פורסם לראשונה ב- 22.11.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה למוצא מילת הסלנג העברית “אטרף”, למשל: “אני באטרף” או “איזה אטרף היה שם!”.
אז מילת היום היא –
טַרַף طَرَف וברבים אַטְרַאף أطَراف – צד, קצה, שוליים
השורש הערבי ט.ר.ף עוסק בצדדים, ואין לו קשר לטרף, טורפים או טרֵפה בעברית, פרט למשמעות של טריפת ביצים.
ויש גם עיסוק ערבי בקיצוניות, שמתכתב היטב עם טירוף בעברית.
מה הקשר בין להיות באטרף, כלומר במצב ריגוש ושכרון חושים, ובין צדדים?
במקרה זה אין, אבל לשורש של המילה יש. או שאין? מיד נראה.
בחרתי כמילת היום במילה שימושית מהשורש, שכן המילה שמתכתבת ישירות עם אטרף “העברי” היא ספרותית מאוד.
* הפועל טַרַף طَرَف בבניין הראשון – ערבב, ערבל; טרף ביצים
* עַלַא טַרַף לִסַאנִי على طَرَف لساني – על קצה לשוני
* מִן טַרַף من طَرَف – מצד, מטעם, מאת-
* הפועל טַרַּף طَرَّف בבניין השני – שֹם בקצה, חידד את הקצה
* הפועל הספרותי תַטַרַּףַ تطَرَّف בבניין החמישי – היה קיצוני, היה קנאי
* תַטַרֻּף تطَرُّف, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קיצוניות, קנאה
* מֻתַטַרֶּף متطَرِّف, בצורת הבינוני הפועל – קיצוני, מגזים, קנאי
לפי מילון הסלנג המקיף של רוזנטל, אטרף בעברית היא בעצם צורת ערך היתרון (יותר מ-) וההפלגה (הכי) הערבית של שם התואר טַרִיף طَريف: מעניין, נדיר, מופלא
כלומר אַטְרַף أطرف הוא: הכי נדיר.
אבל אני חושב שאין שום קשר לערבית בכלל ולספרותית בפרט, ושמה שרוזנטל גורס הוא מעט אילוץ.
נראה לי ש”אטרף” היא פשוט צורה עברית ייחודית המתבססת על המשמעות של טירוף, להיות מטורף על משהו. עניין מטריף שכזה.
וכן, לפני שאתם מציפים אותנו בתשובות, צד בערבית זה גם גַ’אנֶבּ.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
