מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום נבחרה כי הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
סַוַּא سَوّى – עשה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Av2yC
חבר שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק בשם:
sawsanmikhaeel1
לחשבון יש מעל 283,000 עוקבים.
המילה היחידה שהיא כותבת על עצמה היא:
Actress
שחקנית
אז מי את, סַוְסַן מיח’אאיל?
מסתבר שיש לה ערך ויקיפדיה בערבית. היא שחקנית סורית ילידת 68′.
משם המשפחה שלה אני מסיק שהיא נוצרייה, אבל לא באמת חקרתי את הנושא.
הסרטון, שכותרתו:
ע’נג’ני אבו אלעבד
אבו אלעבד פינק אותי
התפרסם ב- 24.9.22:
אבו יאסר ואבו אלעבד קאעדין ע אלקהוה.
כלמא בתמרק ואחדה בתתע’מא לאבו יאסר, בתקלה: “כיפכ אבו יאסר, שו אח’בארכ יא אבו יאסר?”
תמרק אלת’אניה, בתקלה: “חיאתי, יא אבו יאסר”
תמרק אלת’אלת’ה: “אשתקת לכ יא אבו יאסר”
היכ 4-5 נסואן. אבו אלעבד טאר עקלה. קלה: לכ בס פהמני, שלון אלנסואן כליאתהא בתחבכ? לכ, אנא, מרתי מרתי, ילי הי מרתי, מא בתטיקני למא ברג’ע ע אלבית.
קלה: אנת מא בתערף תתצרף.
קלה: שו בדי אסאוי לחתא היכ תציר תחבני ותדללני ותע’נג’ני?
קלה: בתרוח, בתשוף מרתכ מת’לן ואקפה באלמטבח’. מו מנתבהה אנכ אנת אג’ית. בתמסכ היכ, ובתקרצהא. הי בתדור, ובתציר בתחבכ שוי שוי. אעמל היכ.
הדא מא כד’ב ח’בר, אבו אלעבד. ראח ע אלבית. מרתה ואקפה באלמטבח’, מדרי שו היכ, חאטה ראסהא באלבראד ומדרי שו, ביג’י היכ וביקרצהא.
בתקלה: ייי?! אנת ג’ית, אבו יאסר?
أبو ياسر وأبو العبد قاعدين ع القهوة.
كلّما بتمرق واحدة بتتغمّى لأبو ياسر، بتقلّه: “كيفك أبو ياسر، شو أخبارك يا أبو ياسر؟”
تمرق الثّانية، بتقلّه: “حياتي، يا أبو ياسر”
تمرق الثّالثة: “اشتقت لك يا أبو ياسر”
هيك ٤-٥ نسوان. أبو العبد طار عقله. قلّه: لك بس فهّمني، شلون النّسوان كلّيّاتها بتحبّك؟ لك، أنا، مرتي مرتي، يلّي هي مرتي، ما بتطيقني لمّا برجع ع البيت.
قلّه: انت ما بتعرف تتصرّف.
قله: شو بدّي أساوي لحتّى هيك تصير تحبّني وتدلّلني وتغنّجني؟
قلّه: بتروح، بتشوف مرتك مثلًا واقفة بالمطبخ. مو منتبهه إنّك انت أجيت. بتمسك هيك، وبتقرصها. هي بتدور، وبتصير بتحبّك شوي شوي. اعمل هيك.
هدا ما كذب خبر، أبو العبد. راح ع البيت. مرته واقفة بالمطبخ، مدري شو هيك، حاطّة راسها بالبرّاد ومدري شو، بيجي هيك وبيقرصها.
بتقلّه: ييي؟! انت جيت، أبو ياسر؟
אבו יאסר ואבו אלעבד יושבים בבית קפה.
בכל פעם שעברה מישהי היא התחנחנה לאבו יאסר ואמרה לו: “מה שלומך, אבו יאסר, מה העניינים, אבו יאסר?”
עברה השנייה ואמרה לו: “חיים שלי, אבו יאסר”
עברה השלישית: “התגעגעתי אליך, אבו יאסר”
כך 4-5 נשים. אבו אלעבד השתגע. אמר לו: רק תסביר לי, איך כל הנשים אוהבות אותך? אשתי, אשתי, שהיא אשתי, לא סובלת אותי כשאני חוזר הביתה.
ענה לו: אתה לא יודע איך להתנהג.
אמר לו: מה אני צריך לעשות כדי שהיא תאהב אותי ותפנק אותי?
ענה לו: לך, תראה את אשתך למשל עומדת במטבח, כשהיא לא שמה לב שבאת. תחזיק כך, ותצבוט אותה. היא תסתובב, ותתחיל לאהוב אותך לאט לאט. עשה כך.
