פורסם לראשונה ב- 13.8.21
מרחבא
שלום לכולם,
המילה מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
פַאתוּרַה فاتُورَة וברבים פַוַאתִיר فواتير – חשבון (המוגש לתשלום, הן כדוגמת חשבון חשמל, מים וכו’, והן כזה שמקבלים במסעדה); חשבונית מס; רשימת מחירי סחורות/מוצרים
יהושע שלח לי פרסומת מוקלטת של חברת החשמל, בה מדברים אב ובנו, וזו לשונה:
ליש באבא מש ראיח ע אלמדרסה?
באבא, בדיש ארוח! אולאד צפי בחכוא לי יא סראקין אלכהרבא!
ושו ערפהם אנה סראקין, קצדי, לא באבא, מש צחיח. אחנא מא בנסרק כהרבא!
כיף באבא מש צחיח? ומא עמרי שפתכ שחנת או דפעת פאתורת אלכהרבא. בעדין, אנא שפתכ למא ג’בת כהרבג’י, וכאן ילעב פי אלכואבל אללי עלא אלעמוד.
ח’לצ באבא, בועדכ ארג’ע כל שי זי מא כאן. ואאסף אני תסבבת לכ באחראג’ קדאם צחאבכ.
באבא, אלמוצ’וע מש בס בצחאבי. אלמוצ’וע אנה חראם, ואנת בתדח’ל עלא ביתנא אלחראם ואנא מא בקבל נאכל חראם.
חכם צ’מירכ ואסאל נפסכ: הל מא אפעלה צחיח?
תוקף ען סרקת אלכהרבאא’ פורן ואחמי נפסכ ועאאלתכ.
מע תחיאת שרכת כהרבאא’ מחאפט’ת אלקדס
נניר אלחאצ’ר לנרא אלמסתקבל בוצ’וח
– ليش بابا مش رايح ع المدرسة؟
– بابا، بدّيش أروح! اولاد صفّي بحكوا لي: يا سرّاقين الكهربا!
– وشو عرّفهم إنّه سرّاقين، قصدي، لا بابا، مش صحيح. إحنا ما بنسرق كهربا!
– كيف بابا مش صحيح؟ وما عمري شفتك شحنت أو دفعت فاتورة الكهربا. بعدين، أنا شفتك لمّا جبت كهربجي، وكان يلعب في الكوابل إللّي على العمود.
– خلص بابا، بوعدك أرجّع كلّ شي زيّ ما كان. وآسف إنّي تسبّبت لك بإحراج قدّام صحابك.
– بابا، الموضوع مش بس بصحابي. الموضوع إنّه حرام، وانت بتدخّل على بيتنا الحرام وأنا ما بقبل ناكل حرام.
حكّم ضميرك واسأل نفسك: هل ما أفعله صحيح؟
توقّف عن سرقة الكهرباء فورًا واحمي نفسك وعائلتك.
مع تحيّات شركة كهرباء محافظة القدس
“ننير الحاضر لنرى المستقبل بوضوح”
– אבא’לה, למה אתה לא הולך לבית הספר?
– אבא, אני לא רוצה ללכת! ילדי כיתתי אומרים לי: אתם גנבי חשמל!
– מאיפה הם יודעים שאנו גנבים, כלומר, לא אבא’לה, זה לא נכון. אנו לא גונבים חשמל!
– אבא, איך לא נכון? בחיים שלי לא ראיתי אותך משלם את חשבון החשמל. חוץ מזה, ראיתי אותך כשהבאת חשמלאי, והוא שיחק עם החוטים שעל העמוד.
– זהו, אבא’לה, אני מבטיח לך להחזיר הכל לקדמותו. ואני מצטער שגרמתי לך מבוכה מול חבריך.
– אבא, הנושא אינו רק החברים שלי. מדובר בדבר אסור, ואתה מכניס לבית שלנו דבר אסור/גזול, ואני מסרב לקבל גזל.
הפוך את מצפונך לשופט ושאל את עצמך: האם מה שאני עושה נכון?
הפסק לגנוב חשמל מיד ושמור על עצמך ועל משפחתך.
עם ברכות חברת החשמל של מחוז ירושלים
“אנו מאירים את ההווה כדי לראות את העתיד בבירור”
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי פ.ת.ר עוסק בטמפרטורה פושרת, ברפיון וחולשה ובתקופות.
בעברית הוא עוסק בפתרונות, אך השורש העברי פ.ש.ר, של פשרות ומים פושרים, נכנס גם הוא לתמונה פה.
מה הקשר לחשבוניות? נראה שיש כאן פשוט “תפיסת טרמפ” על השורש, שכן המקור תורכי: Fatura או פרסי: فاکتور (פאכתור).
או שמא… המקור בכלל צרפתי? – Facture
או איטלקי: Fattura!
* הפועל הספרותי פַתַרַ فَتَرَ בבניין הראשון – נעשה צונן או פושר; התרשל
* פַתַר فتر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רפיון, חולשה; רגיעה
* פֻתוּר فتور, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – עצלות, רפיון, חולשה; אדירות
* פַאתֶר فاتر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פושר, צונן, קריר; חלש; אדיש
* הפועל הספרותי פַתַּרַ فتّر בבניין השני או אַפְתַרַ أفتر ברביעי – ריפה, החליש; שיכך; הפך לפושר
* הפועל תַפַתַּר تفتّر בבניין החמישי – נעשה פושר; נרגע
* פִתֶר فِتر וברבים אַפְתַאר أفتار – מידת “זרת”, המרחק מקצה האגודל עד קצה האצבע, כ- 15 ס”מ (יחידת מידה השווה באורכה לכף יד פשוקה. שווה למחצית האמה: ”רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ“ (שמות כח, פסוק טז) ויקימילון)
* פֻתַאר فُتار – רגיעה, התרגעות
* פַאתוּרֶת שַחֶן فاتورة شحن – חשבונית/שטר משלוח (העמסה)
* פַאתוּרֶת שִרַאא’ فاتورة شراء – חשבונית/שטר קניה
* פַתְרַה فترة וברבים פַתַרַאת فترات – תקופה, פרק זמן, עונה; שלב
* פַתְרַה אִנְתִקַאלִיַּה فترة انتقاليّة – תקופת מעבר
* פַתְרַה לַאחִקַה فترة لاحقة – בזמן מאוחר יותר
* פַתְרַתֶ אלְחַצַ’אנַה فترة الحضانة – תקופת דגירה
* פַתְרַתֶ אלִאמְתִחַאנַאת فترة الامتحانات – תקופת הבחינות
* בֵּין/מִן פַתְרַה אִלַא/וַאֻחְ’רַא بين/من فترة إلى/وأخرى – מדי פעם, לפעמים, מעת לעת
* מִן פַתְרַה من فترة – זה זמן מה, כבר זמן מה ש-
* צַאר לֹה פַתְרַה صار له فترة – הוא כבר זמן מה…
* עַלַא פַתְרַאת على فترات – לסירוגין, בין זמן לזמן
מוסיף בתגובות הקורא חגי פודור:
פתרה בספרותית זה גם פרק הזמן שבין פעילותם של שני נביאים או שני שליחי אל. כלומר תקופה של ירידה דתית, עידן של עייפות, תשישות וחולשה.
זה היה הפוסט ה- 1,436 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
