פורסם ב- 19.6.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא אביעזר פילץ, שכתב לנו:
“שלום
חשבתי שיש קשר בין המילה הערבית “זרקא” למילה החז”לית שרק, מ”כחל ושרק”, כי שתיהן אודות צבעים.
יודע להחכים אותי לגבי זה?”
אז מילת היום היא –
אַזְרַק أَزْرَق – כחול; נקי, זך, טהור; אפרורי
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
אני מעולם לא חשבתי על הקשר בין ז.ר.ק הערבי ל- שׂ.ר.ק העברי, אבל אם חושבים על זה – זה די הגיוני. על כ.ח.ל הרחבנו פה לא פעם.
בכל מקרה, כותב בנושא ויקימילון:
שְֹרָק
1. איפור המשמש להגברת הצבע בפנים.
”לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן“ (בבלי, מסכת כתובות – דף יז, עמוד א)
”אלו הן תכשיטי נשים: כוחלת, ופוקסת, ומעבירה שרק על פניה“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף ט, עמוד ב)
“ולא תעביר שרק על פניה מפני שצובעת” (ילקוט שמעוני בראשית)
2. המובחר שבגֶּפן
”כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד יַעְזֵר נָגָעוּ תָּעוּ מִדְבָּר שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם“ (ישעיהו טז, פסוק ח)
גיזרון
* מן שׂוֹרֵק (מילון אבן-שושן: אֶחָד מִגִּזְעֵי הַגְּפָנִים הַמְּשֻׁבָּחוֹת שֶׁעִנְּבֵיהֶן אֲדֻמּוֹת כֵּהוֹת, הָיוּ יְדוּעוֹת לְשֶׁבַח בִּימֵי קֶדֶם). במקרא מופיעה הצורה שָׂרֹק במשקל קָטֹל: ”סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים“ (זכריה א, פסוק ח).
* בערבית מצוי הפועל בהגיית: שַׁרַקַ (شَرَقَ) שמשמעותו ‘זרח’, ‘הופיע’, ‘נגלה’. ממנו נגזרה המילה שַׁרְק (شَرْقٌ) שמשמעותה ‘מזרח’. כהני המקדש בבית שמש הסמוך לנחל שורק עסקו בתצפיות אסטרונומיות שנועדו בין השאר לקבוע את מועדי החגים, פתח הנחל היה בו כדי להראות את הזריחה-רק בימים השווים באביב ובסוף הקיץ, בימים הארוכים של הקיץ הייתה הזריחה מופיעה בזווית – כ”ח מעלות צפונה מפתח הנחל, ובימים הקצרים כ”ח מעלות דרומה לפתח. בפתח הנחל ממש זרחה השמש רק בימים השווים, בתאריכים שחפפו לשני ראשי השנה שנחוגו: באביב-בפסח, ובסוף הקיץ-בראש השנה. וכבר עמד על כך בעבר החוקר דב אשבל – כי יתכן שהשדה הסמנטי של שורק כרוך במשמעות אסטרונומית: “השמש העולה במזרח” (ועִמָּהּ עולה גם גָּוֶן חכלילי-אדמדם).
* שרק, בהוראת צבע אדמדם. ”אָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי, סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה“ (ירמיהו ב, פסוק כא) – “כרם שורק” הוא כרם בו צבע הגפן השתנה מירוק לסמוק מבריק ואדמדם. תיבת “שרק” מקבילה בסיכול אותיות לתיבת “סִקרא” התלמודית (שבת קד ע”ב; מנחות צז ע”ב), בהוראת סוג חומר המשמש עד לתקופה המודרנית, במזרח, כחומר לצביעת הציפורניים, ובקרב חז”ל נחשב הסקרא כצבע האדום המובהק. בחז”ל משמש הפועל “סרק” במשמעות: “לטוח בחומר אדום”: ”סְרָקָן אוֹ כִּרְכְּמָן“ (משנה, מסכת כלים – פרק טו, משנה ב) – צבען בצבע אדום או צהוב (כצבע הכרכום); ”שׂרקין ליה תנורא ביומא טבא“ (בבלי, מסכת ביצה – דף לב, עמוד ב) – טחים בטיט (הערוך, שרק).
