פורסם לראשונה ב- 19.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Anat Arusi Cohen, שכתבה לנו:
“היי,
נתקלתי בביטוי “מומאלחה” שמשמעו: “על ידי אכילה משותפת מביעים ידידות ושלום”
האם תוכלו לספר מהו מקור הביטוי?
תודה רבה!”
אז מילת היום היא –
מַאלֶח مَالح – מלוח
ענת, המילה עליה שאלת מופיעה בו בהמשך בגוף הפוסט.
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת, המורה רות בן אבי, שכתבה לנו:
” ‘בתרבות הערבית קיים מושג של “לחם ומלח” (عيش وملح) אך לא בהקשר לקבלת פנים אלא ככריתת ברית על ידי אכילה משותפת, המסמלת התקרבות.
מי שאכל לחם ומלח אצל חברו נחשב כבעל חוב מוסרי כלפיו וחייב להכיר לו תודה. תפיסה זו מודגמת גם בביטויים ערביים כגון “יש בינינו לחם ומלח” (بيننا عيش وملح), ו”ברית מלח” (بَيْنَهُمَا مِلْح – ביניהם ברית מלח)’.
מעניין לדעת מה מקורו בערבית”.
אז מילת היום היא –
מִלֶח مِلح – מלח
קטע זה לקוח מהערך הויקיפידי של הנושא.
לצערי, לא הצלחתי למצוא את מקור המנהג, אולם מסתבר שהוא קיים בתרבויות עתיקות רבות: בכל אירופה, ממש כל אירופה, ומזרחה עד איראן.
לחם ומלח, שני מצרכי יסוד ומזונות מקדמת דנא… אבל באמת שאין לי מושג מה המקור.
שלוש תוספות לשוניות קטנות שלי בנושא:
* אַכַּלוּא עֵיש וּמִלֶח מַעַ בַּעֶצ’ أكلوا عيش وملح مع بعض – חברים טובים, ידידים טובים בלב ובנפש (מיל’: אכלו לחם ומלח ביחד)
* חַ’אנֶ אלְעיש ואלמלח خان العيش والملح – בגד בחבריו, לא שמר אמונים (מיל’: בגד בלחם ובמלח)
* קַטַעֶ אלְעיש ואלמלח قطع العيش والملح – ניתק את היחסים עם חבריו, התרחק מהם (מיל’: ניתק/חתך את הלחם והמלח)
בעבר היו לנו שני פוסטים נפרדים על מלח ועל לחם:
אנו פוצחים בשבוע טעמים.
הטעם מתוק – חִלוּ – הופיע כאן בפוסט נפרד בעבר, שקישור אליו יופיע בסוף הפוסט של היום. רק אציין שהמאכל הטעים חלווה צריך להיכתב בעברית עם ו’ ולא עם ב’, שכן אין שום קשר לחלב. מדובר בסוג של ממתק… בערבית שמו חַלַאוֶה טַחִינִיֶּה حَلاوَة طَحِينِيَّة – “ממתק עשוי מטחינה/סומסום”, שכן חלאוה לבד פירושה מתיקות, חמידות או יופי.
הטעם הראשון, אם כך, הוא –
מַאלֶח مالح – מלוח
השורש הערבי מ.ל.ח זהה לגמרי למקבילו בעברית: הוא עוסק במליחות ובספנות, וגם בהלצות ובדיחות (יש קשר לאדם ממולח בעברית, שהוא בעצם אדם חריף…?)