אבו אלעבד לא השתהה. הוא הלך הביתה. אשתו עמדה במטבח, לא יודעת מה, הראש שלה בתוך המקרר ולא יודעת מה, הוא בא ככה וצבט אותה (בישבן).
היא אמרה לו: מה??? הגעת, אבו יאסר?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי ס.ו.י (בגזרות ע”ו-ל”י) עוסק ברובו בדברים שוויוניים, בדיוק כמו השורש המקביל לו בעברית (ש.ו.י):
* הפועל סַוִיַ سَوِيَ בבניין הראשון, וגם סַוַא سوى במשקל אחר – היה שווה ל-; נפתרו בעיותיו
* הפועל סַוַּא سوّى בבניין השני, הוא מילת היום – יישר; יישב סכסוך; השווה, הפך את- לשווים; השלים; ברא; עשה בצורה נכונה; בישל; במדוברת: עשה
* תַסְוִיַה تسوية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הסדר (ורשימת ההסדרים הקיימים בשפה ובעולם ארוכה), הסכם; פשרה; איזון, יישור
* תסויה סִלְמִיַּה تسوية سلميّة – הסכם/הסדר שלום
* תַסְוִיַת חִסַאבַּאת تسوية حسابات – פירעון חובות
* הפועל סַאוַא ساوى בבניין השלישי – היה שווה ל-, נעשה שווה ל- היה דומה ל-; השווה; בניבים מסוימים של מדוברת: עשה
* מֻסַאוַאה مساواة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שוויון, צדק חברתי; “מרכז מסאואה” הוא עמותה לזכויות הערבים בישראל
* לַא מֻסַאוַאה لا مساواة – אי-צדק
* מֻסַאוִי مساوي (מֻסַאוִן مساوٍ), בצורת הבינוני הפועל – שווה ערך ל-
* הפועל אַסְוַא أسوى בבניין הרביעי – השווה; יישר; יישב סכסוך
* הפועל תַסַוַּא تسوّى בבניין החמישי – נעשה נורמלי, רגיל; נעשה ישר
* הפועל תַסַאווּא تساووا בבניין השישי – נעשו שווים; הסתדרו, הגיעו להסכמה
* תַסַאוִי تساوي (תַסַאוִן تساوٍ), בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שוויון
* בִּאלתַּסַאוִי بالتّساوي – שווה בשווה
* מֻתַסַאוִי متساوي (מֻתַאסַוִן متساوِ), בצורת הבינוני הפועל – שקול כנגד, שווה
* מתסאוי אֶלסַּאקַיְן متساوي السّاقين – שווה שוקיים
* מתסאוי אלְאַצְ’לַאע متساوي الأضلاع – שווה צלעות
* הפועל אִסְתַוַא اِسْتَوَى בבניין השמיני – התבשל; הבשיל; התרכך; הגיע לבשלות גופנית; התעייף מאוד עד אפיסת כוחות; נעשה שווה; התיישר
* חַ’טֶּ אלִאסְתִוַאא’ خطّ الاستواء, עם צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קו המשווה
* אִסְתִוַאאִיּ استوائيّ – טרופי, משווני, של קו המשווה
* מֻסְתַוִי مستوي (מֻסְתַוִן مستوٍ), במדוברת מִסְתְוִי, בצורת הבינוני הפועל – ישר, מיושר, נורמלי; בשל; מבושל, מוכן (אוכל); עייף מאוד
* מֻסְתַוַא مستوى (מֻסְתַוַן) וברבים מֻסְתַוַיַאת مستويات, בצורת הבינוני הפעול – רמה, דרג; מישור; גובה (של נוזל, למשל), מפלס; נורמה
* רַפְעֶ אלמֻסְתַוַא رفع المتسوى – העלאת הרמה/הדרג
* מֻסְתַוַא אלְמַעִישַה مستوى المعيشة – רמת המחייה/החיים
* מֻסְתַוַא סַטְחֶ אלְבַּחֶר مستوى سطح البحر – גובה פני הים (ועוד מונחים רבים עם המונח מסתוא. קצרה היריעה…)
* מֻסְתַוַא עַאלִי مستوى عالي – רמה גבוהה, דרג גבוה
* מֻסְתַוַא דִרַאסִיּ مستوى دراسيّ – רמת השכלה
* עַלַא מֻסְתַוַא! على مستوى – על רמה! ברמה! ללא נימה מתפעלת התרגום: ברמת-
