מרחבא
שלום לכולם,
החלטתי לחזור לפרסם פה פוסטים, למרות המצב, ואולי בגלל המצב.
אם קשה לכם לראות ערבית או תכנים בערבית בימים אלה – תדלגו. אתם לא חייבים לקרוא ולא חייבים להגיב.
הפוסטים האלה נכתבו לפני חודשיים, ואין להם שום קשר למצב הקשה מאוד בו מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה האחרונה.
=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
אִחְתִרַאף اِحْتِرَاف – מקצוענות, עיסוק במקצוע; רכישת מקצוע או מקצועיות או מיומנות
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/kpHEL
עובדיה שלח לי את הכתבה הבאה:
معلمة من باقة الغربية تُحول شغفها بقيادة الدراجة النارية الى احتراف
موقع بانيت وصحيفة بانوراما
23-08-2023
في مشهد غير مألوف، ترتدي منال مصاروة من مدينة باقة الغربية خوذتها وتركب دراجتها النارية وتنطلق في طريق فريد من نوعه لتحول شغفها بقيادة الدراجة النارية من هواية الى احتراف حُباً في خوض المغامرة، غير مكترثة بعرقلة المحيطين بها بذريعة أن سياقة الدراجات النارية خطيرة وهي حكر على الرجال…
منال مصاروة التي تعمل ايضاً كمربية ومستشارة تربوية في احدى المدارس، واجهت تحديات كادت ان تحول بينها وبين حلمها بركوب الدراجة النارية، أولها النظرات الفضولية التي تلاحقها اثناء قيادتها للدراجة وتُرجع تلك النظرة للصورة النمطية ” الذكورية ” بشأن قيادة النساء للدراجات وفقا لتعبيرها، لكن بفضل دعم والدها وعائلتها لها لتحقيق حلمها استطاعت ان تكسر حاجز المستحيل وتبادر بفتح نادي خاص للنساء لتدريبهن على قيادة الدراجات الهوائية بهدف كسر تلك الصورة النمطية لدى المجتمع عن ركوب فتاة للدراجات…
مراسل قناة هلا معتصم مصاروة، التقى بمدربة قيادة الدراجات النارية والهوائية منال مصاروة التي تحدثت عن أبرز المصاعب التي واجهتها في طريقها لتحقيق حلمها وتحويله من هواية الى احتراف … اليكم التقرير التالي…
“من هواية الى احتراف”
وقالت منال مصاروة في حديثها لقناة هلا: “يجب أن يكون الشغف موجودا حتى تكون الهواية موجودة، ولهذا تحول ركوب الدراجة النارية لدي من هواية الى احتراف، وكان توجهي الى عالم الدراجات لأجل اشتراكي في السباق الثلاثي. وقبل أن أحترف في عالم الدراجات فأنا جئت من عالم الركض والسباحة، وكانت تنقصني هذه الحلقة لأستطيع الدخول في السباق الثلاثي”.
وأضافت منال مصاروة في حديثها لقناة هلا: “الطريق لم تكن سهلة وأنا اليوم في مكان راضية جدا عن نفسي فيه والحمد لله. الدراجة الهوائية تربطنا بعالم الطفولة، واليوم يوجد معي في الفريق صبايا وشباب أما قبل 10 – 20 سنة كان ركوب الدراجة النارية يعتبر عيبا بالنسبة للفتاة أو الشابة، وهذا الشيء أواجه مع النساء اللواتي يأتين الي بجيل 50 وجيل 60 وتقول منذ زمن لدي حلم بركوب الدراجة النارية وأريد أن احققه”.
“راكبة احترافية”
ومضت منال مصاروة بالقول: “واجهت صعوبات في بداية تعلمي قيادة الدراجة، حيث لم أجد دعما من البيئة الذكورية المحيطة بنا من منطلق عادات وتقاليد وهذه الأمور، لذا جازفت بخطوة ربما تعتبر خطيرة وغير امنة وهي أن أخرج للحقل بمفردي وأمارس هذه الهواية التي تحولت لاحقا من هواية الى احتراف، لذا فأنا اليوم أعرف نفسي كراكبة احترافية وأشارك في عدة سباقات على مستوى الدولة”.