=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
אַזְרַק أزرق – כחול, וברבים זֻרֶק زُرُق
לשמיעה:
זַרְקַאא’ زرقاء – כחולה בספרותית, וזַרְקַא زرقا – במדוברת, וזה גם כינוי למעיין או לנחל.
זרקאא’ הוא גם כינוי לשמיים, וכן כינוי ספרותי ליין
השורש הערבי ז.ר.ק קשור לצבע הכחול ולזריקה (במובן השלכה, הטלה), בדיוק כמו בעברית.
אַלזַּרְקַאא’ الزّرقاء זהו גם שמה של עיר גדולה בירדן, הקרויה על שם נהר אלזרקאא’, שאַבּוּ-מֻצְעֶבּ אלזַּרְקַאוִי, מפקד אלְקַאעִדַה לשעבר בעיראק, עד שחוסל, הגיע ממנה.
* זֻרְקַה زرقة או זַרַאק زَراق – תכונת הצבע הכחול, כְּחול (כמו לובן, אודם וכו’, רק שהצבע הכחול מקופח בעברית); תכלת
* זַוְרַק زورق – סירה
* הפועל הספרותי להחריד זַרִקַ زَرِقَ בבניין הראשון – היה כחול; התעוור
* הפועל הספרותי להחריד זַרַקַ زَرَقَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – זרק, הטיל, השליך; עשה צרכיו; הזריק; דקר ברומח ומכאן:
* מִזְרַאק مزراق וברבים מַזַארִיק مزاريق – רומח או כידון
* הפועל הספרותי אִזְרַקַּ ازرقّ בבניין התשיעי – נעשה כחול
הכפר גִ’סֶרֶ אלזַּרְקַאא’ جسر الزّرقاء נקרא על שם הגשר שעל נחל התנינים, שבערבית שמו ואדי אלזרקא. הגשר נבנה עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898. הכפר הזה הוא ישוב החוף הערבי היחיד בישראל לאורך כל חוף הים התיכון, אם אין מחשיבים ערים מעורבות כמו עכו, חיפה ויפו.
כתב לנו אלון ברנד:
יש ואדי זרקא בארץ, אבל בשומרון, ליד בית רימה. הוא נשפך אל נחל שילה באזור בית אריה.
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* אַזְרַק סַמַאוִי أزرق سماوي – תכלת (מיל’: כחול שמיים)
* דֻחַּ’אן אַזְרַק دخّان أزرق – עשן כחול (כינויו של העשן שנוצר מעישון חשיש)
* יאקות אַזְרַק أزرق (כחול) – אבן ספיר
* עַדֻוּ אַזְרַק عدوّ أزرق – אויב מושבע (מיל’: אויב כחול)
* עַדַאוַה זַרְקַאא’ عدوّ أزرق – שנאה עזה ביותר (מיל’: שנאה כחולה)
* יַא נַהַאר אַזְרַק! يا نهار أزرق! – איזה יום רע ושחור!
* אַזְרַקִיּ, בצורה שאינה נפוצה דקדוקית – כחול (לא בשימוש)
* זַרְקַה زَرقة – חרוז כחול המשמש נגד עין הרע וכישופים
* אַלְחַ’יְמַה אֶלזַּרְקַאא’ الخيمة الزّرقاء – כיפת השמיים (מיל’: האוהל הכחול)
* אַבּוּ אֶלְחַ’יְמַה אֶלזַּרְקַאא’ أبو الخيمة الزّرقاء – אלוהים (מיל’: אבי האוהל הכחול) הקוראת לאה ולנר צירפה לתגובות קישור לסרטון עם סיפור עם מרתק עם המונח (למביני ערבית)
* בֻּקְעַה זַרְקַאא’ بقعة زرقاء – סימן כחול, שטף דם
* אַלְגִ’נֶּ אלְאַזְרַק الجنّ الأزرق – השד הכחול (שיש לו יכולות רבות)
* יִעְרַף סִרֶּ אלְגִ’נֶּ אלְאַזְרַק يعرف سرّ الجنّ الأزرق – הוא יודע כל, שום דבר אינו נסתר ממנו, הוא מסוגל להשיג כל דבר (מיל’: הוא יודע את סודו של השד הכחול)
* אֶלְעַפַארִיתֶ אלזֻּרֹק בְּתִתְנַטַּט קֻדַּאם עֵינֵיה العفاريت الزّرق بتتنطّط قدّام عينيه – הוא מרוגז מאוד, רואה כוכבים מרוב זעם (מיל’: השדים הכחולים קופצים מול עיניו)
מוסיף הקורא חגי פודור:
“עֻיוּן זֻרֻק וּאַסְנַאן פֻרֻק” عيون زرق وأسنان فرق עיניים כחולות ושניים מרווחות – סימן לאנשים שמביאים מזל רע.
