פורסם ב- 17.7.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
וַלַאוִיד وَلَاوِيد – ילדים
לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/jbpyytlrhzsp
צורת הריבוי המוזרה הזו של ילדים הפתיעה אותי. מעולם לא שמעתי עליה, היא גם אינה מופיעה בשום מילון. בגוגל המפואר כולו היא מוזכרת 80 פעם בלבד. מצאתי גם אזכור שלו לצד צורת הריבוי המפתיעה של בנות/ילדות: בַּנַאוִית بناويت. ככל הנראה מדובר באיזו יוזמה פרטית של מישהו, אבל עדיין, מילה חביבה.
לענייננו: יהושע שלח לי את ההקלטה הבאה מ- 10.6.22:
הבחור מההקלטה כבר מזוהה על פי קולו, הוא אחד הנהגים (המקצועיים, נהג הסעות או משאית) הדברנים ביותר ברשת…
ואללה אשהד באללה אנא מע הד’א אלאשי, כל אלאחתראם ללחכומה אללי צחית ע חאלהא וחטת כאמיראת בשארע בית חנינא ושעפאט.
אנ שאא’ אללה באד’ן אללה, יא רב, יא אללה, ביסווהא 2000, מש 500, אנ שאא’ אללה בתציר 2000 שיכל לכל ואחד ביוקף וביסכר אלשארע.
הדול, יא ח’אלי, האלולאויד הדול תאעון אלסיאראת: “ג’נטי אחלא”, “לא לא ג’נתכ אחלא”, “לא ג’נטי אחלא”, “ג’נטה אחלא”.
פהמתו, יא ג’מאעת אלח’יר? בדהם יורג’וא ג’נטאת בעצ’.
אנו ג’נטה אחלא ואנו סקפיתה אחלא ואנו אללי מאתורה אכבר.
בחלוא אלמאתור ובירכבוה וביחטוא סתוב באס בנצ אלשארע ענד (חלויאת) אלדמשקי וענד אלטיבאת, כוכתיל אלטיבאת.
ואלעאלם בתבכי, אללי מעאה מרה כבירה באלסן אללי ג’אי מועד דואהא, אללי מעאה זלמה כביר אללי לאזם, מרוח מן ע’סיל כלא, אללי מריצ’, אללי בערפש איש, יסתנא באלשארע, עאדי ג’דן, פש פיהא משכלה, יט’ל מקטוע נצ סאעה.
אקסם באללה ברמצ’אן 20 דקיקה ואנא באלאזמה. בס פי הד’א, מן ענד אלדמשקי לענד רמזונאת סמארה 20 דקיקה, אלקעדה. טב מש הדא אלאשי עיב, יא ג’מאעת אלח’יר? ואללה עיב. ואלת’אני כל ואחד ענדה ולד יצ’בה, יא עמי. … יצ’בוא ולאדהם.
والله أشهد بالله أنا مع هذا الإشي، كلّ الاحترام للحكومة اللّي صحيت ع حالها وحطّت كاميرات بشارع بيت حنينا وشعفاط.
إن شاء الله بإذن الله، يا ربّ، يا الله، بيسوّوها ٢٠٠٠، مش ٥٠٠، إن شاء الله بتصير ٢٠٠٠ شيكل لكلّ واحد بيوقّف وبيسكّر الشّارع.
هدول، يا خالي، هالولاويد هدول تاعون السّيّارات: “جنطي أحلى”، “لا لا جنتك أحلى”، “لا جنطي أحلى”، “جنطه أحلى”.
فهمتو، يا جماعة الخير؟ بدّهم يورجوا جنطات بعض.
أنو جنطه أحلى وأنو سقفيّته أحلى وأنو اللّي ماتوره أكبر.
بحلّوا الماتور وبيركّبوه وبيحطّوا ستوب باس بنصّ الشّارع عند (حلويات) الدّمشقي وعند الطّيّبات، كوكتيل الطّيّبات.