מורה מבאקה אלע’רביה הפכה את תשוקתה לרכוב על אופנועים למקצוע
אתר פאנט ועיתון פנורמה
במחזה בלתי רגיל, מנאל מצארוה מהעיר באקה אלע’רביה חובשת את הקסדה שלה, רוכבת על האופנוע שלה ומזנקת בדרך מיוחדת כדי להפוך את תשוקתה לרכוב על אופנועים מתחביב למקצוע, וזאת מתוך יצר הרפתקנות, כשהיא מתעלמת מהפרעתם של הסובבים אותה, שטוענים שרכיבה על אופנועים מסוכנת ושהיא בלעדית לגברים…
מנאל מצארוה, שעובדת גם כמחנכת וכיועצת חינוכית באחד מבתי הספר, עמדה בפני אתגרים רבים, שכמעט חצצו בינה ובין חלומה לרכוב על אופנועים. הראשונים שבאתגרים היו המבטים הסקרניים שליוו אותה במהלך רכיבתה. המבט הזה קשור לסטריאוטיפ “הגברי” המתקשר לרכיבה של נשים על אופנועים, כך לדבריה. אך בזכות תמיכתם של אביה ומשפחתה בהגשמת חלומה היא הצליחה לשבור את המחסום הבלתי אפשרי: היא יזמה פתיחת מועדון ייעודי לנשים, שמטרתו ללמד אותן לרכוב על אופנועים כדי לשבור את הסטריאוטיפ החברתי לגבי רכיבת נשים על אופנועים.
כתב ערוץ “הלא” מעתצם מצארוה נפגש עם מדריכת הרכיבה על אופנועים ואופניים מנאל מצארוה, שדיברה על הקשיים העיקריים בהם נתקלה בדרכה להגשמת חלומה והפיכתו מתחביב למקצוע.
הנה הכתבה.
“מתחביב למקצוע”
מנאל אמרה בריאיון לערוץ “הלא”: “התשוקה חייבת להיות קיימת כדי שהתחביב יהיה קיים, ולכן הפכה הרכיבה שלי על אופנוע מתחביב למקצוע. נכנסתי לעולם האופנועים כדי להשתתף בטריאתלון. לפני שהתמקצעתי בעולם האופנועים באתי מעולם הריצה והשחייה, אך היה חסר לי החלק הזה כדי שאוכל להשתתף בטריאתלון”.
מנאל הוסיפה: “הדרך לא הייתה קלה. היום אני נמצאת במקום שאני מרוצה ממנו מאוד, והשבח לאל. האופניים מחזירים אותנו לעולם הילדוּת, והיום יש איתי בצוות צעירות וצעירים. לפני 10-20 שנה רכיבה על אופנוע נחשבה בושה לנערה או לצעירה, והדבר הזה עולה עם הנשים שבאות אלי בגיל 50 ו- 60 ואומרות: ‘זמן רב יש לי חלום לרכוב על אופנוע, ואני רוצה להגשימו’ “.
“רוכבת מקצועית”
מנאל המשיכה ואמרה: “נתקלתי בקשיים בתחילת לימוד הרכיבה על אופנוע, שכן לא זכיתי לתמיכה מהסביבה הגברית שעוטפת אותנו, מבחינת מסורות ומנהגים וכו’, לכן הימרתי על צעד שאולי נחשב מסוכן ולא בטוח, יצאתי לשדה/למגרש לבד ועסקתי בתחביב הזה, שהפך בהמשך מתחביב למקצוע. לכן אני היום מגדירה את עצמי רוכבת מקצועית ואני משתתפת במספר מרוצים במדינה”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
חַרְף حَرْف וברבים אַחְרֻף أحْرُف או חֻרוּף حروف – אות, מילית, עיצור, ביטוי; חוד, להב; קצה, סף, גבול
לשמיעה:
השורש הערבי ח.ר.ף עוסק באותיות, בלהבים, בסילוף, בהתמקצעות, בחריפות ובסטיות מכל סוג.
