פורסם לראשונה ב- 11.10.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Yehoshua Wizel Sankari.
אז מילת היום היא –
דֵין دين (בספרותית דַיְן) וברבים דֻיוּן ديون – חוב
לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/uov4ccezq2ak…
יהושוע שלח לי שלט שנתלה באחד מבתי העסק בעולם הערבי, וזו לשונו (תמונתו מצורפת לתגובות, ונראה שמדובר במכולת או במינימרקט):
אלדין ממנוע
וד’לכ ללאסבאב אלתאליה:
– ליס לדינא צבר אַיּוּבּ עליה אלסלאם
– ליס לדינא עמר נוּח עליה אלסלאם
– ליס לדינא כנוז סֻלַיְמַאן עליה אלסלאם
מלאחט’ה:
אלדין מסמוח למן עמרה פוק 99 סנה
בשרט אן יחצ’ר ואלדה מעה.
الدّين ممنوع
وذلك للأسباب التّالية:
– ليس لدينا صبر أيّوب عليه السّلام
– ليس لدينا عمر نوح عليه السّلام
– ليس لدينا كنوز سليمان عليه السّلام
ملاحظة:
الدّين مسموح لمن عمره فوق ٩٩ سنة
بشرط أن يحضر والده معه.
החוב אסור
וזאת מהסיבות הבאות:
– אין לנו סבלנות כמו לאיוב, עליו השלום
– אין לנו משך חיים כמו לנוח, עליו השלום
– אין לנו אוצרות כמו לשלמה, עליו השלום
הערה:
החוב מותר למי שגילו מעל 99 שנים
בתנאי שיביא את אביו איתו.
(התרגום שלי. שָלֵו)
אכבר שלט, נכון?
ללא ספק.
אבל בואו נפיק ממנו גם איזושהי תועלת לימודית, מעבר לצחוקים:
איוב נחשב באסלאם לנביא, והוא מפורסם מאוד בזכות סבלנותו ואיפוקו (למרות האסונות שנחתו עליו).
נוח נחשב באסלאם לנביא, כאשר גם ביהדות וגם באסלאם מצוין כי הלך לעולמו בגיל 950 שנה (מעניין אם היה מקבל ראשון את החיסון השלישי…).
שלמה נחשב באסלאם לנביא, שהוא גם בן של נביא (כי גם דוד נחשב לנביא. הבנתם את העיקרון…), כאשר גם ביהדות וגם באסלאם הוא ידוע גם בזכות עושרו הרב.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
דִין دِين וברבים אַדְיַאן أديان – דת; יראת שמיים
לשמיעה:
השורש הערבי ד.י.ן (גזרת ע”י), המקביל צורנית לגמרי לזהה לו בעברית, עוסק בדתות, חובות והרשעות (ההקבלה במשמעות לעברית היא בתחום האחרון: דין כחוק ומשפט, בית דין, פסק דין, דיינים וכו’. בעברית השורש עוסק גם בדיונים והתדיינויות):
* הפועל הספרותי דַאנַ دان בבניין הראשון – היה חייב
* הפועל הספרותי אַדַאנַ أدان בבניין הרביעי – הרשיע; הלווה
* דֵין دين (בספרותית דַיְן) וברבים דֻיוּן ديون, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – חוב
* תַסְדִיד דֻיוּן تسديد ديون – פריעת/סילוק חובות
* יוֹםֶ אלדִּין يوم الدّين – יום הדין, הוא יום תחיית המתים לפי האמונה האסלאמית. ביום זה כל המתים יקומו לתחייה כדי לעמוד למשפט האל. הצדיקים יגיעו לגן העדן המיוחל, והחוטאים יפלו היישר לאש הגיהינום
* שם התואר דִינִיּ دينيّ – דתי. לא כתרגום לבני אדם דתיים, כלומר ההיפך מחילונים, אלא במקרים כמו רַגֻ’ל דיני رجل دينيّ – איש דת (בערבית מדובר במבנה של שם ושם תואר, בעברית – סמיכות), נַשִיד דיני نشيد دينيّ – שיר דת, פיוט דתי
* מֻתַדַיֶּן متديّن וברבים מֻתַדַיְּנִין متديّنين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין החמישי – אדם דתי (בניגוד לחילוני), ירא שמיים
