מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק Yair Liberman.
אז מילת היום היא –
חַבֶּל حَبل, חַבְּל בספרותית, וברבים חִבַּאל حِبال או אַחְבַּאל أحبال או חֻבּוּל حُبول – חבל; עורק, וריד; חוט; ברית, חסות; ביטחון
יאיר שלח לי ריאיון שפורסם בערוץ פייסבוק:
Nas Radio – راديو الناس
לרדיו אלנאס יש 235,000 עוקבים.
הערוץ כותב על עצמו:
راديو الناس إذاعة عربية تبث من الناصرة في الجليل عبر الترددين 103.3 و 107.8 FM
רדיו אלנאס הוא תחנת רדיו ערבית מנצרת בגליל, בתדרים הנ”ל
הריאיון פורסם ב- 26.3.24 וכותרתו:
خارج الضوء مع وديع عواودة
هل تؤمنون بصيبة العين؟؟ في كل الأحوال دقوا ع الخشب…!!
الباحث سعيد نبواني وضع 13 كتابا في الموروث الشعبي العربي، منها كتاب حول صيبة العين والحبل على الجرار، فالقلم ما زال سيالا…وقد أقام في بلدته جولس متحفا غنيا مثيرا للتراث الشعبي العربي.
“מחוץ לאור” עם ודיע עואודה
האם אתם מאמינים בעין הרע? בכל מקרה הקישו על עץ…!!
החוקר סעיד נבואני כתב 13 ספרים על המורשת העממית הערבית, מהם ספר על עין הרע, על היד שעדיין נטויה ועל העט שעדיין נובע…
הוא הקים ביישובו ג’ולס (ג’וליס) מוזיאון עשיר ומעניין למורשת העממית הערבית.
להלן רק קטע הפתיחה לריאיון.
ח’ארג’ אלצ’וא’, מע ודיע עואודה
מקאבלאת ח’אצה וקצץ שח’ציה
חפט’ אלערב אלכת’יר מן אלאביאת אלשעריה ואלאמת’אל ואלחכאיאת ואלחזאזיר אלשעביה, ביד אנ אלבאחת’ סעיד נבואני וג’ד מן אלמנאסב אן יות’ק מא מלכת ימינה מנהא פי דראסאת וכתב כת’ירה, בל באדר לבנאא’ מתחף ללתראת’ אלערבי אלשעבי פי בלדתה, ג’ולס, וד’לכ ללחפאט’ עלא הד’א אלמורד אלת’קאפי והד’א אלמורות’ אלחצ’ארי אלוטני ותיסיר מהמה נקלה ללאג’יאל.
אליום סנתג’ול מע אלבאחת’ נבואני פי מג’אלאת שתא מן אלאמת’אל ואלחכם ואלחזאזיר ואלחרף ואלאדואת אלמנזליה ואלזראעיה וע’ירהא.
קבל ד’לכ לנסתמע למוג’ז ען מסירתה בצות אלזמילה רג’אא’ כנאענה ונמצ’י.
ולד אלבאחת’ פי אלתראת’ סעיד נבואני פי ג’ולס עאם 1950 ותתלמד’ פי מדרסתהא אלאבתדאאיה.
ופי עאם 68′ אנהא נבואני דראסתה פי אלמרחלה אלת’אנויה פי מדרסת יני יני פי כפר יאסיף.
בעד אלת’אנויה אלתחק סעיד נבואני באלג’אמעה אלעבריה פי אלקדס, חית’ תעלם אלחצ’ארה אלאסלאמיה ותאריח’ אלשרק אלאוסט. ומא לבת’ אן אנהא אלמאג’סתיר פיהא פי עלם אלנפס אלתרבוי.
עמל מדירן למכתב וזארת אלדאח’ליה פי עדת מדן, אח’ירהא נוף הגליל, וכאן מסאולן ען אלמנטקה חתא ח’רג’ ללתקאעד פי 2017.
וצ’ע נבואני חתא אלאאן 13 כתאבן פי אלתראת’ אלערבי אלשעבי פי מג’אלאת מתנועה: אלאמת’אל אלשעביה, אלחזאזיר אלשעביה, אלאזיאא’ אלשעביה, אלאע’ד’יה אלשעביה וע’ירהא.
וכרס ואחדן מן מאלפאתה ללמהן אלתראת’יה. ופי אלתזאמן יואצל אצדאר ותחריר מג’לה אלכות’ר אלת’קאפיה.
סעיד נבואני מסכון בחב אלתראת’ אלערבי. יכתב ויקדמ מחאצ’ראת פיה, ומן הואיאתה ג’מע אלמוג’ודאת אלתראת’יה ואלתטוע פי ג’מעיאת אהליה.
خارج الضّوء، مع وديع عواودة
مقابلات خاصّة وقصص شخصيّة
حفظ العرب الكثير من الأبيات الشّعريّة والأمثال والحكايات والحزازير الشّعبيّة، بيد أنّ الباحث سعيد نبواني وجد من المناسب أن يوثّق ما ملكت يمينه منها في دراسات وكتب كثيرة، بل بادر لبناء متحف للتّراث العربي الشّعبي في بلدته، جولس، وذلك للحفاظ على هذا المورد الثّقافي وهذا الموروث الحضاري الوطني وتيسير مهمّة نقله للأجيال.
