פורסם לראשונה ב- 23.4.18
מרחבא
שלום לכולם,
לאור העיסוק שלנו לאחרונה בסוגי כובעים וכיסויי ראש,
מילת היום היא –
קַלַנְסַוֶה قَلَنْسَوة – כיפה מוסלמית
בספרותית, ו/או דרך נוספת של הגיה: קַלַנְסֻוַה قَلَنْسُوة
וברבים: קַלַנְסַוַאת قلنسوات, קַלַאנֶס قلانس, קַלַאנִיס قلانيس, קַלַאסִיּ قلاسيّ
וגם: כל כיפה שהיא (גם של יהודים); כל כובע שהוא; כובע מחודד; כומתה; מִכְסֶה
*** למען הסר ספק ולאור תגובות הקוראים: הדרך הנפוצה יותר להגיד כיפה היא טאקיה ***
השורש הערבי המרובע ק.ל.נ.ס אינו באמת ערבי, ולכן הוא מופיע במילים בודדות, שהם פעלים גזורי-שם (בשפות השמיות, ברוב המקרים, קודם היו פעלים ומהם נגזרו שמות עצם. זהו מקרה הפוך):
* הפועל קַלְנַס قلنس בבניין השני או תְקַלְנַס تقلنس בבניין החמישי – חבש כובע מסוג קלנסוה
לפי ויקיפדיה בערבית, מקור המילה ביוונית: קולויון או קוקלס.
וכן, אני יודע מה אתם ממלמלים:
“מה פתאום כובע! קלנסוה זה שם של עיר!”
אז קלנסוה אכן הוכרזה כעיר בשנת 2000. גרים בה כיום כ- 22,000 תושבים. היא נמצאת בשרון, בשטח מדינת ישראל, מזרחית לנתניה, דרום מערבית לטולכרם וצפון מערבית לטַיְּבֶּה.
התיעוד הכתוב של השם הערבי של הישוב חוזר למאה ה-13, כאשר קודם לכן היה במקום ישוב נוצרי-צלבני (שהיה קיים כמה מאות שנים קודם לכן).
כיום זהו ישוב מוסלמי מובהק (עם נוצרים בודדים).
תושביו טוענים שמקור השם הוא בגבעה עליה שוכנת העיר, שדומה לכובע בעל השם הזהה.
כינויים נוספים של העיר:
קַלְעַתֶ אלצַּאלֶח قلعة الصّالح – מצודת המישור (זהו שמה העברי. מיל’: מצודתו של ה-צאלח, “ישר הדרך”, הוא צַלַאחֶ אלדִּין אלְאַיּוּבִּי, שכבש אותה וצעק: “זהו הכובע שלי!”, בשל צורת המקום, וכך, מאמינים, המקום קיבל את שמו)
אַלְבֻּרְגֶ’ אלְחַצִין البرج الحصين – המגדל המבוצר
צילום: רונן אקרמן ז”ל
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
