מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
קִימֶה قِيمة וברבים קִיַם قِيَم – ערך (מכל סוג), שווי, מחיר; קומה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/GN7sP
יהושע שלח לי סרטון מעניין. בבואי לתמלל אותו שמתי לב שהוא נקטע באמצע. נראה שלמי שהפיץ אותו בווטסאפ נמאס לקראת סופו, והוא חתך אותו כך סתם, בלי סיבה נראית לעין.
חיפוש מהיר בגוגל אפשר לי למצוא את הסרטון המלא, שפורסם ב- 15.10.22 בערוץ יוטיוב בשם:
الصحافة الإسرائيلية
העיתונות הישראלית
עם 2,000 עוקבים.
הערוץ כותב על עצמו:
نرصد أهم ما في الصحف العبرية من أخبار وتصريحات وتحليلات في مختلف الشؤون الإسرائيلية.
אנו עוקבים אחר החדשות, ההצהרות והפרשנויות/הניתוחים החשובים ביותר בעיתונים העבריים בנושאים הישראליים השונים.
הקטע שיהושע שלח לי נקרא:
اللواء يتسحاق بريك: “هل فقد الجيش الإسرائيلي رسالته وقيم النصر؟”האלוף יצחק בריק: “האם צה”ל איבד את המסר ואת ערכי הניצחון שלו?”
לקטע יש מספר צפיות בודדות.
הל פקד אלג’יש אלאסראאילי רסאלתה וקים אלנצר?
אללואא’ אלאסראאילי יתסחאכ בריכ: מעט’ם מן יד’הב ללח’דמה פי אלג’יש אלאסראאילי מן ד’וי אלוצ’ע אלאג’תמאעי ואלאקתצאדי אלצ’עיף ופי אלוקת נפסה ט’אהרת אלתהרב מן אלתג’ניד פי תזאיד מסתמר. אלג’יל אלחאלי לא יהתמ בתראת’ אלבלאד ולא מצירהא. ג’יל ינתט’ר אאבאאה אן יח’אטר אלאאח’רון בחיאתהם פי אלחרב וליס אבנאאהם אלד’ין יתנט’רון אלדרג’את אלעליא. פאלקיאדה אלאמניה ואלסיאסיה לא תכפי לתכון קדוה להם!
אנ אמן מואטני אלבלאד פי תדהור עמיק!!
אנ אלד’ין יתג’נדון חאלין לא ידרכון קימ אלנצר ואת’נאא’ תג’נידהם יואג’הון ת’קאפה תנט’ימיה מעאכסה ופאסדה תדפעהם לתחד’יר אצדקאאהם מן אלתג’ניד.
לם יעד אלמת’אל אלשח’צי ואלמות’וקיה ואלעזם ואלתמסכ באלמהמה לדא אלעדיד מן קאדתהם מוג’ודן עלא אלאטלאק.
יואג’ה אלמג’נדון קיאדה רפיעה מנפצלה ענהם, לא תנזל אליהם ולא תערף אלואקע עלא אלארצ’ לאנ אלצורה אהמ באלנסבה להא מן אלג’והר!
יואג’ה אלמג’נדון נקצן פי אלאנצ’באט ופשלן פי תאכיד אלאואמר, ות’קאפת אלכד’ב ואלפשל פי תעלם אלדרוס ויפתקרון אלקדרה עלא תאדית מהאמהם בסבב אלתקליצאת פי עדד מנתסבי אלח’דמה אלדאאמה.
לקד אדא הד’א אלוצ’ע באלג’יש אלאסראאילי אלא ואחדה מן אשד אזמאת אלקוא אלבשריה עלא אלאטלאק.
אלרוח אלקתאליה פי תראג’ע שדיד ומן ילתחק באלג’יש לא ישער באלמהמה ואלרסאלה ואלדאפעיה.
אלג’יש אלאסראאילי אצבחת חאלתה כאיבה!
הל סיחמי אלבלאד ומואטניהא מן אלתהדיד אלמתזאיד אלד’י תחול אלא תהדיד וג’ודי?
هل فقد الجيش الإسرائيلي رسالته وقيم النّصر؟
اللّواء الإسرائيلي يتسحاك بريك: معظم من يذهب للخدمة في الجيش الإسرائيلي من ذوي الوضع الاجتماعي والاقتصادي الضّعيف وفي الوقت نفسه ظاهرة التّهرّب من التّجنيد في تزايد مستمرّ. الجيل الحالي لا يهتمّ بتراث البلاد ولا مصيرها. جيل ينتظر آباءه أن يخاطر الآخرون بحياتهم في الحرب وليس أبناؤهم الذين يتنظرون الدّرجات العليا. فالقيادة الأمنيّة والسّياسيّة لا تكفي لتكون قدوة لهم!