בעברית הוא עוסק בחירוף נפש, בחרפה ובחריפות של אוכל. והעיפו מבט גם בסוף הפוסט.
למקרה שתמהתם, חורף בעברית מתכתב עם השורש הערבי ח’.ר.ף.
* הפועל הספרותי חַרַפַ حَرَفَ בבניין הראשון – סטה, התרחק מ-; הרחיק, דחה, היטה
* הפועל הספרותי חַרֻפַ حَرُفَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה חד וחריף בטעמו
* חַרַאפַה حرافة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חריפות (בפועל השורש הזה אינו באמת בשימוש בכל הקשור לחריפות באוכל)
* הפועל חַרַּף حرّف בבניין השני – סילף, שיבש, רימה; היטה, הפך לנטוי או אלכסוני
* תַחְרִיף تحريف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סילוף, סטייה
* מֻחַרַּף محَرَّف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מעוות, מסולף, מזויף, שהוכנסו בו שינויים
* הפועל אִנְחַרַף انحرف בבניין השביעי – סטה, נטה, פנה ל-
* אִנְחִרַאף انحراف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סטייה, נטייה; שיפוע, אלכסון; דרדור
* אִנְחִרַאףֶ אלצִּחַּה انحراف الصّحّة – מצב של מחלה, לא להיות בקו הבריאות (מיל’: סטיית הבריאות)
* אִנְחִרַאףֶ אלְמִזַאג’ انحراف المزاج – דכדוך נפשי (מיל’: סטיית מצב הרוח)
* אִנְחִרַאף גִ’נְסִיּ انحراف جنسيّ – סטייה מינית
* אִנְחִרַאף אַחְ’לַאקִיּ انحراف أخلاقيّ – סטייה מוסרית
* מֻנְחַרִף منحرف, בצורת הבינוני הפועל – סוטה, נטוי, נוטה, משופע; יוצא דופן; עבריין
* פַתַאה מֻנְחַרִפַה فتاة منحرفة – נערה שעוסקת בזנות, מי שיצאה לתרבות רעה
* מְרַבַּّע מֻנְחַרִף مربّع منحرف – טרפז (מיל’: מרובע נטוי), וגם: שִבְּה מֻנְחַרִף شبه منحرف (מיל:’ מעֵין נטוי)
* מֻנְחַרִףֶ אלצִּחַּה منحرف الصّحّة – שאינו בקו הבריאות
* מֻנְחַרִף גִ’נְסִיַּן منحرف جنسيًّا – סוטה מין
* הפועל אִחְתַרַף احترف בבניין השמיני – למד מקצוע או מלאכה; עבד במקצוע; נעשה בעל מקצוע
* אִחְתִרַאף احتراف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עיסוק במקצוע; רכישת מקצוע או מקצועיות או מיומנות
* אִחְתִרַאפִיּ احترافيّ – מקצועני
* אִחְתִרַאפִיַּה احترافيّة – מקצוענות, מקצועיות
* מֻחְתַרִף مُحترِف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מקצוען, מקצועני, מקצועי
* גֻ’נְדִי מֻחְתַרִף جنديّ محترف – חייל בצבא קבע
* מֻחְתַרַף مُحترَف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – אָטֶלְיֶה, חדר עבודה של אומן
* חַרְפִיּ حَرْفيّ – מילולי (מיל’: “אותי”, של אות)
* חַרְפִיַּן حَرْفيًّا – באופן מילולי, מילה במילה, ככתבנו וכלשונו
