פורסם לראשונה ב- 29.9.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Mika Amit, שכתבה לנו:
“רציתי לשאול בנוגע לשיר של DAM, מה המשמעות של המילה מסוגיר مسوچير וממה היא נגזרת?
המורה שלי למדוברת תרגם את המשפט כֻּלּ שִי מסוגר كلّ شي مسوچر כ: הכל סגור (לא במובן הפיזי)
בנוסף את המילה حيّوا הם תרגמו כ: “כַּבְּדוּ”. מאיזה שורש היא מגיעה?
תודה!!!”.
אז מילת היום היא –
מְסוכַּר مْسوكَر או מְסוֹגַר مسوجر / مسوچر או מְסוֹגֶר/מְסוּגֵיר مسوجير / مسوچير – “סגור”, סגור, נעול; מוסכם, בטוח במאה אחוז, ודאי; מבוטח; מכתב רשום
תמונת היום ממחישה את ההיבט הפיזי של המילה (שלהבנתי נמצא פחות בשימוש, אבל לכו תמחישו מילה מופשטת עם תמונה…)
האות چ אינה אות ערבית רשמית; היא מגלמת רק באזורנו – כך לפי ויקיפדיה באנגלית – את הצליל g (בפרסית, ממנה האות שאולה במקורה, הצליל שלה הוא בכלל ch)
בואו נפתח עם היכרות קצרה עם ההרכב (שאני בעצמי לא הכרתי):
“דם (בערבית: دام, באנגלית: DAM) הוא הרכב היפ-הופ ערבי-ישראלי. חברי ההרכב הם האחים תאמר וסוהיל נפאר ומחמוד ג’ררי, המתגוררים בלוד. הם שרים בעיקר בערבית, אך גם בעברית ובאנגלית. המילים שלהם עוסקות בקשיים של חיים בעיר מעורבת, בזכויות נשים, בסכסוך הישראלי-פלס’, במאבק לחופש ובשוויון.
לשם ההרכב יש שלושה פירושים בשלוש שפות: בערבית זהו פועל של המילה “נצח” (دام), באנגלית השם מציין ראשי תיבות שפירושו הראפרים הערבים (“Da Arab MCs”), ובעברית משמעותו דם – נוזל הגוף […]”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
השיר המדובר הוא: אֵימְתַא נְגַ’וְּזַכּ יַמַּא ايمتى نجوّزك يما؟ – מתי נחתן אותך? / מתי תתחתן כבר? (אמירה שבאה מפי אמו של הבחור)
אכבר שיר, אכבר קצב, אכבר וידאוקליפ…
אלו מילות השיר.
הפעם בחרתי רק להביאן כלשונן (ללא תעתיק ותרגום, בניגוד להרגלי).
בכל מקרה, יש בשיר הזה חגיגה לשונית שלמה: ערבית מדוברת מקומית עם נגיעות עברית וליטופי אנגלית:
ولا ليرة، ولا بيتكوين
مسلطنة وايش بدكم
ايمتى تركز يما؟
ايمتى نجوزك يما؟
والبنك يتصلي ايمتى تيجي عنا؟
قولوله، دونت ووري انا اوكي
غنوله، كله مزبط كله مسوچير
قولوله، دونت ووري انا اوكي
غنوله، بلا هال مشكنتا ومتخوزق
7 الارمات، ديك بدق عالباب
وانا تحت اللحاف، امي عالبلكون جيرتي دبري عريس
احصائيات، اغلب الازواج
بتنامش ع نفس الفراش، وامي عالآيفون “Siri” زبطي عريس
قولوا لإبن الحلال يستنى لانو العالم عم بستناني
بلاقي شريكي بعد ما الاقي حالي وحاليا
بصحة العذوبية، صباح الضهرية المرخية
ايمتى نجوزك يما؟ …
ويلي ويلي ويل، انتو وين وانا وين
ولد مع ولدين، جيبوا مخدة جيبوا سرير
لا بنام لا بفيق، انا بصحي الديك
مينوس من جديد، في حساب بنكي في كم بطريق
ولا ليرة
مسلطنة
ايمتى نجوزك يما؟ …
بلا ضغط، بلا كبت
بلا غصب
بلا ضغط، بلا كبت
بلا غصب
حيوا قراري حيوا، حيوا حبيبتي حيوا
حيوا حريتي حيوا، حيوا حيوا
ايمتى نجوزك يما؟ …
=-=-=-=-=
אתחיל משאלתה השנייה של מיקה:
אין לי מושג מדוע תרגמו את הפועל חַיַּא במובן לכבד.
הפועל חַיַּא حيّا בבניין השני – ברך לשלום; השאיר בחיים
אולי מדובר בתרגום מקומי או ספציפי לתוכן השיר.
=-=-=-=
וכעת – למילת היום.
אני אוהב את מילת היום, כי היא מיוחדת וגם כי היא תמיד מזכירה לי את אבי המנוח, רחמים כהן ז”ל, שנולד וגדל בין ערבים בירושלים, בעיר העתיקה, והיה משתמש במילה רבות.
המילה נראית, על פניה, מהשורשים השמיים שהוצגו אצלנו כאן לא מזמן: ס.כ.ר בערבית או ס.ג.ר בעברית, העוסקים בסגירות.
אבל מה עושה ה- וו הזו שם באמצע? למה יש לה כל כך הרבה צורות כתיב? וממתי הוגים בניבים המדוברים של מדוברת, להוציא מצרים, את הצליל g? כן, אני יודע שבניבים רבים הוגים את האות קאף ق בצורה זו, אך שימו לב! אין שום דרך כתיבה של המילה עם האות הזו, וזאת מכיוון שהמילה פשוט… אינה ערבית.
* הפועל סוֹכַּר سوكر / סוֹגַר سوجر / سوچر על דרך הבניין השני, שמילת היום היא צורת הבינוני שלו – סגר, נעל (גם פיזית); ביטח; הבטיח לעצמו; שלח בדואר רשום; עישן
* אֶלְמַסְאַלֶה מְסוֹגְרַה المسألة مسوچرة – העניין “סגור”, ודאי
למרות שהמילה “צועקת” שהיא במדוברת, ושיש להתחקות אחרי מוצאה, קיימות לה גם צורות ספרותיות מוקפדות:
הפועל המרובע סַוְגַר سَوْجَر וצורת הבינוני מֻסַוְגַר مُسَوْجَر, להם יש תיעוד בן מאות שנים. מוזר ומעניין כפליים.
אז מה מקור המילה?
ממה שהצלחתי להבין לבדי, מדובר במילים האיטלקיות לאבטחה (כמו אבטחת מוסדות): sicuro או לביטוח: assicurare.
באנגלית: to secure, security
מוסיף ידידי הידען Avshalom Farjun:
الفعل موجود باللغة الايطالية والاسبانية assegurar بمعنى ان تقوم بشي مضمون / seguro – مأكد
“הפועל מופיע בשפות האיטלקית והספרדית assegurar במובן עשיית דבר-מה ודאי, ו- seguro בטוח, ודאי” (התרגום שלי)
הקורא @Eli Ben-moshe כותב לנו:
ביטוח בתורכית הוא Sigorta.
=-=-=
אני תמיד מתלהב מהשפעות איטלקיות על הערבית של אזורנו. במקרה של היום, המילה קיימת גם בניב המצרי.
כי השפעות פרסיות ותורכיות תמיד היו, ובמאה השנים האחרונות השפעות אנגליות וצרפתיות, וכן, בארצנו הקטנטונת גם השפעות עבריות.
אבל השפעות איטלקיות? הרי איטלקית היא השפה היפה ביותר בעולם, אז ברור שאתלהב…
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
תודה רבה!
האם תוכלו לתרגם את השיר?
לשמחתי, עשו זאת כבר בשבילנו:
https://www.facebook.com/DailySongArabic/posts/1137449309776701/