إنّ أمن مواطني البلاد في تدهور عميق!!
إنّ الذين يتجنّدون حاليًّا لا يدركون قيم النّصر وأثناء تجنيدهم يواجهون ثقافة تنظيميّة معاكسة وفاسدة تدفعهم لتحذير أصدقائهم من التّجنيد.
لم يعد المثال الشّخصي والموثوقيّة والعزم والتّمسّك بالمهمّة لدى العديد من قادتهم موجودًا على الإطلاق.
يواجه المجنّدون قيادة رفيعة منفصلة عنهم، لا تنزل إليهم ولا تعرف الواقع على الأرض لأنّ الصّورة أهمّ بالنّسبة لها من الجوهر!
يواجه المجنّدون نقصًا في الانضباط وفشلًا في تأكيد الأوامر، وثقافة الكذب والفشل في تعلّم الدّروس ويفتقرون القدرة على تأدية مهامّهم بسبب التّقليصات في عدد منتسبي الخدمة الدّائمة.
لقد أدى هذا الوضع بالجيش الإسرائيلي إلى واحدة من أشدّ أزمات القوى البشريّة على الإطلاق.
الرّوح القتاليّة في تراجع شديد ومن يلتحق بالجيش لا يشعر بالمهمّة والرّسالة والدّافعيّة.
الجيش الإسرائيلي أصبحت حالته كئيبة!
هل سيحمي البلاد ومواطنيها من التّهديد المتزايد الذي تحوّل إلى تهديد وجوديّ؟
האם צה”ל איבד את המסר ואת ערכי הניצחון שלו?
האלוף הישראלי יצחק בריק: רוב מי שמתגייסים לצה”ל מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ובאותו הזמן תופעת ההשתמטות מגיוס נמצאת בעליה מתמדת. הדור הנוכחי אינו מתעניין במורשת הארץ ולא בגורלה. זהו דור, בו ההורים מצפים שאחרים יסכנו את חייהם במלחמה ולא בניהם, שממתינים לעלות בדרגה*. ההנהגה הביטחונית והפוליטית אינה מספיקה כדי להיות להם מודל לחיקוי!
ביטחון אזרחי המדינה מדרדר באופן חמור!!
מי שמתגייסים כיום אינם מבינים את ערכי הניצחון, ובמהלך גיוסם הם עומדים מול תרבות ארגונית לעומתית ומושחתת, שגורמת להם להזהיר את חבריהם מלהתגייס.
הדוגמה האישית, האמינות, הנחישות והדבקות במטרה כבר לגמרי אינן קיימות אצל רבים ממפקדיהם.
המתגייסים עומדים בפני פיקוד בכיר שמנותק מהם, שאינו יורד אליהם ואינו מכיר את המצב בשטח, שכן החיצוניות חשובה עבורם יותר מהמהות!
המתגייסים חווים משמעת רופפת, כשל בהבנת הפקודות, תרבות של שקרים וכשל בהפקת הלקחים. הם חסרי יכולת למלא את משימותיהם בשל הירידה במספר הנשארים בצבא קבע.
המצב הזה הביא את צה”ל לאחד ממשברי כוח האדם הגדולים ביותר שלו.
רוח הלחימה בנסיגה גדולה, ומי שמתגייס לצבא אינו מרגיש את (רוח) המשימה, המסר והרצון.
מצבו של צה”ל מדכא!**
האם הוא יגן על הארץ ועל אזרחיה מהאיום המתגבר, שהפך לאיום קיומי?
(התרגום שלי. שָלֵו)
* לא בדקתי את דבריו של בריק כפי שהופיעו במקור בעברית, אבל נראה לי שיש כאן תופעה שנקראת בבלשנות “תרגום שְאִילָה”: הייתי מצפה לשימוש בערבית במילה רֻתַבּ, ולא דרג’את.
** בערבית יש כאן מבנה יפה של משפט ייחוד.
=-=
אז מי אתה, יצחק בריק? נעיין בערך הוויקיפדי עליו:
“יצחק בריק (נולד ב-7 בנובמבר 1947) הוא איש צבא ישראלי, שסיים את שירותו בצה”ל בדרגת אלוף. שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן במשך כעשור בתפקיד נציב קבילות החיילים. לאחר פרישתו מתפקיד זה בשנת 2018 נודע בריק כמבקר חריף של היערכות צה”ל ומשרד הביטחון.