والعالم بتبكي، اللّي معاه مرة كبيرة بالسّنّ اللّي جاي موعد دواها، اللّي معاه زلمة كبير اللّي لازم، مروّح من غسيل كلى، اللّي مريض، اللّي بعرفش ايش، يستنّى بالشّارع، عادي جدًّا، فش فيها مشكلة، يظلّ مقطوع نصّ ساعة.
أقسم بالله برمضان ٢٠ دقيقة وأنا بالأزمة. بس في هذا، من عند الدّمشقي لعند رمزونات سمارة ٢٠ دقيقة، القعدة. طب مش هدا الإشي عيب، يا جماعة الخير؟ والله عيب. والثّاني كلّ واحد عنده ولد يضبّه، يا عمّي. … يضبّوا ولادهم.
בחיי, אלוהים עדי שאני תומך במהלך הזה, כל הכבוד לממשלה שהתעוררה על עצמה והציבה מצלמות ברחוב בית חנינא ושעפאט (בצפון ירושלים).
הלוואי, בעזרת האל, אלוהים, ריבון העולמים, שיעלו (את הקנס) ל- 2000 שקל, לא 500, בעזרת האל הוא יהיה 2000 שקל לכל מי שעוצר וחוסם את הכביש.
הילדים האלה עם המכוניות: “הג’נט* שלי יפה יותר”, לא לא, הג’נט שלך יפה יותר”, “לא, הג’נט שלי יפה יותר”, “הג’נט שלו יפה יותר”.
הבנתם, אנשי הטוב? הם רוצים להראות אלו לאלו את הג’נטים שלהם.
של מי הג’נט יפה יותר, של מי הגג (הנפתח) יפה יותר, למי יש מנוע יותר גדול.
הם מפרקים את המנוע ומרכיבים אותו ושמים בתחנת אוטובוס** באמצע הרחוב, ליד (ממתקי) הדמשקאי וליד אלטיבאת, קוקטיל אלטיבאת (שתי חנויות ממתקים מפורסמות).
והאנשים בוכים, מי שמסיע זקנה שצריכה לקחת תרופה, מי שמסיע איש מבוגר שחייב, חוזר מדיאליזה, מי שחולה, מי שלא יודע מה, הם מחכים ברחוב, זה רגיל מאוד, אין בעיה, אז שייתקע חצי שעה.
אני נשבע באלוהים, ברמדאן עמדתי 20 דקות בפקק, רק בחלק מהדמשקאי עד הרמזור של סמארה 20 דקות, בלי לזוז. זו לא בושה, אנשי הטוב? בחיי בושה. כל מי שיש לו ילד שייקח אותו, בן אדם. … ייקחו את הילדים שלהם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
העיפו מבט בכוכתיל אלטיבאת:
* השם העברי של ג’נט הוא חישוק מסגסוגת קלה (העצלנים יגידו: ג’נט מגנזיום). מקור המילה ג’נט בצרפתית: Jante, בה המילה תבוא לרוב לצד היסוד אלומניום.
** לקח לי ימים רבים להבין שבְּלִיל הצלילים שהוא אומר, שגם שלושה מחבריי התותחים לא הבינו אותו, הוא אחת הדרכים המוזרות בערבית להגיד תחנת אוטובוס: סְתוּבִּ(י) בַּאס, כלומר bus stop, רק הפוך. אני עדיין בהלם…
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום היא –
וַלַד وَلَد וברבים אַוְלַאד أولاد או וְלַאד ولاد במדוברת – בן, ילד, נער (בעיקר עד נישואיו), בחור; נסיך בקלפים
השורש הערבי ו.ל.ד (בגזרת פ”ו) עוסק בילדים, בהורים ובכל הקשור ללידות והולדות. בכך הוא זהה לשורש העברי י.ל.ד.
