פורסם לראשונה ב- 14.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
פעמים רבות ביקשו ממני שנקדיש פוסטים לשמות הבגדים בערבית: חולצה, מכנסיים, גופיה, תחתונים…
ובכל הפעמים סירבתי.
מדוע? מכיוון שהמילים האלה אינן ערביות במקור.
בואו נחזור בדמיון למאה השביעית והשמינית לספירה, התקופה בה האסלאם כבש חלקים גדולים מהעולם הישן “המערבי” והגיע לאירופה.
הכובשים היו ברובם ערבים בדואים מחצי האי ערב, שלבשו מאז ומעולם מה שאנו קוראים לו “גלביות”, מסוגים שונים.
מכנסיים נלבשו באירופה (על ידי גברים בלבד) רק מימי הביניים.
עובדה זו תקפה, בגדול, גם לגבי חולצות.
בקיצור, הבנו. הערבים המקוריים לא באו מתרבות אופנה שאפילו מתקרבת למה שאתם רואים כשאתם מביטים על עצמכם – לבושים – במראה.
אז מילת היום היא –
בַּאלְטוֹ بَالطو – מעיל
רגע, אז למה הקדשתי את מילת היום למילה שאינה ערבית?
כי מקור המילה הוא:
Paltò באיטלקית
Palto בטורקית
את המוצא המקורי של המילה פאלטו לא הצלחתי למצוא; מצאתי אזכורים שאולי המקור הוא בכלל סלאבי. לא יודע…
בכל מקרה, אם אינני מקדיש פה פוסטים לשמות הבגדים בערבית, שכן רובם הגדול אינו ערבי, אז מדוע אתם קוראים שורות אלו כעת?
הו, טוב ששאלתם.
הסיבה היא שכאיש שפה אינני יכול להתעלם מהתופעה הפונטית הבאה:
לצד צורות הכתיב/ההגייה באלטו بَالطو או בלטו بَلطو (ללא אלף), המופיעות עם כ- 2 מיליון מופעים בגוגל,
קיימות גם הצורות:
מַאנְטו مَانطو או מַנְטו مَنطو (ללא אלף), עם כ- 700 אלף מופעים.
ערבים, כידוע, אינם מבטאים את העיצור p, והם הופכים אותו, באופן טבעי, לגרסה הקולית שלו, b.
כמה בדיחות קרש נכתבו בנושא, כמה…
אז במקום פלטו קיבלנו בלטו או באלטו, ושימו לב שהערבים מבטאים פה t נחצית, טא ط, “בניגוד לציפיות”.
הגרסה מאנטו/מנטו, שהיא מדהימה בעיניי, מגלמת שני שינויים פונטיים נוספים שהמילה עברה:
ה- b התחלפה למקבילה השפתית m (חילופי בומ”פ) והלמד l המקורית הפכה ל- n (חילופי למנ”ר).
מרתק, מרנין!
או שבעצם…. אני סתם נסחף?
ייתכן שאני נסחף, מכיוון שמילונים גורסים ש- מאנטו הערבי מקורו ב- Manteau הצרפתי, ששורשיו בסוף ימי הביניים ותרגומו: גלימה, חלוק ארוך או מעיל עליון, בעיקר של נשים.
אתרים אטימולוגיים אינם מוצאים קשר בין מאנטו הצרפתי ל- פאלטו האיטלקי.
כותב בנושא הקורא Dima Korzh:
“בערך הויקיפדיה ברוסית על פאלטו כתוב שהמקור בצרפתית paletot. ולצרפתית זה הגיע מספרדית בימי הביניים שבספרד זה היה בגד של איכרים pallium בגד רחב ו-toque כיסוי ראש/כובע”
מעניין.
=-=-=-=-=
מעיל (גשם) בערבית הוא גם כַּבַּוּט كبّوط או כַּבַּוּת كبّوت או כַּאבַּוּת كابّوت או כַּבַּוּד كبّود, וברבים כַּבַּוּטַאת/כַּבַּוּדַאת كبّوطات / كبّوتات וכו’, או כַּבַּאבִּיד/כַּבַּאבִּית كبابيد / كبابيت
כבות הוא גם קונדום וגם מכסה מנוע של מכונית או גג נפתח של מכונית “קַבְּרִיוֹלֵט”.
גם כאן המקור אינו ערבי, ונתוודע אליו דרך מילה “יהודית”:
“קָפּוֹטָה (מצרפתית: capote) היא מעיל ארוך מבד משי בצבע שחור (ולאחרונה מיוצר מבדים סינתטיים דמויי סאטן), שאותו נוהגים ללבוש יהודים חסידים בשבתות וחגים (להבדיל מחליפה ארוכה, המיועדת לימות החול ועשויה מבדי צמר וטרילין).