* מַתֶן חַרְפִיּ متن حَرْفيّ – תוכן מדויק ומילולי
* נַַקְל חַרְפִיּ – תעתיק (מיל’: העתקה מילולית)
* חִרְפַה حِرفة וברבים חִרַף حِرف – משלח-יד, מקצוע, מלאכה; הרגל; שאיפה, רצון
* חִרְפַה יַדַוִיַּה حرفة يدويّة – מלאכת יד
* חִרְפַה שַרִיפַה حرْفة شريفة – מקצוע מכובד
* חִרַף תַקְלִידִיַּה حرف تقليديّة – מקצועות מסורתיים
* מַדְרַסַה חִרְפִיַּה مدرسة حرْفيّة – בית ספר מקצועי
* חִרְפִיַּה حِرفيّة – מקצועיות, מקצוענות
* חִרִּיף حرّيف – חריף
* חַַרְף גַ’רּ حَرْف جرّ – מילת יחס
* חרף עַטְף حَرْف عطف – מילית חיבור
* חרף שַרְט حَرْف شرط – מילית תנאי
* חרף נִדַאא’ حَرْف نداء – מילית קריאה
* חרף נַפְי حَرْف نفي – מילית שלילה
* חרף צַחִיח حَرْف صحيح – עיצור (מיל’: אות אמיתית)
* חרף סַאכֶּן حَرْف ساكن – אות נחה, אם קריאה (מיל’: אות שותקת, שקטה)
* בִּאלְחַרְףֶ אלְוַאחֶד بالحرف الواحد, או: חַרְף בִּחַרְף حرف بحرف – מילה במילה, במדויק (מיל’: באות אחת; אות באות), ואפילו: כִּלְמֶה בִּכִּלְמֶַה, חַרְף בִּחַרְף كلمة بكلمة، حرف بحرف – מילה במילה, אות באות
* בִּאלְאַחְרֻפֶ אלְאוּלַא – בראשי תיבות (מיל’: באותיות הראשונות)
* חֻרוּףֶ אלתַּאג’ حروف التّاج – אותיות רֵישיות, Capital letters (מיל’: אותיות הכתר)
* אַלְחֻרוּףֶ אלְאַבְּגַ’דִיַּה الحروف الأبجديّة – אותיות האלפבית
* וַצַ’עַ/חַטּ אלנֻּקַאט עַלַא אלְחֻרוּף وضع/حطّ النّقاط على الحروف – הסביר היטב, לא השאיר מקום לספק, הבהיר את כוונתו (מיל’: שם נקודות על האותיות. זהו פתגם/משפט שמי שאינו יודע קרוא וכתוב בערבית לא יבין, שכן אותיות רבות בערבית שונות זו מזו רק במספר הנקודות [הדיאקריטיות] שעליהן)
=-=-=
28 האותיות בערבית מחולקות לשתי קבוצות שוות בכל הקשור להוספת תווית היידוע “אַלְ-“:
* חַרְף שַמְסִיּ حرف شمسيّ – אות שמש (כי המילה הערבית לשמש, שמס, פותחת באות מהקבוצה). אחת מ- 14 אותיות לפניהן הלמד של אל- הידיעה נאלמת ובמקומה מופיע דגש על האות הראשונה של המילה
* חַרְף קַמַרִיּ حرف قمريّ – אות ירח (כנ”ל, רק ירח). אחת מ- 14 אותיות שכשמוסיפים לפניהן אל- שום דבר לא משתנה
=-=-=
הקורא יובל ברגר הזכיר לי ששכחתי את:
מַן עַלַּמַנִי חַרְפַן כֻּנְת/צִרְת לַהֻ עַבְּדַן من علّمني حرفًا كنت / صرت له عبدًا – מי שלימדני אות אני לו כעבד / הפכתי להיות עבדו.
פתגם שמתייחס להכרת התודה שחשים כלפי מורה ולהשפעה שלו על הלומד.
=-=-=
לגבי עברית, נעיין בוויקימילון:
חֵרֶף
לשון המקרא: למרות, על אף, מילה הבאה לבטא תוצאת וויתור.