* סִוַא سِوى (סִוַן سِوًى) וברבים אַסְוַאא’ أسواء – אחר; צֶדֶק; כוונה; פרט ל-, מלבד- (אחת ממילות ההוצאה מהכלל)
* סִיּ سِيّ – דומה, שווה; מישור, ערבה
* סִיַּמַא سيّما, וגם: לַא סִיַּמַא لا سيّما – במיוחד, בפרט
* סַוִיּ سويّ וברבים אַסְוִיַאא’ أسوياء – שטוח, ישר; חלק; בריא, תקין, נורמלי; אמצעי (שנמצא באמצע)
* עַ’יְר סַוִיּ غير سويّ – יוצא דופן, שאינו נורמלי
* סַוִיַּן سويًّا – ביחד; במצב שוויוני
* סַוִיַּה سويّة – יושר, צדק; דרגה, רמה
* סַוַאא’ سواء וברבים אַסְוַאא’ أسواء – היינו הך, אותו הדבר, ללא הבדל; שוויון; שווה
* עַלַא אלסַּוַאא’ على السّواء או: סַוַאא’ בִּסַוַאא’ سواء بسواء – שווה בשווה, במידה שווה
* עַלַא חַדִּ(ן) סַוַאאִ(ן) على حدٍّ سواءٍ – ללא הבדל, במידה שווה, היינו הך; כאחד (מיל’: על גבול שוויוני)
* כַּלִמַת סַוַאא’ كلمة سواء – מילת צדק, אמירה נכונה
* אַלנַּאס סַוַאסִיַה النّاس سواسية – (כל) האנשים שווים
* סַוַא سوا, במדוברת – ביחד
* שוּ בִּדְּנַא נִעְמַל/נְסַוִּי? شو بِدّنا نعمل/نسوّي؟ – אין ברירה, מה אנו כבר יכולים לעשות?
* מַא בִּסְוַאש קִרְש ما بسواش قرش – לא שווה אגורה, לא שווה גרוש, חסר ערך (הביטוי יכול לבוא עם שפע מונחים אחרים, שמביעים דברים חסרי ערך)
* אִללִּי מַא עַנְדֹה כִּרְש מַא בִּסְוַא קִרְש اللّي ما عنده كرش ما بسوى قرش – מי שאין לו כרס אינו שווה גרוש (משפט אנטי-אנורקסי…)
* כֻּלְּנַא פִי אלְהַוַא סַוַא كلّنا في الهَوَى سوى – כולנו באותה הצרה, באותו מצב (מיל’: כולנו באהבה ביחד, או כולנו נישאים ברוח)
מוסיף הקורא המתמיד יאיר גולד:
אִחְנַא דַאפְנִינֹה סַוַא احنا دافنينه سوى – אל תנסה לעבוד עליי, שנינו יודעים את האמת (מיל’: שנינו קברנו אותו יחד)
בעבר פרסמנו את הפוסט הקצר הבא:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:
אז מילת היום היא –
אִסְתַוַא אלְעַדַס إسْتَوَى الْعَدَس – נגמרו הכוחות
מילולית: העדשים התבשלו.
מצאתי תרגום יפה בערבית ברשת; הביטוי מתורגם כך: “הגעה לשלב האחרון של העייפות, כשאי אפשר לעשות יותר דבר”
את הביטוי הזה שמענו אני וחיה (אחותי) רבות מהורינו…
* עַדַס عَدَس, כשם קיבוצי, הם עדשים
* צורת היחיד, עַדַסֶה عَدَس, פירושה עדשה, הן הקטנייה והן הרכיב האופטי (בעין או במשקפיים או במצלמה)
* אִללִּי מַא יִעְרֶף יְקוּל כּף עַדַס اللّي ما يعرف يقول كفّ عَدَس – אדם שאינו מתמצא, אינו מבין, מדבר בלי להבין (מיל’: מי שאינו יודע אומר עדשים). הפתגם הזה הופיע פה בדף אינספור פעמים
הוסיף הקורא הידען אבשלום פרג’ון:
ההוראה העיקרית של הביטוי היא אחרת. استوى العدس (אסתוא ל-עדס) או استوى الزرع – אסתוא ל-זרע, או تحمص الفستق – תחמץ ל-פסתק – הבוטנים כבר קלויים, הוא ביטוי שנאמר בד”כ בסוף ויכוח, או כשמגיעים להסכמה וחתימה. כלומר – העניין סגור, או game over.
כמו כן משתמשים בביטוי כדי לומר: הגיע הזמן לקצור את הפרי שכבר בשל. כמו כן נאמר לבחור שהגיעו לפרקו והוא בשל כבר לנישואין, ובאופן כללי משתמשים בביטוי בכל עניין שהגיע זמן ביצועו.
זה היה הפוסט ה- 1,894 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