* דִיַאנַה ديانة וברבים דִיַאנַאת ديانات, צורת שם פעולה נוספת של הבניין הראשון – דת, אמונה (פחות בשימוש)
* דַיַּאן ديّان במשקל בעלי המלאכה (מילה שאינה בשימוש) – דַּיָּן (המילה זהה לגמרי בעברית), שופט; אחד מכינויי האל
* מַדִין مدين, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון על דרך הגזרה הדקדוקית, או מַדְיוּן مديون, כנ”ל, רק על דרך גזרת השלמים – חייב; לווה; נשפט, נידון
* וַעְדֶ אלְחֻרְ דֵין وعد الحرّ دين – מילה של אדם הגון כמוה כשטר חוב (מיל’: הבטחתו של בן החורין היא חוב)
* כֻּלּ וַאחַד עַלַא דִינֹה אַללָּה יְעִינֹה كلّ واحد على دينه الله يعينه – שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה (מיל’: כל אחד בדת שלו, ושאלוהים יעזור לו)
מוסיף הקורא חגי פודור:
* אֶלדֵּין סַוַאדֶ אלְחַ’דֵּין الدين سواد الخدين – החוב משחיר את הלחיים
* פַקִיר וּמַא עַלֵיה דֵין, עַ’נִי فقير وما عليه دين غنيّ – עני שאין לו חוב, עשיר הוא
הערה חשובה:
בכל שפה יש קללות בוטות, קשות, וקללות קלילות יותר, “קללות לייט”, “דיאט קללות”.
להגיד למישהו בסלנג עברי יִנעַל דִינַכּ ينعل دينك (בספרותית: יִלְעַן يلعن) נחשב לקלל קללה קלה עד בינונית. התרגום שלה: תקולל הדת שלך.
אבל אם תגידו לערבים את הקללה הזו, שהיא בשפתם, אתם סתם מסתכנים. יש כאן פער תרבותי ומנטאלי: ערבים, כקהילה, מאמינים שלקללות ולברכות יש כוח מאגי. למילה יש כוח, ואם מברכים, או להבדיל, מקללים אותם, הדבר יתגשם. ולכן, כשמקללים ערבי מוסלמי “תקולל דתך”, הוא עלול להבין את זה מילולית.
מכאן אני רוצה לצאת בהצהרה נרחבת יותר, כי אני חש שהנושא אינו ברור דיו:
ברור שערבים מקללים; כל העולם מקלל. אולם ככל שהערבי/מוסלמי יותר מאמין ודתי, צריך מאוד להיזהר בנושא הזה. הפרשנות שלו שונה משל דובר עברית לצורך העניין. בקיצור, שימו לב ובכלל כדאי לקלל פחות.
הערות קוראים לפוסט המקורי:
הצורה המדוברת ינעל, במקום ילען הספרותי, נועדה, כנראה, למיתון הקללה החריפה
כתב חן חביב:
יש שמשנים את זה ובמקום ילען דינכ אומרים ינעל דיבכ (יקולל הזאב שלך, אך הכוונה פה ברורה) או ינעל דיככ (יקולל התרנגול שלך) ובכך מתחמקים מאי הנעימות הכרוכה בשימוש בקללה המפורשת.
כתב Omer G. Joel:
מה שמעניין זה הדמיון לעברית – בעברית “דין” זה חוק, אבל במקור בהרבה מקרים חוק דתי. “דת” גם כן היא חוק או מנהג, כך בשפה התנ”כית בחלק מהמקרים. “כדת משה וישראל” זה לא בהכרח By Moses’ and Israel’s Religion אלא יותר By Moses’ and Israel’s Law (or custom).
=-=-=-=-=
והנה קטע שהופיע אצלנו מספר פעמים בעבר:
אם אתם מכירים בחור ערבי ששמו עִז, רוב הסיכויים שזה רק החלק הראשון של שמו הפרטי.
השם המלא הוא: עִזֶּ אלדִּין – תפארת הדת
כמו שקיים השם עַלַאאֶ’ אלדִּין (לשיטת דיסני – אלאדין) – רוממות הדת
או בַּהַאאֻ’ אללָּה (מייסד הדת הבהאית) – יופיו/פארו של אללה
זה היה הפוסט ה- 1,494 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