הוא נפוץ ביותר ומופיע במילים ובמונחים רבים:
* הפועל וִלֶד ولد במדוברת, וַלַדַ בספרותית, בבניין הראשון – יָלַד, הוליד; המליט(ה); במדוברת גם: נולד
* וִלַאדַה ولادة וברבים וִלַאדַאת ولادات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לידה; היווצרות, התחלה
* תַאְרִיחֶ’ אלְוִלַאדַה تاريخ الولادة – תאריך לידה
* לִדַה لِدة, בצורת שם פעולה נוספת – לידה ; שעת הלידה
* וַאלֶד والد ובזוגי וַאלְדֵין والدين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הורֶה, אב, מוליד
* יִרְחַם וַאלְדַכּ / וַאלְדֵיכּ يرحم والدك / والديك – אנא ממך; עשה לי טובה (מיל’: שאללה ירחם על אביך / הוריך)
* מַלְעוּנֶ אלְוַאלְדֵין ملعون الوالدين בצורת סמיכות מדומה – ארור, ששני הוריו מקוללים
* מַוְלוּד مولود וברבים מַוַאלִיד مواليد, בצורת הבינוני הפעול – תינוק, ילוד; יליד שנת-. בצורת הרבים: לידות
* מִן מַוַאלִיד… من مواليد… – מילידי שנת… / מילידי (שם מקום הלידה)
* הפועל וַלַּד ولّد בבניין השני – יִלֵּד; הוליד; יצר, הפיק
* תַוְלִיד توليد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יצור, הפקה; מקצוע המיילדת
* מֻוַלִּד مولّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רופא מיילד; מיילד (לרוב יופיע בנקבה: מֻוַלִּדֶה مولّدة – מיילדת); מחולל, מייצר, גנרטור
* מֻוַלִּד כַּהְרַבַּאאִיּ مولّد كهربائيّ – גנרטור (ליצור חשמל)
* הפועל תַוַלַּד تولّد בבניין החמישי או אִנְוַלַד انولد בשביעי – נולד
* הפועל הספרותי תַוַאלַדוּא توالدوا בבניין השישי – התרבו, פרו ורבו
* וֻלְד وُلْد – צאצאים
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַלַאל / אלנַּאס ولد / ابن الحلال / النّاس – בן טובים, איש הגון
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַרַאם ولد / ابن الحرام – ממזר, בן לא חוקי; פרחח, נוכל, מנוול
* וְלַאדֶ אלְחַרַאם מַא יֶעֶרְפוּש בַּעֶצ’ ولاد الحرام ما يعرفوش بعض – המנוולים מתכחשים זה לזה (מיל’: המנוולים אינם מכירים אלו את אלו. לתיאור יחסי האיבה השוררים בין הפושעים)
* אִללִּי בִּלְעַבּ מַעַ אלֶוְלַאד לַאזֶם יִסְתַחְמֶל בַּעַאבִּיצְהֹם اللّي بلعب مع الولاد لازم يستحمل بعابيصهم – מי שמתרועע עם נחותים ממנו (מיל’: ילדים) צריך לקחת בחשבון שיזלזלו בו (מיל’: צריך לסבול את המעשים המגונים שלהם). זהו אחד מפורמטי המשפטים שאני יותר אוהב בערבית. הוא מופיע עם חתולים, כלבים ומה שאתם רק רוצים…
* כֻּלְּנַא וְלַאד תִסְעַה كلّنا ولاد تسعة – כולנו נולדנו שווים (מיל’: כולנו בני תשעה [חודשים])
* טִלֶע וַלַד طلع ولد – התברר שהוא לא רציני ואי אפשר לסמוך עליו. הוא לא גבר (מיל’: יצא ילד)
* וְלַאדִי ولادي – של ילדים
* קַמִיצֶ וְלַאדִי قميص ولادي – חולצת ילדים
* וֻלוּדִיַּה ولوديّة – ילדותיות
* וַלִיד وليد וברבים וֻלְדַאן ولدان – תינוק שזה עתה נולד, תינוק בן יומו; צעיר, נער; עבד, משרת; תוצר, תוצאה; שם פרטי