اليوم سنتجوّل مع الباحث نبواني في مجالات شتّى من الأمثال والحكم والحزازير والحرف والأدوات المنزليةّ والزّراعيّة وغيرها.
قبل ذلك لنستمع لموجز عن مسيرته بصوت الزّميلة رجاء كناعنة ونمضي.
ولد الباحث في التّراث سعيد نبواني في جولس عام ١٩٥٠ وتتلمذ في مدرستها الابتدائيّة.
وفي عام ٦٨’ أنهى نبواني دراسته في المرحلة الثّانويّة في مدرسة ينّي ينّي في كفر ياسيف.
بعد الثّانوية التحق سعيد نبواني بالجامعة العبريّة في القدس، حيث تعلّم الحضارة الإسلاميّة وتاريخ الشّرق الأوسط. وما لبث أن أنهى الماجستير فيها في علم النّفس التّربوي.
عمل مديرًا لمكتب وزارة الدّاخليّة في عدّة مدن، أخيرها נוף הגליל، وكان مسؤولًا عن المنطقة حتّى خرج للتّقاعد في ٢٠١٧.
وضع نبواني حتّى الآن ١٣ كتابًا في التّراث العربي الشّعبي في مجالات متنوّعة: الأمثال الشّعبيّة، الحزازير الشّعبيّة، الأزياء الشّعبيّة، الأغذية الشّعبيّة وغيرها.
وكرّس واحدًا من مؤلّفاته للمهن التّراثيّة. وفي التّزامن يواصل إصدار وتحرير مجلّة “الكوثر” الثّقافيّة.
سعيد نبواني مسكونٌ بحبّ التّراث العربي. يكتب ويقدّم محاضرات فيه، ومن هواياته جمع الموجودات التّراثيّة والتّطوّع في جمعيّات أهليّة.
“מחוץ לאור” עם ודיע עואודה
ראיונות אישיים וסיפורים עממיים
הערבים יודעים בעל-פה הרבה בתי שיר, פתגמים, סיפורים וחידות עממיות, אולם החוקר סעיד נבואני מצא שמן הראוי לתעד את הידע שלו במחקרים ובספרים רבים, והוא אף יזם בניית מוזיאון למורשת הערבית העממית בישוב שלו, ג’וליס, וזאת כדי לשמור על המשאב התרבותי הזה ועל המורשת התרבותית הלאומית הזו, והקלת משימת העברתה לדורות הבאים.
היום נסייר עם החוקר נבואני בתחומים מגוונים של משלים, פתגמים, חידות, מקצועות, כלי בית וחקלאות ועוד.
לפני כן, הבה נאזין לתקציר על מהלך חייו בקולה של העמיתה רג’אא’ כנאענה, ונמשיך.
חוקר התרבות סעיד נבואני נולד בג’וליס בשנת 1950 ולמד בבית הספר היסודי שבו.
בשנת 68′ סיים נבואני את הלימודים בתיכון בבית הספר יני יני בכפר יאסיף.
לאחר התיכון סעיד נבואני הצטרף לאוניברסיטה העברית בירושלים, בה למד תרבות אסלאמית והיסטוריה של המזה”ת. לא עבר זמן רב והוא סיים בה תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית.
הוא שימש כמנהל מטעם משרד הפנים במספר ערים, האחרונה שבהן נוף הגליל, והיה אחראי על האזור עד שפרש לגמלאות ב- 2017.
עד כה נבואני כתב 13 ספרים על התרבות הערבית העממית בתחומים מגוונים: פתגמים עממיים, חידות עממיות, בגדים עממיים, אוכל עממי וכו’.
הוא הקדיש את אחד מכתביו למקצועות מסורתיים. באותו הזמן הוא ממשיך להוציא לאור ולערוך את מגזין התרבות “אלכות’ר”.
סעיד נבואני מלא באהבה למורשת הערבית. הוא כותב ונותן הרצאות בנושא, כאשר בין תחביביו ליקוט פריטי מורשת והתנדבות באגודות ציבוריות.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ח.ב.ל עוסק בחבלים ובמלכודות אך גם בהיריון, ובמשמעות השנייה הוא זהה לשורש המקביל ח.מ.ל (עם חילופי עיצורי בומ”ף):
* הפועל חַבַּל حبل בבניין הראשון – קשר בחבל; צד, לכד
* חַאבֶּל حابل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מי שטומן מלכודות לחיות
* הפועל חַבִּלַתְ حَبِلَتْ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – הרתה, התעברה
* חַבַּל حبَل בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היריון; עובר; תוכן
* חַאבְּלֶה حابلة, בצורת הבינוני פועלת, וגם חֻבְּלַא حُبلى – אישה הרה
* הפועל חַּבַּל حبّل בבניין השני – עיבר אישה, הִפרה
* הפועל אַחְבַּלַ أحبل בבניין הרביעי – הפרה את-; הפיל בפח
* הפועל תְחַבַּל تحبّل בבניין החמישי – נתפס ברשת
* הפועל אִחְתַבַּלַ احتبل בבניין השמיני – לכד במלכודת
* חַבְּלֶ אלְאַפְכַּאר حبل الأفكار – חוט המחשבה
* חַבְּלֶ אלְמַשְנַקַה حبل المشنقة – חבל התלייה
* לֻעְבַּת שַדֶּ אלְחַבֵּל لعبة شدّ الحبل – משחק משיכת חבל
* חַבְּלַה حبلة – גפן, שריג של גפן
* חִבַּאלַה حِبالة וברבים חִבַּאלַאת حِبالات או חַבַּאאֶל حبائل, חַבַּאיֶל حبايل במדוברת – רשת ציד, מלכודת
* חַבַּאל حبّال, במשקל בעלי המלאכה – מייצר חבלים, מוכר חבלים
* אֻחְבּוּל أحبول או אֻחְבּוּלַה أحبولة וברבים אַחַאבִּיל أحابيل או חַבַּאאֶל حبائل, חַבַּאיֶל حبايل במדוברת – מלכודת, פח יקוש, תחבולה, מִרמה
* חַבְּלֶ אלְכִּדֶ’בּ קַצִיר حبل الكذب قصير – לשקר אין רגליים (מיל’: חבלו של השקר קצר)
* אַלנִּסְוַאן חַבַּאיֶלֶ אלשַּיְטַאן النّسوان حبايل الشّيطان – הנשים הן המלכודות / רשתות הציד של השטן (לא האמירה הכי פמיניסטית ששמעתם…)
* לִעֶבּ עַ אלְחַבְּלֵין لعب ع الحبلين – רקד על שתי חתונות (מיל’: שיחק עם שני חבלים)
* אִללִּי עַצַּ’תֹה חַיֶּה בִּיחַ’אף מִן גַ’רַּתֶ אלְחַבֶּל اللّي عَضّته حيّة بيخاف من جرّة الحبل – מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים (מיל’: מי שהכישו נחש מפחד מפעולת משיכת החבל)
* אִחְ’תַלַטַ אלְחַאבֶּל בִּאלנַּאבֶּל اختلط الحابل بالنّابل – העניינים התבלבלו, נוצרה ערבוביה, אי-סדר, אנדרלמוסיה (מיל’: הציידים שמשתמשים במלכודות התערבבו עם הציידים עם חץ וקשת)
ועתה, לביטוי שהוא הסיבה לבחירת מילת היום:
אֶלְחַבֶּל עַלַא אלְגַ’רַּאר الحبل على الجرّار – וכן הלאה, ועוד היד נטויה, זהו לא סוף פסוק, וכו’
מיל’: “החבל קשור עדיין לגמל הגורר” – עדיין לא איחרת את המועד.
כתב לנו בנושא חיים גיא:
הסיפור שמאחוריו הוא שבימי קדם שאיבת מים מבארות עמוקות בחצי האי ערב הייתה מלאכה קשה שגם חייבה עבודת צוות. את המים היו מעלים מהבאר בדלי גדול הקשור לקצה אחד של חבל ארוך שקצהו השני היה קשור לגמל, הוא הג’ראר. (לפי גרסה אחרת הג’ראר הוא גלגלת עץ שהייתה תלויה מעל הבאר ועליה נכרך החבל). אדם שהגיע ממרחק ורצה לשאוב מים ופגש בדרכו לבאר אנשים שחזרו מהבאר נהג לשאול אותם אם עדיין לא איחר ותשובתם הייתה “אלחבל עלא אלג’ראר” כלומר, עדיין לא איחרת את המועד, החבל עדיין קשור לגמל, אפשר להגיע לבאר.
=-=
כתב לנו אפרים בן-מאיר:
אמסכ באלחבל מן (כלא) אלטרפין أمسك بالحبل من (كلا) الطّرفين – אחוז בחבל משני קצותיו. הכוונה: דאג לשני הצדדים מבלי להראות נטייה לצד זה או אחר
כתב לנו אפרים בן-מאיר:
אמסכ באלחבל מן (כלא) אלטרפין أمسك بالحبل من (كلا) الطّرفين – אחוז בחבל משני קצותיו. הכוונה: דאג לשני הצדדים מבלי להראות נטייה לצד זה או אחר
והוסיף יאיר ליברמן:
لما تنزل البير طول حبالك
ولما تقعد مع الأهبـل طول بالك
ولما تقعد مع نقال الحكي أربط ألف حبل على لسانك
כשאתה יורד לבאר הארך את חבליך
כשאתה יושב עם טיפש התאזר בסבלנות (מיל’: הארך את סבלנותך)
וכשאתה יושב עם רכלן קשור אלף חבלים על לשונך
=-=-=
בעבר פרסמנו פה פוסט נפלא של אבשלום פרג’ון, שעסק במשמעות ההיריון:
צילום: Tim Boote
זה היה הפוסט ה- 2,441 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