חרף מאמציי הכבירים נכשלתי בחשבון.
גיזרון
מילה שהומצאה מקריאה שלא כדין של ”יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי, חֵרֵף שֹׁאֲפִי“ (תהלים נז, פסוק ד): בפסוק חֵרֵף הוא פועל במשמע ‘גידף, קילל’, ומשמע הכתוב “שאלוהים ישלח משמיים, יושיע אותי על ידי שהוא יקלל את שונאי”. אך הניסוח התמציתי של הפסוק (בלי סימני פיסוק מודרניים ברורים) מייצר הקבלה יושיעני\שונאי, וגרם לקרוא “יושיעני על ידי שהוא יְחָרֵף שונאי” = “יושיעני חרף שונאי” כמו “יושיעני למרות שונאי”, ומשם חרף = למרות, כמילת חיבור (במקום פועל).
חֵרֵף, חֵרַף
1. גידף, קילל.
”וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ-לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד.“ (שמואל א׳ יז, פסוק י)
”אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׁא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו לז, פסוק ג)
”בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.“ (תהלים מב, פסוק יא)
2. סיכן (בעיקר בצירוף “חרף נפשו”).
”זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.“ (שופטים ה, פסוק יח)
החייל חרף נפשו ביוצאו ראשון לשדה הקרב.
גיזרון
‘דיבר בחריפות’. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: ‘היה חד, חידד’, כמו גם ארמית חורפא ‘חוד או חלק חד’ (של סכין, סיף). משם עברית ‘חריף’ (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם). ומשם גם חֵרֵף ‘להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות’, כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words ‘מילים חריפות’). במשמע המקורי ‘חד’, מקביל לסורית ܚܰܪܶܦ (חָרֵף) ‘חידד (סכיון)’, ערבית حَرْف (חַרְף) ‘קצה חד’. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: ܚܳܪܶܦ (חַרֵף) ‘חד, חריף (אוכל)’, حِرّيف (חִרּיף) ‘חריף’ (אוכל).
שתי המשמעויות כנראה משורש שונה. המשמעות הראשונה בשימוש נרחב, והמשמעות השנייה נמצאת רק בהקשר אחד על פי פרשן המקרא רשב”ם, במילה “חָרוּף” (שפחה חרופה – נחרף במקרא) שפירושה “מסירה”, “מסר נפשו”. בערבית “חרוף” (خَرُوف) מופיע בהוראת תמים, נאיבי, כבש. אותו שורש ערבי – חַרִפַ (خَرِفَ) – מופיע גם בהוראת להיהפך לסנילי; שאול מהשורש האוגרי – חרפ (ḫrp), בהוראת מאניה, טירוף.
חֶרְפָּה
נטיות ר׳ חֲרָפוֹת; חֶרְפַּת־, ר׳ חֶרְפוֹת־
לשון המקרא: פגיעה קשה בתדמית או במוניטין, היעדר כבוד.
“בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז, וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה” (משלי יח, 3)
רק אחת בעולם את שבחך אמרה/ וגנותך, חֶרְפָּתֵךְ כל הַיֶּתֶר (בארץ אהבתי/לאה גולדברג)
טליה דחויה, חֶרְפַּת-הָעֵדֶר/ את לא שפויה, את לא בסדר (חומות חימר/רחל שפירא)
גיזרון
מקור המילה במקרא. מהפועל חֵרֵף
בתמונה: “מקגייוור (אנגלית: MacGyver) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית ששודרה בשנים 1985–1992 ברשת ABC. גיבורה הוא סוכן חשאי בשם אנגוס מקגייוור המגולם על ידי השחקן ריצ’רד דין אנדרסון. הסדרה נוצרה על ידי לי דייוויד זלוטוף והופקה על ידי הנרי וינקלר”. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 2,209 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
מקצוענות