* מִלֶח ملح וברבים אַמְלַאח أملاح – מֶלַח
* הפועל מַלַּח ملّح בבניין השני – המליח
* הפועל מַאלַח مَالَح בבניין השלישי, שהצורה מֻמַאלַחַה עליה שאלה ענת היא שם הפעולה/מצדר שלו – אכל לחם ומלח עם-; התיידד עם; היה בעל ברית של-; שעשע בחידודים את-, בידח
* מֻלוּחַה ملوحة – מליחות
* מִלַאחַה ملاحة – ספנות, ניווט
* מַלַּאח ملّاح במשקל בעלי המלאכה – מַלָּח, סַפָּן, נַוָּט, כולם במשקל בעלי המלאכה הזהה בעברית
* מַלִיח مليح – יפה, טוב. מילה זו הפכה במדוברת ל- מְלִיח مليح, אבל נפוצה יותר בצורה מְנִיח منيح (עם חילופי עיצורי למנ”ר) – טוב
שתי הערות:
1. לא להתבלבל עם צמח ה- מֻלוּחִ’יֶּה, ועם המאכל בעל אותו השם, שהיה עליו פה פוסט נפרד לפני כחצי שנה. אלו “סוגים” שונים של ח בערבית (ח ح מול ח’ خ)
2. בפוסט שהיה לנו על העיר המרוקאית פאס/פז, דיברנו על ה- מֶלַּאח, ה”גטו” היהודי בערים המרוקאיות, שכנראה שמו נגזר ממסחר במלח
מוסיפה הקוראת Revital Battat:
מנהג ישן של חלק מהסבתות והזקנות בארצות ערב הקשור למלח הינו ההמלחה – ה״תמליח״ تمليح במהלכו רוחצים ולמעשה עושים פילינג לרך הנולד עם גרגרי מלח ברחצה הראשונה שלו. לפי אותן סבתות זה מרכך את העור, מחזק את השלד והמערכת החיסונית ובאופן כללי משפר את בריאות התינוק.
כמובן שהיום מנסים לשרש את המנהג הזה… בסרטון הבא מסבירים איך לעשות זאת נכון:
=-=-=-=
השורש הערבי ע.י.ש (בגזרת ע”י) עוסק בחיים, ובאופן מובן הוא עמוס מאוד במילים ובמונחים:
* הפועל עַאש عاش בבניין הראשון – חי (בעבר); החזיק מעמד
* עַאשֶ אלְמַלִכּ! عاش الملك – יחי המלך!
* עַאיֶש عايش במדוברת, עַאאִ’ש عائش בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חי (בהווה)
* עַאיְשֶה عايشة – חיה (הפעולה, כמו בשם הפרטי), צורת הנקבה של המילה הקודמת
* עֵיש عيش, במדוברת, עַיְש בספרותית, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיים, מִחְיָה; פרנסה; לחם, פיתה
* לֻקְמֶת עֵיש لقمة عيش – פרנסה; חתיכת לחם
* עִישֶה عيشة, צורת שם פעולה נוספת – חיים, מחיה; אורח חיים
* הפועל עַיַּש عيّش בבניין השני – חי; החיה; פרנס
* הפועל הספרותי עַאיַשַ عايش בבניין השלישי – חי בשלום עם-
* הפועל הספרותי תַעַאיַש(וּא) تعايشوا בבניין השישי – חיו זה עם זה בשלום וברעות
* תַעַאיֻש تعايُش, שם הפעולה של הבניין – דו-קיום, חיים בצוותא (וגם שמה של קבוצה יהודית-ערבית, שמטרתה המוצהרת היא לקדם את השותפות בין יהודים לערבים ולחתור לשוויון ולשלום. לקוח מויקיפדיה)
* מַעַאש معاش או מַעִישֶה معيشة – מִחיה, אמצעי קיום; משכורת; פנסיה; מזון
* עַיַּאש عيّاش, במשקל בעלי המלאכה – אופה, מוכר לחם (זוכרים את “המהנדס” יחיא עיאש? אותו פעיל חמאס שמירר לנו את החיים בשנות התשעים?)
