פורסם לראשונה ב- 17.3.19
מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Alon Hadad, שכתב לנו:
“בוקר טוב,
רוה”מ קרא לבני גנץ צנון, שהוא סימבול בערבית למשהו זול,
“ארכאש מין פיז’ל” מקביל ל- שוויו כקליפת השום העברי.
יהיה אקטואלי ומעניין אם תעסקו בזה היום”
אז מילת היום היא –
פִגֶ’ל فِجل – צנון; צנונית
בספרותית: פֻגְ’ל
עברו כמה ימים מאז בקשתו של אלון, אבל אין ספק שגם כאן נקטתי את נוהל “עוקף תור”, שכן אילו הפוסט היה מתפרסם לפי התור הרגיל כבר היינו מתקרבים לבחירות הבאות…
השורש הערבי פ.ג’.ל עוסק בצנונים:
* פִגְ’לֶה فِجلة – צנון בודד, צנון אחד
* רַיַאנִי יַא פגל! رياني يا فِجل / וַרְוַר יא פגל! ورور يا فِجل (במצרים) – צנון טרי וצעיר! (קריאות של מוכרי צנון ושאר ירקנים. אשמח להסברים מדוברי הניב)
* אַרְחַ’ץ מִנֶּ אלְפִג’ל! أرخص من الفِجل – בזיל הזול (מיל’: זול יותר מהצנון)
* אֶלְפִגֶ’ל אַח’וּ אֶללִּפֶת الفِجل أخو اللّفت – זו נבלה וזו טריפה (מיל’: הצנון אחי הלפת, שני ירקות שנחשבים נחותים ורעים)
* פַגַּ’אל فجّال, במשקל בעלי המלאכה – מוכר / מגדל צנון
אינני מבין חובבי הצנון או הצנונית, ולכן מעולם לא בדקתי את הנושא, אבל מסתבר שהמוניטין של הירק הזה הם לא משהו: בארצות רבות הצנון המצוי (בניגוד לצנון שנמכר בשווקים?) נחשב עשב רע מזיק.
וקבלו תוספות לאחר פרסום הפוסט:
כדי לחזק את חוסר ההתלהבות מהירק ומהשורש שלו, תרתי משמע, כותב לנו Aviad Stier:
“השורש הוא במשמעות ריח רע, כמו בשר פיגולים או ספירט מפוגל”.
כותב Ahikam Rosenschein:
מַא עִַנְדֹה עַשַא יִתְעַשַּא, רַח גַ’אבּ פִגֶ’ל לַיִתְדַשַּא ما عنده عشا يتعشّى، رح جاب فجل ليتدشّى – “קפץ מעל הפופיק” (מיל’: אין לו מה לאכול לארוחת ערב, הלך הביא צנון רק כדי לעשות גרעפס)
כותב Haim Monsonego:
וִצֶל לַסוּקֶ אלְפִגֶ’ל وصل لسوق الفجل – הסתכך עם- (מיל’: הגיע לשוק הצנון)
כותב Loay Ismael:
אַכַּלְנַא פִגֵ’ל أكلنا فجل – “נפלנו” בבעיה חמורה (מיל’: אכלנו צנון)
כותב Zohar Zamir:
קולינארית, הצנון הצנונית וגם הלפת אכן זכו לסטיגמה רעה ומעמד נכון. אך הם ירקות מאוד בריאים ומפוצצים בנוגדי חמצון.
צנון בסלט ירקות משדרג אותו. לפת וצנון כבושים הם דבר נפלא.
תבשילים עם צנון עתיקים מאוד ומתועדים אחורה עד לאימפריה הרומית.
ותתפלאו, אפשר להכין ברבע שעה צ’יפס מלפת וזה יוצא טעם מיוחד ומעניין.
כותב Yehoshua Wizel Sankari:
אֶלְפִג’ל אַוַּלוֹ מַנַאפֶע וּאַאחְ’רוֹ מַדַאפֶע الفجل أوّلو منافع وآخرو مدافع – הצנון – ראשיתו (בזמן האכילה) תועלת, וסופו (כשהוא יוצא מהגוף) תותחים…
הקורא יגאל כהן-צדק הפנה אותנו לערך העברי “צנון” בויקימילון, שם כתוב שהשורש של המילה בעברית שאול מערבית: צֻנַאן صنان הוא ריח צחנה, ריח מסריח.
שיהיה יום נהדר ושבוע מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
=-=-=-=
הקורא Muhammad Kadah שלח לנו את הקטע הבא, העוסק בדרכים שונות לבטא את הפועל בא, הגיע (התרגומים שלי. שָלֵו):
لغتنا الجميلة שפתנו היפה:
أَتَى = جاء من مكان قريب אַתַא – בא ממקום קרוב
قَدِمَ = جاء من مكان بعيد קַדִמַ – בא ממקום רחוק
أَقْبَلَ = جاء راغبا متحمسا אַקְבַּלַ – בא מרצון ובהתלהבות
حَضَرَ = جاء تلبية لدعوة חַצַ’רַ – בא כהיענות להזמנה
زارَ = جاء بقصد التواصل والبر זַארַ – בא במטרה ליצור קשר ומתוך חסד / לשם כיבוד אב ואם (ביקר)
طَرَق = جاء ليلا טַרַקַ – בא בלילה
غَشِي = جاء صدفة دون علم עַ’שִיַ – בא במקרה וללא ידיעה
وَرَدَ = جاء للتزود بالماء וַרַדַ – בא כדי להצטייד במים
وَفَدَ = جاء مع جماعة וַפַדַ – הגיע בחלק מחבורה
ואני מוסיף את הפועל המוכר מכולם: وصل וַצַלַ, שהוא פשוט: הגיע…
בפירוט עצמו מופיע פועל נוסף באותה משמעות: גַ’אאַ’ جاء
