פורסם לראשונה ב- 22.4.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת רות בן אבי, שכתבה לנו:
“אשמח לדעת את מקור המילה “מלבי” – המעדן המזרחי. בערבית קוראים לו: مهلبية. תודה מראש!”
אגב רות, שהיא מורה (לערבית) בחסד, היא גם מפעילת הדף המהנה והטעים מסעודה مسعودة.
אז מילת היום היא –
מְהַלַּבִּיֶּה مُهَلَّبِيّة – מלבי; “פודינג מזרחי” עשוי מאורז וחלב או מעמילן וחלב
וגם: אישה בהירת עור, מלאה ומתוקה (כן, ככה זה כשחיים בתרבות נטולת PC…).
השורש הערבי ה.ל.ב הוא ספרותי ברובו ואינו בשימוש. הוא עוסק בגידופים, בשערות וריסים ובעוגנים ואנקולים.
הפועל הספרותי הַלַּבַּ هلّب בבניין השני פירושו קילל.
ברור שאין לשורש קשר למילת היום. אז בואו ננסה לראות מה מקור המילה הזו.
ויקיפדיה בעברית גורסת:
“מלבי (מטורקית: Muhallebi. באנגלית Mhallabiyeh ובפרסית محلبی) הוא פודינג מוצק המוגש כקינוח. את המלבי מכינים כיום על בסיס חלב או מים, בתוספת קורנפלור (המעניק מרקם מוצק), סוכר ותמצית מי ורדים. מלבי נקרא גם סחלב קר.
במקור במקום קורנפלור היה נהוג בדרך כלל להשתמש באבקה שהוכנה מפקעות סחלבים מיובשות כדוגמת Orchis mascula. כיום ניתן להשיג אותה בחנויות תבלינים בשווקים ערביים או בשוק בירושלים .
מקור הקינוח בטורקיה. בימי הביניים היו קינוחים דומים נפוצים ברחבי אירופה, שם הוכן הקינוח עם חלב שקדים או שקדים מרוסקים והוסמך עם עמילן.
בדרך כלל מוגש המלבי כשעליו פתיתי קוקוס, שברי בוטנים וסירופ מתוק בטעם מי ורדים”.
לדף זה יש מקבילים באנגלית ובטורקית (השפות הרלוונטיות עבורנו, ולא, אינני מבין טורקית), אך לא בערבית.
לפי ויקי באנגלית, מקור המאכל בפרס של לפני 1500 שנים.
הוא הוצג לראשונה לערבים במאה ה- 7 לספירה, כאשר הטבח הפרסי של המצביא הערבי מבית אומיה, אבו סַעיד אֶלְמֻהַלַּבּ אִבּן אַבִּי צֻפְרַה אֶלְאַזְדִיּ أَبْو سَعِيْد ٱلْمُهَلَّب ابْن أَبِي صُفْرَة ٱلْأَزْدِيّ הגיש אותו לאדונו, וזה כל כך התלהב ממנו שהחליט לקרוא לו על שמו.
לא יפה… נעלבתי בשביל הטבח…
הערך הויקיפדי הערבי העצמאי מהלביה מספר על המאכל הזה, אך הקישורים שלו לאנגלית מביאים את המונח Blancmange. בפרסית הוא נקרא بلان مانژ, ואין לו מקבילה טורקית. הזוי לגמרי.
ויקי בערבית מספרת לנו שהשם מהלביה נמצא בשימוש במצרים ובלוב, באלג’יריה אומרים מחלבי محلبي ובסוריה מַחְלַאיֶה محلاية.
שם נוסף הוא מחלביה, על שם העץ מחלב, שהוא זן של דובדבן בר, או, כפי שסברתי מהרגע הראשון, מהשורש של המילה חַלִיבּ (חָלָב), שהוא אחד מרכיבי המאכל הבסיסיים.
ויקי בערבית גורסת שהצורה עם חית היא המקורית, והצורה מהלביה, עם הא, מאוחרת לה והיא נוצרה מסיבות של קלות בהגייה. אחר כך היו מי שקישרו בין שם המאכל לאגדה על אודות אלמהלב בן אבי צפרה, כך שיש לנו כאן סיפור יפה של אטימולוגיה עממית.
ואולי אתם, הקוראים, תחשפו לנו את האמת?
גילוי נאות: כותב שורות אלו אוהב סוגים רבים של קינוחים. מלבי הוא ממש לא אחד מהם…
וגם אני לא “מת” על סחלב, עליו כבר היה לנו פה פוסט:
צילום: שקמה מהבלוג המהמם Tivoneat
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
