פורסם לראשונה ב- 13.10.20
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Lior Dabush, שכתבה לנו:
אשמח לדעת מה ההבדל בין המילה נאזח نازح לבין לאג’א لاجئ
ששניהם מתורגמים כ- פליט
תודה!”
בפוסט הקודם עסקנו בפליטים.
נַאזֶח نَازِح וברבים נַאזִחִין نازحين – עקור; מהגר, מתרחק
השורש הערבי הספרותי נ.ז.ח עוסק בעקירה מהמקום ובהתרחקות, וגם בבארות ובמימיהן, והוא לגמרי אינו נוכח בשיח היומיומי.
בעברית הוא מופיע עם שיכול עיצורים בצורה ז.נ.ח (הזנחה, מוזנח וכו’).
* הפועל נַזַחַ نزح בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלה – התרחק מ-, עקר/נעקר מ-
* נֻזוּח نُزوح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עקירה מהמקום; הגירה
* הפועל אַנְזַחַ أنزح בבניין הרביעי – הרחיק את-
* בַּלַד נַאזִח بلد نازح – מקום רחוק, ארץ רחוקה
* מִנְזַחַה مِنْزَحَة – דלי למים מהבאר
* נַזוּח نازح או נַזִיח نزيح – רחוק, מרוחק
* בִּאְר נַזוּח بئر نزوح – באר עם מעט מים
* נַזַּאח نزّاح, במשקל בעלי המלאכה – מנקה בורות שופכין
והשורש הזה מופיע כבר בתורה “וְיִרְכְּסוּ אֶת-הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָו אֶל-טַבְּעֹת הָאֵפוֹד, בִּפְתִיל תְּכֵלֶת, לִהְיוֹת עַל-חֵשֶׁב הָאֵפוֹד; וְלֹא-יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד” (שמות כ”ח, כ”ח)
ורש”י שם מסביר שזה בערבית וזה “לשון ניתוק”.
עונה לו @Avshalom Farjun:
“לא יזח החושן מעל האפוד” – יזח משורש זחח בבניין נפעל, במשמעות – זז, סר. אבל גם לדעת אבן ג’נאח (ספר השורשים) אפשר לגוזרו גם מ- נזח… ועל אבן ג’נאח אני סומך יותר, כי ערבית הייתה שפת אמו. רש”י אגב, לא ידע ערבית.
בכל מקרה שורש המילה יזח פורש בצורות שונות על ידי פרשנים שונים, והפירושים נעים בין: ניתוק, חיבור, הגבהה
אז מה השוני בין פליט לעקור?
גורסת ויקיפדיה (הפסקאות הפותחות בלבד מובאות כאן):
“פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו)”.
“עקורים (באנגלית: Internally displaced persons – IDPs) הם בני אדם שאולצו לנטוש את מקום מגוריהם הקבוע עקב נסיבות מסוימות, בעיקר עקב מלחמות, אך אינם פליטים. נכון ל-2006 יש בעולם כ-24.5 מיליון עקורים ב-52 מדינות, כמחציתם באפריקה.
למרות ההגדרה המכלילה, הנטייה היא להתייחס כעקורים בעיקר לבני-אדם שנפגעו מעימותים אלימים, ולמעשה להתייחס כעקור לכל מי שהיה מוגדר כפליט אילו חצה גבול בינלאומי. אין התייחסות בחוק הבינלאומי לעקורים, ואין אמנות המסדירות סוגיה זו”.
בתמונה: עקורים במוסול (מוצל), עיראק
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.