב, זו אחת הגרסאות לסיפור, שהוא לבנוני במקור)

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי הופיעה בסרטון שראיתי.

אז מילת היום היא –

קַרְץ’ (קרד) قَرْض וברבים קֻרוּץ’ قروض וגם בצורת הרבים-של-רבים קֻרוּצַ’את قروضات – הלוואה

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/RVoPW

השורש הערבי הספרותי ק.ר.ץ’ עוסק בחיתוך ובכרסום, וכן בהלוואות.

הפועל העברי קָרַץ פירושו: צמצם והידק; עצם עין אחת; חתך, גזר.

* הפועל קַרַצַ’ قَرَضَ בבניין הראשון, וגם קַרַּצַ’ قرّض בשני – ניתק, חתך, קרע, גזר, כרסם; נגס; איכל; גמל, השיב גמול; הילל, שיבח; גינה

* קַרַצַ’ אלשִּעְר قرض الشِّعر – חיבר שירה

* קַארֶץ’ قارِض וברבים קַוַארֶץ’ قوارض, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מכרסם. אַלְקַוַארֶץ’ القوارض – סדרת המכרסמים

* הפועל קַארַצַ’ قارَض בבניין השלישי – נתן הלוואה; השיב ל- כגמולו

* הפועל אַקְרַצַ’ أقرض בבניין הרביעי – הלווה, השאיל; קיבל הלוואה, לווה, שאל

* מֻקְרִץ’ مُقْرِض, בצורת הבינוני הפועל – מַלווה, משאיל, נותן הלוואות

* הפועל אִנְקַרַצַ’ انقرض בבניין השביעי – נכחד, כלה; נפסק

* אִנְקִרַאץ’ انقراض, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכחדה, היכחדות, היעלמות

* מֻנְקַרִץ’ منقرِض, בצורת הבינוני הפועל – שנכחד, שהושמד

* הפועל אִקְתַרַצַ’ اقترض בבניין השמיני – לווה, קיבל הלוואה

* הפועל אִסְתַקְרַצַ’ استقرض בבניין העשירי – ביקש הלוואה

* קַרְץ’ חַסַן قَرْض حَسَن – הלוואה ללא ריבית (מיל’: הלוואה טובה)

* קֻרַאצַ’ה قُراضة – פסולת אריג, שיירי בד; שבבי מתכת, נסורת, נשורת, גרוטאות

* מִקְרַץ’ مِقْرَض וברבים מַקַארֶץ’ مَقارض, או מִקְרַאץ’ مِقراض וברבים מַקַארִיץ’ مقاريض, במשקלי המכשירים – מנקב, מנקב כרטיסים; מספריים; מזמרה

* קַרַּאץ’ قرّاض, במשקל בעלי המלאכה – מכרסם. קַרַּאצֶ’ אלתַּדַ’אכֶּר قرّاض التّذاكر – מבקר, מנקב כרטיסים (בתחב”צ)

* קַרַּאצַ’ה قرّاضة, בנקבה – עש; מצבטיים לניקוב כרטיסים. כך אפשר גם: קַרַּאצַ’ת אלתַּדַ’אכֶּר قرّاضة التّذاكر. קַרַּאצַ’ת סִלְכּ قرّاضة سلك – מגזרי תַיִל

* מֻאַסַּסַתֶ אלְקֻרוּץ’ مؤسّسة القروض – קרן הלוואות (מיל’: מוסד הלוואות)

* לִסַאנֻהֻ מִקְרַאצֶ’ אלְאַעְרַאץ’ لسانه مقراض الأعراض – לשונו כסכין חדה שפוגעת (מנקבת) בכבודם של אחרים

כתב לנו יובל ברגר:

כשמישהו שואל “שו צאר”? (מה קרה?) אז יש מין הקנטה בחרוזים:

– שו צאר? (מה קרה?)

– ואחד פקצ ואחד טאר (אחד בקע מהביצה ואחד עף)

– ובעדין? (ואחר כך?/ נו, מה נסגר…?)

– ואחד קרצ’ וואחד דין (אחד הלוואה ואחד חוב)

צילום: Matteo Catanese

זה היה הפוסט ה- 2,751 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני