שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא ומחבר “ספר מסעות ישראלי” Idan Lahav

תֻרְגְ’מַאן تُرْجمَان, בספרותית תֻרְגֻ’מַאן, וברבים תַרַאגִ’מַה تراجمة – מדריך תיירים; מתרגם, מתורגמן; פרשן

עידן, שנושא ההדרכה וידיעת הארץ קרוב מאוד לליבו, הופתע לשמוע שכך קוראים למורה דרך או למדריך (גם) במקומותינו.

למה הופתע? אתם ודאי שואלים.

הוא הופתע מכיוון שקיימות מילים נוספות שפירושן מדריך, כמו מֻרְשֶד مرشد או דַלִיל دليل, ושנית, השימוש בתרגמאן כמדריך נפוץ בעיקר במצרים, ולא כאן.

וכן, גם אני הופתעתי.

ייתכן שפעם המדריכים שימשו גם כמתורגמנים, וכך המינוח התקבע.

השורש הערבי המרובע ת.ר.ג’.ם זהה לגמרי למקבילו העברי. אז נתחיל הפעם קודם כל עם ויקימילון:

“השורש ת־ר־ג־ם מופיע בלשונות השמיות העתיקות: בארמית – תרגם, פירושו ביאר; באכדית – targumanu, תורגמן, בא מן ragamu שמשמעותו ק־ר־א; באוגריתית השורש ר־ג־ם הוא דיבר”.

כתב לנו: אַוָתֻם awātum – מילה אכדית ביום:
ואולי מעניין לראות את ההקשר של השפות השמיות האלה לשפה האכדית?
שם לשורש ר.ג.מ. יש משמעות של “להתלונן” (במובן המשפטי – “לתבוע”), או “לצעוק” (כמו באוגריתית).
יתכן שלאות ת’ יש תפקיד רפלקסיבי או רסיפרוקטיבי כלשהו, ומכאן הגיעה המשמעות שאנחנו מכירים היום של “לתרגם”.
הוסיף יאיר גולד:
אפשר להוסיף שבעוד שת.ר.ג.מ בעברית הוא ככה”נ שורש תנייני המבוסס על שם שמושאל משפה אחרת, אפשר לזהות את המשמעות השמית המזרחית שלא קשורה לאבנים – דיבר, צעק, התלונן – בשורש ר.ג.נ המופיע בעברית מקראית. יש להניח הידמות מ>נ בעיצור השלישי.
رجم בערבית מקביל ל- רגם בעברית (הטיל אבנים). וגם בארמית רְגַם – סקל באבנים. בהקשר זה אפשר לציין מעגל אבנים קדום שנמצא ברמת הגולן ונקרא رُجْم الهِرّي – גילגל רפאים (מיל. גל האבנים של חתולי הבר).
המשמעות של رجم בערבית ובשפות שמיות דרומיות כגון געז התפתחה ככה”נ מ- רגם ל- קילל כחלק מאקט הסקילה באבנים, או באופן מטאפורי: הטלה של דברים פוגעניים (אבנים, קללות).
כעת נשאלת השאלה מה הקשר בין ר.ג.מ כ- סקל באבנים ל- ר.ג.מ כדיבור. מילון סטרונג לעברית מקראית משער שהמשמעות הראשונית של ר.ג.מ (בפרוטו שמית) היתה “לזרוק ביחד, להטיל מספר חפצים יחד”. משם התפצלה משמעות אחת בשמית המזרחית של “להטיל יחדיו (מילים) – לדבר” (ואז תרגם – העביר דיבורים מצד אחד לצד אחר) ובשפות מסוימות בשמית המערבית כגון עברית נותרה המשמעות הפיזית בלבד של “לזרוק, להטיל”.
(חלק מן הנאמר כאן הוא השערה שלי ולא מצאתי תימוכין לגביו).

עם, או בלי קשר:

“מִינֵי תַּרְגִימָה

מאכלים מתוקים המוגשים בסיום ארוחה.

גיזרון: שיבוש מהמילה היוונית τράγημα (תְּרָגֶמָה), שמשמעותה קינוח”

=-=-=

* הפועל תַרְגַ’ם ترجم על דרך הבניין השני – תרגם, פירש. תַרְגַ’ם עַלַא- ترجم على – שיבח

* תַרְגַ’מֶה ترجمة וברבי תַרַאגֶ’ם تراجم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תרגום; פירוש, מובן; הקדמה של ספר; ביוגרפיה

* מֻתַרְגֶ’ם مترجم וברבים מֻתַרְגִ’מִין مترجمين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מתרגם; פרשן

מוסיף בנושא יקיר הדף, ידידי Avshalom Farjun:

“אפשר גם לשמוע:

עֶמִל לְנַא תַרְגַ’מִיֶּה/תַרְג’וּמֶה זְעִ’ירֶה عمل لنا ترجميّة / ترجومِة زغيرة… במובן: נאם נאום קצר القى كلمة خطابيّة قصيرة”.

כתב לנו גם חגי פודור:
לפי המילון האטימולוגי של שטאל: המקור מאכדית מהשורש רגם-לצעוק.
הפועל תרג’ם והמילה תורג’מן הגיעו לערבית ולעברית מן הארמית. התרגום הארמי של המקרא נקרא “תרגום” והאדם שנהג לקרא אותו בימי המשנה והתלמוד נקרא מתורגמן.
הקורא בתורה נהג לקרוא בשקט והמתורגמן שדבריו מכוונים לכל הקהל הרים את קולו כדי שכולם ישמעו. המילה עברה בשינוי צורה ללשונות אירופה כגון לאנגלית dragoman, מתורגמן, ובמיוחד מדריך תיירים אירופאים באזור המזרח התיכון.
מכאן השם תורג’מן הנפוץ בקרב יהודי המזרח. יהודי כורדיסטן דיברו עד ימינו בארמית וכינו את לשונם לשון התרגום, מאחר שהיא הלשון בה נכתב תרגום אונקלוס.

=-=-=

בני משפחת תורג’מן היו במקור המתורגמנים (של המלך…)

צילום: Daniel Case (wikipedia)

שיהיה יום נהדר,

ימאמה, שלו ורני