* אִדַ’א עִשְנַא اذا عشنا – אם בכלל נחיה (עד אז); בעזרת האל
* עִשְת! عشت (בעבר); תְעִיש! تعيش (בהווה-עתיד) – לבריאות, תהיה בריא! (גם כברכה למתעטש)
* עַאש מִין שַאפַכּ عاش مين شافك / מין סִמֶעֶ אלצּוֹת مين سمع الصّوت – כמה טוב לראותך / לשמוע את קולך! (מיל’: שיחיה מי שראה אותך / שמע את קולך)
* עַאשַתֶ אלְאַסַאמִי! عاشت الأسامي – יחיו השמות! (נאמר בזמן היכרות, כשאנשים מציגים עצמם עם שמותיהם)
* עַאיֶש עַלַא בַּאבּ אַללָּה عايش على باب الله – חי במצוקה ובעוני (מיל’: חי על דלתו של אללה)
* עַאיְשִין… عايشين – חיים, סוחבים
* עִשְנַא וּשֻפְנַא عشنا وشفنا – נו, הגענו לזמנים טובים (בסרקזם. מיל’: [כבר] חיינו וראינו)
* עַאיְשִין מִן קִלֶּתֶ אלְמוֹת عايشين من قلّة الموت – חיים ללא טעם ובלית ברירה (מיל’: חיים בשל מחסור במוות. אגב, אני, שלו, עונה למי שאומר לי את המשפט הזה שאני: עַאיֶש מִן כַּתְ’רֶתֶ אלְחַיַאה عايش من كثرة الحياة [המצאה שלי] – אני חי בשל ריבוי/שפע החיים…)
* עַאיֶש סֻלְטַאן זַמַאנֹה عايش سلطان زمانه – מרוצה מאוד, מרגיש כמו מלך (מיל’: חי כמו הסולטאן של הזמן שלו)
* עַאשְת אִידַכּ! عاشت إيدك (בעיראק) – תבורך ידך! (מיל’: שידך תחיה)
* עַאיֶש פִי בֻּרְג’ עַאלִי عايش في برج عالي / פי עַאלַם תַ’אנִי عايش في عالم ثاني – אדם שאינו מציאותי, חי בחלומות (מיל’: חי במגדל גבוה / בעולם אחר)
עַאאִשַה عائشة הייתה אשתו השנייה או השלישית של הנביא מוחמד (אחרי ח’דיג’ה. לנביא היו 13 נשים). היא גם הייתה בתו של אבו בכר, מי שיהפוך לח’ליפה הראשון, כלומר המנהיג שהחליף את הנביא לאחר מותו. עאאשה נישאה לנביא כשהייתה בת 9, והיא הייתה האהובה מבין נשותיו, ואף זכתה לתואר אֻםֶּ אלְמֻאְמִנִין أمّ المؤمنين – אמם של המאמינים. היא דמות נערצת באסלאם הסוני.
=-=-=-=
הנה קטע שהיה לנו בעבר לגבי המילה לַפֶّה لفّة, אותה פיתה גדולה ושטוחה:
בתור ירושלמי, אני לא גדלתי על המונח “לפה”, אלא על “עיש תנור”,
וראו איזה פלא, כותב לנו לפני פחות מחודש (כלומר לפני שנים. שלו) הקורא Edo Amin:
“תעשו מילה אחת ביום על אשתנור, זה שמזכיר ליו”ר הכנסת את יהדותו כפי שציין בטקס. הוא גם הזכיר עג’ואים ובבליק”
אני משער שעדו התכוון לבמבליק (או שמא לא?)
אז הנה, שתי פיתות במכה אחת: גם לפה, וגם –
עֵיש عيش – חיים; פיתה, לחם; פרנסה
תַנּוּר تنّور – תנור (לא בשימוש. תנור אומרים פרן)
והנה ציטוט מויקיפדיה, ואני מדגיש, הכתיב הנכון הוא לפה, ללא אלף באמצע:
“לאפה (ערבית: لفّة) היא סוג לחם שטוח ודק כעין רדיד בצק עגול. מקורה המדויק איננו ידוע בשל שכיחותה הרבה בקרב עמים רבים במזרח התיכון ומערב אסיה. מרכיביה הם קמח ומים בלבד (עם קורטוב מלח). היא נאפית בטאבון בחום גבוה ובאש גלויה. ללאפה הרגילה הנפוצה קיימות שתי גרסאות הנפוצות בארץ, פיתה עיראקית ופיתה דרוזית, הראשונה הינה עבה יותר וכוללת גם שימוש בשמרים והשנייה דקה יותר ואינה מכילה שמרים.
שמה הירושלמי של הלאפה הוא אֵשְׁתָנוּר או ‘עֵישתנור’ (ערבית: عيش تنّور). לשם שני מקורות: האחד קובע כי השם אֵשְׁתָנוּר מקורו בחום והאש העזים הבוקעים מתנור הטאבון שבמאפיות, והשני, המתבסס על פרוש השם הערבי ‘עישתנור’, שמשמעותו הפשוטה בעברית היא ‘לחם תנור’ “.