[…]
עמדותיו על תפקוד צה”ל
בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה”ל למלחמה. המערכת הצבאית התנגדה לביקורת ומאז ממשיך בריק להתריע ולהיאבק בהתנגדות הצה”לית לביקורת. בראיון לתוכנית “זמן אמת” בכאן 11, אמר בריק כי “במידה והיום תפרוץ מלחמה, מלחמת יום הכיפורים תהיה טיול לידה”.
במאמר אותו פרסם באפריל 2020 קבל בריק על “אובדן רוח הלחימה בצה”ל, ותיאר זאת: “מי שיבקר היום בבסיסי ההכשרה והאימון לא ירגיש אפילו משב קל של רוח לחימה, ומכאן אפשר להבין את כשירות היחידות הירודה ואת חוסר המוטיבציה של הלוחמים להתכונן כראוי למלחמה הבאה. המצב בקרב הקצונה הגבוהה אף חמור יותר: הם מקווים שהנס יקרה והמלחמה לא תפרוץ בתקופתם ותחת אחריותם”.
לפי בריק, “המשימה הלאומית עליונה” היא “לשוב ולהעמיד כאבן הראשה של ערכי צה”ל את קידוש ערך הניצחון ותחיית אתוס ההקרבה העצמית”. מול עמדות אלו עלו טענות נגדיות, המאשימות את בריק ב”מסע הפחדות” ובפופוליזם”.
שתי הערות שלי:
במהלך השירות הצבאי שלי יצא לי להקשיב להרצאה שלו. זה היה מרתק.
אני נחשף לא פעם לאמירות של בריק, ולמרות שהוא מצביע לא פעם על תהליכים קיימים ונכונים, הוא נשמע תמיד אפוקליפטי. הוא רק רואה שחורות. אולי זה טוב וחשוב, אבל המצב שלנו טיפה טוב יותר. כך בעיניי הסובייקטיביות.
=-=-=-=
מילת היום נגזרת מהשורש הערבי הסופר-נפוץ ק.ו.מ, לו הקדשנו פוסט מפורט בעבר:
למרבה ההפתעה שלי עצמי, בשל קיומה של האות יוד במילה, ולא וו, התעלמתי באותו פוסט מהמופעים בעלי יוד באמצע, שהם רבים ומפורטים.
אז קבלו רק את מה שלא פורסם בזמנו:
* הפועל קַיַּמַ قيّم בבניין השני – העריך שווי, אמד
* תַקְיִים تقييم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הערכה, אומדן
* תַקְיִימִיּ تقييميّ – הערכתי, של הערכה, של שמאות
* תקיימֶ אלְאַרַאצִ’י تقييم الأراضي – שמאות מקרקעין
* תקיימֶ אלשַּחְ’צִיַּה تقييم الشّخصيّة – הרכת אופי, חוות-דעת על אופי
* תקיים מַוְצ’וּעִיּ تقييم موضوعيّ – הערכה עניינית
* אִעַאדַת תַקְיִימֶ אלְמַוְקֶף إعادة تقييم الموقف – הערכה מחודשת של המצב
* מֻקַיֶּם مقيّم, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שמאי, אומד, מעריך
* קַיִּם قيّم – בעל ערך, יקר; נאמן, ישר; מופקד על-, ממונה, אחראי, משגיח; אפוטרופוס; אדון, נשיא
* קִימִיּ قيميّ – ערכי, של ערכים
* עַדִימֶ אלְקִימַה عديم القيمة – חסר ערך
* לַא קִימַה לַהֻ لا قيمة له – חסר ערך, לא חשוב; שאין לו מחיר, לא יסולא בפז
המילה קימה מופיעה במספר רק של ביטויים. להלן קומץ:
* קימה מֻטְלַקַה قيمة مطلقة – ערך מוחלט
* קימה חַרַארִיַּה قيمة حراريّة – ערך קלורי
* קימה עִ’דַ’אאִיַּה قيمة غذائيّة – ערך תזונתי
* קימה רוּחִיַּה قيمة روحيّة – ערך רוחני, נפשי
* תַחְ’פִיצ’ קִימַתֶ אלנַּקְד تخفيض قيمة النّقد – פיחות ערך המטבע
התמונה: הדף “למה את חייבת להרוס”
זה היה הפוסט ה- 1,895 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
