מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
כּוּסַא كُوسَا/كُوسَى או כּוּסַה كُوسَة או כּוּסַאיֶה كُوسَاية – קישוא, קישואים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/yBTxQ
עובדיה שלח לי סרטון נוסף של יקירות הדף ג’ניפר קציר ואמא שלה.
הסרטון פורסם ב- 13.9.23 וכותרתו:
Kousa problems
– מרחבא יא חלוין! מא רח תצדקוא שו צאר מעי: אמי ואח’תי אלזנח’ין אעטוני כוסאיה חתא אנקרהא וביערפוא אנא מא בערף אנקר כוסא, אוכי? אול מרה-
– ג’ניפיר!
– מאני הבלא! אול מרה, ואכיד רח תנכסר היכ!
– ראחת ללכב, ג’ניפיר, נזעתי לנא אלטבח’ה
– כיפ יעני, יא עמרי, ללכב? אנא, מעאי מא שי בירוח ללכב, אוכי! בעדין ליכי, שכלהא מתל בטאטא, ומהצ’ומה, בתתאכל
– ג’ניפיר!
– ואללה טיבה!
– אוי!
– טיבה! מא ראחת ללכב! מא שי בירוח ללכב מעי!
– مرحبا يا حلوين! ما رح تصدّقوا شو صار معي: أمّي وأختي الزّنخين أعطوني كوساية حتّى أنقرها وبيعرفوا أنا ما بعرف أنقر كوسا، أوكي؟ أوّل مرّة-
– جنيفير!
– ماني هبلا! أوّل مرّة، وأكيد رح تنكسر هيك!
– راحت للكبّ، جنيفير، نزعتي لنا الطّبخة
– كيف يعني، يا عمري، للكبّ؟ أنا، معاي ما شي بيروح للكبّ، أوكي! بعدين ليكي، شكلها متل بطاطا، ومهضومة، بتتاكل
– جنيفير!
– والله طيّبة!
– اوي!
– طيّبة! ما راحت للكبّ! ما شي بيروح للكبّ معي!
– שלום יקירים! לא תאמינו למה שקרה לי: אמא שלי ואחותי המגעילות נתנו לי קישוא כדי ש”אחפור” אותו, והן יודעות שאני לא יודעת לחפור קישואים, בסדר? זו הפעם הראשונה-
– ג’ניפר!
– אני לא טיפשה*! זו הפעם הראשונה, אז מה הפלא ש(הקישוא) “נשבר” ככה!
– תזרקי לזבל, ג’ניפר, הרסת לנו את התבשיל
– איך, חיים שלי, לזבל? אצלי שום דבר לא נזרק לזבל, בסדר?! חוץ מזה, הוא נראה כמו תפוח אדמה, ונחמד, כזה שאפשר לאכול אותו
– ג’ניפר!
– בחיי הוא טעים!
– אִיי!
– טעים! הוא לא ילך לזבל! שום דבר לא הולך אצלי לזבל!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* אני מחבב מאוד את ג’ניפר ואמה, אבל אני בטוח שהסרטונים שלהן מבוימים. הדינמיקה ביניהן ידועה מראש, ג’ניפר היא ההבלונת החביבה שלא מפסיקה לעשות שטויות ופדיחות, והאמא היא המבוגרת האחראית, שתפקידה ללעוג לבתה ההבלא. וזה בסדר, זה נחמד. הוכחה לכך מתקבלת כאן, כאשר האמא בסך הכול קוראת לה מרחוק בשמה, אך ג’ניפר כבר עונה באופן אוטומטי שאינה הבלא. מישהי מהן לא פעלה לפי התסריט…
=-=-=-=
בערבית ספרותית קיימת הצורה קִתַּ’אא’ قِثَّاء
אומרת ויקיפדיה:
“הקישוא מוזכר במקרא: ”זכרנו… את הקישואים ואת האבטיחים” (ספר במדבר, פרק י”א, פסוק ה’), אולם משערים כי שם הכוונה הייתה לירק הקרוי בימינו מלפפון. ייתכן כי מקור הבלבול בשמות הוא שמו בערבית – “כּוּסָא”. בעבר הוחלט שיש לקרוא לירק “קישות” או “קישוא-בצל”, וכיום השם הרשמי הוא “דלעת הקישוא”, אם כי האקדמיה ללשון העברית מכירה בצורה העממית “קישוא”.
בראשית תחיית הלשון העברית היו שהשתמשו במילה “קישוא” במשמעות “מלפפון” “.
מוסיף ויקימילון:
“המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, וכמקובל על החוקרים והבוטנאים מתייחסת היא אל הירק הקרוי היום מלפפון. הקישוא המוכר כיום מוצאו מאמריקה.
בשפות שמיות שונות מצויות מקבילות למילה, כגון: אכדית: kiššu, ארמית סורית: ܩܰܛܽܘܬܳܐ (קטותא, חילוף ט/ת כהידמות חלקית בנחציות), ערבית: قُثَّاء (קֻתָּ’אא) וחילופה كُوسَا (כּוּסָא), געז: ḳʷəsay) ቍሳይ). ייתכן שבמקור משומרית: ukuš2″
=-=-=
* כּוּסַא מַחְשִיּ كُوسَى محشيّ – קישואים ממולאים
* עַצֶּ’ת כּוּסַאיֶה عضّة كُوسَاية – מהר מאוד, צ’יק צ’ק (מיל’: כמו ביס שנוגסים בקישוא)
הוסיפה לנו ורה כהן בסו:
אלדניא מעכוסה, תזרע בצל תטלע כוסה الدنيا معكوسة تزرع بصل تطلع كوسة –
העולם הפוך, אתה שותל/זורע בצלים אך יוצאים קישואים
צילום: Keegan Houser
זה היה הפוסט ה- 2,225 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