[…]
קפוטה – מאיטלקית – capotto “מעיל” (מלטינית מאוחרת – cappa, ממקור לא ברור, caput = ראש, או scapulae = כתפיים, או capanna -בקתה), בצרפתית וספרדית – capote (בשימוש למעילים צבאיים)
[…]” (ויקיפדיה)
מכיוון שהמקור צרפתי, המילה כבוט תופיע בניבים הערביים של ארצות שהיו תחת שליטה צרפתית, כמו ארצות צפון אפריקה, סוריה ולבנון.
=-=-=-=
בספרותית מעיל הוא:
מִעְטַף مِعْطَف וברבים מַעַאטֶף معاطف – מעיל, בגד עליון, גלימה
השורש הערבי הספרותי ע.ט.ף עוסק בחיבה ובחמלה, ברגשות, במעילים (שעוטפים…) ובדברים מקופלים, מכופפים ומעוקלים.
בעברית הוא עוסק במילים כמו עטיפות, לעטוף, מעטפה, מעטפת וכו’.
* הפועל עַטַפַ عَطَفَ בבניין הראשון – חיבב; חמל, נכמרו רחמיו על-; נטה ל-; קיפל, כופף; חיבר זו לזו מילים בתוך משפט
* עַטְף عطْف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חמלה, חיבה; נטייה, עיקול; בתחביר: חיבור בין מילים במשפט
* עַטְפַה عطفة – סמטה, פנייה, עיקול
* עַאטֶף عاطف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מרחם, חומל; צעיף, כיסוי; מילת חיבור; שם פרטי של גבר
* עַאטִפַה عاطفة וברבים עַוַאטֶף عواطف, בנקבה – רגש, חיבה, אהדה, קרבה
* עַאטִפִיּ عاطفيّ – רגשי, של חמלה; רגשני
* עַ’יְר עַאטִפִיּ غير عاطفيّ – חסר רגש/ות
* עַאטִפִיַּה عاطفيّة – רגשנות, סנטימנטליות
* חַרְף עַטְף حرف عطف; וַאוֶ אלְעַטְף واو العطف – מילת/אות חיבור; וו החיבור
* הפועל עַטַּפַ عَطّف בבניין השני – קיפל, כופף; הלביש את- במעיל עליון
* הפועל תַעַאטַפוּא تعاطفوا בבניין השישי – אהבו/חיבבו אלו את אלו
* תַעַאטֻף تعاطُف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אהדה
* תַעַאטֻף גַ’מַאהִירִיּ تعاطُف جماهيريّ – אהדה ציבורית
* הפועל אִנְעַטַפַ انعطف בבניין השביעי – נטה, סטה, התעקם
* אִנְעִטַאף انعطاف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פנייה, נטייה
* מֻנְעַטַף منعطف וברבים מֻנְעַטַפַאת منعطفات בצורת הבינוני הפעול של הבניין – סיבוב, פנייה, עיקול (מילה שמופיעה בשילוט כבישים, בעיקר בכבישים הרריים)
* הפועל אִסְתַעְטַפַ استعطف בבניין העשירי – ביקש רחמים, ביקש שיגלו כלפיו חיבה
* עֻטוּפַה عطوفة – כינוי כבוד לנושא משרה רמה (יבוא לרוב בסמיכות או בהטיית הקניין)
* עַטִיף عطيف, בצורת, הזכר – (זהירות! שוביניזם לשוני!) אישה צייתנית ונוחה
* עַטוּף عطوف – רחום, רחומה; אישה שאוהבת את בעלה
האם שמעתם על-
“עַאטֶף מְחַמַּד נַגִיב צִדְקִי (בערבית: عاطف محمّد نجيب صدقي, 29 באוגוסט 1930 – 25 בפברואר 2005) היה פוליטיקאי מצרי, אשר כיהן בתפקיד ראש ממשלת מצרים בין השנים 1986-1996”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=-=-=-=-=
זוכרים את מוטיב הקרמבו שמלווה אותנו פה כבר 3 שנים?
אז ידידי יהושע אינדור שלח לי את הסרטון הבא:
מדף הפייסבוק של העיתון הירושלמי הוותיק “אַלְקֻדְס”
זהו דף עם… 9 מיליון עוקבים! למעלה מפי 3 יותר מאשר לדף הרשמי של ביבי… רק לשם הפרופורציה…
כותרת הסרטון:
تعرّفوا على كيفيّة صناعة حلوى الكريمبو المشهورة باسم “راس العبد” 
ماذا تسمّونها في بلدكم؟؟؟ 
ماذا تسمّونها في بلدكم؟؟؟ הכירו את דרך יצור ממתק הקרמבו (כך במקור) המפורסם בשם “ראס אלעבד”. איך אתם קוראים לו בארצכם/ישובכם?
=-=-=
אוחחחחח… הקרמבו הערבי הזה שינה את חיי…
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
בתמונה:
ליאור מילר ויעל אבקסיס בפרסומת לחברת “קסטרו”, אחת הפרסומות הראשונות והמפורסמות בערוץ 2, הערוץ המסחרי הראשון בישראל.
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
