פורסם לראשונה ב- 20.9.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית.
חרות ביקשה שנכתוב על חושה – בקתה, צריף, סככה.
אז מילת היום היא –
חוֹש حوش וברבים אַחְוַאש أحواش – מכלאת צאן
או: חצר גדולה פתוחה; שטח מגודר
מה הקשר בין הסככות המפורסמות על החופים ובין מכלאות צאן?
זהו, שגם אני לא יודע.
מילון הסלנג המקיף של רוזנטל גורס שהמילה “העברית” הגיעה ממילת היום בערבית. ואם מתעקשים, יש קשר בין מכלאה של חיות, חצר פתוחה או מגודרת וסככה של חופים. ויקיפדיה, אגב, גורסת אחרת (ראו בהמשך).
השורש הערבי ח.ו.ש (גזרת ע”ו) עוסק במספר תחומים, והוא אינו נפוץ במיוחד:
* הפועל חַוַּש حوّش בבניין השני – חסך, אגר; קיבץ
* חַוְש حوش או חַוַש – אספסוף
* חוֹשֶה حوشة – קבוצה, חבורה
והנה ויקיפדיה:
“חוּשָה (בטורקית: havşa, תעתיק טורקי: הָוְשׁ) הוא מעון עשוי מחימר וקש.
האמצעים והשיטות לבנות חושה הם עתיקי יומין. בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, הן היו נפוצות בארץ ישראל אצל הפלאחים הערבים, וגם אצל המתיישבים היהודים, משום שהיו מעונות שזול לבנותם, הגם שהיו ארעיים והתפוררו במשך הזמן. כך לדוגמה התגוררו בחושות פועלים וחלוצים יהודים במרחביה בתקופת העלייה השנייה.
השימוש בחושות בעידן המודרני
חושות כמעט ולא משמשות כיום למגורים משום חוסר העמידות שלהן בפני פגעי מזג האוויר, והיותן מבנים ארעיים. השימוש בחושות נעשה כיום בעיקר לצורכי תיירות, והוא נפוץ בעיקר בחצי האי סיני, שם משמשות החושות ללינת תיירים שמגיעים להתארח בחופים. החושות בסיני לא עשויות מחימר אלא מקני קש או מעץ, לעיתים עם שלד ברזל המיועד לתמיכה. עם השנים עברו חלק מהחושות בחופי סיני שינוי על מנת להתאימן לאירוח וכיום בחלקן קיימת רצפת בטון יצוקה, ובחלק מהן אף מותקנות נורות ומאווררי תקרה לרווחת הנופשים. יחד עם זאת עדיין קיימות בסיני חושות הבנויות באופן מסורתי מקש בלבד וללא רצפה, כאשר יש בהן רק מזרן המשמש לשינה. גודלה הממוצע של חושה לאירוח בסיני הוא 10-8 מטרים רבועים”.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