* וַלִידִיַּה وليديّة – תקופת הילדות
* מִילַאד ميلاد וברבים מַוַאלִיד مواليد – לידה, הולדת; שעת הלידה
* שַהַאדֶת מִילַאד ميلاد – תעודת לידה
* עִיד / יוֹם מִילַאד عيد / يوم ميلاد – יום הולדת
* עִידֶ אלְמִילַאד عيد الميلاد – חג המולד
* מִילַאדִיּ ميلاديّ – מילה המציינת שתאריך הוא לפי השנה הגרגוריאנית, לפי הולדת ישו (בניגוד ל- הִגְ’רִי)
* מַוְלִד مَوْلد וברבים מַוַאלִד موالد – לידה, הולדת; מקום הלידה, זמן הלידה; יום ציון הולדת של קדוש מוסלמי
* לֻעַ’תֶ אלְמַוְלִד ولد المولد – שפת אם
* עִיד מִילַאדֶ אלנַּבִּיּ عيد ميلاد النّبيّ, או: אלְמַוְלִדֶ אלנַּבַּוִיֶּ אלשַּרִיף المولد النّبويّ الشّريف – חג/יום הולדת הנביא מוחמד
* ומכאן, במצרים, וגם בסודאן: מַוְלִד או מוּלִד مولد – כל חגיגה דתית (המואלד מפורסמים גם בזכות חלוקת המאכלים העממיים); יריד עממי, פסטיבל, חגיגה המונית, לונה פארק; בהשאלה: מהומה גדולה. במצרים מתקיימים כ- 3,000 מולדים בשנה, הגדול שבהם לכבודו של הקדוש הצופי אחמד אלבדוי. למולד הזה מגיעים כ- 3 מיליון אנשים
* טִלֶע מִנֶּ אלְמוּלד בַּלַא חֻמֹּץ طلع من المولد بلا حُمّص – יצא בידיים ריקות (מיל’: יצא מחגיגות ציון יום הולדת הנביא, או כל מולד אחר, אפילו בלי גרגר חומוס אחד)
* מוּלִד וּצַאחְבֹֹּה עַ’איֵבּ مولد وصاحبه غايب – הפקרות, אנרכיה, בלאגן, כל אחד עושה מה שהוא רוצה (מיל’: חגיגת מולד ללא בעלים/אחראי)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד, או: וַלַוְ קַאצִ’י בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد / ولو قاضي بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל’: ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ / גם אם הוא השופט של הארץ) [ראו תוספת בנושא בהמשך]
* וַלְדַנֶה ولدنة, עם שורש תנייני מרובע ו.ל.ד.ן – ילדותיות, מעשה ילדות, מעשה שטות, התנהגות ילדותית. ומכאן:
* הפועל תְוַלְדַן تولدن, על דרך הבניין השני – התנהג כמו ילד
תוספות של הקוראים:
الولد ولد ولو صار قاضي البلد
אלולד ולד ולו צאר קאצ’י אלבלד
elwalad walad walaw sar kadi elbalad
תרגום: הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר
משמעות: ילדים הם ילדים, גם כשהם מאוד חכמים.
הסיפור מאחורי פתגם זה:
מחמד עלי באשא (שליט מצרים) יצא יום אחד לטיול בכפרים עם הפמליה שלו.
הם פגשו ילדים משחקים ב”גולות”. משך את תשומת ליבו של מחמד עלי ילד שלראשו חבש טרבוש חדש ויפה.
הניח מחמד עלי ידו על ראשו של הילד ושאל “בכמה אתה מוכר את הטרבוש הזה?”
ענה לו הילד: “מחירו של הטרבוש היה עשרים גניה (לירה מצרית) לפני שנגעת בו בידיך המכובדות, עכשיו לאחר שנגעת בו- הוא יקר מכל מחיר”.
התפעל מחמד עלי מהילד ואמר לאלו שהיו איתו כי זה הילד לבטח יגיע רחוק.
לאחר מכן פנה אל הילד ושאל אותו “אם אשלם לך עבור הטרבוש אלף גניה, מה תעשה בהם?”
ענה לו הילד: “אקנה לי גולות ואשחק עם חבריי”.