הערה אחת שלי לפני סיום: הגרסה אשתנור היא פיקציה של דוברי עברית. מה זה אש ותנור, ואיך זה קשור לאוכל? זה כמו להגיד מים ברז, או חתול ושק. השם הוא ערבי, עם עין גאה: עיש תנור, לחם של תנור. אז אל תשכחו איך לקרוא לזה כשאתם קופצים לירושלים, כן?
קחו לכם איזו לפה טרייה, לא משנה עם מה, זה טעים, ועדיין בקונצנזוס (אלא אם אתם רגישים לגלוטן או בשיטת “אברהמסון”…)
=-=-=
נחזור לנושא לשמו התכנסנו פה היום: מלח.
כתב לנו בזמנו הקורא שי בשארי:
הקשר של מלח לברית הוא עתיק יומין.
המלח מסמל דבר שלא מתקלקל לעולם ומשום דבר וכך מאחלים גם לברית שכורתים.
גם בתורה צווינו להקריב את כל הקורבנות עם מלח כדי לסמן את הברית בין ה’ לעם ישראל.
פרשת ויקרא: “וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלוהיך מעל קרבנך על כל קרבנך תקריב מלח”
גם הקשר של לחם לברית הוא דבר עתיק וידוע. נזכר בתורה כמה פעמים עניין ישיבה לאכילת כביטוי לכריתת ברית.
למשל יעקב ובניו עם לבן ובני ביתו על הגלעד (עג’לון). יתרו ומשה. ועוד הרבה אזכורים…
=-=-=
“ברית מלח הוא ביטוי לברית איתנה ויציבה.
מקור הביטוי
המקור ההיסטורי
מלח שולחן היה בעבר מצרך נדיר וחשוב, ולכן ישנה תאוריה שכדי לסמל את חשיבות הברית היו כורתים אותה על מלח.
המקור התנ”כי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית הכהונה
בתנ”ך משמש הביטוי לתיאור הברית החזקה של אלוהים עם הכהנים ועם בית דוד.
בתנ”ך נכתב על הברית עם הכהנים בני אהרן: “כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה’, נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם, בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה’, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ” (במדבר, י”ח, י”ט).
המשמעות היא ברית הכרותה ועומדת לעולם, כמו שמפרש רש”י: “ברית מלח – כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם”.
גם על מלכי בית דוד כתוב: “הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח” (דברי הימים ב’, י”ג, ה’).
שם אומר המצודת דוד: “ברית מלח – בכריתת ברית המתקיים כמלח הזה המתקיים ואינו מסריח”.
כשם שהמלח אינו מתקלקל ונשאר בעינו לעולם – כך גם הברית, ברית המלח, תתקיים לעד.
עם זאת, יש שמסמיכים את פירוש הביטוי למלח הקרבנות: “וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח” (ויקרא, ב’, י”ג).
כמו שהמלח תמיד מוקרב עם הקרבן ומועלה על המזבח, כך גם הברית קיימת לעולם”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“ואדי מילק הוא הכינוי העממי שניתן לתוואי הדרך שחוצה את הכרמל ממערב למזרח, בתוואי נחל דליה, נחל תות ונחל יקנעם.
[…]
מקור השם ואדי מילק הוא שיבוש מימי המנדט הבריטי של השם הערבי ואדי מָליח (בערבית: מִלְח), על-שם המסלול שבו עברו שיירות הסוחרים שהובילו בארץ ישראל מלח, שהיה מיוצר בחופי עתלית ודור בתקופות קדומות, אל מחוזות המזרח דרך עמק יזרעאל והגליל התחתון אל דמשק. על פי מפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, Wadi Milh הוא נחל רקפת, והמשכו עד לרגלי תל יקנעם (חלק מנחל יקנעם דהיום) כלומר, הוא חופף חלקית את החלק האחרון של התוואי המדובר.
בשנים 2006 עד 2009 התבצעו בתוואי הכביש העובר בוואדי מילק עבודות לבניית מחלף עין תות המחבר את כביש 70 לכביש 6. כתוצאה מהקמת המחלף שונה תוואי הנסיעה בכביש 70 לכיוון מזרח והוסט דרומה”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=-=
ולפני שאתם שואלים, השורש לחלח אינו קשור לענייני מלח, והוא הופיע בפוסט הבא:
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