והקוראת אסתר ספדיה:
יש שבועה: אלסמא זרקא السما زرقا (השמיים כחולים)
משהו ללא עוררין, וודאות גמורה שזו האמת.
זה נפוץ מאוד ומלווה תמיד באצבע כלפי מעלה. לשון שבועה.
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“אל-אזרק (בערבית: الأزرق; שפרושו “הכחול”) היא עיירה קטנה במחוז זרקא במזרח ירדן, 100 קילומטרים (62 מיל) ממזרח לעמאן. אוכלוסיית אלאזרק מנתה 14,800 בשנת 2014. בסיס חיל האוויר הירדני על שם מואפק אל-סלטי (באנגלית: Muwaffa Salti בערבית: قاعدة الشهيد موفق السلطي الجوية קאעדת אלשהיד מופק אלסלטי אלג’ויה) ממוקם באל-אזרק. בבסיס נמצאות שלוש טייסות של מטוסי קרב מסוג F-16. (טייסות מספר 1, 2, ו-6). […]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
האם שמעתם על זַרְקַאאֶ אלְיַמַאמַה زرقاء اليمامة?
מדובר בדמות ערבית מיתולוגית, אישה שחייתה בחבל נַגְ’ד שבמרכז חצי האי ערב בעידן שלפני האסלאם (תקופת הג’אהליה), במאה הרביעית לספירת הנוצרים.
היא נקראה כך בשל עיניה הכחולות (אַזְרַק – כחול, זרקאא’ – כחולה), ואלימאמה – על שם השבט שלה. כלומר: בעלת העיניים הכחולות משבט אלימאמה.
אבל רגע! היא לא הייתה שבדית; אין הרבה בדואים עם עיניים כחולות. הכוונה הייתה שהיא נהגה לאפר את עיניה באיפור בצבע שחור-כחול.
היו לה יכולות לראות אדם שמרוחק ממנה מרחק שלושה ימי הליכה, ואפילו שבוע. תכונה זו עזרה לה ולשבטהּ בעיקר בכל הקשור למוכנות מפני תקיפה של שבט זר. בני שבטה סמכו עליה רבות בעניין זה.
מסופר עליה שבאחת המלחמות, השבט האויב, שהכיר את יכולותיה, התקדם לעבר שבט אלימאמה בעודו מסתתר מאחורי ענפי עצים גדולים.
מדובר היה בחייליו של המלך חַסַּאן אֶלְחִמְיַרִיּ حسّان الحِمْيَرِيّ, שהגיעו מאזור תימן.
זרקאא’ ראתה זאת בעיני רוחה והזהירה את בני שבטה, שהעצים שמתקדמים לעברם מסתירים חיילי אויב, אך הם לא האמינו לה. כשהאויבים הגיעו לשבט אלימאמה הם החריבו והשמידו אותו: הם הרגו את כל הגברים, עקרו את עיניה של זרקאא’ וצלבו אותה.
הביטוי אַבְּצַר מִן זרקאא’ أبصر من زرقاء פירושו בערבית: (אין) מי שרואה יותר טוב מזרקאא’, והוא נאמר על מי שראייתו הפיזית וגם העל טבעית משובחת.
=-=-=-=
זרקאא’ אלימאמה הוא גם שמו של לוויין אזרחי-צבאי ששוגר בשנת 2001. שמו הצרפתי: Maroc-Tubsat.
הלוויין, שנבנה במרוקו בסיועה של האוניברסיטה הטכנית של ברלין, הפך את מרוקו למדינה הערבית הרביעית שיש לה לוויין, לאחר מצרים, סעודיה והאמירויות.
אחרי שקוראים את הסיפור היפה (או שלא) על זרקאא’ אלימאמה, מבינים שזה שם נפלא ללוויין ריגול, לא?
זה היה הפוסט ה- 1,748 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