צחק עלי באשא ואמר: “הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר”.
כתב יובל ברגר:
* וַלַד בִּסַכֶּר בַּלַד ولد بسكّر بلد – ילד סוגר עיר. ביטוי מימי האינתיפאדה הראשונה שמתאר איך הילדים, בשליחות הארגונים, היו מודיעים לבעלי העסקים בערי הגדה/איו”ש על שביתה כזו או אחרת וכולם היו מצייתים להם.
* אללי בעמל חב באלכתאבה בטלעוא אולאדה טואבע – اللّي بعمل حبّ بالكتابة بطلعوا اولاده طوابع – מי שעושה אהבה בכתיבה ייוולדו לו ילדים בולים
כתב אורי טרוק:
אם מזכירים שופטים וילדים איך אפשר בלי הפתגם: קאצ’י אלאולאד שנק חאלה قاضي الاولاد شنق حاله (השופט של הילדים תלה את עצמו), כלומר אל תנסה להיות השופט של ילדים מתקוטטים כי לעולם לא תצליח להבין מי דובר אמת ומי “התחיל” וממילא אחרי כמה דקות הילדים מתפייסים ושבים לשחק ואז שוב רבים וחוזר חלילה.
=-=-=-=
הבה ניזכר ב-
“סוּרַתֶ אלְאִחְ’לַאץ (ערבית: سورة الإخلاص), או סורת טוהר האמונה, היא סורה מספר 112 בקוראן. סורה קצרה זו מונה ארבעה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ’בְּריל (جبريل), כפי הנראה, במכה. […]
סורה זו מהווה הצהרה קצרה בדבר אמונת הייחוד (בערבית: توحيد, תַוְחיד), המבססת את האסלאם כדת מונותאיסטית. שם הסורה, “טוהר האמונה”, מתייחס לחובה להישאר טהור ונאמן, או במצב של היטהרות מאמונות לא-אסלמיות, כגון עבודת אלילים או פוליתאיזם.
נוסח
قُلْ هُوَ اللَّهُ أَحَدٌ קֻלְ הֻוַ אללָּהֻ אַחַד
اللَّهُ الصَّمَدُ אַללָּהֻ אלצַּמַד
لَمْ يَلِدْ وَلَمْ يُولَدْ לַם יַלְד וַלַם יוּלַד
وَلَمْ يَكُنْ لَهُ كُفُوًا أَحَدٌ וַלַם יַכֻּן לַהֻ כֻּפֻוַן אַחַד
112.1. אמור: הוא אללה [הוא] אחד
112.2. אללהֻ א (ל)-צַמַדֻ [להלן]
112.3. אינו יולד ואינו נולד
112.4. שווה לו אין אף אחד [אחר]
[…]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
האם שמעתם על-
“וליד ג’ונבלאט (בערבית: وليد جنبلاط, תעתיק מדויק: גֻ’נְבְּלַאט, ובשפות מסוימות נהגה: “ג’ומבלאט”) (נולד ב-7 באוגוסט 1949) הוא פוליטיקאי לבנוני דרוזי ממוצא כורדי, אשר עומד בראש המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית בלבנון. המנהיג הבולט ביותר של הקהילה הדרוזית במדינה. […]” (ויקיפדיה)
=-=
“וליד חאג’-יחיא (ידוע גם בשם וליד צאדק; בערבית: وليد حاج يحيى; 1936, טייבה – 19 במרץ 2015, טייבה) היה פוליטיקאי ומחנך ערבי-ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מחנה של”י ומרצ, כסגן יושב ראש הכנסת ה-14 וכסגן שר החקלאות בממשלת רבין השנייה (1992-96). […]” (שם)
=-=
בנוסף, כינויו של בכיר חמאס ח’אלד משעל הוא אבו אלְוַלִיד.
=-=-=-=
על “יא ורדי” היה לנו הפוסט הבא:
=-=-=-=
בתמונה: הכירו את ג’ים בוב ומישל דאגר, שיש להם 19 ילדים:
זה היה הפוסט ה- 1,776 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
